בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם אסף אבני) שניתנה ביום 1/4/2012, בתיק הוצל"פ מס' 03-22806-07-4 (להלן:"תיק ההוצל"פ") שבמסגרתה החליט הרשם להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים ולהשית עליו צו תשלומים בסך של 900 ₪ בחודש במסגרת תיק האיחוד; כן נקבע על ידי הרשם כי תיק האיחוד ייפתח בכפוף להפקדת תשלום ראשוני בסך של 700 ₪ בנוסף לחיוב החודשי, וזאת בגין פיגורי העבר מהמועד שבו הוגשה הבקשה. רקע כללי וטענות הצדדים 1. כנגד המבקש מתנהלים 4 תיקים בהוצאה לפועל, וסך חובו בהם עומד על כ-90,000 ₪, נכון ליום 1/4/2012. ביום 22/3/2012 נערכה למבקש חקירת יכולת לפני חוקר הוצאה לפועל. בעקבות חקירת היכולת ניתנה החלטת הרשם נשוא בקשה זו. 2. בהחלטתו עמד כב' הרשם על מצבו האישי והכלכלי של המבקש. כב' הרשם קבע כי למבקש פוטנציאל השתכרות בגובה שכר המינימום במשק, לכל פחות; המבקש לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח את יכולתו הכלכלית העדכנית. הרשם קבע כי בהתחשב ביכולתו הכלכלית של המבקש, בסך חובותיו המנוהלים בהוצל"פ ובאינטרס הציבורי, האיזון הנכון יהיה בהכרזת החייב כמוגבל באמצעים על מנת שייפתח לו תיק איחוד. הרשם אף קבע כי המבקש ישלם בתיק האיחוד סך של 900 ₪ בחודש; בכפוף לכך, לא יוצאו מיטלטלין מבית מגוריו, לא יעוקל חשבון עו"ש ומשכורת של החייב. עוד נקבע על ידי כב' הרשם כי, תיק האיחוד ייפתח בכפוף להפקדת סכום ראשוני בתיק בסך 700 ₪ בנוסף לחיוב החודשי בגין השלמת פיגורי העבר מהמועד שבו הוגשה הבקשה. טענות המבקש 3. לטענת המבקש, חקירת היכולת שנערכה לו היתה שרירותית ובלתי תקינה, וזאת משום שלא נערך פרוטוקול במעמד החקירה על ידי קלדנית כמתחייב בכל הליך שיפוטי, אלא חוקר ההוצאה לפועל הסתפק ברישום נקודות לעצמו ובסוף החקירה, כשהמבקש ביקש לקבל העתק מהפרוטוקול, נמסר לו שהפרוטוקול עובר להקלדה ולאחר מכן יישלח אליו. 4. המבקש ממשיך וטוען כי, חוקר ההוצאה לפועל סירב לקבל מסמכים המעידים על חובות שיש לו מחוץ להוצאה לפועל, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים לטובת המוסד לביטוח הלאומי, ספקים, חברות גבייה, לקוחות, עובדים ולחברים; החוקר אף סירב לקבל או לשמוע את דברי החייב בנוגע למצבו הבריאותי ועל הקשיים שיש לו לממן תרופות להן הוא זקוק מזה שנתיים; החוקר סירב לקבל העתק מהחלטת בית המשפט המחוזי שלפיה הוא הופטר מתשלום אגרה; החוקר סירב לקבל את טענות המערער שלפיהן הוא לא עובד ולא מתפרנס כבר קרוב לשנתיים, פרט למספר ימים בודדים. 5. עוד נטען על ידי החייב כי, בשנת 2008 הוא פתח עסק לצילום אירועים אשר נכשל; בעקבות כך, בשנת 2010 הוא עבר לעבוד כצלם פרילנסר בצילום אירועים; בסוף שנת 2010 הוטלה עליו סנקציה של הגבלת רישיון נהיגה על פי פרק ו' לחוק ההוצאה לפועל ומאז הוא לא היה מסוגל לעבוד במשך שנה שלמה; רק ביום 10/11/2011 נודע לו שההגבלה על רישיון הנהיגה בוטלה בהסכמת המשיבה, אולם ההגבלה הוטלה מחדש בתיק אחר של המבקש. 6. המבקש ממשיך וטוען כי, הוא חייב לשלם מזונות בסך 3,000 ₪ בחודש, אולם גרושתו מתחשבת בו ואינה נוקטת הליכים לגביית סכום המזונות; אילו לא היתה נשללת ממנו פרנסתו, הוא היה כיום במצב אחר; הוא ניסה לקבל הלוואה מבנק על מנת לפרוע את חובותיו כנגד העמדת דירת הוריו כבטוחה, אולם אף בנק לא הסכים לתת לו ההלוואה לנוכח הכרזתו חייב מוגבל באמצעים; הצעת הרשם למסור את מספר חשבון הבנק של הוריו למקום עבודתו אינה מעשית, משום שמקומות עבודה אינם מוכנים לקבל הצעה זו, לנוכח החשד שהיא מעלה אצל המעסיקים השונים. 