1. בפני שתי תביעות שאוחדו. בת.א 2594/04 תבע קבלן בסדר דין מקוצר את המזמינה של עבודת בניית שלד על הסכום של 58,700 ₪, בגין יתרת חוב על עבודת בניה של ביתה שבוצעה ולא שולמה לפי חוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1994. הנתבעת הגישה בר"ל וגם תביעה בת.א 683/05 על נזקים שנגרמו לה, בסך של 225,055 ₪ מחמת אי השלמת העבודות על פי המוסכם הן בבנית השלד והן בעבודות חשמל, ביוב ואינסטלציה. ת.א 2594/04-טענות בכתבי הטענות 2. הקבלן, התובעת בת.א 2594/04 (להלן:"הקבלן") טוען כי הצדדים כרתו ביום 29.4.04 חוזה לביצוע שלד בנכס השייך לנתבעת (להלן:"המזמינה"). סוכם על מחיר של 300 $ למ"ר והוסכם כי בבנין יש 136.50 מ"ר. עבודות השלד בוצעו ואח"כ התברר שמספר המ"ר שבוצעו בפועל היו יותר. התוספת נעשתה בהסכמה וגם הוסכם כי יש לשלם עבורם. האדריכלית, גבי שיכטמן, ביצעה מדידה, בהסכמת הצדדים, ומצאה כי בנוסף ל - 136.50 מ"ר התווספו עוד 41.60 מ"ר (להלן: "התוספת"). לפיכך התביעה היא על ההפרש לפי 300$ (ארה"ב) 41.60X4.5 (שער ₪ לדולר)=56,100 ₪. טענות ההגנה כפי שהועלו בבר"ל (בש"א 1051/05) (להלן "הבר"ל") הם הבאות: המזמינה אינה חולקת על כך שהקבלן דרש תשלום נוסף או כי הסכום שנדרש היה 12,480 $ בשקלים חדשים. המטרים נשוא התוספת נבעו מבניית קרניז התומך בגג הבית ובניית המבואה לבית. לטענתה הקרניז והמבואה כלולים בתוכניות נשוא החוזה שהצדדים כרתו ביום 29.4.04 (להלן"חוזה בניית השלד"). לחלופין נטען כי אין לגבות על כל מ"ר של הקרניז והמבואה לפי 300 $ למ"ר אלא סכום נמוך יותר. נטען כי העסקה נשוא חוזה בניית השלד היתה עד לגמר מושלם כולל גג רעפים ותקרה והתמורה היתה 188,370 ₪, כאשר מועד הסיום היה 5.8.04. בפועל שולם הסכום של 150,000 ₪ והעבודה לא הסתיימה. כמו כן, הוזמנה עבודה נוספת של חשמל, ביוב ואינסטלציה בסכום של 73,000 ₪ ומתוכה שולם הסך של 65,000 ₪ ואף עבודה זו לא הושלמה. המזמינה איפוא העלתה טענת קיזוז בגין נזק של 225,055 ₪. ביום 2.3.06 ניתנה רשות להגן. ת.א 683/05 - טענות בכתבי טענות 3.המזמינה פירטה את אותה מסכת עובדתית נשוא הבר"ל, בת.א. 2594/04 ופירטה את נזקיה לפי החוזים שנכרתו בין הצדדים. (א) עסקת בניית השלד - נזקים: הוזמן קבלן להשלמת ביצוע גג הרעפים בסך של 51,480 ₪ (מר יעקב נגר); השלמת תקרה - מר נגר הגיש הצעה של 28,500 ₪; השלמת השלד ויתר העבודות - 15,625 ₪, לפי הצעת חברת פסגת הברון; הקבלן לא סיפק חלון ודלת לממ"ד והם נרכשו על ידי המזמינה - 3,800 ₪. הקבלן לא פינה פסולת, ועל כך שילמה המזמינה - 1,170 ₪ . סכום הקיזוז בגין חוזה בניית השלד הועמד על 65,115 ₪ (לאחר ניכוי 38,370 ₪). (ב) הצדדים התקשרו בחוזה עבודות חשמל, ביוב ואינסטלציה. עבור עסקה זו שולם הסך של 65,000 ₪. נטען כי בפועל