חילוט רכב בהליך פלילי

א. פתח דבר: 1. בקשה לחילוט רכב מסוג "סקודה" שמספרו 25-754-56 (להלן: "הרכב"), לטובת המדינה, לפי סעיף 36 ב' (א) (2) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), ה'תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה"). כפי בקשת הצדדים, ההחלטה (לאחר הישיבה מיום 25/6/07) תהא על פי הטענות שהוגשו. ב. רקע: 2. המשיב הורשע ביום 2.2.06, על פי הודאתו (ת"פ 1004/06 בבית משפט זה), בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, המשיב הוכרז "סוחר סמים". המשיב נדון ל - 7 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לתשלום קנס בסך 25,000 ₪ ולשלוש שנות פסילת רישיון נהיגה בפועל ושנתיים על תנאי. בנוסף הורה בית המשפט על חילוטו של הרכב, ששימש את המשיב בהובלת הסמים ממקום למקום. 3. במסגרת גזר הדין, שניתן ביום 3.4.06, חולט הרכב וכחלק מגזר הדין. 4. בדיעבד התברר כי בגזר הדין, בסיפא לו, נפלה טעות בהקלדה, מס' הרכב הוקלד בשוגג תוך החלפת ספרות כך שבמקום שירשם 25-754-56, נרשם 56-754-25 וזאת אף כי בעמ' 15 לגזר הדין נרשם מס' הרכב כהלכה. 5. ביום 15.6.06 הוגשה בקשה לתיקון גזר הדין, אולם משחלפו 21 הימים הקבועים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ומאחר וב"כ המשיב התנגד לתיקון, נדחתה הבקשה. 6. מכאן, בקשת המדינה להורות על חילוט הרכב הנ"ל בדרך של חילוט רכוש בהליך אזרחי. ג. עיקר טענות המבקשת: 7. בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב, צוין כי יתבקש חילוט הרכב, ואף צוין מספר הרכב, ואכן, במהלך הטיעונים לעונש, התבקש חילוט הרכב הנ"ל. הסניגור אף לא התנגד לחילוט המבוקש ובמסגרת גזר הדין, שניתן ביום 3.4.06, חולט הרכב וכחלק מגזר הדין. 8. הטעות האמורה נעלמה תחילה מעיני המבקשת, אולם לאחר שתיק המשטרה הוחזר לתחנת המשטרה עם הדיווח על תוצאות ההליך, הפנה רשם התחנה את תשומת לב המבקשת לטעות שנפלה. 9. מדובר ברכב ששימש לביצוע עבירות סמים, העברת סמים ב - 20 - 15 הזדמנויות ובעת מעצרו של המשיב, נתפס עם 2.5 ק"ג הירואין. 10. מדובר בטעות הקלדה. 11. ערעור של המשיב לביהמ"ש העליון על חומרת העונש (ע"פ 4141/06) נדחה. ד. עיקר טענות המשיב: 12. הבקשה הוגשה כשנה וחצי לאחר הרשעתו של המשיב בבית המשפט וכחודשיים לאחר מועד דחיית ערעורו בבית המשפט העליון. 13. משדחה בית המשפט את בקשת המבקשת לתיקון טעות, החזיקה המבקשת ברכבו של המשיב שלא כדין ופגעה בזכות קניין. 14. אופן התנהלות המבקשת מצביע על חוסר תום לב ועל רצונה להכשיר בדיעבד את החזקתה ברכב שהייתה שלא כדין. 15. חילוט רכוש בהליך אזרחי, ע"פ סעיף 36 ב' לפקודה וחילוט רכוש בהליך פלילי עפ"י סעיף 36 א' לפקודה, הינם הליכים חלופיים אשר לא ניתן לנקוט בהם בדרך של "האחד משלים את השני". 16. המבקשת אינה יכולה לפנות לבית המשפט בשנית לגבי אותה סוגיה במסגרת בקשה לפי סעיף 36ב לפקודת הסמים המסוכנים. נטען, הבקשה הנ"ל הוגשה ע"י המבקשת לאור אי-רצונה להתמודד עם החלטת בית המשפט במסגרת סעיף 81 לחוק בתי המשפט. 17. סעיף 81 לחוק בתי המשפט, קובע במפורש את דרכי הערעור על החלטת ביהמ"ש שלא להיעתר לבקשת צד לתיקון טעות. המבקשת לא הגישה ערעור על החלטת בית המשפט ואף לא טענה בעניין בדיון אשר התקיים בערעור המשיב בבית המשפט העליון. 