כללי 1. התובעת, חברה ישראלית אשר עסקה במועד הרלוונטי באספקת ציוד מולטימדיה ורכיבי תקשורת והתקנתם (להלן: חברת ד.מ. הנדסה). הנתבעת, חברת Nextel System Inc., הוקמה במדינת קליפורניה שבארצות הברית (להלן: חברת Nextel) על ידי הנתבע 1 (להלן: דראנגר), אזרח ישראלי שמקום מושבו בקליפורניה, שהנו בעל מניותיה העיקרי ומנהלה. לטענת חברת ד.מ. הנדסה, בינה לבין חברת Nextel נכרת חוזה שותפות בעטיו קמה חובת האחרונה לשלם לה מחצית מרווחי עסקת מכירת מקרנים לממשלת ישראל אשר מומנה מתוך כספי הסיוע המוענקים לישראל על ידי ארצות הברית. על כן הגישה חברת ד.מ. הנדסה תובענה למתן חשבונות במסגרתה העריכה את רווחי העסקה בכ- 4,000,000 ₪. סכום התביעה הועמד אפוא על סך 2,000,000 ₪. 2. בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בעצם קיומה של שותפות, ברווח הנטען ובקיומה של עילת תביעה אישית נגד דראנגר. עוד נטען כי לבית משפט בישראל אין סמכות לדון בתובענה וכי הפורום הנאות הנו בית המשפט במדינת קליפורניה. טענה אחרונה זו נזנחה על ידם ועל כן התייתר הצורך לדון בה. 3. השאלה הניצבת במרכז התובענה דנן הנה האם הוקמה שותפות בין שתי החברות וכפועל יוצא זכותה של החברה הישראלית לקבלת מחצית מהרווחים שנתקבלו בגין העסקה. בין בעלי הדין נטושה מחלוקת במישור העובדתי והמשפטי. סוגיות דיוניות 4. בטרם התייחסות למחלוקת גופה, מן הראוי ליתן את הדעת לכמה סוגיות דיוניות שהועלו על ידי בעלי הדין. 5. כפי שיפורט בהמשך, בחודש אפריל 2004 התקיימה פגישה בין דראנגר לדורון משה, מנהל חברת ד. הנדסה (להלן: דורון). תחילה הכחישו הנתבעים את קיום הפגישה ברם בהמשך חזרו בהם מהכפירה ובשלב הבאת הראיות הודו כי התקיימה. נוכח השינוי בגרסה, העלתה חברת ד.מ. הנדסה טענה לפיה קיים במקרה דנן השתק שיפוטי המונע מהנתבעים להעלות גרסה שונה בהמשך. טענה זו אינה יכולה להתקבל. 6. מקום בו טען בעל דין טענה עובדתית בהליך אחד וטענתו התקבלה (אם זכה בהליך אם לאו), מנוע הוא מלטעון טענה סותרת בהליך אחר או באותו הליך (במקרה האחרון, כאשר בבקשה לסעד זמני מועלית טענה אחת, שהוכרעה, ובהליך העיקרי מועלית טענה סותרת). דוקטרינה זו, הידועה כהשתק השיפוטי או מניעות משפטית, נועדה למטרה כפולה - הצורך בשמירה על טוהר ההליך המשפטי ומניעת ניצול לרעה של הליכי בית המשפט מחד, ומאידך מניעת תוצאה בלתי צודקת. ראה ע"א 513/89, Interlego A\s נ' Exin-Lines Bros S.A ואח', פ"ד מח (4) 133 [1994]; רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', וכן בש"א (ירושלים) 2263/05 רבוע כחול - ישראל בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ ואח', תק-מח 2005(3), 270 [2005]. כן ראה ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד חורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ. 7. בענייננו, די בעובדה ששינוי הגרסה היה בטרם הוכרעה הטענה כדי לדחות את טענת חברת ד.מ. הנדסה. אין באמור לעיל כדי לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת להתייחס למשקל הראיה והשפעת שינוי הגרסה בסוגיית המהימנות. כבר עתה ייאמר, כי במקרה דנן אין בשינוי הגרסה כדי להשפיע על התוצאה, שכן כפי שיפורט בהמשך דין התובענה להדחות על סמך גרסת חברת ד.