עניינה של התביעה, בחוב לקוח ליצרנית מוצרי חלב. התביעה שכנגד עניינה בטענות הלקוח לבלעדיות ההפצה במגזר הבדואי, הפרת המוסכם עימו ונזקים שנגרמו. רקע 1. התובעת 2 (להלן: "טרה") הינה יצרנית מוצרי חלב אשר חובותיה וזכויותיה הומחו לתובעת 1 (להלן: "מילקו"). לצורכי תביעה זו התובעות יכונו להלן - "טרה". הנתבע הוא התובע שכנגד (להלן: "סלאמה"), עמד בקשר מסחרי עם טרה, החל מתחילת שנת 2000. טוען סלאמה כי ההתקשרות עם טרה הייתה כמפיץ בלעדי למוצריה במגזר הבדואי. טרה מכחישה טענה זו ומגדירה את סלאמה כלקוח שפעל במגזר הבדואי בהיקפים גדולים. סלאמה טען כי כתוצאה מהפרת המוסכם עימו נקלע לקשיים ולא יכול היה לשלם עבור הסחורה שהוזמנה. כן טען לנזקים אדירים במסגרת התביעה שכנגד. טרה טענה כי הקשר בינה לסלאמה יכול היה להימשך באותם תנאים, אילולא סלאמה היה מפר את התנאי הבסיסי להתקשרות, פירעון התשלום עבור הסחורה שהוזמה. תמצית טענות טרה (התובעת והנתבעת שכנגד) 2. טוענת טרה כי סיפקה לסלאמה סחורה עד תחילת נובמבר 2004, עד שהתברר כי סלאמה לא מתכוון לפרוע חובותיו. טוענת טרה כי הציגה תמונה מלאה של מסמכי הנהלת החשבונות שהוכחו כאמינים ומנגד סלאמה נמנע מהצגת גרסה נגדית ובפרט לא הציג מסמכי הנהלת חשבונות לסתור טענותיה. טוענת טרה כי הביטוי הכי טוב לכך שסלאמה לא היה מפיץ שלה הינו בכך שאת החשבונית ללקוח הקצה, נתן סלאמה ולא טרה. באשר לטענות סלאמה להסכם ההפצה הבלעדי והפרתו, טענה טרה כי סלאמה קיבל סחורה בהנחה של 14% ושהיקף הסחורה לא פחת כנטען עד לתום ההתקשרות, נובמבר 2004, ולאחר שהוזהר כי אם לא יעמוד בהתחייבויותיו, לא תסופק סחורה. באשר לטענת ההפצה ובלעדיות ההפצה, טענה טרה כי אם טוען סלאמה שמנהל טרה בשנת 2000 הבטיח לו הבטחות בעל פה, לכול הפחות היה עליו לזמנו לעדות. טרה טוענת לחילופין כי סלאמה כשל בהוכחת נזקו. לפיכך ביקשה לקבל התביעה ולדחות התביעה שכנגד. תמצית טענות סלאמה (הנתבע והתובע שכנגד) 3. טוען סלאמה כי עומד הוא בנטל השכנוע להוכחת טענתו כי בינו לטרה נכרת הסכם הפצה בלעדי במגזר הבדואי, הסכם אותו הפרה טרה ברגל גסה, לאחר שהצליח לפלס עבורה שווקים שלא היו בידיה. סלאמה עומד על טענתו ולפיה טרה הפחיתה את הרווחיות שלו, מיעטה לספק לו מוצרים וגרמה לו נזקים מול לקוחות הקצה אשר עצרו את התשלומים אשר היו מגיעים לו. בין הנזקים האדירים להם טוען סלאמה, עסקת הפצה לחברון, לגביה סלאמה טוען כי לא קיבל תמורה, אולם טרה גבתה את התשלום. באשר לתביעה הכספית של טרה, טוען סלאמה כי כל עוד התקיים ההסכם, יכול היה לעמוד בהתחייבויות. מרגע שטרה הפרה את ההסכם, גרמה היא לחוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות, דבר שהינו חלק מנזקיו אשר על טרה לשאת. אשר לנזקיו, טוען סלאמה כי על טרה לשלם עבור כל הציוד שרכש וכל השקעותיו וכן עבור הרווחים שנמנעו ממנו. הראיות 4. מטעם טרה העיד מר דרור ישראלי, סמנכ"ל הכספים. מטעם סלאמה העיד הוא