חוזה הקצאת מניות למשקיעים

בקשה למינוי בורר. 1. החברה המשיבה מס' 1 - דו קופ טכנולוגיות בע"מ ("החברה" או "דוקופ") ביקשה לגייס הון לצורכי פעילותה במחקר ובפיתוח והיא עשתה כן בחודש יוני 98' בדרך של הקצאה פרטית של מניותיה למשקיעים. הקצאת המניות ורכישתן על ידי המשקיעים נעשו באמצעות חוזה בנוסח זהה שחתמו החברה, מייסדיה ובעלי מניות נוספים עם כל אחד מהמשקיעים ("חוזה ההקצאה"). חוזה ההקצאה כלל סעיף בוררות (ס' 17) שבו נקבע: "אם יתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות או סכסוך בכל הנוגע לביצועו של חוזה זה, פירושו והפרתו, תועבר ההכרעה בחילוקי הדעות, לבקשת הצד המעוניין, להכרעתו של בורר ...". המבקשות רכשו מניות של החברה שלא בדרך של כריתת חוזה הקצאה, ואף על פי כן הן טוענות שיש להביא את הסכסוכים שביניהן לבין החברה ומוכרי המניות לבוררות לפי סעיף הבוררות שבחוזה ההקצאה. המשיבים מתנגדים. אתאר להלן את הנסיבות שבהן רכשו התובעות את מניותיהן ואדון במחלוקת לגבי תחולתו של סעיף הבוררות. 2. ביום 3.6.98, שהוא לכל דבר ועניין מועד ההקצאה הפרטית, רכשה המבקשת מס' 1 - סייפיק בע"מ ("סייפיק") 200 מניות (כ- 0.33% מהון המונפק של החברה) מאת המשיב מס' 7 מר מיכה רם ("רם") שהיה אחד ממייסדי החברה. בהסכם שחתמו סייפיק ורם ציינו הצדדים שהם עורכים את ההסכם לאחר שהחברה מכרה מניות בהקצאה פרטית והצעת רכישה שהציעה סייפיק לא התקבלה "עקב ביקוש יתר". ועוד הוסיפו הצדדים והסכימו: "מעמדו של הקונה כבעל מניות בחברה יהיה זהה למעמדו של משקיע אשר רכש את מניותיו מהחברה במסגרת ההנפקה הפרטית. המוכר מתחייב לגרום לכך שהחברה וכן בעלי המניות האחרים בחברה יאשרו הסכמתם לאמור לעיל" (ס' 1 להסכם מיום 3.6.98) החברה ובעלי המניות האחרים שבה אכן הביעו את הסכמתם להסכם והוסיפו את חתימתם בשוליו. בנסיבות האלה ולאור הסכמת החברה יש לראות בסעיף הבוררות שבחוזה סעיף החל על היחסים שבין סייפיק לבין החברה, בכל הנוגע לסכסוכים שיתגלעו בקשר לביצועו של הסכם רכישת המניות והפרתו גם אם מוכר המניות היה רם. 3. שאלה אחרת היא אם התקיימו התנאים לאכיפת הסכם הבוררות על החברה. סייפיק ביטלה את הסכם רכישת המניות שחתמה עליו עם רם ודרשה ממנו את החזר כספה. בהודעת הביטול ובשלושה מכתבי דרישה להחזר הכספים ששילמה פנתה סייפיק אל רם בלבד ולא פנתה אל החברה (ר' נספחים י"ד, ט"ז וי"ז לבקשה). החברה מתנגדת אפוא לבוררות ומנמקת את התנגדותה בכלל הקובע שאין אדם זכאי לאכוף על חברו הסכם בוררות אלא אם פנה אליו תחילה. סבורני שאין ממש בטענה זו שכן הפניות של סייפיק אל רם נעשו לרקע הליך בוררות מוסכם המתקיים בין החברה לבין רוכשים אחרים של מניותיה (המשיבים הפורמליים 10 ו-11) המיוצגים על ידי בא כוחה של סייפיק. מעיון בפניותיו של ב"כ סייפיק אל ב"כ רם עולה שהדרישה למינוי בורר הייתה דרישה לבוררות אחת שהחברה כבר הסכימה לקיימה עם המשיבים הפורמליים, וברור היה שאין הפנייה אל רם מייתרת את הבוררות גם כלפי החברה. התוצאה היא שאת המחלוקת בין סייפיק לבין החברה, רם והמשיבים האחרים יש לברר בבוררות. 