7. המבקש ממשיך וטוען כי, הכרזתו מוגבל באמצעים והטלת כל ההגבלות עליו מונעת את שיקומו ומשפילה אותו; היא מציבה מכשול נוסף בפניו, ואינה מותירה לו תקווה קטנה, על מנת שיוכל לשקם את חייו. 8. המבקש טוען עוד כי, החלטת הרשם אינה עומדת במציאות שבה הוא חי: העדר תנאים נורמאליים, העדר יכולת להתקיים ולממן אפילו את צרכיו ההיגייניים והבסיסיים. טענות המשיבה 9. מנגד, נטען על ידי המשיבה כי הבקשה עמוסה במלל לא רלבנטי, בקשות רחמים של בית המשפט, אינה מנומקת בצורה עניינית כפי שנדרש ואינה מתמודדת עם החלטת כב' הרשם, אשר הסביר ונימק היטב את נימוקיו באשר לגובה צו התשלומים. 10. המשיבה ממשיכה וטוענת כי, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות רשם הוצאה לפועל אלא במקרים נדירים, כאשר המקרה דנן אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור. 11. המשיבה מוסיפה וטוענת כי, בצדק נקבע על ידי כב' הרשם כי המבקש אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו וכי הוא יכול להרוויח לפחות שכר מינימום; כל טענותיו של המבקש לעניין ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה שלו, בעניין הבעיות הרפואיות, בעניין העדר חשבון בנק ובעניין אי-מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלן, מועלות על ידי המבקש באופן כללי, בעלמא וללא כל תימוכין, מבלי שהמבקש המציא בדל של מסמך רלבנטי בעניינים אלה. כב' הרשם התייחס לטענת המבקש לפיה העדר חשבון בנק שאינו מעוקל מונע ממנו להתקבל למקומות עבודה; מחקירת המבקש עלה כי למבקש יש חשבון בבנק הדואר; אילו המבקש התכוון להשתלב בשוק העבודה, הוא היה מוצא את הדרך לכך, אולם הוא מעדיף להתבצר בעמדה של בכיינות מבלי לעשות פעולות פשוטות בכדי לעזור לעצמו; המשיבה הסכימה לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש תוך פחות מחודש מיום הגשת הבקשה לביטול ההגבלה. 12. המשיבה מדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על המבקש להראות את מצבו הכלכלי העדכני; כב' הרשם קבע בהחלטתו כי המבקש לא עמד בנטל זה. המשיבה ממשיכה וטוענת כי, המבקש לא תמך את טענותיו בעניין חובות נוספים מחוץ להוצאה לפועל במסמכים; מכל מקום, החובות הפסוקים שבגינם נפתחו תיקים בהוצאה לפועל זוכים לקדימות; ההסדר שלטענת החייב נעשה בינו לבין גרושתו מעורר תמיהה, שכן לא ברור מדוע גרושתו ויתרה לו על מזונות הילדים. דיון והכרעה 13. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שהוגש בתיק מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 14. כידוע, על פי הפסיקה, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בדבר קביעת צו תשלומים, הינה מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים נדירים (ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית-2007, עמ' 316; בר"ע (מחוזי - ת"א-יפו) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, החלטה מיום 2.2.2003); בר"ע (מחוזי - י-ם) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, פסק דין מיום 2.2.2005)); בר"ע (מחוזי-י-ם) 3305/07 צדוק נגד בנק מסד בע"מ (12/12/2007). 15. רשם ההוצאה לפועל פירט בהחלטתו את הנתונים הרלבנטיים, שקל את השיקולים הצריכים לעניין, והגיע למסקנה אותה פירט ונימק בצורה מספקת, שלפיה יש להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים על מנת שייפתח לו תיק איחוד שבמסגרתו ישלם המבקש סכום חודשי של 900 ₪. לא מצאתי בבקשת המבקש נימוק המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטת כב' הרשם. ראשית, אינני מקבל את השגותיו של המבקש באשר להליך חקירת היכולת שנערך בפני חוקר ההוצל"פ; המבקש לא הביא טענות אלה בפני רשם ההוצאה לפועל ומטעם זה לבדו דין הטענות להידחות; המבקש אף לא תמך את טענותיו בעניין זה במסמך או ראיה כלשהם. 