לא בוצעו העבודות והסכום לא הושב. הועלתה תביעה לפיצוי בסך של 103,545 המורכבים מהשבה מלאה של הסכום ששולם וכן פיצוי נוסף בהתבסס על הצעות שהתקבלו לביצוע עבודת החשמל, וכן עבור עבודת הביוב והאינסטלציה. (ג) המזמינה גם עתרה לפיצוי על ליקויי בניה וירידת ערך. לגבי תיקון הליקויים שולם לחברת פסגרת הברון לבניה בע"מ בסך של 9,945 ₪. (ד) המזמינה ואביה גרו כ"א בדירה בבעלותם. לאחר סיום הבניה התוכנית היתה ששניהם יעברו להתגורר בבית החדש ולהשכיר את כל אחת מהדירות. המזמינה העריכה את ההפסד שלהם בסכום של 16,000 ₪ ליום הגשת התביעה. (ה) נתבע גם סכום של תיקונים כלליים על סך של 20,000 ₪ - בגין תקורה (סעיף 54 לכתב התביעה). בנוסף נטען לירידת ערך של 20,000 ₪ . (ו) כמו כן, נתבע סכום של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש, סבל, צער ואבדן הנאה. טענות ההגנה של הקבלן (ת.א. 683/05) חוזה בניית השלד 4. הקבלן חולק על כך שבתמורה של 188,370 ₪ נכללו עוד 41.60 מ"ר נשוא התוספת. לטענתו החוזה נכרת על 136.50 מ"ר בלבד. נטען כי כל העבודות הושלמו כולל ה-41.60 מ"ר האמורים למעט התקרה והגג. הקבלן חזר על טענותיו בתביעתו בת.א. 2594/04 . נטען כי לפי דו"ח פיקוח עליון מספר 7 מיום 15.8.04 שהוצא מטעם המזמינה, העבודות נשוא חוזה בניית השלד הסתיימו למעט תיקונים קטנים. הקבלן לא חלק שהמזמינה היתה מוכנה לשלם עבור ה-41.60 מ"ר הנוספים 30% מהמחיר החוזי, למ"ר. הנסיונות למנות בורר כשלו מחמת העדר גמירות דעת מה יוטל על הבורר לבדוק ולפסוק. הקבלן הסכים שסירב לבצע את עבודת הגג עד שישולם לו עבור התוספת. באשר לתביעה לגבי תשלום לצד ג' על השלמת הגג, נשוא סעיף 3 (א)(1) לעיל, נטען כי שונה המפרט של הגג ובמקום גג עץ כפי שתוכנן מלכתחילה, הוחלפה הקונסטרוקציה לברזל, שעלותה גבוהה יותר באופן משמעותי מעץ. הקבלן העמיד את שווי הגג שהוא לא בנה על 15,000 ₪. נטען שעבודת התקרה [סעיף 3 (א)(2) לעיל] לא היתה כלולה בחוזה בניית השלד. נטען כי חוזה בניית השלד לא כלל רכישת סט דלת וחלון ממ"ד והקבלן לא היה מחויב ברכישתם על חשבונו. אי פינוי פסולת הוכחש. הנזק נשוא פרק חוזה בניית השלד הוכחש. הוכחשו ליקויי בניה. הוכחש הנזק. נטען שהיקף הנזק עולה על סכום העסקה המקורי. חוזה חשמל ,ביוב ואינסטלציה נטען כי העבודות נשוא חוזה חשמל, ביוב ואינסטלציה (להלן "חוזה העבודות הנוספות") היו תלויות בעבודות של קבלנים נוספים. הקבלן כן הכין את התשתית למערכת הביוב, האינסטלציה והחשמל אך לא ניתן לסיים אותם ללא עבודות הגמר של קבלנים אחרים. המחלוקת על התוספת 5.הצדדים חתמו על חוזה שהגדיר בניה של שלד, כולל החומרים הדרושים על פי התקן עד לגמר מושלם, כולל גג רעפים, על פי התוכניות, במחיר של 300 $ למ"ר. השטח הוגדר בחוזה: 136.50 מ"ר. כמו כן, הוסכם על מחיר סופי של 188,370 ₪, כמחיר סופי. בגלל המחלוקת על התוספת, הקבלן לא ביצע את הגג על פי הודאתו בכתב ההגנה בת.