בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בקריות (כב' הרשמת רביע ג'באלי) מיום 30.1.11, בתיק הוצל"פ 13-03404-03-0 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), לפיה דחתה את בקשת החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים שצורפו לה, החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ותשובת המשיבה ועל פי סמכותי מכוח תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ - 1979, דין הבקשה להידחות. העובדות בקצרה; כנגד המבקש וחברה בבעלותו או בניהולו, נפתח תיק ההוצאה לפועל ביום 2-6-03, בגין המחאות שחוללו באי כיבוד והחוב, נכון ליום הגשת הבקשה, עמד על סך 251,507 ₪. ביום 14-12-10 הגיש המבקש בקשה להכריזו כחייב מוגבל באמצעים, מתן צו תשלומים ואיחוד תיקים. כמו כן, ביקש החייב לפרוס את חובו במסגרת אותו תיק, לתשלומים חודשיים, התואמים את יכולתו האמיתית, בסך 200 ₪ לחודש. במסגרת אותה בקשה, ציין המבקש, כי הוא נטול כל יכולת כספית. המבקש כבר אז, בעת הגשת הבקשה, ידע, כעולה מסעיף 3 לבקשה, כי בקשה מסוג זה, כל כולה בשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל. המשיב הגיש תשובתה להכריז על החייב כמוגבל באמצעים, ביום 23-1-11. במסגרת תשובתו פרש המשיב עובדות חדשות שהיו בידיעת המבקש ואשר לא צוינו על ידו בבקשה. המשיב ציין כי היה קיים למבקש תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, במסגרת תיק איחוד שמספרו 01-95577-06-4, תיק אשר בסופו של יום פוזר. עוד ציין המשיב, כי נערכה למבקש חקירת יכולת מקיפה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, בפני כב' הרשם נמרודי יגאל ולפי, החלטת כב' הרשם נמרודי, עולה כי החייב בעל נכסים רבים ואף הורה, במסגרת אותה החלטה, להגדיל את צו התשלומים שעמד על 300 ₪, לסך של 1,000 ₪ והורה לו להמציא מסמכים שונים ובמידה ולא, יעמוד הצו על סך 4,000 ₪. עוד ציין המשיב בתשובתו, כי בניגוד לטענתו, שחברת עבוד חציבות ועבודות עפר בע"מ היא חברה לא פעילה החל משנת 2000, צירף ב"כ המשיב פרוטוקול חקירת המבקש, במסגרת הליך א 7018-08 תביעה שמנהלת חברת עבוד כנגד חברה אחרת ובה ציין המבקש מפורשות, כי הוא משמש כמנהל וכי החברה פעילה ובמהלך השנים, לרבות שנת 2007, ובניגוד להצהרתו בחקירת היכולת בפני כב' הרשם נמרודי, מדובר בחברה פעילה, מתקשרת בסכומים מרובים ולא היה כל יסוד להצהרה שהחברה הייתה לא פעילה החל משנת 2000. עוד ציין המשיב בתשובתו, כי מגיעים לו כספים על פי פסקי דין, שלא טרח לאזכר אותם ואף מנהל הליכים בבית המשפט, מבלי לפרט זאת ולהדגמה ציין ע"א 636-08 בבית המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת אותו פס"ד, כעולה מפסק דינו של כב' השופט עמית, חויבו חברת קל בניין מבני תעשייה, לשלם למבקש ואחרים, סך של 80,000 ₪ וזאת ביום 13-7-09. החלטת כב' הרשמת, לאחר שכב' הרשמת ר. ג'באלי עיינה בבקשה ובתגובה, החליטה כדלקמן: "החייב בבקשתו להכרזה כחייב מוגבל באמצעים לא ציין כי היה לו תיק איחוד בעבר. החייב העלים מידע מהותי זה ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. מתגובת הזוכה עולה גם שהחייב העלים נתונים מהותיים בדבר נכסיו. סעיף 74 י' לחוק ההוצאה לפועל שעניינו דחיית בקשת האיחוד מורה כי התנהגות שאיננה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום