בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש הוצל"פ בקריות (כב' הרשם מר מסבאח קבאני) מיום 16.9.09 בתיק הוצל"פ 13-04269-04-9. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט ליתן למבקש רשות ערעור, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה. על פי העובדות שהיו בבסיס החלטת כב' ראש ההוצל"פ, ואשר מבוססים על חקירתו, עולה כי כנגד המבקש מתנהלים 8 תיקי הוצל"פ לגביית חובות בסכום כולל של 2,390,000 ₪, וזאת למועד קיום חקירת היכולת (16.9.09). המבקש, התייצב בפני כב' ראש ההוצל"פ, נחקר על יכולתו, וב"כ הזוכה עתר בפני ראש ההוצל"פ, על יסוד ממצאי חקירת היכולת להשית צו תשלומים בתיק הפרטני על סך 2000 ₪ לחודש. מאידך, ב"כ החייב ביקש להשית על החייב, בעקבות חקירת היכולת, צו תשלומים חודשי באותו תיק פרטני על סך 150 ₪ בלבד. במעמד החקירה (ביום 16.9.09) ניתנה החלטת כב' ראש ההוצל"פ בה הוא מציין את חובו הכולל של המבקש בכל תיקי ההוצל"פ, ומציין כי החוב בתיק הפרטני עומד על סך 194,000 ₪. כב' ראש ההוצל"פ ציין שהחייב לא פנה להליכי פשיטת רגל וקבע שהמבקש עובד שכיר, מרוויח סך של 3000 ₪ כולל שימוש ברכב צמוד מטעם המעביד, מחזיק ברכב אחר שבשימוש בת זוגו וקבע עובדתית שאורח חייו של המבקש מראה ומצביע שלמבקש הכנסות נוספות, מוסתרות, בנוסף להכנסות הנובעות מתרומה של בני משפחה. כב' ראש ההוצל"פ לאחר חקירת יכולתו של המבקש, וביוזמתו, הכריז על המבקש מכח סמכותו בסעיף 69 ד' לחוק ההוצל"פ כי חייב מוגבל באמצעים, הטיל עליו את כל ההגבלות הקבועות בחוק, למעט הרשות לנהל חשבון בנק על בסיס מזומנים בלבד. כמו כן ניתן על ידי כב' ראש הוצל"פ צו איחוד והורה על פתיחת תיק איחוד כפוי (מוגבל באמצעים), הוא קבע שתקופת ההגבלה היא למשך 5 שנים שתחודש באופן מיידי לתקופה נוספת של 5 שנים. עוד קבע ראש הוצל"פ על איחוד תיקיו והשית עליו בכל התיקים צו תשלומים של 1500 ₪ החל מיום 20.10.09 וכל 20 לחודש לאחר מכן. טיעוני המבקש בערעור:- המבקש טען כי טעה כב' ראש הוצל"פ בהחלטתו להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים וטעה בעת הטלת ההגבלות המנויות בסעיף 69 (3) לחוק. המבקש הוסיף וציין שלא היה כל בסיס לקביעת ראש ההוצל"פ לפיה: "... אורח חיים כזה מראה שלחייב הכנסות נוספות, מוסתרות, בנוסף להכנסות מעזרת הילדים והמשפחה". כמו כן, טוען המבקש כי לא הובאה כל ראיה התומכת במסקנה של כב' ראש ההוצל"פ וכי העובדה שלבת זוגו של המבקש רכב ישן אינו מעיד על יכולת כספית מעבר למוצהר על ידו. המבקש מוסיף ומציין כי לא התקיים דיון ביחס לרמת חייו של המבקש, ולא היה כל בסיס לקביעת ראש ההוצל"פ. עוד טוען המבקש, כי קביעת ראש ההוצל"פ אינה מידתית יש בה על מנת לפגוע בסיכויי שיקומו הכלכלי של המבקש שכן חובותיו נגרמו כתוצאה מקריסה עסקית של חברה בשליטתו, ובמידה והגבלה תישאר על נכונה הדבר יביא להחמרת מצבו הכלכלי ולא יתרום כהוא זה להחזר החובות. עוד מציין המבקש, כי טעה כב' ראש ההוצל"פ משקבע קביעות שיש בהן כדי להכריע בכל תיקיו דבר שלא מתבקש אלא לדון בתיק הספציפי. טיעוני המשיב:- המשיב טען כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. הבקשה אינה מגלה כל סיבה שבעטיה יש לבטל את צו העיקול והכרזת החייב כמוגבל באמצעים. המשיב ציין בנימוקי תשובתו כי המבקש עובד כשכיר בחברת אם.די.דאיט בע"מ אשר עסקה בפיתוח וישום שיטות הרזייה מיוחדות ומשכורתו עומדת על סך של 2679 ₪ נטו לחודש. לרשות המבקש הועמד רכב מטעם החברה מקבוצת שווי שימוש 5, ושווי השימוש המצוין בתלוש השכר גבוה משכרו של המבקש. המשיב ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות. הכרעה: בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") עומדות שתי תכליות: התכלית האחת, הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות וזריזות (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא (1) 369 5-374; רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה (3) 360, 374). התכלית השנייה, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים (ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 2003 (2) 1168). בין שתי תכליות אלו קיים מתח תמידי והן מתנגשות זו עם זו לא אחת, ולפיכך, יש צורך לאזן ביניהן (ע"א 2097/02 הנ"ל). במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו (ע"א 4905/98 הנ"ל בעמ' 376), מתח זה הוא בבסיס הערעור שבפני. לערעור שבפני שני ראשים: האחד