סעיף 1 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות") מגדיר נאמנות כ"זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".   סעיף 2 לחוק הנאמנות קובע כי "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש".   לעניין צורתו של חוזה הנאמנות, דרישת הכתב אינה תנאי לקיומה של הנאמנות, וחוזה נאמנות יכול שייעשה בעל פה, בכתב, בהתנהגות וכיו"ב, כמו כל חוזה אחר ולמעשה על פי כל תבנית משפטית העומדת בתנאי סעיף 1 לחוק; הווה אומר, שקיימת בה זיקה לנכס וחובה של נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת הנהנה, תחשב לעסקת נאמנות וחוק הנאמנות יחול עליה (ע"א 5717 ויינשטיין נ' פוקס, פ"ד נד(5) 792). כפי שכתב המלומד שלמה כרם בספרו "נאמנות", עמ' 184 (מהדורה רביעית חדשה ומורחבת, 2004):   "חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין חוק הנאמנות דורש צורה מסוימת... קיבול הצעת חוזה על-ידי נאמן אינו חייב להיות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות... מטבע הדברים, לעתים קרובות נכרת חוזה נאמנות ללא פורמליות או פירוט תנאי הנאמנות, בשל יחס האימון שיוצר הנאמנות רוכש לנאמן. במקרים אלה אין הצדדים מנסחים בבירור את טיב העסקה ותנאיה... חוזה, ובכלל זה גם חוזה בעל-פה, ניתן לפירוש "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".   בפסיקה הוכרה האפשרות להיווצרותה של "נאמנות משתמעת", הנוצרת מכוח כוונת הצדדים ונלמדת מהתנהגותם ומפעולותיהם.   בע"א 38291/91 וואלס נ' גת, פ"ד מח(1) התייחס בית המשפט העליון לעניין "נאמנות משתמעת" וקבע:   ".Lmplied trust נוצר במשפט האנגלי כדי לענות על מקרים שבהם עולה מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם כי הייתה כוונה ליצור נאמנות, אך מסיבה זו או אחרת כוונה זו לא הובעה במפורש (ראה 15riddal, supra, at). כך למשל, כאשר נכס מועבר לגורם כלשהו לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל, או כאשר הנכס מועבר לנאמן ללא ציון מטרת ההעברה, או כאשר א' רוכש נכס בעבור ב' אך רושם אותו, כפתרון זמני או קבוע, על שמו. בכל המקרים האלה, אף שכוונת הצדדים לא הובעה במפורש, משתמע ממערכת היחסים שביניהם ומהתנהגותם, כי למרות זאת שהנכס רשום על שם אדם אחד, "הזכויות שביושר" בו שייכת לאדם אחר."   העדר הרישום אפוא אינו שולל את דבר קיום הנאמנות, אלא שבהעדר הרישום דבר הנאמנות אינו פומבי מבחינה זו שאינו ידוע לכל, ועל כן על הנהנה להוכיח את דבר קיום הנאמנות.   שלמה כרם בספרו כמתייחס לעניין אי רישום הנאמנות, נכתב שם כי:   "קיומה של נאמנות אינו מותנה ברישום בפנקס כלשהו"...מכיון שהנאמן הוא במקרים רבים איש אמונו של יוצר הנאמנות, יוצר הנאמנות סומך עליו... טבעי הוא שיסמוך עליו למעשה גם ללא דקדוקי פורמליות" (שם,עמ' 307). "גישת המחוקק היא, שיש להגן על הנהנים מפני הנאמן, בכל מקרה שבו קיימת נאמנות. לכן גם לא יוכל הנאמן להסתתר מאחורי רישומו כבעלים של נכס"(שם, עמ' 309).חוזהבעל פהנאמנות