לב, יכולה להוות עילה לדחיית בקשת החייב. אני דוחה את בקשת החייב להכרזה כחייב מוגבל באמצעים. אני מחייב את החייב בהוצאות בקשה זו בסכום כולל של 1,500 ₪". נימוקי הבקשה; המבקש טען, כי הוא חסר ניסיון, אדם חולה וכי אשתו מטפלת בענייניו, לרבות הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדו. המבקש ציין עוד, כי אשתו הינה תושבת השטחים, אין לה רישיון נהיגה. המבקש טען, כי פנה לעורך דין אשר הכין עבורו את הבקשה להכרזה. המבקש ואשתו פרסו את כל העובדות, שהם בתום לב סברו שהן חיוניות ורלבנטיות לבקשה, הם המציאו את כל המסמכים שנתבקשו להמציא, אולם משלא נשאלו על איחוד או הגבלה שהייתה למבקש בעבר, הם סברו בתום לב, שאין חובה להצהיר או לגלות עובדה זו. המבקש הוסיף וציין, כי לא הייתה לו כוונה כלשהי להעלים עובדה שהיה לו בעבר איחוד תיקים וסבר בתום לב שהדבר מופיע במחשב הלשכה. המבקש מציין וטוען, כי דחיית הבקשה מהנימוק הנ"ל, גורמת לו עוול בל יתוקן, המבקש נמצא בדרך ללא מוצא, מחד אין ביכולתו לעמוד בצווי החיוב ומאידך, ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל שאין ביכולתם להניב פרי. הכרעה; אין חולק בין הצדדים, כי המבקש לא ציין בבקשתו כי היה לו תיק איחוד קודם שפוזר עקב אי עמידה בתנאים תיק האיחוד; אין חולק כי המבקש לא טרח לציין נכסים וזכויות בבקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. לרשם ההוצאה לפועל סמכות שבשיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אף בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצאה לפועל. ראו רע"א 1511-06 בנק הפועלים בע"מ נ' סוויסה לביא (טרם פורסם). המבחן להתערב בשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל בבקשה מסוג זה, נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 824-06 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי (מיום 27-9-06) ולפיה, אם לא קיימת טעות בולטת או חוסר איזון בין האינטרסים המתנגשים, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. לאחר ששקלתי את הבקשה, נימוקיה, אני סבור כי כב' רשמת ההוצאה לפועל איזנה כראוי בין האינטרסים המתנגשים ובעיקר שקלה נכונה את התנהגותו של החייב, אשר בידיו, לרוב, קיים המידע המרבי על נכסיו ומצבו הכלכלי ומוטלת עליו החובה להוכיח את מצבו הכלכלי. אני סבור כי דין הבקשה להידחות, ואנמק בקצרה. ראשית, הבקשה הוגשה באיחור ואין טעם מספיק על מנת להאריך את המועד. שנית, החייב העלים נתונים מהותיים ביותר אודות יכולתו הכלכלית ונכסים שבבעלותו, לרבות מקרקעין, הכול כעולה מחקירות קודמות ומסמכים שהונחו בפני, לרבות בנייה על קרקע שבבעלותו, כעולה מהכרעת הדין בתיק ת.פ. חיפה 3880-04 מיום 11-9-08 וכספים המגיעים לו מכוח הליכים שנקט נגד גורמים אחרים. העלמת עובדות אלו, מכרסמת ביכולת רשם ההוצאה לפועל להגיע להחלטה נכונה המאזנת את האינטרסים המתנגשים שבסיס הוראת החוק וחייב אשר מעלים עובדות הקשורות ביכולתו הכלכלית, מטעה את רשם ההוצאה לפועל. העלמה כזו לא יכולה להיכנס בגדרו של תום לב וחייב כזה אינו ראוי שיוכרז עליו כחייב מוגבל באמצעים. חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו, מתקשים לוודא את יכולתו של החייב. החייב אמור לספק את המידע הדרוש, על מנת לבחון את יכולתו וחייב אשר מעלים נכסים