א 683/05. המזמינה ניסתה להוכיח כי התוספת נכללה בעסקה המקורית. האדריכלית שולי שיכטמן אישרה כי הקרניז ההיקפי עם 50 ס"מ בליטה הוא 32 מ"ר וכן כניסה ראשית ומדרגות הם 9.60 מ"ר, סך הכול 41.60 מ"ר (אישור שצורף כנספח ב' לתצהיר הקבלן). האדריכלית, גב' שיכטמן הגישה תצהיר עדות ראשית והצהירה כי היא הכינה את התוכניות להגשה לקבלת היתר הבניה עבור בית המזמינה. עבודתה התמקדה בהוראות חוק התכנון והבניה, בהיבט זה ששטח הקרניז ושטח המבואה אינם מוגדרים כשטחים מקורים, ואינם כלולים בשטח הכלול בהיתר הבניה כ"שטח עיקרי" או שטח "שירות". הם כן מופיעים כעבודות בטון וכלולים, בהיבט זה, בשלד הבנין. אין בעדות זו כדי לקבוע מה נכלל בשטח של 136.50 מ"ר נשוא חוזה בניית השלד. בחקירתה הנגדית אישרה האדריכלית כי היא שימשה מטעם מתכנן הבניין, כפיקוח עליון של השלד (עמוד 26 לפרוטוקול). היא העידה, עפ"י התוכניות שהוגשו להיתר הבניה, כי בשלב ראשון התבקש היתר ל-120.59 מ"ר לכלל המבנה, ואח"כ הוסף עוד חדר והתוצאה הסופית היתה 128.34 מ"ר. שטח הקרניז לא נכלל בבקשה להיתר הבניה וכך גם שטח הפרגולה ושטח המבואה (עמוד 27 לפרוטוקול). העדה אישרה שה-41.60 מ"ר אינם כלולים ב-128.34 מ"ר מושא התוכנית להיתר הבניה המתוקן (עמוד 29 לפרוטוקול). העדה הסכימה כי הקבלן אינו מקבל את תוכניות ההגשה להיתר בניה והיא גם אשרה כי לה לא היו תוכניות הקונסטרוקטור (עמוד 35 לפרוטוקול). עדה נוספת אשר הועדה על ידי המזמינה היא המהנדסת עופרה גלבוע אשר הגישה חוו"ד מומחה. בפניה עמדו חוזה בניית השלד וכן שתי הבקשות להיתר בניה עליהם העידה האדריכלית שיכטמן. גם עדה זו צמודה בעדותה לתוכנית להיתר הבניה אשר מתייחסת לשטחים בבקשה להיתר הבניה לפי דרישות רשויות התכנון והבניה. היא מציינת כממצא שהשטח שנבנה בפועל המהווה את התוספת חושב על ידי המתכננת בשלב מאוחר יותר, לבקשת המזמינה. גב' גלבוע קובעת כי הקרניז מהווה חלק בלתי נפרד משטח הגג והוא חלק משלד הבניין. היא לא העידה על מה הופיע בתוכניות הקונסטרוקטור בהיבט עבודות בטון. גב' גלבוע גם מתייחסת בחווה"ד שלה כי מי שצריך לשאת בעלות הדלת וחלון הממ"ד הוא הקבלן. בסוגיה אחרונה זו היא לא נחקרה. הקבלן הסכים בחקירתו שהקרניז והמבואה כלולים בעבודות השלד (עמוד 20 לפרוטוקול) אך הוא חלק שהם היו בתוכניות נשוא חוזה בניית השלד (עמוד 21 לפרוטוקול מול שורה 21). הוצגה הגרמושקה שהוגשה לצורך קבלת היתר הבניה אך הוא טען כי זה לא מה שהוצג בפניו לבניית השלד (עמוד 21 לפרוטוקול). הקבלן העריך את שווי גג הרעפים שלא בוצע בסך של 15,000 ₪ (עמוד 22 לפרוטוקול מול שורה 30) אשר כלול במטרז' המוסכם (עמוד 23 