עצמו. כן העיד מטעמו מר יצחק בליטי שהיה עובד שכיר בטרה בשנים הרלבנטיות ושימש אחראי להספקת סחורה למפיצים. עד נוסף היה מר וקילי אברהים שהיה נהג מטעם סלאמה, אשר עדותו לא שפכה כל אור על הסוגיות השניות במחלוקת כמו עדותו של בן דודו של סלאמה, מר אבו עדרה עינד שאישר כי עדותו הינה עדות שמיעה, שכן סיים את העבודה אצל סלאמה במרץ 2004, כלומר חודשים לפני תום תקופת ההתקשרות. עיקר המסמכים עליהם השתיתו הצדדים את טיעוניהם היו כדלקמן: טרה נסמכה על מסמכי הנהלת החשבונות, כרטיס הלקוח של סלאמה, העתקי שיקים שמשך לזכותה, חשבוניות מס וחילופי דברים בכתב בין הצדדים. סלאמה נסמך על ההליכים הרבים שהיו בין הצדדים, העתקי שיקים, חשבוניות, תדפיסי חשבונות בנק, צילומים של המשאיות עליהם היה כיתוב של "טרה" וחילופי הדברים שבין הצדדים. 5. בולטת בהעדרה עדות מי שהיה מנהל סניף טרה באר שבע בשנת 2000, הגורם אשר סלאמה טוען כי הבטיח לו בעל פה להיות מפיץ בלעדי במגזר הבדואי, מר רון אטלי, אשר כיום אינו עובד של טרה. בישיבת קדם המשפט לא הוזכר שמו של מר אטלי במפורש, אולם ב"כ של סלאמה הצהיר כי בכוונתו לזמן גורם זה. כיוון שסלאמה טוען כי מר רון אטלי הוא שהבטיח הפצה בלעדית, וכיוון שטרה "מתנערת" מהבטחה זו, יש לזקוף לחובתו של סלאמה את אי הזימון של מר אטלי, בהתאם לחזקה ולפיה בעל דין שיכול להעיד עד לתמיכת טענתו ואינו עושה כן, מוחזק כי העד יכול היה להזיק לו. למעשה וכפי שיפורט להלן, טענות סלאמה הינן עדות יחידה של בעל דין, הטעונה סיוע, (סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש). כבר בשלב זה יש לציין כי אי הזמנתו של מר אטלי גורעת מטענתו של סלאמה ועדותו היחידה. דיון 6. אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שדין התביעה הראשית להתקבל, ואילו דין התביעה שכנגד להידחות כפי שאפרט להלן: הסכם הפצה בלעדי 7. טוען סלאמה כי היה המפיץ הבלעדי של טרה במגזר הבדואי. הצדדים הפנו להלכת ע"א 442/85 משה זהר נ' מעבדות טרבונל פ"ד מד(3) 661 (11.7.90). בהלכה זו נדונו שאלות הנוגעות להסכם הפצה בלעדי. מתוך פסק דין זה, ניתן להסתייע בהגדרת מושגים הרלבנטיים לעניינו. כך למשל, בעמ' 667 מול האות ה' נקבע בזו הלשון: 8. הצדדים טענו באשר למעמדו של סלאמה כמפיץ. סלאמה בסיכומיו טען כי מעמדו היה חזק יותר ממפיץ, כסוכן מסחרי, כמי שמקבל סחורה בקונסיגנציה. טענה זו נדחית בכך שמצאתי כי יחסיו עם לקוחות הקצה היו יחסי ספק לקוח: החשבוניות לסחורה שסיפק היו על שמו, ומזומנים שהתקבלו הופקדו בחשבונו. מאידך, טענה טרה כי סלאמה לא היה מפיץ. יתכן שיש פער במינוח שבין המושג "מפיץ" שבהלכת ע"א 442/85 שלעיל ובין המונח כפי שהצדדים השתמשו בו. בכול אופן, שוכנעתי כי סלאמה קנה מוצרים מטרה, ומכר אותם בשמו הוא, כאשר הרווח שלו היה ההפרש בין המחיר שבו רכש המוצרים למחיר שבו נמכרו המוצרים. ככול שיתברר כי כטענת סלאמה מנעו ממנו רכישת מוצרים או כי באופן חד צדדי הקטינו את ההנחה שקיבל, יהיה בסיס לטענת הפרת ההסכם. בטרם תשקל טענת הפרת ההסכם, יש להכריע בשאלת היות סלאמה מפיץ בלעדי במגזר הבדואי. 