1. בפני בקשה להתנגדות לביצוע שטר. 2. השטר הינו שיק על סך 2,000 ₪ שמועד פירעונו 15.11.2005 המשוך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה (להלן: "השיק"). 3. השיק לא כובד על ידי הבנק הנמשך עקב הוראת ביטול שנתנה המבקשת. 4. המשיבה נטלה את השיק והגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ומכאן ההתנגדות שנשמעה בפני. 5. המבקשת תמכה את ההתנגדות בתצהיר מטעמה מיום 14.12.2005 (להלן: "התצהיר"), שאליו צורפו טיוטות של חוזה שכירות והתכתבויות בין הצדדים (להלן: "הנספחים"). 6. על פי התצהיר, מסרה המבקשת למשיבה את השיק "כדמי רצינות" במסגרת משא ומתן לשכירת דירה, על מנת להראות רצינות ותום לב מצדה, ומתוך כוונה כי השיק יושב למבקשת במקרה שהמו"מ לא יצלח, כפי שאכן קרה, לטענתה, בנסיבות שיפורטו להלן. 7. לטענת המבקשת, היא חיפשה דירה צמודת קרקע בסביבה של אזור ומשראתה פרסום של המשיבה באתר אינטרנט בשם "יד שנייה" יצרה קשר לפי הפרטים במודעה ושוחחה עם בעלה של המשיבה, עו"ד מילמן, המייצג את המשיבה בהליך זה. 8. בתחילה נמסר למבקשת, כי ישנו אדם המעונין בדירה וכי המודעה אינה רלוונטית, אך כעבור מספר ימים פנתה אליה המשיבה והודיעה לה שהמו"מ עם השוכר הפוטנציאלי לא עלה יפה וכי יש באפשרותה לבקר בדירה. 9. לאחר תיאום טלפוני נפגשה המבקשת עם המשיבה בדירה לצורך התרשמות מהנכס והתאמתו לצרכיה. בפגישה הנ"ל נכחו גם אחיה של המבקשת ועו"ד מילמן. 10. לאחר סיור בדירה הודיעה המבקשת למשיבה כי התרשמה לטובה מהדירה וכי היא מעונינת לנהל עימה משא ומתן לבחינת האפשרות של כריתת חוזה שכירות. 11. המבקשת טוענת, כי בשלב זה, וכתנאי לניהול המו"מ, דרשה ממנה המשיבה להפקיד בידה שיק דחוי על סך 2,000 ₪ אשר יהוו דמי רצינות, ולפיכך מסרה לה את השיק. 12. יצוין כי סחרות השיק הוגבלה במפורש על פני השיק בציון המלים "לא סחיר" ו"למוטב בלבד". לטענת המבקשת, אחיה ביקש מהמשיבה כי על גבי השיק יירשם שניתן כפיקדון בלבד, או לחלופין לקבל אסמכתא כי השיק ניתן כ"דמי רצינות", אולם המשיבה ועו"ד מילמן התחמקו, לפי הטענה, מדרישה זו בתואנה שאין צורך בכך וכי הדבר רק יסרבל את המו"מ. 13. בסיום הפגישה הוסכם, כי המשיבה תנסח טיוטת חוזה ותעביר אותו לעיון המבקשת, וכך נעשה. לטענת המבקשת, הטיוטה שהועברה אליה (להלן: "הטיוטה הראשונה") לא תאמה בעניינים רבים ומהותיים את שנאמר בעל פה, נוסחה באופן חד צדדי ומגמתי לטובת המשיבה וכללה תניות שלא אוזכרו בפגישה, ואשר פוגעות באופן מהותי ביכולתה של המבקשת, כשוכרת עתידית של הדירה, ליהנות ממנה, ובמיוחד מהיותה צמודת קרקע. 14. המבקשת פירטה בתצהירה (סע' 22) את כל הנקודות המהותיות של היו מקובלות עליה בטיוטה הראשונה, ומהן עולה, לכאורה, כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים לגבי שימוש בחצר הדירה; אפשרות לצרף בן זוג; סעיף הצמדה לדולר; סנקציה בגין אי תשלום דמי שכירות במועד; תחזוקת הדירה וגובה שטר הביטחון. 