18. לבסוף טוען ב"כ המשיב, עפ"י סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") לא ניתן לחלט את הרכב שהינו מונית, בהיותו מקור פרנסתו של המשיב. ה. דיון ומסקנות: 1. הדרך להגיש בקשה לצו חילוט אזרחי: סעיף 8(א) לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש) ה'תשן - 1990, קובע כי יש להגיש צו חילוט שכזה בדרך של המרצה: "בקשה לצו חילוט אזרחי תהיה בדרך המרצה ותכלול את הפרטים המפורטים בתקנה 2 בציון הקשר שבין הרכוש לעבירה כאמור בסעיף 36ב(א)(1) עד (3) לפקודה". סעיף 36 ב' (א) (2) לפקודה, קובע אשר לחילוט רכוש בהליך אזרחי: "36ב. (א) נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש - (1) שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי סעיפים 6 או 13 או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; (2) הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה של עסקת סמים או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; או (3) הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה של עסקת סמים, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור - רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה על פי הפקודה (להלן - חילוט אזרחי)". (ההדגשות לעיל ולהלן- שלי- י.כ.) סעיף זה מאפשר חילוט רכב "נגוע" בעבירת סמים, גם כאשר לא הורשע או הואשם אדם בעבירת סמים כלשהי. במקרה דנן, בעל הרכב הנגוע בעבירת סמים, הורשע בעבירת סמים, כך שלכאורה אין צורך בשימוש בסעיף זה, אלא בסעיף 36 א' (א) לפקודת הסמים, המאפשר חילוט חפץ ששימש או נועד לשמש לעבירת הסמים - חילוט רכוש בהליך פלילי. 2. כאן, המבקשת אינה יכולה לבקש חילוט ע"פ סעיף 36א(א) לפקודה, מאחר ולא מימשה את צו החילוט שניתן ע"י ביהמ"ש בגזר הדין, כדי לחלט את הרכב, זאת בשל טעות טכנית, טעות במס' הרכב, מה גם שהמבקשת איחרה את המועד להגשת בקשה לתיקון גזר הדין, עפ"י סעיף 81 לחוק בתי המשפט. עתה כדי לממש את צו החילוט, בקשתה לחילוט הרכב היא מכוח סעיף 36 ב' (א) (2) לפקודת הסמים - חילוט אזרחי. 3. האם ניתן בנסיבות דנן לחלט את הרכב נשוא הבקשה בהליך אזרחי? בקשת המדינה היא חילוט בהליך אזרחי עצמאי, כאמור לפי סעיף 36ב לפקודה הסמים. חילוט אזרחי הינו הליך עצמאי, שונה הוא מהליך אזרחי בהמשך להליך פלילי, יש להבדיל ביניהם, מחד הליך חילוט אזרחי שהוא בהמשך ישיר להליך פלילי ומופרד ממנו רק מטעמי נוחות ומאידך, הליך חילוט אזרחי עצמאי, אשר אינו מותנה באישום או הרשעה של הנאשם (ראה ת.ה 3715/98 מדינת ישראל נ' ראיד בן עבד אלק עבדל חי (לא פורסם) ). סעיף 36 א' לפקודה מדבר בחילוט רכוש בהליך פלילי, המבקשת מעלה בבקשתה את עניין הכרזתו של המשיב "סוחר סמים", הכרזה בהתאם לסעיף 36 א' (ב) לפקודה, נפקות ההכרזה היא, שביהמ"ש שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בגזר הדין לחלט רכוש הנאשם. סעיף 36 א' (ד) לפקודת הסמים קובע גם הליך דיוני אזרחי לחילוט שהוא המשך להליך הפלילי: "טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ג), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כן, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף 31(6)". כלומר, המחוקק היה ער לאפשרות שביהמ"ש הדן בהליך פלילי, בנסיבות מסוימות כאמור בסעיף זה, יוכל להעביר את הדיון בענין חילוט הרכוש, למסגרת דיונית נפרדת מההליך הפלילי, לדיון בחילוט במסלול אזרחי, אך בדגש בהמשך להליך הפלילי, לא כהליך עצמאי. סעיף 31 (6) לפקודה קובע חזקה: " 31. במשפט נגד אדם על עבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה - (1).... ... (6) קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים - (א) כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה: (אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; (בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון; (ב) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (א). כאן, בגזר הדין חולט הרכב, החזקה בסעיף 31 (6) לפקודה חלה זאת, כפועל יוצא מקביעת ביהמ"ש לפיה המשיב הוכרז סוחר סמים ע"פ סעיף 36 א' (ב) לפקודה. 4. כאן, בדגש, המבקשת מסתמכת בבקשתה על סעיף 36ב(א)(2) לפקודה, הקובע הליך אזרחי נפרד מההליך הפלילי, שאינו מהווה המשך להליך פלילי כלשהוא: "36ב.