לפרוטוקול). לגבי הגג - מדובר בגג רעפים עם קונסטרוקציה של עץ ולא בטון (עמוד 23 לפרוטוקול). הוא חלק על כך שהתקרה כלולה בעבודת השלד (עמוד 23 לפרוטוקול) והיא לא הופיעה בגרמושקה, ובתוכניות הקונסטרוקטור. העדים שלא הועדו הם מתכנן הקונסטרוקציה , המהנדס רוברט ז"ל, או מי מטעמו או משרדו ובכלל זה אינג' גב' אולגה גולדשמידט, החתומה על הפיקוח העליון, ואשר היתה מפקחת בשטח מטעמו (עמוד 31 לפרוטוקול). גב' שיכטמן אישרה שהיא לא נתנה תוכניות בניין לקבלן הביצוע (עמוד 35 לפרוטוקול). לפי עדותה קרניז הוא לנוי ועשוי לא להיות בתוכניות הקונסטרוקציה (עמוד 35 לפרוטוקול מול שורות 14-17). תוכניות הקונסטרוקציה לא הוגשו. השתכנעתי כי הקרניז לא נכללה מלכתחילה בתוכניות בניית השלד נשוא חוזה בניית השלד. בהעדר עדות מטעם מתכנן הקונסטרוקציה, מי ממשרדו, או מומחה אני מקבלת את עדות הקבלן כי התקרה לא נכללה בתוכניות נשוא חוזה בניית השלד. התביעה לעלות בניית התקרה היא של המזמינה והנטל היה עליה להעיד את העדים שיתמכו בטענתה שהתקרה נכללה בתוכניות נשוא חוזה בניית השלד. באשר לקרניז ולמבואה - העדה היחידה שהעידה על קיומם בתוכניות הגשה לקבלת היתר בניה היתה האדריכלית גב' שיכטמן אלא שעדותה לא מהווה ראיה משכנעת בנושא זה לנוכח הפערים בין שטחים לרישוי והשטחים לבניה בפועל. גב' שיכטמן היתה יכולה להעיד על התוכניות שהוגשו לקבלת היתר בניה אך היא לא היתה יכולה להעיד האם הם התוכניות שתורגמו על ידי מתכנן הקונסטרוקציה להוראות לקבלן הביצוע. לכן הכללת הקרניז בתוכניות ההיתר (עמוד 34 לפרוטוקול) לא מהווה ראיה שהיא כלולה בתוכניות שביססו את ה-136.50 מ"ר נשוא חוזה בניית השלד. חיזוק למסקנתי עולה גם מכך שעל פי התוכניות שהוגשו לקבלת היתר בניה מדובר על שטח בניה של 128.34 מ"ר (גרסה אחרונה) ואלו ע"פ התוכניות לקבלן הביצוע נדרשו עוד 8.16 מ"ר שאינם מסבירים בין את הקרניז (32 מ"ר) או את המבואה והמדרגות (9.60 מ"ר). אני מאמינה לאדריכלית שיכטמן כי הקרניז והמבואה האמורה הם בשטח בניה של 41.60 מ"ר (עמוד 27 לפרוטוקול). אני מאמינה לקבלן כי הקרניז והמבואה הוספו לביצוע תוך כדי עבודה, על ידי אדריכלית שיכטמן. העובדה שהקרניז סומנה בתוכניות ההגשה, כעולה מהתוכניות עצמן, ועדותה של גב' שיכטמן, אינה אסמכתא שזה מה שהוסכם שהקבלן יבצע בעת החתימה על החוזה לבנית השלד. לפיכך, השתכנעתי, לאחר בחינת הראיות, התרשמותי מהעדים, ועיון בטענות הצדדים, כי העסקה מושא החוזה לבניית השלד לא כללה את התוספת, דהיינו, הקרניז והמבואה, אשר נבנו. המזמינה הסכימה כטענה חלופית כי היה עליה לשלם עבור התוספת, אך לפי 100 $ למ"ר ולא 300$ למ"ר. לא היה מו"מ בעת שהתוספת הוזמנה. בהעדר מו"מ מיוחד לגבי התוספת הסכימו הצדדים בהתנהגותם ליישם על התוספת את תנאי העסקה המקורית. לכן אני מקבלת את תביעת הקבלן ודוחה את המחיר המופחת למ"ר. לפיכך, לקבלן מגיע הסכום של 58,700 ₪ עבור התוספת. 