15. לטענת המבקשת, היא הודיעה למשיבה על השגותיה ובתגובה קיבלה ממנה טיוטת חוזה מתוקנת (להלן: "הטיוטה השניה"), שאף היא, לדברי המבקשת, חרף התיקונים שנערכו, כללה מספר תנאים מקפחים שלא היו מקובלים עליה, כמפורט בסעיף 23 לתצהיר. 16. בין היתר, טוענת המבקשת, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה בנוגע לצירוף בן זוג לדירה; תחזוקת הדירה וגובה שטר הביטחון. 17. המבקשת טוענת, שבעקבות המו"מ וחילופי הטיוטות הנ"ל, שלא הבשילו לכדי הסכם, היא הגיעה למסקנה "כי המו"מ לא יצלח וכי מדובר במשכירים המתעקשים על עמדות שלא סוכמו ולא היו מקובלות עליה ומנסים להבליען בטיוטת חוזה ארוכה ומפורטת ביודעם כי אינני בעלת השכלה משפטית. על כן הודעתי למשיבה כי הנני מפסיקה את המו"מ עימה וביקשתי כי יוחזר לי השיק בגין "דמי הרצינות" (סעיף 25 לתצהיר). 18. המשיבה מצידה כפרה בטענות המבקשת במכתבה מיום 6.11.2005, המצורף כנספח לתצהיר, וסירבה להשיב לה את השיק בטענה כי מדובר היה בתשלום על חשבון דמי השכירות, ומשסירבה המבקשת לחתום על חוזה שכירות הרי שלטענת המשיבה היא זכאית לפרוע את השיק כפיצויי הפרה מוסכמים. מאחר שהמבקשת נתנה הוראה לבטל את השיק, נטלה אותו המשיבה והגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצל"פ. 19. בנסיבות שפורטו לעיל, טוענת המבקשת, כי אינה חייבת בפירעון השיק, והיא עותרת לקבלת ההתנגדות ולמתן רשות להגן. 20. בישיבה שהתקיימה בפני ביום 20.3.2006 נמנע ב"כ המשיבה מלחקור את המבקשת על תצהירה והצדדים סיכמו את טענותיהם. ב"כ המבקשת טענה, כי בהעדר חקירה על התצהיר יש לקבל את גרסת המבקשת לגבי נסיבות מסירת השיק ולתת לה רשות להגן. מנגד טען ב"כ המשיבה, כי אין בנסיבות העניין בסיס משפטי למתן רשות להגן, שכן גם אם תתקבל גרסת המבקשת, כפי שפורטה בתצהיר, אין לה כל הגנה אפשרית מפני הדרישה לפירעון השיק. 21. לטענת ב"כ המשיבה, לא נכתב על פני השיק שהוא נמסר לביטחון בלבד, אלא רק הוגבלה סחירותו לצדדים שלישיים, כך שעל פניו נראה שמסירת השיק למשיבה לא הייתה על תנאי, ולפיכך יש לראות בשיק אמצעי לתשלום סך של 2,000 ₪ ביום 15.11.2005. 22. ב"כ המשיבה מוסיף וטוען, כי גם לפי גרסת המבקשת, כפי שפורטה בתצהיר, לא נמסר השיק לביטחון אלא כ"דמי רצינות" המעידים על כוונתה של המבקשת להתקשר עם המשיבה בחוזה שכירות. לטענתו, משמעותם של דמי הרצינות היא שאם מקבלת המשיבה את הצעת המבקשת לשכור את הדירה אזי נכרת בין הצדדים חוזה שכירות, ואם חוזרת בה המבקשת מהצעתה לאחר הקיבול, כי אז רשאית המשיבה לחלט את דמי הרצינות כפיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה. 23. לטענת ב"כ המשיבה, עולה מתצהיר המבקשת שבפגישה בין הצדדים שנערכה בדירה, הציעה המבקשת הצעה מפורטת ומגובשת לשכירת הדירה, וכי המשיבה התנדבה להעלות על הכתב את הצעת המבקשת. לפי פרשנות זו, הטיוטות ששלחה המשיבה למבקשת הן בבחינת הודעת קיבול, להצעת המבקשת, ומשגילתה המבקשת כי הטיוטה השניה, חרף כל התיקונים שהוכנסו בה, עדיין לא מתאימה להצעתה הייתה צריכה להכין טיוטת חוזה בעצמה ובכל מקרה אסור היה לה להפסיק את המשא ומתן באופן חד צדדי, עד שיתברר שהמשיבה דוחה את הצעתה ולא נותנת הודעת קיבול מדויקת. 