1 .בפני בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמתן תשובות לשאלון, במסגרת תביעה שהוגשה ע"י המשיב לאכיפת הסכם גישור שנכרת בין הצדדים. 2 .התביעה הוגשה במקור כתביעה בסדר דין מקוצר וניתנה למבקש רשות להתגונן, בתנאים. מהות הסכסוך והשתלשלות העניינים מאז הגשת התביעה חשובים לצורך הכרעה בבקשה דנן ולכן, אחזור על טענות הצדדים בקצרה, כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטתי מיום 21.6.2009, בבקשה למתן רשות להתגונן. 3 .המשיב, עו"ד במקצועו, הגיש כנגד המבקש תביעה כספית על סך של 265,000 ₪ לאכיפת הסכם גישור שנחתם בין השניים. לטענת המשיב, במהלך שנת 2007 ובראשית שנת 2008 ביצע עבודות שיפוץ ובניה בדירה. בתקופה שבין אוקטובר 2007 לבין פברואר 2008 הגיע המבקש (שבאותה עת זהותו לא היתה ידועה למשיב) באישון לילה לדירתו של המשיב וגרם לנזקים רבים, תוך ריסוס כתובות גרפיטי פוגעניות ומאיימות בכיתוב גדול אדום ושחור על גבי קירותיה החיצוניים של הדירה, על רצפת הגרניט פורצלן, על גבי חלונות ודלתות אלומיניום ועל גבי דלת הפלדלת, לרבות חריטה בסכין. בנוסף, על פי הנטען, שפך המבקש חומר כימי מעכל על ספי השיש בחלונות, בתוך מנעול הדלת ועל הקיר. המבקש ביצע פעולות אלו באופן חוזר חמש פעמים. בעקבות מעשיו הסדרתיים של המבקש, נאלץ המשיב להזמין בכל פעם מחדש עבודות שיפוץ חוזרות, אשר כללו החלפת אביזרים, דלתות וחלקים אחרים. על מנת לעצור את השחתת רכושו המתמשכת, נאלץ המשיב לשכור שירותיו של משרד חקירות שהתקין בדירתו מערכת צילום ממוחשבת, שלח תצפיתנים שבצעו סיורים ומעקב על אזור הדירה בשעות שונות, כל זאת על מנת ללכוד את העבריין הפוגע ולעצור את הפגיעות החוזרות ונשנות בדירה. ביום 13.2.2008 נשאו שירותי החקירות פרי והמבקש תועד בשעת מעשה כשהוא פולש לשטחו של המשיב ומבצע פעולה משחיתה. עם סיום ביצוע העבירות עקב תצפיתן אחר המבקש לביתו ורשם את כתובתו המדויקת ולאחר מכן, הוגשה תלונה במשטרה. המבקש הובא על ידי המשטרה למקום ביצוע העבירה, בתחילה הכחיש מעורבותו בעניין אולם, לאחר שזהה עצמו מתועד על גבי סרט הווידאו, הודה כי הוא שעומד מאחורי סדרת ההשחתות ונזקיהן לדירה. המבקש ניסה להצדיק מעשיו בטענה כי פעל להגנתו של עץ אורן עתיק שלטענתו נפגע מעבודות השיפוץ. המבקש נעצר ונלקח לחקירה, שם הודה במעשיו. במקביל להליך הפלילי, ביקש המשיב לקבל פיצוי בגין נזקיו השונים ודרש מהמבקש לשלם לו את נזקיו, באמצעות מכתב ששלח ב"כ. ביום 10.3.2008 פנה ב"כ המבקש למשיב והציע כי הצדדים יפנו לגישור אצל ד"ר רן לוין, חבר ותיק של המבקש וחבר של המשיב, אשר הציע לסייע בעניין הסכסוך, וזאת על רקע היכרותו עם הצדדים. המשיב הסכים להצעה והוסכם כי הגישור יערך ללא נוכחות עורכי הדין. המגשר קיבל על עצמו לנסות ולגשר בין הצדדים וזימן אותם אליו. במהלך ישיבת הגישור העלה כל אחד מהצדדים את גרסתו לאירועים, לאחר מכן ישב המגשר עם כל אחד מהצדדים בנפרד, לסירוגין מספר פעמים, ובסופו של דבר, לאחר שלוש וחצי שעות, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ישלם המבקש לידי המשיב סך של 265,000 ₪ עד לסוף חודש אפריל 2009 ובתמורה, יוותר המשיב על תביעתו, ייתן הסכמתו לביטול התלונה במשטרה ויזום את ביטולה. לאחר החתימה, ביקש המבקש את פרטי חשבון הבנק של המשיב ואף מסר למשיב את מספר הטלפון בביתו, הביפר