1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ רויטל באום מיום 26/09/10. העובדות הצריכות לעניין: 2. ביום 21/09/10 הגישה המבקשת בקשה להוצל"פ להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים. 3. בהחלטה מיום 26/09/10 הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים והושתו עליה תשלומים חודשיים מדורגים. בנוסף, ניתן צו ביניים לפיו על המבקשת לשאת בתשלום בסך 3,000 ₪ כתנאי לפתיחת תיק האיחוד כאשר אך לאחר תשלומו תחל המבקשת לשאת בתשלומים החודשיים שנקבעו (להלן: "ההחלטה"). ביום 20/10/10 פנתה המבקשת לכב' הרשמת בבקשה לשינוי החלטתה ביחס לצו הביניים אולם בקשתה נדחתה מהטעם שבבקשה אין כל חידוש אשר יהא בו כדי לשנות את ההחלטה. 4. בעקבות החלטת כב' הרשמת הגישה המבקשת בקשה לרשות ערעור במסגרתה ביקשה לבטל את התשלום בסך 3,000 אשר נקבע כתנאי לפתיחת תיק האיחוד. כמו כן הגישה המבקשת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון ותשלום אגרה וביום 22/02/11 ניתנה החלטת כב' הרשם ניר זיתוני לפיה המבקשת פטורה מהפקדת עירבון אך הורה כי עליה לשאת בתשלום אגרה וזו שולמה על ידה. 5. מטעם המשיבים הוגשה תגובה לגופו של עניין אך על ידי המשיבה חדשות כוכב הצפון בע"מ (להלן: "המשיבה"). יתר המשיבים לא הגיבו למעט המשיב 16 יגאל תאנה אשר הותיר ההחלטה לשיקול דעת. טענות הצדדים בתמצית: 6. לטענת המבקשת יש לבטל את צו הביניים לפיו עליה לשאת בתשלום 3,000 ₪ לנוכח מצבה הקשה. בתצהיר מיום 25/11/10, אשר צורף לבקשתה לפטור מערבון ואגרה (להלן: "התצהיר"), תיארה המבקשת את נסיבות חייה המצערות וכן ציינה כי נקלעה למצבה הנוכחי לאחר שניסתה לעבוד כעצמאית ונטלה הלוואות, אולם עקב המצב במדינה עסקה קרס. עוד ציינה המבקשת כי הינה מתגוררת אצל אמה החולה וכן כי החלה לעבוד כשבועיים עובר להגשת הבקשה. בנוסף צירפה המבקשת לבקשתה מכתב מיום 22/08/10 אשר הוגש ללשכת ההוצל"פ ואשר מתאר את אופן התהוות חובותיה. על פי גרסת המבקשת התדרדרותה הכלכלית התרחשה לאחר ששני עסקים אשר הקימה קרסו מסיבות שונות. העסק הראשון אותו הקימה היה אתר פעילות לילדים אשר לטענת המבקשת תפקד בצורה טובה במשך חודשיים עד שפרצה שריפה אשר כילתה את האתר (להלן: "העסק הראשון"). כתוצאה מכך נקלעה המבקשת לחובות. לאחר קריסתו של העסק הראשון הקימה המבקשת מסעדה לצליינים בניסיון לפתח מקור הכנסה לצורך תשלום החובות (להלן: "העסק השני"). לטענת המבקשת המסעדה תפקדה במשך כשנתיים ואפשרה לה לשלם חובות עד לפרוץ האינתיפאדה בשנת 2000 אז ביטלו הצליינים הזמנות עתידיות והמסעדה התמוטטה. 7. לטענת המשיבה אין להיעתר לבקשה שכן המבקשת פועלת בחוסר תום לב ועושה שימוש לרעה בהליכי המשפט עת מסתירה היא מידע רלבנטי וחשוב. לטענת המשיבה, במסגרת הליכי פשיטת רגל אשר התנהלו בבית המשפט המחוזי בנצרת (פשר 243/07) ניתן פסק דין כנגד המבקשת אשר דחה את בקשתה להכריז עליה כפושטת רגל (להלן: "פסק הדין"). עוד נטען כי המבקשת הסתירה בחוסר תום לב את דבר קיומו של פסק הדין מכב' הרשמת וכי האחרונה לא הייתה מודעת אליו בעת מתן החלטתה בבקשה לאיחוד תיקים. עוד נטען כי לא