מ. הנדסה עצמה. אין אפוא בשינויי גרסה או באי-דיוקים שנתגלו בגרסת הנתבעים כדי להשפיע על התוצאה. 8. נטל הראיה - מעבר לשאלה המתעוררת בכל הליך משפטי על מי הנטל ההוכחה מתעוררת בהליך דנן שאלה בנוגע להוכחת דין זר. הנטל להוכיח כי הוקמה שותפות, שכללה גם את החלק האמריקאי מוטל על כתפי חברת ד.מ. הנדסה בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. רק אם עלה בידיה להניח תשתית עובדתית לביסוסה תקום חובת הנתבעים להביא ראיות לסתור. בעניין זה ראוי להדגיש, כי מחדל הצד שכנגד או סתירות בגרסתו אינם יכולים לבוא במקום ההוכחה הנדרשת מבעל הדין על כתפיו מוטל נטל הראיה. אם לא הניח צד זה תשתית עובדתית נאותה אין למחדלים או לסתירות מצד בעל הדין היריב כדי לחזק את גרסתו. ראה י' קדמי "על הראיות", חלק רביעי, מהדורה משולבת ומעודכנת-2009, עמ' 1756 - 1758. 9. בענייננו, אין חולק כי גרסת הנתבעים לוקה בחסר ובאי-דיוקים. כך, בניגוד לגרסה בכתב ההגנה הודו כאמור הנתבעים בהמשך כי התקיימה פגישה בין דראנגר לבין דורון בחודש אפריל 2004, כך נמסרו גרסאות סותרות ביחס לשיעור הרווח לו זכאית היתה ד.מ. הנדסה בחלק הישראלי של העסקה. לא ניתן אפוא לקבוע ממצאים ועובדות על סמך גרסה בלתי עקבית זו. עם זאת, השאלה אינה האם ניתן לקבוע על פי גרסת הנתבעים ממצאים ועובדות אלא האם הניחה ד.מ. הנדסה תשתית עובדתית מספקת לביסוס גרסתה לפיה נכרת חוזה שותפות בין שתי החברות, והאי-דיוקים בגרסת הנתבעים יכולים להוות חיזוק לה. 10. דין זר - הטוען תחולתו של דין זר עליו הראיה הן של תחולת הדין הזר והן של תוכנו. בענייננו נטען כי חלים על העסקה דיני ארצות הברית. ברגיל, הדרך להוכיח דין זר הנה על ידי חוות דעת של מומחה. ראה בסוגיה ע"א 6726/05 הידרולה בע"מ נ' פקיד השומה תל-אביב, והפסיקה הנזכרת שם. על הצורך בהוכחת תחולת דין זר ראה רע"א 3924/01 Hess Form Licht Company נ' הנדסת חשמל כללית בע"מ. 11. במקרה דנן אין חולק כי לא הובאה חוות דעת של מומחה להוכחת הדין הזר. ואולם, סוגיה זו אינה שנויה במחלוקת למעשה, שכן לא רק דראגנר העיד כי לפי דיני ארצות הברית עסקה ממומנת בכספי הסיוע אינה יכולה להתבצע תוך שיתוף שותף ישראלי אלא גם דורון, שלדבריו ידע על האיסור לשתף חברה ישראלית בעסקה מעין זו (ומטעם זה לא נערך מסמך בכתב), וכך גם העידו עדים נוספים אריה בן צוק (להלן: בן צוק) ועד ההגנה בועז אנטין, מנהל חברת .TNN Networks Ltd (להלן: חברת TNN), עליהם ידובר בהמשך. די בראיות אלו כדי להניח תשתית לכאורה לתחולת הדין הזר. הרקע 12. דראנגר, מהנדס במקצועו, נמנה על חברי משלחת הרכש של משרד הביטחון (להלן: משלחת הרכש) אשר הגיעה בשנות השמונים של המאה הקודמת לארצות הברית. בתום שליחותו בחר דראנגר להעתיק את מרכז חייו לארצות הברית וקבע את מרכז חייו במדינת קליפורניה. בשלב מסוים הקים יחד עם שניים אחרים את חברת Nextel, שעיקר עיסוקה יזום פרוייקטים טכניים וביצועם, לרבות השתתפות במכרזים של משלחת הרכש של משרד הביטחון הישראלי בארצות הברית. 