וזכויות, אינו ראוי להגנה של מוגבל באמצעים ורשם ההוצאה לפועל יוכל לדחות על יסוד המרכיב ההתנהגותי של החייב. המבחן ההתנהגותי נקבע מזה זמן רב על ידי בית המשפט העליון בפרשת איטונג בע"מ נ' חדיד פואד (ע"א 2097-02) (ניתן ביום 13-5-03). על פי פרשת איטונג, נקבע, כי אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74 ו' ו- 74 ט' להוראות החוק, שהינן כספיות בעיקרן. יתר הדרישות ההתנהגותיות המוטלות על החייב, אף לאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נענית, כגון סעיף 74 ט (ו) להוראות החוק, אשר בהתקיימותן רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, מכוחם לבטל את צו האיחוד, חלה על חייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב מוגבל באמצעים נדרש למלא אחרי הדרישות ההתנהגותיות הנזכרות, כתנאי לאיחוד תיקים. אני סבור, כי גם על בקשה להכריז כחייב מוגבל באמצעים, יחול המבחן ההתנהגותי, במובן זה שאם כבר בשלב הבקשה ניתן לקבוע כי כשל החייב במבחן ההתנהגותי, מוסמך רשם ההוצאה לפועל, במעמד הדיון בבקשה, אף לסרב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים וכתוצאה מכך, גם לסרב לאחד את תיקיו מכוח סעיף 69 ו' לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל מוסמך, לאחר ההכרזה ומתן צו האיחוד, לבטלו בשל המבחן ההתנהגותי, על פי פרשת איטונג, אני סבור כי הלכה זו ניתן להחיל אותה גם על הדיון בבקשה להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים, אם ניתן להגיע למסקנה עובדתית שהחייב כשל במבחן ההתנהגותי. במקרנו, חייב המבקש לחסות בצילו המגונן של תיק איחוד, מבלי לעמוד בדרישות הכספיות בתיק איחוד יזום, מבקש שרשם ההוצאה לפועל יכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, חייב לבוא בידיים נקיות, לפרוש בפני רשם ההוצאה לפועל את מלוא המידע הדרוש ומי שנכשל במשימה זו, דין בקשתו להידחות. כפי שנקבע בפרשת איטונג, הרשימה של המבחן ההתנהגותי היא רשימה פתוחה ולא סגורה, יש לבחון את הנסיבות של כל תיק ותיק. אני סבור, כי אי שיתוף פעולה עם רשם ההוצאה לפועל והעלמת נכסים וזכויות, פוגמת בלב ליבו של דיון בבקשה להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים וחייב שנכשל במבחן זה, דין בקשתו להידחות. המבקש כשל פעמיים בבקשתו שהוגשה והונחה לפתחה של רשמת ההוצאה לפועל: בכך שלא גילה לה כי קיים תיק איחוד בעבר וכי הוכרז בעבר כחייב מוגבל באמצעים ולא גילה מיוזמתו אודות נכסיו ונכסי חברה שבבעלותו ודי לעיין במסמכים הרבים שהומצאו בתשובה לבקשה, על מנת לגלות כי המבקש אכן העלים נכסים מהבקשה ולא טרח לציין עובדות מהותיות אשר ביכולתם להשפיע על הכרעת רשם ההוצאה לפועל. חוק ההוצאה לפועל יוצא מנקודת הנחה שהמידע מצוי בידי החייב, מטיל את נטל הוכחת יכולתו של החייב על שכמו, יכולת החייב לספק מידע חלקי או סלקטיבי, היא סכנה שהמחוקק ראה לנגד עיניו בעת הטלת הנטל על שכמי החייב ומי שנכשל בחובה לגלות לרשם ההוצאה לפועל את מלוא המידע שנמצא בידיעתו ובשליטתו, אינו יכול לבוא בידיים נקיות בפני רשם ההוצאה לפועל ולדרוש הפעלת סמכות שבשיקול דעת. המסקנה; הבקשה דינה להידחות. אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאותיו בגין בקשה זו, בסך 750 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. חייב מוגבל באמצעים