4. המבקשת מס' 2 - מימונה השקעות בע"מ ("מימונה") רכשה את מניותיה בשתי הזדמנויות: א. ביום 3.6.98 רכשה מימונה 200 מניות מרם ו-600 מניות מהמשיב מס' 8 ערן גבאי ("גבאי") וזאת לפי שני הסכמים שחתמה עם עו"ד משה יעקבי ששימש כנאמן לרכישתן ("הסכמי הרכישה"). בחודש אוגוסט 98 בוטלה המכירה של 400 מהמניות. הסכמי הרכישה דומים בנוסחם להסכם שלפיו רכשה סייפיק את מניותיה מרם וגם עליהם חתמו החברה והמשיבים האחרים לאות הסכמה. בהעדר ראיה סותרת אין לשלול את הטענה שעו"ד יעקבי שימש נאמן של מימונה ובעלי השליטה בה. ב. בחודש ינואר 00', כשנה וחצי לאחר ההקצאה הפרטית, רכשה מימונה 1,200 מניות נוספות מאת בעלי מניות אחדים ולפי שורה של הסכמים שחתמו מימונה והמוכרים ("הסכמי 2000"). ההסכמים האלה שונים מההסכמים שלפיהם רכשו מימונה וסייפיק את המניות ביוני 98' ולא הוספה עליהם הסכמת החברה או המשיבים האחרים. הנסיבות שבהן רכשה מימונה את 400 המניות בחודש יוני 98' דומות לנסיבות שבהן רכשה סייפיק את מניותיה ואף הדין החל על סעיף הבוררות שווה. אמנם, מימונה רכשה את המניות בעסקה נוספת שבמסגרתה ביטלה את רכישת המניות המקורית, והמדובר בחוזה מיום 2.8.98 (נספח ה' לבקשה), אך לצורך הענין שבפנינו יש לראות את העיסקה כעיסקה אחת שבה נותרה מימונה הבעלים של 400 מניות והמחלוקות שבין כל הצדדים צריכות להיות נידונות לפי סעיף הבוררות שבהסכם המקורי. לא כן המניות שרכשה מימונה בשנת 00' - הן נרכשו בלא קשר להקצאה הפרטית ולא הייתה על רכישתן הסכמה כלשהי בדבר הפניית סכסוכים הנוגעים לרכישתן או למניות עצמן לבוררות. אין ממש בטענת מימונה שהסכמי 2000 מאזכרים את הנפקת המניות והחזקתן אצל עו"ד יגנס - המשיב מס' 9 - כנאמן ועל כן יש לראות בסעיף הבוררות שבהסכם ההקצאה סעיף החל גם עליהם. 5. כבר הזכרתי שב"כ המבקשות מייצג את המשיבים הפורמליים 10 ו-11 שאף הם רכשו מניות של החברה. המשיבים הללו הגישו תביעה נגד החברה ואחרים לבית משפט השלום בהרצליה, ושם טענה החברה לעיכוב הליכים בשל סעיף הבוררות. אכן בסופו של דבר עוכבו ההליכים ומונה בורר. המבקשות טוענות שיש להשתיק את החברה בהתנגדותה למינוי בורר בענייננו שאם לא נעשה כך נימצא מתירים לה לטעון טענות סותרות: פעם תתנגד לתביעה בבית המשפט בהסתמכה על סעיף הבוררות ופעם אחרת תתנגד למינוי בורר. העלאת טענות סותרות שכאלה מעידות לדעת המבקשות על חוסר תום לב ואין לשעות להן (ע"א 6513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A. פ"ד מח (4) 133 בעמ' 199-200). אין צורך בטענה זו ככל שהיא עוסקת בהסכמים שהחברה הביעה הסכמתה המפורשת להם בחתימתה עליהם, ואין מקום לטענה ככל שהיא נוגעת להסכמי 2000 שאינם כוללים סעיף בוררות, אינם מפנים להסכמי ההקצאה ואינם מחייבים את החברה שלא חתמה עליהם. לאחר שהודעתי לצדדים את עיקרי ההחלטה דלעיל הסכימו הפרקליטים שהבורר שיתמנה ידון גם בבוררות שעליה החליט בית המשפט השלום בהרצליה, והוא יבוא במקום עו"ד עיני. הנני ממנה איפוא את סגן הנשיא (בדימוס) השופט נתן עמית בורר. גדר הבוררות - המחלוקות הנוגעות לרכישות המניות שרכשה התובעת מס' 1 והמניות שרכשה התובעת מס' 2 לפי הסכמים משנת 1998 שלא בוטלו, וכן המחלוקות שהובאו לפני עו"ד עיני. הואיל ודחיתי חלק מבקשתה של מימונה איני עושה צו להוצאות. חוזהדיני חברותהקצאת מניותמניות