13. במועד כלשהו בתחילת שנות האלפיים נוצר בצה"ל צורך ברכישת מקרנים. משהוחלט במשרד הביטחון להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל ולפרסם מכרז דאג משרד הביטחון ליידע את הגופים השונים העוסקים בתחום ואלה החלו בהכנותיהם כדי להגיש הצעה למכרז. הרכישה אמורה היתה להתבצע במימון כספי הסיוע המוענקים כאמור על ידי ממשלת ארצות הברית למדינת ישראל. תנאי בל יעבור, כי כספי הסיוע ישמשו לרכישת מוצרים שיוצרו במלואם בארצות הברית. בפועל, פִּרסמה משלחת הרכש מכרז בשנת 2004 (להלן: העסקה או עסקת המקרנים). 14. אנשי משלחת הרכש הודיעו על הכוונה לפרסם מכרז לחברת TNN, חברה ישראלית שהיתה מי שביצעה את החלק הישראלי בעסקה קודמת אחרת עם משלחת הרכש. על אודות המכרז העתידי נודע לחברת ד.מ. הנדסה מבירור שערך ביוזמתו מנהלה דורון עם איש רכש במשרד הביטחון בארץ. הצדדים חלוקים בשאלה כיצד נודע לחברת Nextel על המכרז. על כך בהמשך. 15. עסקת המקרנים חייבה אפוא איתור חברה שמקום מושבה בארצות הברית ואשר מייצרת מקרנים שאין בהם רכיבים המיוצרים במדינה אחרת. מתפקידה של חברת Nextel היה לאתר חברה שמקום מושבה בארצות הברית העונה על הקריטריונים המחמירים הללו, ליצור קשר עם חברה ישראלית המסוגלת להעניק שירותי התקנה ותחזוקה של המקרנים בארץ ולהגיש הצעה למכרז הכוללת התייחסות למרכיב האמריקאי ולישראלי של העסקה. חברת Boxlight הנה חברה האמריקאית המייצרת מקרנים שכל מרכיביהם מיוצרים בארצות הברית ועל כן ענתה על התנאי המכרז. ההיכרות בין בעלי הדין 16. טרם עסקת המקרנים לא היתה היכרות קודמת בין דורון, מנהל חברת ד.מ. הנדסה, לבין דראנגר. הקשר בין השניים נוצר בתיווכו של בן צוק, אשר עבד שנים אחדות בחברת TNN, שעסקה אף היא בתחום המולטימדיה. בזמן עבודתו של בן צוק שם בוצעה עסקה רחבת היקף בין חברתTNN לבין חברת Nextel במהלכה נוצר קשר הדוק בינו לבין דראנגר עד כדי הגדרת מערכת יחסים ביניהם כחברית. עם סיום עבודתו בחברת TNN הפיץ בן צוק בין מכריו הודעת דואר אלקטרוני בדבר תחילת דרך חדשה תוך הבאת ציפייה לשיתוף פעולה עתידי. ביום 24.9.03 שלח הודעה ברוח זו גם לדראנגר. בחודש אוקטובר 2003 החל בן צוק לעבוד בחברת ד.מ. הנדסה. 17. אין חולק כי חברת ד.מ. הנדסה וחברת Nextel שיתפו פעולה בעסקת המקרנים. המחלוקת נעוצה בשאלה האם היה זה בן צוק שהודיע עליה לדראנגר, לראשונה, וגם הציע לו לפנות ליצרנית המקרנים Boxlight. לגרסת חברת ד.מ. הנדסה, זמן מה לאחר שמנהלה דורון שיתף את בן צוק בדבר עסקת המקרנים (עליה ידע כאמור מאיש רכש ממשרד הביטחון) יצר בן צוק קשר עם דראנגר, יידע אותו על אודות העסקה המסתמנת, הציע לו לפנות לחברת Boxlight ולשתף פעולה בעסקה. דראגנר ראה בכך הזדמנות עסקית והסכים לקדם עסקה משותפת. מרגע זה החל שיתוף פעולה בין חברת Nextel, ודראנגר בראשה, לבין חברת ד.מ. הנדסה במסגרתה הכינה האחרונה את מסמכי המכרז. חברת Nextel לעומת זאת טוענת, כי עוד בטרם פנה אליו בן צוק שמע דראנגר על אודות העסקה ממנהל חברת TNN. בחילופי דואר אלקטרוני בין השניים הציע דראנגר לפנות לשלוש יצרניות מקרנים, ביניהם חברת Boxlight, עליה המליץ מנהל חברת TNN. לבסוף שיתוף הפעולה בין חברת TNN וחברת Nextel לא צלח. בשלב זה פנה בן צוק לדראגנר בהצעה לשתף פעולה בעסקה, והוא הסכים לכך. 18. במחלוקת זו עדיפה עליי גרסת חברת Nextel על פני זו של חברת ד. מ. הנדסה. חילופי דואר אלקטרוני בין דראנגר לבין מנהל חברת TNN (מהשבוע הראשון של חודש נובמבר 2003) מאששים את גרסתה. מעיון בהם עולה כי ההתייחסות לעסקה, לרבות אזכור חברת Boxlight, קדמו לתחילת עבודתו של בן צוק בחברת ד.