בכדי הגישה המבקשת את בקשתה לאיחוד התיקים לראש ההוצל"פ בחיפה ולא בנצרת. עוד ציינה המשיבה כי בתחילה הייתה בידה אך ההודעה הלקונית בדבר ביטול צו הכינוס שהוצא במסגרת הליכי פשיטת הרגל וכי רק לאחר חקירה ודרישה אותה ביצעה לאחר הגשת הבקשה דנן נודע לה דבר פסק הדין. על כן במועד בו ניתנה החלטת כב' הרשמת הרי שלא היה בידי המשיבה פסק הדין אליו מפנה כעת. 8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, המסמכים המצורפים והחלטתה של כב' הרשמת העומדת בבסיס הבקשה, אינני סבורה כי יש מקום במקרה דנן, להיעתר לבקשה ועל כן דינה להידחות. דיון: 9. מעיון בהחלטת כב' הרשמת עולה כי אכן, כטענת המשיבה, לא עמד בפניה פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין פשיטת הרגל שכן ציינה היא כי: "החייבת מגוללת את סיפור הסתבכותה, ולא ברור מדוע בנסיבות המתוארות בבקשתה ונוכח ריבוי תיקיה וחובותיה אין היא פונה להליך פשיטת רגל אשר לכאורה נראה מתאים יותר" (עמ' 1 פסקה 1 להחלטת כב' הרשמת מיום 06/09/10). 10. פסק הדין מבית המשפט המחוזי בנצרת צורף לתגובת המשיבה ומעיון בו עולה כי גרסת המבקשת באשר לאופן התהוות החוב כפי שמתוארת במסגרת הבקשה דנן נדחתה על ידי בית המשפט שדן בבקשתה לפשיטת רגל. בפסק הדין נקבע כי המבקשת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת גרסתה בדבר שריפת העסק הראשון וכן כי קיים ספק ביחס לגרסתה זו לאור הדו"חות כספיים אשר העידו על המשך ניהול פעילותו העסקית אף לאחר מועד השריפה הנטען. עוד צויין כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב עת פיזרה שיקים אשר הונפקו מחשבון הבנק של העסק הראשון אף על פי שידעה כי החשבון מוגבל. ביחס להקמת העסק השני קבע בית המשפט כי המבקשת התנהלה בחוסר תום לב עת ידעה שהינה מסובכת בחובות ולמרות זאת נטלה חובות נוספים והרעה בכך את מצבה הכלכלי עוד יותר כשהיא אדישה כלפי נושיה הקיימים. בנוסף לכך צויין כי המבקשת התנהגה באדישות כלפי נושיה אף במסגרת הליך פשיטת הרגל עת פיגרה בתשלומים החודשיים לקופת הכינוס וכן עת לא הגישה דו"חות ואסמכתאות אשר היו מאפשרים להתחקות אחר רמת החיים האמיתית אותה היא מנהלת. עוד צויין כי טענתה לפיה הינה מתגוררת עם אמה נסתרה וכן כי קיים חוסר בהירות בכל הנוגע להשתכרותה ובאם הינה עובדת. 11. הערפול וחוסר הבהירות אליהם התייחס בית המשפט במסגרת פסק הדין משתקפים אף במסגרת הבקשה דנן, שכן המבקשת לא טרחה לציין את דבר קיומו של פסק הדין וכן טענה בתצהיר כי החלה לעבוד לפני כשבועיים למרות שעולה בבירור מפסק הדין כי עבדה כבר בחודש דצמבר 2008 (עמ' 4 סעיף 6 לפסק הדין). אף אם חדלה המבקשת מלעבוד במקום בו החלה לעבוד בשנת 2008 הרי שהעדר פירוט ו/או התייחסות לכך במסגרתה בקשתה והתצהיר מעלה אף הוא סימני שאלה. 12. אשר על כן ולנוכח קביעות בית המשפט המחוזי בפסק דינו וכן לנוכח סימני השאלה והמידע החסר הן בבקשתה הנוכחית של המבקשת והן בבקשתה המקורית להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה. סוף דבר: 13. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 9 בסך 1,000 ₪. 14.איחוד תיקים