א.בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת מירב קלמפנר - נבון) מיום 12.12.06, לפיה, חוייב כל אחד מהמשיבים לשלם למבקשת סך של 1000 ₪ לחודש. ב.העובדות העיקריות הצריכות לענייננו,הן כדלהלן: בחודש מרץ 06' פתחה המבקשת תיק הוצל"פ כנגד המשיבים וכנגד חברת ב.י. סלטי צ'ויס בע"מ (להלן: "החברה") אשר המשיבים הם מנהליה. כנגד החברה ניתן צו פירוק. סכום החוב בתיק ההוצל"פ, אותו מנהלת המבקשת כנגד המשיבים, עומד על סכום של כ- 500,000 ₪. ביום 12.12.06 נערכה למשיבים חקירת יכולת, שלאחריה ניתנה החלטה לפיה, חוייב כל אחד מהמשיבים, לשלם למבקשת סכום של 1000 ₪ לחודש, על פי צו לחיוב בתשלומים. על החלטה זו של ראש ההוצל"פ בקשת רשות הערעור שבפני. ג.לטענת המבקשת, התברר במהלך חקירת היכולת כי המשיבים מתגוררים בבית פרטי מפואר, על הבית רובצת משכנתא, אשר ההחזר החודשי בגינה עומד על סכום של 5000 ₪ לחודש. לטענת המבקשת, המשיבים היו בעבר בעלים של שני רכבי יוקרה, הרכבים נתפסו על ידי כונסי הנכסים, ונרכשו האחד על ידי גיסו של המשיב, אשר העמיד את הרכב לשימושו האישי של המשיב, והשני על ידי חברתה של המשיבה. המשיב עובד, לטענתו, אצל גיסו ומשתכר סכום של 5000 ₪ לנטו לחודש. המשיבה עובדת אצל אחיה ומשתכרת סכום של 4000 ₪ נטו לחודש. לטענת המבקשת, קבעה ראש ההוצל"פ כי "לבני הזוג הוצאות בגין החזקת הבית וכלכלה, אשר כאמור יכולות להצטמצם באמצעות מעבר למקום מגורים זול יותר" (עמ' 5 להחלטה). למרות זאת חייבה ראש ההוצל"פ את המבקשים בתשלום סכום של 2000 ₪ לחודש בלבד. לטענת המבקשת, שגתה ראש ההוצל"פ בקביעת צו החיוב בתשלומים הנמוך, בהתחשב, בהכנסותיהם של המשיבים מחד ובהוצאותיהם הגבוהות מאידך. לטענת המבקשת, ראש ההוצל"פ לא התחשבה בסכום הפטור מעיקול על פי חוק הגנת השכר, שהוא סכום של 3447 ₪, למשפחה המונה ארבע נפשות. לטענת המבקשת, לא איזנה ראש ההוצל"פ נכונה את זכויות הזוכה לעומת זכויות החייבים, והעדיפה להתחשב בחייבים למרות שקבעה כי הוצאותיהם מופרזות. המבקשת עותרת לקבל את הבר"ע ולחייב כל אחד מהמשיבים בתשלום סכום של 5000 ₪ לחודש. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבר"ע משראש ההוצל"פ לא נתפסה לכלל טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. המשיבים הינם אנשים נורמטיבים אשר בשל התרסקות כלכלית, נקלעו לחובות כבדים. עוד טוענים המשיבים כי נכון להיום, הוכרז המשיב 1 חייב מוגבל באמצעים ונפתח תיק איחוד, ובגין המשיבה 2 הוגשה בקשה, שטרם הוכרעה, להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. ד.דין בקשת רשות הערעור - להדחות. אכן, יש צדק מסויים בדברי המבקשת לפיה בחינת החלטתה הערכאה הדיונית ממוקדת במועד מתן ההחלטה ואירועים מאוחרים יותר, אינם, בדרך כלל, משיקולי ערכאת הערעור. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההתפתחויות בחייהם של החייבים, מהכרזתו של המשיב 1 חייב מוגבל באמצעים ופתיחת תיק איחוד. כך גם לא ניתן להתעלם מהגשת הבקשה להכרזתה של המשיבה 2, חייבת מוגבלת באמצעים. עוד התברר במהלך הדיון כי, ככל הנראה, המשיבים לא עמדו בתשלומי המשכנתא ונפתח הליך למימוש המשכנתא ולכינוס נכסים בגין בית המגורים. שורת ההיגיון מחייבת התחשבות גם באירועים רלבנטיים מאוחרים, על מנת שהחלטה אשר תצא מתחת ידו של בית משפט זה, לא תהא מנותקת לחלוטין ממציאות חייהם של הצדדים להליכים. בנסיבות אלה, סבורה אני כי דין הבר"ע להדחות. הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצל"פ הוא זה אשר מופקד על עריכת חקירת יכולת לחייבים, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתו אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, בהם חרג ראש ההוצל"פ בהחלטתו, ממתחם הסבירות. (ר' בר"ע (ת"א) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי (לא פורסם) בר"ע (ת"א) 1853/04 הידרו מנוף בע"מ נ' אלי סנדורסי (לא פורסם)). ראש ההוצל"פ קבעה בהחלטה כי, אכן, המשיבים מתגוררים בבית מפואר שבבעלותם, משלמים סכום של 5000 ₪ תשלומי משכנתא לחודש, ומן הראוי כי נכס זה יימכר על מנת לכסות חובות. בינתיים, לטענת המשיבים, ממומשת המשכנתא בגין הבית ומונה כונס נכסים בגינו. ראש ההוצל"פ, בהתחשבה גם בנושים האחרים, קבעה צו חיוב בתשלומים בסכום של 2000 ₪ לחודש לשני המשיבים, ואינני רואה להתערב בהחלטה זו. בענייננו, אף אם ייתכן כי לו הוטל צו החיוב בתשלומים על ידי מותב אחר, אפשר שיהיה נקבע סכום גבוה יותר, אינני סבורה כי חרגה ראש ההוצל"פ ממתחם הסבירות, חריגה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. בהתחשב במכלול נסיבות הענין, לרבות ההתפתחויות המאוחרות יותר, כמפורט בהחלטה זו, אינני רואה להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ. ה.סוף דבר בקשת רשות הערעור - נדחית. בנסיבות הענין, לא ראיתי ליתן צו להוצאות ומשכך אין צו להוצאות. משכנתאחייב מוגבל באמצעיםמקרקעין