16. זאת ועוד, גם אם אקבל את טענות המבקש בעניין זה, הרי עיון בהחלטת כב' הרשם מעלה כי הרשם ביסס את החלטתו על נתוני הבסיס של המבקש, תוך שהוא מאמץ את ההנחות המקלות ביותר עם המבקש. כך למשל, הרשם ייחס למבקש פוטנציאל השתכרות בגובה שכר המינימום בלבד; קביעה זו של הרשם מקלה עם המבקש, וזאת בשים לב למקצועו של החייב כצלם מקצועי ובעל ניסיון רב. כך גם החלטת כב' הרשם להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים נמצאת בעיניי מוצדקת בנסיבות העניין ואף מיטיבה עם המבקש, שכן, כאמור, כנגד החייב מתנהלים 4 תיקים בהוצל"פ וסך חובותיו בהם עולה על 90,000 ₪; עובר להחלטת הרשם עמדו צווי התשלומים בתיקים אלה על סך של 3,050 ₪ בחודש, כאשר החייב לא עמד באף לא אחד מצווי התשלומים בתיקים השונים. 17. סבורני כי החלטתו של כב' הרשם להכריז על המבקש מוגבל באמצעים מקדמת בראש ובראשונה את האינטרס של המבקש, שכן ההסדר בעניין הכרזת חייב מוגבל באמצעים נועד בעיקרו על מנת לאפשר לחייבים, שאין להם יכולת פירעון בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 69 ג' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1977, להיכנס למסלול איחוד התיקים. איחוד התיקים מעניק לחייב יתרון רב; הוא מקל על מצוקתו של החייב הנתון ללחצים נפרדים של כל אחד מנושיו ומאפשר לו לשלם לכל נושיו לפי תכנית תשלומים, בהתאם ליכולתו האמיתית, מבלי להיות נתון ללחצים גוברים של נושיו השונים (ראה: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית), עמ' 355). הדרך היחידה לאיחוד תיקיו של חייב שאינו יכול לעמוד בתשלום החוב בפרק זמן סביר כאמור בסעיף 69 ג' לחוק ההוצל"פ, היא על ידי הכרזתו מוגבל באמצעים; בדרך כלל חייבים מסוג זה מצבם קשה ותלויים נגדם מספר רב של תיקים בהוצל"פ; לפיכך לרוב הם אדישים להטלת ההגבלות הכרוכות בהכרזתם מוגבלים באמצעים, ובלבד שתיקיהם יאוחדו; הניסיון מלמד כי בקשות להכרזה על חייב מוגבל באמצעים באות לרוב מצד החייבים, ואילו הזוכים מתנגדים לכך, ולרוב שואפים לפיזור תיק האיחוד. מנגד, נקבעו בחוק הגבלות שראש ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור בסעיף 69 ד' לחוק ההוצל"פ; הגבלות אלה נועדו על מנת לאזן את תמונת המצב על ידי מניעת החייב מלהסתבך בחובות נוספים ולהמריץ אותו לפרוע את חובותיו ללא הסתבכות כספית נוספת (ראה: דוד בר אופיר, שם, עמ' 348). כב' הרשם אף הודיע לחייב על האפשרות לפנות להליך של פשיטת רגל, על מנת שיוכל להגיע להסדר כולל עם נושיו ולפתוח דף חדש בחייו, זאת במיוחד בשים לב לשלל הטענות של החייב בדבר גורלו המר והקשה. 18. צו התשלומים שנקבע לחייב במסגרת תיק האיחוד הינו סביר ומתחשב בכלל נתוניו של החייב; שיעורו של צו זה נופל במידה רבה משיעור צווי התשלומים שהיו תלויים נגד החייב בתיקים השונים עובר לחקירת היכולת, בסך כ-3,000 ₪ לערך; הצו נקבע תוך אימוץ הנחות מקלות ביותר עם החייב, כפי שפורט לעיל, וזאת למרות שהחייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את יכולת הפירעון שלו כאמור בהוראת סעיפים 7 א' ו-7 ג' לחוק ההוצאה לפועל הסכום שנקבע לתשלום על ידי המבקש כתנאי לפתיחת תיק ההוצאה לפועל בסך 700 ₪ בגין פיגורי העבר, הינו סכום פעוט יחסית, בשים לב למחדליו של המבקש בדבר אי-עמידה בצווי התשלומים שעמדו נגדו בתיקים השונים בסך של כ-3,000 ש"ח בחודש. 19. לסיכום, סבורני כי החלטתו של כב' הרשם העמידה בפני המבקש הזדמנות ראויה ואף מקלה, על מנת שיוכל להיכנס לתהליך מסודר לסילוק חובותיו במסגרת תיק איחוד. כב' הרשם אף העניק למבקש הקלה נוספת בדבר ביטול העיקול על חשבון העו"ש שלו ועיכוב תפיסת מיטלטלין במקום מגוריו, כל עוד הוא עומד בצו התשלומים שנקבע בתיק האיחוד; מדובר בהקלה משמעותית שהרשם העניק למבקש על מנת שיוכל לארגן את ענייניו ולהיכנס למסלול מסודר לפירעון חובותיו. 20. לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, החייב ישלם למשיבה הוצאות משפט בגין הליך זה בסכום כולל של 2,000 ₪. חשבון בנקחייב מוגבל באמצעיםבנק