9. האם סלאמה היה מפיץ בלעדי במגזר הבדואי? כפי שפורט, סלאמה לא דאג להביא לעדות את הגורם אשר הבטיח לו, כטענתו, כי יהיה מפיץ בלעדי, מדובר במר רון אטלי. סלאמה אינו אוחז הסכם בכתב בו מוגדרות זכויותיו מול טרה. סלאמה טען כי בעקבות ההסכם בעל פה, השקיע סכומים אדירים ברכישת משאיות וחדרי קירור. אי עריכת כל הסכם בכתב, כאשר ברי כי סלאמה כאיש עסקים יודע כי טרה הינה גוף גדול ומסודר, במסגרתו אנשים מתחלפים, הינה עובדה המחלישה טענתו. כך הטענה כי רכש את הזכויות ממפיץ בלעדי אחר, מר אמנון שמש, אשר בפועל, סלאמה מאשר כי לא שילם לו כל תשלום. ישנו קושי בהסתמכות על עדותו של סלאמה. סלאמה חזר בו מטענתו ולפיה חויב בהפרשה לתוכנית חיסכון בסך 6,000 ₪ לחודש, לכל תקופת ההתקשרות, ולאחר שהוכח כי הייתה הפקדה אחת של 6,000 ₪ להבטחת תשלום לטרה. טרה טוענת כי דוגמא זו מקשה על אמינות סלאמה ולא ניתן לומר שאין בטענה זו ממש. כך ובנוסף, הודה סלאמה כי אינו משווק ביישוב רהט אלא במספר ישובים מצומצם אשר אף בהם, יש לקוחות שהוא אישר, שלא סיפק להם סחורה. 10. טרה העידה את מר דרור ישראלי שתיאר כי למפיצים, (ולכל הפחות למפיצים רשמיים) יש תיק הכולל הסכם הפצה מסודר. כך הוסיף מר ישראלי כי אילו התובע היה מפיץ בלעדי, הייתה צריכה להיות התחייבות נגדית להיקפים וכן לבלעדיות נגדית, אשר הוכח כי לא הייתה בפועל ולאחר שסלאמה אישר כי באמצעות משאיות השיווק הופצו סלטים שאינם מתוצרת טרה בהיקפים של מאות אלפי ₪. סיכומם של דברים, סלאמה אינו עומד בנטל השכנוע לטענת ההפצה הבלעדית. האם הופר הסכם ההפצה? 11. כפי שקבעתי לעיל, סלאמה הפך להיות מעין קניין מוצרים של טרה, בכך שרכש סחורה, מכר אותה ורווחיו היו ההפרש שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה. טען סלאמה כי בשלב מסוים, ההנחה שקיבל בסך 14% קטנה להנחה בשיעור 10% וכך נשחקה יכולתו מול לקוחות הקצה, להם שיווקה טרה באופן ישיר. בחקירתו הנגדית, נדרש סלאמה להציג ולו חשבונית אחת ממנה עולה כי נשחקה ההנחה שקיבל. למעשה, מכל החשבוניות שצירף סלאמה כנספחים לתצהירו עלה כי לכל אורך תקופת ההתקשרות, ההנחה שקיבל לא פחתה מ - 14%. לפיכך, יש לדחות טענתו לגבי שחיקת ההנחה. 12. טענה אחרת הייתה בכך שטרה הקטינה את היקפי הסחורה שאפשרה לסלאמה לרכוש, ובכך גרמה לו לאיבוד לקוחות שלא יכלו לסמוך עליו. בין יתר הדברים נסמכים על מכתב שכתב ב"כ של סלאמה, בפנייה מיום 29.10.04, בסע' 2(ג) שם נטען כי באותו יום, (29.10.04) אפשרו לסלאמה למשוך סחורה בשווי 5,000 ₪ בלבד במקום ההיקף הרגיל של 40,000 ₪. מדובר בטענה מופרכת שכן היקפי מסחר של 40,000 ₪ ליום, משמעם היקפים חודשיים של 800,000 ₪, פי כמה וכמה מההיקף בחודש הכי טוב שהיה לסלאמה. היקפי הספקת הסחורה בחודשים האחרונים לפני הפסקת