מ. הנדסה (שהחל אמנם לעבוד בה בחודש אוקטובר 2003 ברם עדכן את דראגנר על כך רק ביום 13.11.03). ברי אפוא כי לא היה זה בן צוק מי שיידע את דראנגר על העסקה. 19. מכאן, אף כי אין חולק שהקשר בין חברת Nextel לבין חברת ד.מ. הנדסה נוצר באמצעות בן צוק אין ממש בטענה לפיה היה לחברת ד.מ. הנדסה חלק במסירת המידע על אודות המכרז ועל זהות חברת Boxlight. 20. חברת ד.מ. הנדסה גם טענה, כי לצורך הגשת הצעה למכרז נזקקה חברת Nextel לסיועהּ. דין טענה זו להדחות אף היא. אין חולק, כי המדובר במכרז שפורסם בארצות הברית, כי דראנגר בעל נסיון רב בתחום הן מתוך עבודתו במשלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית והן מפעילותו הענפה באמצעות חברת Nextel מאז השתקע בארצות הברית. לעומת זאת, חברת ד.מ. הנדסה הנה חברה ישראלית, שהיתה זו העסקה הראשונה מסוג זה בה היתה מעורבת. 21. אני קובעת אפוא כי חברת Nextel ומנהלה ידעו על עסקת המקרנים לפני פניית בן צוק בשם חברת ד. מ. הנדסה ואף החלו לפעול לצורך הגשת הצעה למכרז, לרבות בירור יצרני מקרנים מתאימים בשים לב למגבלות שהוטלו בשל היות העסקה ממומנת מכספי הסיוע. מהות ההסכמה בין חברת Nextel לבין חברת ד.מ. הנדסה 22. אין חולק כי בין שתי חברות אלו הושגה הסכמה בדבר שיתוף פעולה בעסקה וכי התנהל ביניהם קשר הדוק באמצעות דואר אלקטרוני במהלכו לובנו נושאים שונים הנוגעים למכרז, טכנים ואחרים, כגון מחירים בהם יש לנקוב בהצעה שתוגש על ידי חברת Nextel ומילוי ההצעה למכרז. 23. קשר זה בין שתי החברות נמשך עד חודש אפריל 2004, מועד בו הגיע דראנגר ארצה לביקור פרטי, ואשר נוצל לצורך היכרות בינו לבין דורון. בן צוק פגש את דראנגר והסיעו למשרדי חברת ד.מ. הנדסה בקיסריה, שם התקיימה הפגישה בה נכחו תחילה דראנגר, דורון וגם בן צוק, שעזב במהלכה. 24. בתחילת ההליך המשפטי היתה פגישה זו שנויה במחלוקת. כאמור, חברת Nextel הכחישה בכתב ההגנה כי זו התקיימה ברם בשלב מאוחר יותר, בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי דראנגר ובעדותו בבית המשפט חזר בו מההכחשה. כיום חלוקים הצדדים ביחס להסכמות שהושגו בפגישה. בעוד חברת ד.מ. הנדסה טוענת כי בפגישה זו סוכם על הקמת שותפות בין שתי החברות וחלוקת רווחי עסקת המקרנים באופן שווה גורסת חברת Nextel כי סוכם על שיתוף פעולה בין החברות באופן שהראשונה תבצע את החלק הישראלי של העסקה (התקנה ושירות) ורק בחלק זה תהא חלוקת רווחים, ללא כל נגיעה בחלק האמריקאי. 25. לטענת חברת ד.מ. הנדסה, לאחר הזכיה במכרז התכחש לפתע דראנגר לקיומה של השותפות, העלה טענות שונות כדי להתחמק מהתחייבותו ובהמשך אף הציע חלוקה שונה של הרווחים, שנדחתה על ידי מנהלה. 26. גרסת חברת ד.מ. הנדסה דינה להדחות אף ללא צורך להתייחס לסוגיית אי-חוקיות השותפות הנטענת, כפי שיפורט להלן. 27. הפגישה מחודש אפריל 2004 נועדה להיכרות בין דראגנר לדורון. לגרסת דורון במועד זה סיכמו השניים כי תוקם שותפות לפיה יחולקו רווחי העסקה "פיפטי פיפטי לטוב ולרע" (עמ' 14 ש' 4). דראנגר לא מסר גרסה אחידה ביחס לחלקה של חברת ד.