6.הקבלן הסכים כי לא בנה את הגג ושיערך את הגג בעלות של 15,000 ₪. לטענתו הגג נשוא ההצעה בתביעת המזמינה והודעת הקיזוז אינו אותו גג נשוא הצעתו. המזמינה לא העידה את המציע או עורך ההצעה. לא הוגשה חוו"ד מומחה לשווי הגג שהיה כלול בהצעה של הקבלן. הקבלן קיבל מהתמורה המוסכמת רק 150,000 ₪. הוא לא תבע את ההפרש בסך של 38,370 ₪. הוא רק תבע עבור התוספת. הקבלן אינו מסביר את ההפרש בין ה- 15,000 ₪ ל- 38,370 ₪ שלא שולמו ולא נתבעו מתוך הסך של 188,370 ₪. בהעדר הסבר אחר להפרש אני מעמידה את שווי ההשלמה על 38,370 ₪. ליקוי בניה - שלד עצם קיומם מאושר על ידי הקבלן שצירף את דו"ח הפיקוח העליון של המהנדסת גב' גולדשמיט, אך אין בדו"ח עלויות. המזמינה העידה כי קיבלה הצעה לתיקון ליקויים מחברת פסגת הברון לבניה בע"מ (סעיף 30 לתצהיר עדותה הראשית) אך היא לא הוכיחה, בין שהיא הזמינה את העבודה, ובין שהליקויים הנטענים תוקנו. עורך ההצעה לא הועד ולא הוגשה חוו"ד מומחה לשווי הליקויים. מאחר ומדובר בראש נזק שניתן להציג לגביו ראיות מדוייקות, אינני קובעת פיצוי על פי אמדנא בהעדר טעם לאי הגשת חוות דעת מומחה. התביעה לחלון ודלת ממ"ד - בחוזה בניית השלד אין התייחסות ל"גמר מושלם של השלד". המהנדסת עופרה גלבוע התייחסה בחווה"ד שלה שזה בד"כ כולל גם את דלת וחלון הממ"ד. היא לא נחקרה על כך בחקירה נגדית. הקבלן לא חלק על כך שהמזמינה שילמה עבורם אלא הוא חלק שהם כלולים בחומרים מושא החוזה. אני מקבלת את התביעה על סך של 3,800 ₪ ששולמו ביום 30.6.04 (צרופה יג' לתצהיר המזמינה). אי פינוי פסולת - הסכום מופיע בהצעה של חברת פסגת הברון בע"מ וע"כ אינני נעתרת לתביעה זו מאותם טעמים המפורטים לעיל לגבי רשימת הליקויים. לעצם הדרישה - בהעדר ראיה שהמזמינה שילמה על כך בנפרד, אתייחס אליה בראש הנזק של עגמת נפש. קיזוז - בר"ל. אינני מקבלת את התביעה בדרך של קיזוז להשלמת עבודות השלד, שהם היבט נוסף של תביעה על ליקויים - מאותם טעמים שדחיתי את תביעת המזמינה על הליקויים. הראיה היא של אותה חברה קבלנית שלא הוזמנה להעיד. ככל שעניין לנו עם קיזוזים הקשורים לחוזה בניית השלד, היינו עבור עלות הגג, תקרה, ליקויים, עלות השלמות, פינוי פסולת, חלון ודלת ממ"ד, התייחסתי לעיל. מכאן אפנה ליתר ראשי הנזק. ירידת ערך נתבע סכום של 20,000 ₪. לא הובאה חוו"ד מומחה. התביעה נדחית. נזק כללי בגין תקורה והפסד דמי שכירות מדובר על נזק מיוחד שיש להוכיח. בראש נזק זה נכלל הנזק בגין הצורך לשלם ריביות על הלוואות שאלמלא התמשכות הבניה לא היו נלקחות, ביטול רכישת מוצרים כגון מטבח, כלים סניטריים, פלטות וכו'. נטען שבכך המזמינה נחשפת לפשיטת רגל של הספקים. נטען שהיה בידה של המזמינה להשכיר את דירתה ודירת אביה ב-2,000 ₪ לחודש. נתבע סכום השווה להפסד של 8 חודשי שכירות. לא הובאו ראיות להלוואות שנלקחו או לריביות ולא הוגשו ראיות לשווי דירה להשכרה ושמאות דמי שכירות בעיר מצפה רמון. ראשי נזק אלה מחייבים הוכחה כעין בהיותם נזק מיוחד. בהעדר ראיות ראש הנזק נדחה. חוזה העבודות הנוספות 7.