24. לפיכך טוען ב"כ המשיבה, כי אין טעם לתת למבקשת רשות להגן, שהרי גם אם תתקבל גרסתה העובדתית בתום שלב ההוכחות, אין לה עילת הגנה מפני התביעה השטרית נגדה. 25. לאחר שקראתי את התצהיר5 והנספחים ושמעתי את הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל מהטעמים שיובאו להלן. 26. התבוננות בשיק נשוא המחלוקת מגלה כי הוא משורטט, ועל גביו מופיעות המלים "לא סחיר" וכן "למוטב בלבד", ובנוסף לכך נמחקה בכתב יד ההוראה המודפסת "לפקודת" ואחרי שם הנפרע הוספה המילה "בלבד". ברור אם כן מעל לכל ספק, כי השיק אינו עביר ואינו טהיר, וכי המבקשת שמרה באמצעות מגבלות אלה על קשת הגנותיה כלפי המשיבה. 27. סעיף 20 (ב) (2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי "בין צדדים סמוכים לבין עצמם... מותר להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר...". נטל ההוכחה בעניין זה רובץ וכמובן על המבקשת (ר' סע' 20 (ג) לפקודה), אולם אין זה מתפקידי לברר אם וכיצד תצליח לעמוד בו. 28. הלכה היא מימים ימימה ש"מאחר שמטרתו על סדר הדין המקוצר (ולפי סעיף 81 (א) לחוק ההוצאה לפועל דין התנגדות לביצוע שטר כדין בקשת רשות להתגונן בתובענה בסדר דין מקוצר - ר.ו) אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר - אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח. טענת הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה שכנגד, השופט חייב להניח כי אמת היא, והוא חייב לשאול את עצמו בהנחה זו: היוכל התנבע לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל? אם כן זכאי הנתבע לרשות להתגונן על מנת שהעניין יעבור לאפיקים של משפט רגיל. רק בו יפסוק ביהמ"ש, אחר גביית העדויות בגוף המחלוקת" (ד"ר י. זוסמן סדרי הדין האזרחי, (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 7) בעמ' 677; ע"א 544/87, 604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד פ"ד לו (3) 518 בעמ' 524). 29. שאלת המפתח היא איפוא, כפי שציין בצדק ב"כ המשיבה, אם יש בפי המבקשת הגנה אפשרית מפני התביעה השטרית נגדה. בעניין זה, אני סבורה, בניגוד לעמדתו של ב"כ המשיבה, כי לא ניתן לשלול לחלוטין, בשלב מקדמי של בחינת ההתנגדות, את סיכויי ההגנה לכאורה של המבקשת, כפי שזו מפורטת בתצהיר. לגרסתה העובדתית של המשיבה, שאף היא מצאה ביטוי בתצהיר (סע' 27-33 ונספחים ג' - ד'), אין בהליך זה של התנגדות לביצוע שטר כל משקל. בהליך זה הקובעת היא גרסת המבקשת, ומשזו לא נסתרה זכאית המבקשת לרשות להתגונן (ר': ע"א 659/84 ר"ע 603/84 עכביש שיווק (1976) בע"מ ואח' נ. תריסול בע"מ פ"ד לט (2) 430 433). 30. המושג, "דמי רצינות", שאין חולק כי בגינו מסרה המבקשת את השיק למשיבה, אינו חד משמעי כפי שטען ב"כ המשיבה בסיכומיו, אלא נתון לפרשנות, וזו צריכה להקבע על ידי ביהמ"ש המוסמך על פי נסיבות המקרה, די בכך כדי להעניק למבקשת רשות להתגונן. 