מ. הנדסה בחלק הישראלי של העסקה (פעם טען כי יתחלקו באופן שווה, פעם כי מלוא הרווחים יתקבלו על ידי חברת ד.מ. הנדסה ופעם טען לחלוקה בלתי שווה). עם זאת היה עקבי בהכחשתו לשותפות בחלק האמריקאי של העסקה. לדבריו, לנוכח האיסור החמור מצד ממשלת ארצות הברית שכספי הסיוע יגיעו לגופים ישראלים לא עלה על דעתו להפרו תוך סיכון מעמדו האיתן בשוק האמריקאי ועיסוקו רב השנים בתחום. לא זו אף זו, ממשלת ארצות הברית מפעילה פיקוח צמוד על כל החברות הפועלות בעסקאות בהן מעורבים כספי הסיוע (וכך נהגה בעסקת המקרנים, שלא נמצא בה דופי) ולכן שותפות עם חברה ישראלית לא באה כלל בחשבון. דראגנר עוד הוסיף, כי בכל שנות פעילות חברת Nextel מעולם לא הקימה זו שותפות בחלק האמריקאי. לעומת זאת, בעסקה בה קיים חלק ישראלי, כגון התקנה ושירות, שמטבע הדברים ניתן להעניקו באמצעות חברה ישראלית, נוצר שיתוף פעולה בין חברת Nextel לבין חברה ישראלית, והאחרונה נוטלת חלק פעיל גם בשלב הגשת ההצעה למכרז. במקרה דנן, גמלה בלבו של דורון החלטה להעלות תביעות כספיות משהתברר שצה"ל החליט, מטעמיו הוא, לבטל את החלק הישראלי של העסקה. 28. במחלוקת זו עדיפה עלי עמדת הנתבעים על פני זו של חברת ד.מ. הנדסה. לגרסת דורון, לפני הפגישה מחודש אפריל 2004 לא נכרת חוזה שותפות ורק בפגישה זו הוקמה השותפות. אין באמירתו של דורון כדי להוות תשתית עובדתית מספקת שהרי המדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע שכן אין חולק, כי בחלק בו סוכם לטענת דורון על הקמת שותפות לא נכח איש. כמו-כן, עדותו של בן צוק לפיה היה שיתוף פעולה בינו לבין דראנגר לצורך נקיבת מחירים בהצעה למכרז - אשר אינה שנויה במחלוקת - אינה יכול לשמש סיוע שהרי גם לגרסתו וגם לגרסת דורון בשלב זה טרם סוכם מאומה זולת שיתוף פעולה בהגשת ההצעה למכרז בבחינת "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו". 29. בנסיבות אלו, שיתוף הפעולה בין דראנגר לבן צוק לצורך הכנת המכרז מובן הן בשל הציפייה להשתלב בהמשך במיזם והן כדי להכיר את מהות העבודה ואת המפרט הטכני של המקרנים. יש לזכור כי חברת ד.מ. הנדסה עתידה היתה לספק שירותים בארץ כך שהיה עליה להכיר את המקרנים על בוריים. 30. טענת דורון כי חברת Nextel נזקקה לחברת ד.מ. הנדסה כשותפה בהיותה בעלת הכישורים בתחום לא הוכחה אף היא כאמור. נהפוך הוא. הוכח מפי דורון עצמו כי לחברת ד.מ. הנדסה ולו אישית או לבן צוק לא היה כל נסיון בעסקאות בהן מעורבים כספי הסיוע ומעולם קודם לכן לא הגישו הצעה למכרז מעין זה. למעשה, בהיותה חברה ישראלית מנועה היתה חברת ד.מ. הנדסה להשתתף במכרז של משלחת הרכש הממומן מכספי הסיוע. לעומת זאת הוכח כי חברת Nextel בקיאה בתחום. בנסיבות אלו, שותפות בינה לבין חברת ד.מ. הנדסה לא נדרשה, זולת לצורך הצגת חברה מקומית שתתן שירותי התקנה ותחזוקה. 31. דראגנר הכחיש כאמור כי סוכם ביניהם על הקמת שותפות ולא מן הנמנע שדורון, אשר לא היה בקי בעסקאות בהם מעורבים כספי הסיוע, סבר לתומו כי הצדדים לשיחה מדברים על העסקה בכללותה, קרי כולל החלק האמריקאי, ואילו לדראגנר, הבקי בעסקאות מעין אלו, היה ברור כי החלוקה המוצעת מתייחסת לחלק הישראלי של העסקה, בו בלבד אמורה היתה חברת ד.