לגבי עצם הכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים, השני גובה סכום צו התשלומים שהושת על המבקש. א. גובה צו התשלומים: הליכי ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל הם בבחינת הליכי ערעור אופקיים בדומה לשיטת משפט קונטיננטאלי , בהם ניתן לשמוע פעם נוספת את הראיות שהונחו בפני ראש ההוצאה לפועל. למרות זאת ,הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר המופקד על עריכת חקירת יכולת לחייבים, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתו אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, בהם חרג ראש ההוצל"פ בהחלטתו ממתחם הסבירות (ראו: בר"ע (ת"א) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי (לא פורסם); בר"ע (ת"א) 1853/04 הידרו מנוף בע"מ נ' אלי סנדורסי (לא פורסם)), בר"ע (תל-אביב-יפו) 2637/06 - קולני יחיה נ' מרצפות רחובות ואח' ואח' . תק-מח 2008(1), 3532 ,עמ' 3533. כבוד ראש ההוצאה לפועל חקר את המבקש ,התרשם ממנו ישירות וביסס ממצאים על התרשמות זו. לאחר שבחנתי את גובה החיוב בסך 1,500 ₪, ובחנתי את כל הראיות שהונחלו בפניו, אני סבור שאין זה מקרה שבית המשפט יתערב במסקנתו העובדתית והתרשמותו של ראש ההוצאה לפועל מיכולת המבקש. ראשית, קביעת ראש ההוצאה לפועל מבוססת היטב בחומר הראיות שהובא בפניו. שנית, המבקש הצהיר על הכנסות מעבודה בסך 2,678 ₪ ותמיכה של בני משפחה בסך 2,500 ₪. נטל הבאת הראיות מוטל לפתחו של המבקש . המבקש לא טרח להמציא דפי חשבון לאור תקופה אלא הסתפק בהבאת שערוך כללי בלבד ואין פירוט להתנהלות המבקש ובת זוגו במשך מספר חודשים לפני חקירת היכולת על מנת לעמוד על התנהלות המבקש. הימנעות זו יש לזקוף לחובת המבקש.התנהלות המבקש על בסיס מזומן מטילה ספק לגבי ההכנסות. שלישית, בת זוגו של המבקש לא עובדת ואין בפי המערער כל הסבר לגבי הפקדת שיק על סך 600 ₪ בחשבונה ואם זה נובע מתמיכת בני משפחה או ממקור אחר,הימנעות זו מכשילה את המבקש בהוכחת יכולתו. רביעית, כיצד המבקש מהכנסה זעומה ,כמוצהר על ידו, יכול להחזיק רכב גם אם ישן ולהוציא הוצאות החזקת הרכב:כגון ביטוח דלק ותיקונים!! הדבר מטיל ספק ביחס להצהרתו, והיה רשאי ראש ההוצאה לפועל לבסס את מסקנתו על כך. חמישית, יחסי המבקש עם מעבידתו (שבניהול עובד המבקש לשעבר) אינם ברורים כלל ועיקר והכיצד מעביד שמשלם שכר מינימום ואף פחות מכך מעמיד רכב יוקרה!! יחסי עבודה תקינים המבוססים על יחסי עבודה נכונה ועל מהלך הדברים הטבעי לא יכולים לתמוך במצב כזה כעולה מתלושי השכר. מכאן מסקנתי שראש ההוצאה לפועל היה מוסמך וגם מוסמך לקבוע ממצא זה. שישית, אין כל בסיס להתערב בצו תשלומים על סך 1,500 ₪ שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל. ב. הכרזת החייב כמוגבל באמצעים: סעיף 69ג.(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע: " רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן..." המבקש ביקש לפרוס את חובו בתשלומים בני 150 ₪ תשלום זה מביא לפריסת החוב הפרטני לתקופה העולה על התקופה הקבועה בחוק, ואי לכך מוסמך ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים ולהטיל עליו את כל ההגבלות הקבועות בדין ולו מן הטעם שיש צורך להגן על נושים פוטנציאלים . טענת המבקש לחוסר מידתיות אינה טענה וראוי היה שלא להעלותה, החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל היא מאוזנת, הביאה את המבקש למסלול של התמודדות למול נושיו וריכוז התשלומים במסגרת תיק אחד ; מנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב אשר נושים אחדים מנהלים נגדו הליכים במקביל במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. במסגרת תיק זה נקבעו מספר צוי תשלומים והיד עוד נטויה , איחוד תיקיו של החייב מאפשר לו לפרוע את חובותיו לכלל הנושים בדרך של גבייה קולקטיבית, בתשלומים אשר ייקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית , מבלי לפגוע בו ומבלי לנקוט סעד דרסטי של פשיטת רגל. ההכרזה ניתנה בדין, ההגבלות הוטלו בסמכות ולא נפלה כל טעות בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל, המבוססת על יסוד החומר שהונח בפניו. התוצאה: הנני דוחה את הערעור. החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מבוססת ומנומקת ואין יסוד להתערב בה. הנני מחייב את המערער בהוצאות הערעור בסך 1,500 ₪ כולל מע"מ. המזכירות תחלט סכום העירבון ותעבירו לידי ב"כ המשיב. צו תשלומיםחייב מוגבל באמצעיםצווים