31. ב"כ המשיבה הסתמך בסיכומיו על הפרשנות שניתנה ל"דמי רצינות" בבר"ע (ת"א) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. שמואל מטלון ואח' תק - מח 2003 (3), 4965. שם, היה מדובר בכונס נכסים, שביקש לממש דירה על דרך התמחרות ופרסם מודעה בעיתון בה פנה למבקשים להשתתף במכרז לרכישת הדירה. המשיב שנענה למודעה הנ"ל מסר כספים לכונס כפיקדון להבטחת השתתפותו במכרז - אלה "דמי הרצינות". 32. במקרה המתואר לעיל, הנוהל היה שכל המשתתפים במכרז מוסרים לכונס כספי פיקדון, "דמי רצינות", אשר מופקדים בקופת הכינוס ומוחזרים על ידי הכונס לכל המתחרים שלא זכו בהתמחרות, כאשר רק הפיקדון של המתחרה שזכה במכרז ורוכש את הנכס, מועבר בהמשך, בצירוף יתרת מחיר הנכס לידי הזוכה, בהתאם להוראת ראש ההוצאה לפועל. 33. לעומת זאת, במקרה דנן אי מדובר במכרז, ובהצעה רשמית מטעם כונס נכסים, המשמש כידוע כ"פקיד בית המשפט", אלא במודעה פרטית, שפורסמה באתר אינטרנט על ידי בעלים של דירה החפץ להשכירה והמופנית אל שוכרים פוטנציאליים. 34. על פי התצהיר, וזו כאמור לעיל הגרסה העובדתית הקובעת בשלב זה, לא כללה המודעה דרישה להפקדת "דמי רצינות" ודרישה זו הועלתה לראשונה בעת הפגישה בין הצדדים מאליו ברור, על פי התצהיר, כי המבקשת לא הוזהרה מבעוד מועד שהמשיבה עלולה לחלט את "דמי הרצינות", במקרה שהמבקשת תחזור בה מכוונתה לשכור את הדירה. 35. טענת המבקשת, כי הסכימה למסור למשיבה שיק דחוי אך ורק על מנת להראות את רצינות כוונותיה ביחס לשכירת הדירה, אם וכאשר יבשיל המו"מ בין הצדדים לכדי חוזה שכירות, וכי הבינה שהשיק יוחזר לה בכל מקרה שהמו"מ בתום לב בין הצדדים לא יצלח, אינה על פניה משוללת יסוד, וראוי, איפוא, כי תינתן למבקשת ההזדמנות להוכיחה. 36. בנסיבות העניין, רק בית המשפט המוסמך יוכל להתחקות אחר כוונת הצדדים עובר למסירת השיק, ולניהול המשא ומתן, ורק הוא יוכל להחליט אם נוהל המו"מ בתום לב, ואם ועד כמה רלוונטית העובדה שבעלת הדירה היא עורכת דין, הבקיאה היטב בדיני חוזים, ואילו השוכרת הפוטנציאלית היא אישה מן היישוב, שלא בהכרח מכירה את המונחים המשפטים על בוריים. 37. הקונסטרוקציה המשפטית שהציג ב"כ המשיבה, ולפיה כבר בפגישה הראשונה והיחידה בין הצדדים, גיבשה המבקשת הצעה מחייבת בעל פה לשכור הדירה ומכאן ואילך הייתה זו המשיבה שנדרשה להחליט אם לקבל ההצעה אם לאו, היא אמנם קונסטרוקציה אפשרית אך לא בהכרח נכונה בנסיבות העניין, מכל מקום לא היחידה האפשרית. 38. רק בית המשפט המוסמך יוכל להכריע, על סמך עדויות שיובאו בפניו, אם חילופי הדברים בין המבקשת למשיבה בעת הפגישה ביניהן הבשילו לכדי מתן הצעה מוגמרת מטעם המבקשת לשכירת הדירה, או שמא טיוטות החוזה שהכינה המשיבה הן למעשה בגדר ההצעה להשכיר את הדירה, והמבקשת היא זו שבסופו של יום לא נתנה הודעת קיבול, ואיזו השלכה נודעת לכך על חילוט או השבה של "דמי הרצינות". 39. הוצאות הבקשה, בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל, ייקבעו לפי התוצאות. המזכירות תקבע מועד לקדם משפט, לאחר שיפתח תיק אזרחי. דמי רצינותחילוט