ומספר המנוי שלו. המשיב ביקש להכניס להסכם סעיף סנקציות אולם, שוכנע על ידי המבקש והמגשר כי הדבר אינו נחוץ. מיד לאחר חתימת ההסכם, פנה ב"כ המשיב למשטרת ישראל, על מנת לבטל את התלונות. ביום 10.4.2009, עשרה ימים לאחר חתימת הסכם הפשרה, שלח ב"כ המבקש מכתב למשיב ודרש להציג בפניו מסמכים ואישורי תשלום שונים בתוך 48 שעות, שאחרת יבוטל ההסכם. ביום 13.4.2008 השיב ב"כ המשיב למכתבו של ב"כ המבקש וטען בפניו כי הפנייה מיום 10.4.2008 מהווה ניסיון לניצול המשיב ומשקפת חוסר תום לב של המבקש, אשר המתין עד לאחר שהמשיב יפנה למשטרת ישראל לצורך ביטול התלונות ורק לאחר מכן ביקש לערוך "מקצה שיפורים" בהסכם. התכתבויות נוספות בין ב"כ הצדדים, לא נשאו פרי ונוכח הפרת ההסכם על ידי המבקש, הוגשה התביעה נשוא תיק זה. בקשת הרשות להתגונן 4 .במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן העלה המבקש טענות שונות בניסיון להראות, כי נפלו פגמים העולים כדי הטעיה ו/או טעות בעת החתימה על הסכם הפשרה, וכי פגמים אלה יש בהם כדי להביא לביטול ההסכם. לטענתו, במהלך הדיון הודיע המבקש למגשר כי יסכים לשלם למשיב סכומים המשקפים את נזקיו האמיתיים ואף הציע כי ימונה שמאי אובייקטיבי אשר יעריך אותם אולם, המשיב התנגד להצעה זו. בנוסף, הודיע המשיב כבר בתחילת הגישור כי הוא מסרב להראות לו את הקבלות בגין הוצאותיו שכן, לטענתו, ייתכן ואלה יהוו ראיות שיהא עליו לחשוף בבית המשפט מאוחר יותר ואין הוא רוצה שיהיה למבקש מידע מוקדם אודותן. חלק הגישור התקיים בנוכחות שני הצדדים עם המגשר ובחלקו האחר קיים המגשר ישיבות נפרדות עם כל אחד מהצדדים. בשלב כלשהו, הודיע לו המגשר כי הוצגו בפניו על ידי המשיב קבלות על סך של 263,663 ₪, בגין סכומים ששלם המשיב לצדדים שלישיים. סך של 137,793 ₪ בגין תשלום לחברת חקירות, הכולל שכרו של חוקר שהיה במארב 3 שעות בכל לילה במשך 3 חודשים בתעריך של 60 דולר לשעה, בנוסף להוצאת בגין התקנת מצלמות, וסך של 125,870 ₪ בגין תשלום לקבלן עבור תיקונים שבוצעו בביתו של המשיב. לטענת המבקש, היה לו ברור שהמשיב מנסה להונות אותו ולכן, אמר בישיבה המשותפת עם המגשר כי הסכומים בלתי הגיוניים שכן, שבוע לפני כן בקר במקום ומצא שלא הוחלף דבר. בנוסף, טען התובע לנזק בסך של 149,000 ₪, אשר נגרם לו מאחר וקונה מסויים, אשר בקש לרכוש את הנכס, נסוג מכוונתו לעשות כן עקב כתובות גרפיטי שהיו על המבנה בעת שהגיע למקום. הקבלות לא הוצגו בפני המבקש ולטענתו, סמך על דברי המגשר לפיהן, הוצגו הקבלות לפניו. לאור המצג שהוצג בפניו, הסכים לשלם למשיב סך של 265,000 ₪. לטענתו, אילו ידע במהלך הגישור כי לא הוצגו בפני המגשר קבלות, לא היה חותם על ההסכם. עוד טען המבקש, כי לאחר חתימת ההסכם הלך לביתו של המשיב ומצא כי לא בוצעו בו התיקונים שנטענו ע"י המשיב, למעט החלפת צילינדר בדלת. אשר על כן, פנה המבקש למגשר וביקש לברר עמו האם אמנם הוצגו בפניו קבלות ולהפתעתו, הודיע לו המגשר כי למיטב זכרונו, לא הוצגה בפניו קבלה. לאור דברים אלו, פנה ב"כ המבקש ביום 10.4.2008 למשיב ודרש שימציא לידי המגשר בתוך 48 שעות את הקבלות, שאחרת יודיע על ביטול ההסכם מחמת הטעיה. בהמשך, הוחלפו מספר התכתבויות בין ב"כ הצדדים ובסופו של דבר, הודיע ב"כ המבקש במכתבו מיום 16.4.2008 על ביטול ההסכם מחמת הטעיה. במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ניתנה למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה, בתנאי שיפקיד ערבון בקופת בית המשפט. 