מ. הנדסה ליטול חלק. במילים אחרות, לא מן הנמנע כי לפנינו טעות משותפת. 32. סעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) קובע כי במקרה של טעות שטעה אחד הצדדים לחוזה והצד השני לא ידע עליה "רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה". הוראה זו חלה גם על טעות משותפת (ראה ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטרש, פ"ד נא (1) 577 [1997]). 33. אם נניח כי אין המדובר בטעות משותפת אלא בהצעה מצדו של דורון כי תוקם שותפות בנוגע לעסקה כולה הרי שלא הוכח כי התקיימו יסודות המסוימות וגמירת דעת שבלעדיהם אין חוזה. 34. סעיף 2 לחוק החוזים קובע לאמור: "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור". ובסעיפים 5 ו-6 לחוק החוזים נקבע כי: 5."הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה. 6. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול. (ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף". 35. מושכלות ראשונים, כי, "גמירת-דעת היא רצון מגובש, כוונה רצינית להתקשר בחוזה והחלטיות. בניגוד לכוונה ליצור יחסים משפטיים שהיא מופשטת וכללית, גמירת-הדעת היא מוגדרת וצריכה להיות מכוונת להתקשרות מסוימת עם צד מסוים". הדגש המושם הוא "על הגילוי החיצוני של ההסכמה ולא על הכוונות או המחשבות המלוות אותה... מבחן גמירת-הדעת הוא מבחן חיצוני של הצהרה ... החוק... תובע השתקפות חיצונית...הן לעניין ההצעה והן לעניין הקיבול..." "הדרישה היא לקיום גמירת-דעת והיא כוללת שתי דרישות משנה: דרישה פנימית-פסיכולוגית של יצירת הכוונה ודרישה חיצונית-התנהגותית של ביטויה". המדובר אפוא במבחן אובייקטיבי לפיו גמירת-הדעת של הצדדים נלמדת על-פי אמת מידה של האדם הסביר במסגרתו יש לבחון את נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שנאמרו לפני ואחרי כריתת החוזה ותוכן החוזה עצמו. ראה ג' שלו, "דיני חוזים", מהדורה שניה, בעמ' 86- 88. 36. ביחס לדרישת המסוימות - כדי שזו תתקיים "על ההצעה להיות מלאה ומדוייקת במידה מספקת..", קרי שמתן תשובה חיובית עליה תהפכה לחוזה. אמנם נכון גם פנייה לא מפורטת יכולה להחשב מסוימת אך בתנאי שניתן להשלים אותה. ברם כאשר חסרה בפניה מידה מינימלית של פירוט בדבר עניינים חיוניים ומהותיים לחוזה אזי לא מתקיימת דרישת המסוימות. "משמעותה של דרישת המסוימות איננה, אם כן, כי על ההצעה לכלול את כל הפרטים. משמעותה היא, כי על ההצעה לכלול לפחות את מסגרת העסקה ותחומיה, ואת הפרטים החסרים ניתן יהיה להשלים". כך לדוגמא השלמת נתונים אובייקטיביים (כגון נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן וכו') או השלמה סטטוטורית תקיים את דרישת המסוימות. ראה ג' שלו, שם בעמ' 88 - 90. 37. במקרה דנן לא הוכחו גמירת דעת ומסוימות ומכאן לא הוכח כי השתכלל חוזה מחייב. מגרסת דורון עצמו עולה, כי זולת נושא חלוקת הרווחים לא לובנו היבטים מהותיים אחרים. גם בנושא חלוקת רווחים, לא נאמרו הדברים בצורה ברורה וחד-משמעית באופן שהיה מאפשר קיבול הצעה מגובשת ומסוימת. 