(א)נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש - (1) שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי סעיפים 6 או 13 או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; (2) הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה של עסקת סמים או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; או (3) הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה של עסקת סמים, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור - רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה על פי הפקודה (להלן - חילוט אזרחי)". חילוט בהליך אזרחי על פי סעיף 36ב לפקודה שונה מחילוט בהליך פלילי לפי סעיף 36א לפקודה ושונה מחילוט אזרחי מכוח סעיף 36א(ד) לפקודה. מדובר בהליך אוטונומי. חילוט לפי סעיף 36א(ב) לפקודה הוא חילוט רכוש, לאחר שהוכרז המשיב כסוחר סמים והוכח כי המשיב הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים. 5. בהכרעת הדין נקבע: "...אני מכריז בהכרעת הדין כי הנאשם הנו בגדר "סוחר סמים" כמאמר הפקודה". מכאן חלה החזקה שבסעיף 31(6) לפקודה. חילוט ע"פ סעיף 36א(ד) לפקודה הוא הליך חילוט אזרחי, אך אינו עצמאי, אלא מדובר בהליך שהוא המשך ישיר של ההליך הפלילי , נאמר בת.ה 3715/98 הנ"ל, לגבי הנסיבות בהן יעשה שימוש בסעיף זה: "כאשר השופט, מטעמי נוחות ויעילות, מחליט על הפרדת הדיון..." גם במקרה כזה חלה החזקה שבסעיף 31(6) לפקודה. כאשר מדובר בחילוט ע"פ סעיף 36ב לפקודה, סעיף שמכוחו מבקשת המדינה לחלט את הרכוש, שונה המצב. להבדיל מהסעיפים הנ"ל, סעיף 36ב לפקודה הוא הליך אזרחי עצמאי, כלומר אינו מותנה באישום או בהרשעת בעל הרכוש: "..רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה על פי הפקודה...". 6. ההליך שבפנינו, הליך החילוט האזרחי העצמאי מכוח סעיף 36ב לפקודה, שעליו נשענת המבקשת, הנו נטול זיקה להליך הפלילי, אין משמעות לכך שהמשיב הוכרז כסוחר סמים לעניין חילוט הרכוש לפי סעיף זה, לכן יש לבחון ולהוכיח את אחת מהחלופות האמורות בסעיף 36ב(א) (1)-(3)לפקודה, כאמור המבקשת ציינה מבוקשה ע"פ סעיף 36ב(א)(2) לפקודה. בספרו של קדמי, על פקודת הסמים המסוכנים, (תשנ"ז - 1997), עמ' 238 נכתב: "לצד סמכותו של ביהמ"ש לצוות על חילוט רכוש בהליך פלילי-בעקבות הרשעה בעבירה של עסקת סמים, כאמור בסעיף 36א לפקודה- מעניק סעיף 36ב לפקודה סמכות חילוט "מקבילה" בהליך אזרחי...". ולא כפי תשובת המשיב, לפיה מדובר בהליכים חלופיים. 7. סעיף 36 ב (א) (2) לפקודה קובע: "הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה של עסקת סמים או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור". אין כל ספק, וכך גם נקבע בפסק הדין, כי הרכב נשוא הבקשה שימש את המשיב לביצוע עבירת הסמים, המשיב הינו נהג מונית, העביר בהזדמנויות שונות, כדי 15-20 פעם, בנסיעה, שקים של סם ממקום למקום, הסעיף מתקיים. בהמשך לסעיף: "רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה על פי הפקודה (להלן - חילוט אזרחי)". בענין ע"פ 4148/92 חוסין מועד נ' מדינת ישראל (לא פורסם), נאמר אשר לחילוט: "אמת המידה היא במהותה ובעוצמתה של הזיקה בין החפץ לבין העבירה ובחומרתה של העבירה" כאמור, המשיב ביצע את העבירה בעודו נוסע ברכב נשוא הבקשה, מה שסייע לו לבצעה ומעיד על זיקה ישירה ביניהם. מכאן, הדין עם המבקשת, יש לחלט את הרכב נשוא הבקשה. 8. אשר לטענת המשיב, לפיה אין לחלט את רכבו מאחר והרכב משמש למקור פרנסתו-מונית, טענה זו הינה מכוח סעיף 36ג (ג) לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע: "בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מטלטלים שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967". סעיף 22 (א) (4) לחוק ההוצאה לפועל, קובע: "22.