העסקה מושא חוזה זה רשומה על פני שלושה דפים כאשר שנים מהם הם מיום 11.4.04 והמסכם הוא מיום 14.5.04. הם צורפו כנספח ה' לכתב התביעה של המזמינה. סכ"ה 73,000 ₪. העסקה אינה במחלוקת. גם לא הסכום ששולם (בפועל 65,000 ₪). הקבלן חולק על כך שלא ביצע דבר. הוא לא הגיש ראיה לחיזוק גרסתו שהוא ביצע מה שניתן היה עד להמתנה לעבודות הגמר של קבלנים אחרים. אדריכלית שיכטמן שהיתה היחידה שהיתה יכולה לתרגם תוכניות ומראה עיניים לעדות לא נחקרה על כך. על פי ההסכם לביצוע עבודות חשמל הוסכם כי יבוצעו העבודות הבאות: הארקת יסוד ללוח חשמל, כולל כבל על פי התקן, הנחת צינור 3 צול לבזק , הנחת צינור 3צול לחברת החשמל והנחת צינור 3 צול לחברת הכבלים. עבודת צנרת חוטים לוחות אביזרים, הכנה וגמר העבודה כולל נקודת כוח ומאור. כל הצנרת תיקנית יציקה תחת לקורות היסוד. המזמינה העידה לגבי המצב בשטח את העד מר אולג סונקין שהעיד ללא תצהיר. הוא ערך את הצעת מחיר מיום 27.3.05. לפי הצעתו קיים בשטח : חציבת תעלות, הנחת צינורות וקופסאות חלקי. הוא מוסיף חוו"ד לשווי העבודות שבוצעו בפועל, וגם כי מה שנעשה בפועל אינו טוב ויש לבצעו מחדש. לפיכך הוא נתן הצעה של 30,000 ₪ עבור הכל (לפני מע"מ). בפועל הוא הסכים שהמזמינה הגישה לביהמ"ש רק קבלה/חשבונית על תשלום של סך של 20,000 ₪ כולל מע"מ. לטענתו היתה קבלה נוספת אך היא לא הוגשה (עמוד 34 לפרוטוקול). הוא לא נחקר על מה שכתוב בחשבונית שהוגשה על העבודות שבוצעו. בפירוט בקבלה יש רק מילים ספורות. העד לא מומחה ולפיכך עדותו על טיב עבודת הקבלן ושוויה אינה מהווה ראיה ברת משקל. בפועל הוא לא העיד מה הוא כן עשה. שווי העבודה על פי ההסכם מיום 11.4.04 (נספח ז) הועמד על 31,000 ₪ כולל מע"מ. אני מאמינה למזמינה ולעד שבוצעה עבודה נוספת. הקבלן מסכים בחקירתו כי לא סיים את עבודות החשמל אך לא על האחוז. בהעדר חוו"ד נגדית או עדות אחרת אני מקבלת כי מהסכום שנדרש על ידי הקבלן עבור עבודות החשמל, יש להפחית 20,000 ש"ח. יתרה לתשלום: 11,000 ₪ ( 31,000 - 20,000). בהעדר ראיה שהקבלן לא ביצע כל עבודה בתחום החשמל אני לא מקבלת את התביעה להשבת מלוא הסכום. על עבודת הביוב והאינסטלציה הוסכם לשלם 42,000 ₪. המזמינה העידה ששילמה -68,445 ₪ אך טרם קיבלה חשבונית (סעיף 38 לתצהיר עדותה הראשית מיום 15.2.07). שמיעת הראיות השתרעה בין ספטמבר 2007 ועד מרץ 2008 אך גם למועד סיום שמיעת העדים לא