38. בר-דעת לא יתקשר בחוזה עם מאן דהו שזה עתה הכיר ללא בחינת העסקה על היבטיה השונים, לא כל שכן כאשר ידוע לו, ולו במעורפל, כי בחוזה בלתי חוקי עסקינן (נאמר לעיל, כי דורון ידע כי דובר בחוזה בלתי חוקי, ומטעם זה לא נערך בכתב). דווקא בנסיבות אלו סביר להניח כי הצד המעונין להתקשר בחוזה ידאג לא רק להציג הצעה ברורה וחד-משמעית אלא גם לתעד את ההסכמה בכתב או בדרך אחרת (כגון על ידי הכנת מסמך המעלה את ההסכמה על הכתב, ולו בדיעבד). אם ייאמר כי דורון שמע על פרטי העסקה מפי בן צוק יש להשיב כי האחרון היה עובד חדש בחברת ד.מ. הנדסה, שלא היה בעל סמכות להתקשר בשמה בחוזים, כך שומה היה עליו לשמוע ממקור ראשון את פרטי העסקה כדי לעמוד על כדאיותה ולהציע הצעה סדורה ומושכלת. 39. גרסת חברת Nextel לעומת זאת מתיישבת עם מבחן ההגיון - אין זה סביר כי לאחר היכרות בת שעה בערך יגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר חלוקת רווחים שהיקפם בלתי ידוע וכאשר איש לא הכיר את רעהו ואינו יודע מה מידת האמינות של השני. 40. זאת ועוד, בן צוק ידע כי בעסקה שבוצעה בעבר בין חברת Nextel לבין חברת TNN חלקה של האחרונה הסתכם במתן שירותי תחזוקה בארץ, כך שלא היה לו או לדורון יסוד להניח כי דווקא בעסקת המקרנים ישנה דראנגר את דעתו. 41. במועד הפגישה בין דראנגר לבין דורון הניחו השניים כי החלק הישראלי יבוצע גם הוא. אם חשש דורון שמא לא יצא חלק זה אל הפועל - ואין שום ראיה לכך - ולכן חפץ להבטיח תמורה להשקעתו במתן סיוע בהגשת המכרז היה עליו להבהיר זאת באופן ברור וחד-משמעי בין על ידי דרישה להכלל כשותף גם בחלק האמריקאי ובין בדרישה לקבלת שכר ראוי בעבור עבודתו זו, אך הוא נמנע מלעשות כן, וטעמיו עמו. 42. משלא הוכחו יסודות המסוימות וגמירת דעת, הרי שלא הוכח קיומה של שותפות. די בטעם זה כדי לדחות את התובענה. 43. יתרה מכך, גם אם מי מהצדדים השתמש במונח שותף בהתייחסו איש אל רעהו אין בכך כדי לשנות את המסקנה. ראשית, בין שתי החברות סוכם על שיתוף פעולה בחלק הישראלי של העסקה, ושנית, שימוש המונח על ידי מי שאינו בקי ברזי המשפט אינו מבטא בהכרח את משמעותו המשפטית. 44. אמנם נכון, לחוזה שותפות אין תנאי צורני ואין מניעה שזו תוקם על סמך חוזה בעל פה. עם זאת, על מי שטוען קיומה להוכיח כי התקיימו התנאים על פיהם ניתן לראות בה התקשרות שמטרתה הקמת שותפות. ראה בסוגיית יצירת שותפות סעיפים 1 ו-2 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 וכן ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי והפסיקה הנזכרת שם. 1 45. גם מטעם זה דין התובענה להדחות. חוזה בלתי חוקי 46. כאמור לעיל הוכח כי לפי הדין החל בארצות הברית חוזה השותפות הנו בלתי חוקי. 47. בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים " חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". מכאן, לו הוכח כי נכרת חוזה שותפות, לא היה חוזה זה בר אכיפה בהיות העסקה בלתי חוקית. התביעה האישית נגד דראגנר 48. לו נתקבלה התובענה נגד חברת Nextel היה דין התובענה נגד דראגנר אישית, להדחות, שכן לא הונחה תשתית עובדתית כלל לביסוס חבות אישית. מעשיו של דראגנר נעשו בתוקף תפקידו כאורגן החברה ועל כן לא היה מקום לחייבו. סוף דבר 49. אני מורה על דחיית התובענה. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 25,000 ₪. חוזהדיני חברותחלוקת רווחים