(א)ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם: (1)... ... (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות, ואם היו מכונות -בתנאי שהחייב עובד בהן בעצמו או בעזרת שני עובדים לכל היותר; הסעיף הנ"ל מציין במפורש: "...ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות...". בדיקת התקנה הרלוונטית, תקנה 50 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, מעלה: "שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק הוא בסך של 200 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 500 שקלים חדשים". די בהבאת הסעיפים הנ"ל, כדי לדחות טענה זו. מעבר לכך, ההליך כאן הינו אוטונומי לתכלית מסוימת ללא קשר לתיק ההוצל"פ, מדובר ברכב - מונית ששימשה לביצוע פשע ולכך לא יקרא "מקור פרנסה". 9. אשר לטענת המשיב, לגבי אופן הערעור על החלטת ביהמ"ש שלא נעתר לבקשת המבקשת לתיקון טעות, וטענתו כי מדובר בנסיון לעקוף את האמור בסעיף 81(ד) לחוק בתי המשפט: "החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת". אכן, סעיף זה מתווה את דרך הערעור על החלטת ביהמ"ש, אך אין חולק כי אכן קרתה טעות בהקלדה לגבי מס' הרכב, ורק מאחר ותמו 21 יום המוגדרים בחוק לתיקון הטעות, נדחתה בקשת התיקון כאשר נימוקי ביהמ"ש באשר להחלטתו לדחות את בקשת התיקון, נובעים מהיות ביהמ"ש כבול במועדים הקבועים בחוק והותוותה דרך חלופית שהחוק מאפשר, דרך בה פועלת היום המבקשת. 10. אשר לטענת המשיב בדבר העדר תום לב: דין הטענה לדחייה. המבקשת מבקשת לבצע את מה שנקבע ע"י ביהמ"ש, ולא אחרת. משמע, לחלט את הרכב כפי גזר הדין. החילוט לא בוצע, הלכה למעשה, עקב טעות ההקלדה בשל החמצת מועדים, כאמור לעיל. לטענה כי המבקשת הגישה את הבקשה נשוא דיון זה רק ביום 4/6/06, והבקשה לא לוותה בכל נימוק מדוע הוגשה זמן כה רב לאחר מועד ההחלטה האחרונה, נשיב, אכן שיהוי אינו ראוי, בבש"פ 99/6686 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל פד"י נ"ד (2) 464, עמוד 477 מצאנו: "כאשר על הכף מונחת זכות יסוד של הפרט על קניינו ומנגד סמכות הרשות ליטול ממנו את קניינו, על הרשות למלא בקפדנות אחר הוראות החוק ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו כדי להפעיל את סמכותה. דרישה זו איננה פורמאלית גרידא. היא נובעת מתפיסת יסוד של המחוקק ושל השיטה בדבר האיזון ההולם בין צורכי הציבור ובין זכויות הפרט, ואין להקל ראש בצעדים שיש לנוקטם בדרך לפגיעה באותן זכויות". אכן, מדובר בשיהוי, מאידך, הזמן שחלף לא השפיע בצורה כלשהי על רלבנטיות החילוט, שנותרה בעינה (ראה: ב"ש (י-ם) 5140/05 מדינת ישראל נ' סעוד בלאונה, לא פורסם), המשיב, ודווקא הוא, מנסה למעשה להנות מטעות הדפסה. במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי נגרם עוות דין לנאשם. נדגיש שוב, פסק הדין בערעור בעליון ע"פ 4141/06, ניתן רק ביום 10/5/07 ולא אחרת. חילוט הרכב אינו אלא כמצוות פסק הדין ולא אחרת, מה גם שערעור המשיב, כמבואר לעיל, נדחה. במאזן הראוי כאן בין האיחור הנטען ובין התכלית הראויה בחילוט רכב של מי שהשתמש בו ככלי לסחר בסמים בצורה כה חמורה, מכרעת הכף לטובת האינטרס הציבורי הראוי ותכלית החוק כדי חילוט הרכב. מעבר לכך, מה לו, מבקש המנסה להנות משגגה טכנית של קלדנית לטעון להעדר תום לב? כאמור, ההליך נשוא סעיף 36 ב' לפקודה הינו הליך אזרחי עצמאי ואינו קשור להליך הפלילי שתם ונשלם, המדינה רשאית לבקש חילוט הרכב מכוח סעיף זה, מאחר ומדובר בהליך העומד שריר וקיים בפני עצמו. 11. לאור כל האמור לעיל, אני נעתר ומורה על חילוט הרכב. כמבוקש וכמוסכם, תשלח החלטה זו לצדדים בדואר רשום. משפט פלילירכבחילוט