התבקשה רשות להגיש החשבונית. כמו כן, נציג החברה שנטען שביצעה את העבודות לא זומן על ידי המזמינה להעיד. לא הוגשה חוו"ד מומחה למצב הבניה בשטח, למעט מכתב של האדריכלית שיכטמן מיום 21.4.05 והוא בבחינת דוח של אדריכל ולא חוו"ד המפרטת את שווי החסר/ליקוי. כנגד העיד הקבלן שביצע 75% מעבודות הביוב והאינסטלציה (עמוד 17 לפרוטוקול). דהיינו מגיע לו 31,500 ₪ ( 42,000 X 75% ). המזמינה שילמה בפועל על העבודות הנוספות סך של: 65,000 ₪ ועל כך אין מחלוקת. הקבלן זכאי לשכר עבור עבודה שבוצעה (סעיף 4 (ג) לחוק חוזה קבלנות). המזמינה שילמה 65,000 ₪, וקיבלה עבודה בשווי: 11,000 ₪ (חשמל), ו- 31,500 ₪ ביוב ואינסטלציה, סכ"ה: 42,500 ₪. לפיכך, בראש נזק זה הוכח שהמזמינה שילמה 22,500 ₪ מעבר למה שהגיע לקבלן. אני אפוא מקבלת את תביעתה לסכום של 22,500 ₪. עגמת נפש המזמינה התקשרה עם הקבלן לבנות לה שלד, כולל גג, וכן לבצע עבורה עבודות חשמל, ביוב ואינסטלציה. תוך כדי בניית השלד הוספו קרניז ומבואה מבטון. הצדדים הסתכסכו על התשלום עבורם ולפיכך לא נבנה הגג. לפני הסכסוך התובעת שילמה את החלק העיקרי של הסכום המוסכם לבניית השלד אך לא את כולו. הקבלן הגיש נגדה תביעה רק על התוספת של מ"ר בגין הקרניז והמבואה. הצדדים גם התקשרו לביצוע עבודות חשמל, ביוב ואינסטלציה. הוכח שהמזמינה שילמה מעבר לסכום שכוסה על ידי הביצוע בפועל על ידי הקבלן ומגיע לה החזר של כסף. בא בשעה שהשתכנעתי שהאחריות לסכסוך על התשלום עבור התוספת בניה של הקרניז והמבואה היה בגלל המזמינה, השתכנעתי שבתחום החוזה על העבודות הנוספות הקבלן הפר את התחייבויותיו. הטיעון כי המתין לקבלנים אחרים אינו טיעון לא להשלים מה שהקבלן התחייב לעשות. הקבלן ידע כאשר הגיש הצעה שהעבודות תלויות בקבלנים אחרים. הקבלן לא העיד עדים להראות שהמזמינה עיכבה את אותם קבלנים. לאחר ששקלתי את כל הראיות, התרשמתי מהעדים ולקחתי בחשבון שהקבלן לא בנה את הגג בגלל הסכסוך ולא השלים את העבודות הנוספות אני פוסקת למזמינה עוגמת נפש של 25,000 ₪. פסקתי למזמינה עגמת נפש כי הקבלן בחר לא לסיים את העבודות שהתחייב בגינם וגם לא עבודות בתחום חשמל, ביוב ואינסטלציה למרות ששולם לו מראש רוב הסכום, ולא קיבלתי ממנו מענה סביר מדוע לא סיים את עבודות החשמל, ביוב ואינסטלציה. באשר לגג- לנוכח הויכוח על התוספת ניתן היה להסכים בזמן אמת, בין על התשלום ובין על ויתור על בניית הגג אך תחת זאת הקבלן נעצר ולא הפעיל כלי מו"מ למנוע את היקף הסכסוך. 8.סוף דבר. תביעות הקבלן מתקבלות על הסך של 58,700 ₪ ליום הגשת התביעה. תביעת המזמינה מתקבל על סך של 51,300 ₪ ליום הגשת התביעה. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. 9.אני מקזזת את התביעות האחת מהשניה. לנוכח ההפרש הקטן, כל צד ישא בהוצאותיו. חוזהחשמל