5. המבקש עותר בבקשתו להורות למשיב לגלות באופן ספציפי שורה של מסמכים, הנזכרים בנספח א' לבקשתו, לרבות קבלות\חשבוניות מס בגין הוצאות שהוציא עקב הנזקים הנטענים, כולל חברת החקירות, הצעות מחיר שקבל המשיב בקשר עם העבודות שנועדו לתקן את הנזקים, מסמכים שהוצגו בפני המגשר, טיוטת חוזה למכירת ביתו של המשיב, אשר לא התממשה לטענתו, תכתובות בין המשיב לבין הקונה הפוטנציאלי, תכתובות ותלונות למשטרת ישראל, צילומים המתעדים את פעולות המבקש, דו"ח חברת החקירות, חשבון עסקה מחברת החקירות, חשבון עסקה מקבלן הביצוע, קלטות המתארות את הנטען בכתב התביעה. בנוסף, נדרש המשיב לענות על סדרה קצרה של שאלות הנוגעות לביצוע התיקונים בגין הנזקים שנגרמו על ידי המבקש, עבודת חברת החקירות והמו"מ עם הקונה הפוטנציאלי שחזר בו מרצונו לרכוש את הדירה. טענות הצדדים בנוגע למסמכים 6.לטענת המבקש על הסכם הגישור חל גם הפן ההסכמי והוא כפוף להוראות חוק החוזים. המבקש טוען, כי נפלו פגמים בכריתת החוזה, פגמים מסוג טעות ו/או הטעיה המביאים לביטולו של ההסכם ומבקש מבית המשפט ליתן לו את ההזדמנות להוכיח הגנתו ע"י מתן הצו. לטענת המבקש, לא חל חיסיון על המסמכים המבוקשים. המבקש טוען, כי המסמכים המבוקשים על ידו אינם מסמכים שנוצרו במהלך הגישור או הוכנו לשם הגישור או הוחלפו במהלכו, אלא מסמכים שהיו קיימים קודם להליך הגישור, וממילא אמורים היו להיחשף במהלך כל הליך משפטי שהיו מנהלים הצדדים ביניהם. עוד טוען המבקש כי הצדדים ממילא ויתרו על החיסיון בכל הנוגע למסמכים באשר בתצהירו, אשר צורף לבקשת הרשות להתגונן, פירט המבקש את השתלשלות העניינים אצל המגשר, והמשיב בחר שלא להתעלם אלא לחקור אותו על כך ארוכות בדיון בפני בית המשפט ובכך הכשיר את חשיפת הליך הגישור. לחילופין, טוען המבקש, כי גם אם חל חיסיון על דברים שהוחלפו בהליך הגישור בין הצדדים, הרי שבשל העובדה שהמבקש טוען לפגמים ברצון שנפלו בעת כריתת הסכם הגישור, פגמים אשר יש בהם להביא לביטולו של ההסכם, הרי שיש לראות במקרה הנ"ל חריג לכלל החיסיון בנוגע להליכי הגישור ולאפשר חשיפת המסמכים. המבקש מוסיף וטוען, כי המשיב אמנם הודיע כבר בתחילה, כי אין בכוונתו לחשוף בפניו את המסמכים בהליך הגישור למקרה שיגיעו להליך משפטי על מנת לשמור על יתרון כלשהו, וכי במכתב שנשלח אליו הבהיר, כי "כל חומר הראיות בתיק יוצג בפניו של בית המשפט אם וככל שיהיה בכך צורך". לצדדים היה ברור כי במדה והליך הגישור יסתיים בהסכם מקובל, הרי שלא יהיה צורך בהצגת המסמכים. אם ההליך יסתיים בכישלון, הרי שממילא, על המשיב להציג המסמכים המבוקשים במסגרת ההליך המשפטי. הליך הגישור לא נועד לתת לבעל דין להסתיר ראיות שלמבקש היתה זכות לעיין בהם אם היו מנהלים הצדדים הליך רגיל. 7.