היחסים היו: בחודש 7/04 רכש סלאמה סחורה בהיקף של 208,769 ₪. בחודש 8/04 רכש סלאמה סחורה בהיקף של 221,198₪. בחודש 9/04 רכש סלאמה סחורה בהיקף של 217,800 ₪. בחודש 10/04 רכש סלאמה סחורה בהיקף של 247,428 ₪. בחודש 11/04 רכש סלאמה סחורה בהיקף של 123,924 ₪. ב"כ של סלאמה פנה במכתב לטרה, אולם נענה במכתב מיום 3.11.04 כי אם סלאמה לא יעמוד בהתחייבויות, טרה תפסיק לספק סחורה באופן מידי. במכתב מיום 9.12.2004 נמסר לב"כ של סלאמה כי טרה תהיה מוכנה להמשיך במכירה לסלאמה, על אף החוב האדיר כלפיה, בתנאים מסוימים ובדגש על מכירות במזומן. 13. מסקנת הדברים הינה שלא שוכנעתי בטענתו של סלאמה, כי סורבה מכירת סחורה או כי הופחתה באופן חד צדדי ההנחה או הופסק האשראי שהיו נהוגים בין הצדדים. לפיכך, נדחית טענת סלאמה כי טרה הפרה את התנאים עימו. אילו הייתי קובע כי טרה היא שהפרה את ההסכם, יתכן שסלאמה יכול היה לטעון לכל הפחות לתקופה סבירה של הפסד רווח שנמנע ממנו אולם מסקנתי הינה שסלאמה הביא על עצמו את סיום אפשרותו להפיץ את מוצרי טרה, בכך שלא דאג לתשלום התמורה. העסקה בחברון 14. סלאמה העלה טענה ולפיה בחודשים 8/04-9/04 נתבקש להעביר סחורה של טרה לחברון, בהיקף 439,000 ₪. לטענת סלאמה, הסחורה סופקה, והוא סבר כי הרווח יהיה כרגיל, 14%. בפועל, נדרש הוא לשלם סך של 300,000 ₪, שקוזזו מזכויות בנו, תוך חששו כי אם יתנגד, יפסיד את מקור פרנסתו. סכום זה תבע סלאמה במסגרת התביעה שכנגד. טרה טענה כי מוזר שבמכתבים בזמן אמת, נושא זה לא עלה, אלא רק לאחר הגשת התביעה הראשית ושטענה זו לא עלתה גם במסגרת הבקשה להתנגדות שהוגשה. 15. אני דוחה את טענת סלאמה. משיכת הסחורה אפילו לשיטתו, הייתה בדרך הרגילה, בה משך סחורה ללקוחות. לא הוכח כי מדובר בעסקה שונה מעסקאות אחרות. העדים מטעמו של סלאמה העידו כי מספר פעמים היו הובלות לחברון. סלאמה לא הוכיח כי בחודש מסוים, אוגוסט או ספטמבר 2004, היו היקפי עסקאותיו חריגים ושונים ממה שהיה קודם לכן. סלאמה ביקש וזימן מסמכים בנקאיים שונים אולם אף לא אחד מהם תמך בטענתו ולפיה נפרעו 300,000 ₪ בשל עסקה החריגה מהעסקאות הרגילות שערך עם טרה. סיכומם של דברים, לא שוכנעתי כי טרה פעלה בחוסר תום לב, בבחינת ניצול יכולתו של סלאמה להגיע לשטחים כשלוח שלה, ובמעשה הגובל בתרמית ולפיו ניצלה סמכותה לגבות ישירות כספים מתוכנית חיסכון של בנו, במקום מלקוחות הקצה כנטען. התביעה הראשית - חובו של סלאמה לטרה 16. כפי שנומק לעיל, לא מצאתי כי טרה הפרה את המוסכם עם סלאמה. מאידך, הוכיחה טרה את מלוא סכום התביעה, תוך פירוט הרכישות של סלאמה בחודשים יולי 2004 ואילך. הצגת מלוא החומר החשבונאי הרלבנטי תומך באמינות גרסת טרה, ויש להוסיף לכך כי רובו ככולו של החוב, מבוסס על שיקים שמסר סלאמה לטרה. סלאמה הודה במכתב בא כוחו מיום 29.10.12 כי הוא עדיין מקבל סחורה (למרות שטען כי הסחורה שמקבל אינה בהיקף של החודשים שקדמו). מר יצחק בליטי שהיה שכיר של טרה באותה תקופה, והובא לעדות ע"י סלאמה, מאשר כי בתקופה הרלבנטית סלאמה קיבל סחורה (עמ' 29 ש' 26 ואילך). למעשה, סלאמה אינו מכחיש קבלת הסחורה, לפיכך, שוכנעתי בחוב הנטען העומד ליום הגשת התביעה המתוקנת, ע"ס 1,233,473 ₪. התביעה שכנגד, העדר הוכחת גובה הנזק 17. סלאמה טען לנזקים שנגרמו לו בשל הפרת הסכם ההפצה הבלעדי עמו. כאמור לעיל, נדחתה טענה זו של סלאמה. יחד עם זאת, ככול שהייתי קובע אחרת, עומד בעינו הקושי שעניינו הצורך בהוכחת הנזק. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר ניתן להביא נתונים מדויקים בשאלת גובה הנזק, על הנפגע - התובע לעשות כן, תוך שאם כשל בכך לא ייפסק פיצוי. יש להוסיף כי במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק, קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק, אין בכך להכשיל את תביעת התובע, ודי בהבאת נתונים שיאפשרו לבית המשפט לערוך אומדן להשלמת החסר, (ראו: ע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800 (1981). הנתונים שהביא סלאמה להוכחת נזקיו היו חסרים. כך למשל, טען הוא, כי על טרה להשיב לו את שווי שתי המשאיות שרכש בשנת 2000. הקשה על טענה זו ב"כ טרה שכן חלפו שנים רבות מאז הרכישה ולא הוברר מדוע סלאמה לא קיזז מע"מ ודמי פחת, שלא לדבר על כך שהמשאיות שימשו גם להובלות אחרות שהוכחו, כמו הספקת מוצרי סלטים בשווי מאות אלפי ₪ באמצעות בנו של סלאמה. יש ממש בטענות טרה. אין היגיון בחשבון נזק לפי ערך משאיות או מחסני קירור חדשים, ואין הגיון בכך שלא מופחת המע"מ והפחת. לא ברור מדוע ציוד זה לא נמכר בתום ההתקשרות ובכך יצומצם הנזק. לפיכך, גם אם הייתי קובע כי לסלאמה היה הסכם הפצה בלעדי עם טרה שהופר על ידה, מן הדין היה לדחות התביעה שכנגד בהעדר נתונים ממשיים אודות גובה הנזק. סיכום 18. במשך כ - 5 שנים רכש סלאמה מוצרים מטרה ומכר אותם ללקוחות כמו מכולות במספר יישובים במגזר הבדואי. כתוצאה מאי עמידה בתנאי התשלום, הפסיקה טרה את הספקת הסחורה. בנימוקי פסק הדין נדחו טענות סלאמה כי אי יכולתו לשלם את תמורת המוצרים שרכש נבעה מהפסקת אשראי או הפחתת שיעור ההנחה או הפחתת כמות המוצרים שהתאפשר לו לרכוש. שוכנעתי כי הנוהג שהתגבש בין הצדדים יכול היה להימשך אילולא הפר אותו סלאמה באי תשלום התמורה למוצרים. לפיכך, מצאתי כי דין תביעת טרה לתשלום חובו של סלאמה כלפיה להתקבל. מאידך, דין התביעה שכנגד שהגיש סלאמה כנגד טרה להידחות. לפיכך אני מורה לסלאמה (הנתבע) לשלם לטרה (לתובעות 1-2) את הסך של 1,233,473 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן, 30.3.09, ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובעות את האגרות ששילמו, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלומן ועד התשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעות הוצאות כלליות ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. חוזהחוזה הפצההפצה