המשיב מצידו טען כי המבקש יצא למסע "דייג" האסור על פי דין בעודו מנסה לנחש מהם המסמכים הנמצאים בשליטת המשיב ולתבוע גילוי ועיון בהם, וכי יש לדחות את בקשתו ולאפשר לו לעיין רק במסמכים הכלולים בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש ע"י המשיב ושאינם מסומנים כחסויים או כלא רלבנטיים. המשיב מוסיף וטוען, כי כל טענותיו בנוגע לצו הגילוי והעיון במסמכים חל גם על בקשת המבקש ליתן תשובה לשאלון שכן, השאלות אינן נוגעות לעניין הנדון, וכי השאלון מרחיב את היריעה ופותח פתח לדיון שכבר הסתיים בהליך הגישור ובכך פוגע בעיקרון סופיות הדיון. המשיב שב וחוזר על הטענה, כי דברים שנמסרו כראיה במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי וכי בין בעלי הדין שהיו צד לגישור לבין המגשר קיים הסכם לפיו מתחייבים בעלי הדין שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה במסגרת הגישור. המשיב מדגיש, כי דברים שנאמרו בחופשיות בינו לבין המגשר, אסור שישמשו עכשיו כראיה נגדו בהליך המתנהל בבית המשפט. עוד טוען המשיב, כי למסמכים המבוקשים אין כל רלבנטיות לדיון נושא התובענה שהוגשה על ידו. תביעתו נסמכת על הסכם הגישור המהווה הסכם פשרה אליה הגיעו הצדדים בעזרתו ובהכוונתו של המגשר, הסעד המבוקש על ידו הוא אכיפת אותו הסכם ומשכך, אין רלבנטיות בהגשת מסמכים נוספים, באשר עילת התביעה היא ההסכם עצמו. המשיב טוען, כי הטעה בדבר הטעייה הינה טענה סתמית, אשר הוכחה על ידי המבקש, וכי ככל שאכן היתה הטעיה הרי שנעשתה על ידי המגשר בתום לב משיקוליו הוא וכי למשיב אין כל קשר לכך. השאלות שבמחלוקת 8.השאלות העומדות לדיון נוגעות לרלבנטיות המסמכים לגביהם נתבקש גילוי ועיון והאם חל עליהם חיסיון לפי סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט, המונע מהמבקש לעיין בהם ולהציגם בפני בית המשפט. 9.ראוי להדגיש כי עיקר עניינה של הבקשה בגילוי של מסמכים ספציפיים שלא נזכרו בכתבי טענותיו של המשיב או בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, מכח תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן, עיון בשלושה מסמכים אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים אולם, המשיב הגדיר אותם כבלתי רלבנטיים וחסויים. אקדים ואציין, כי לא מצאתי בתגובתו של המשיב טענה כאילו המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה אינם בשליטתו או כי כלל אינם קיימים. לפיכך, אצא מתוך הנחה כי אותם מסמכים אכן מצויים בידי המשיב. רלבנטיות המסמכים הנדרשים 10 .כפי שפרטתי בהרחבה בהחלטתי מיום 21.6.09, הרי שלהסכם הגישור פן הסכמי ולכן, הוא כפוף גם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, הכולל בתוכו גם את פרק "הטעות" או "ההטעיה" (סעיפים 14 ו - 15 לחוק), עליהם מבקש המבקש לבסס את הגנתו. טענת ההגנה העיקרית של המבקש הינה כי חתם על הסכם הגישור בידיעה ברורה כי הוצגו בפני המגשר קבלות בגין ההוצאות שהוציא המשיב בפועל וכי אילו ידע שלא הוצגו בפני המגשר קבלות, לא היה חותם על ההסכם. אחת הדרכים להוכיח את אותה הטעיה או טעות, הינה הצגת המסמכים עליהם התבססו דרישותיו של המשיב לפיצוי מלכתחילה, עת החליטו הצדדים לפנות לגישור וכן, מסמכים שהגיעו לידי המשיב לאחר מכן. מסמכים אלו, יכול ויהא בהם כדי לבסס את טענת המבקש לפיה, נמסר לו (בין אם על ידי המגשר ובין אם על ידי המשיב עצמו) כי בידי המבקש קבלות בגין הוצאות עקב הנזקים שנגרמו לו וכי על בסיס קבלות אלו נכרת הסכם הגישור. לפיכך, המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה, למעט אלו שבסעיף 2.5, הינם מסמכים רלבנטיים לתביעה נשוא תיק זה. הדרישה הגלומה בסעיף 2.5 בנספח א', כפי שנוסחה ("מסמכים שהוצגו למגשר"), הינה דרישה גורפת. המסמכים הכלולים בסעיף 2.5, ככל שלא מדובר בקבלות, חשבוניות או אסמכתאות אשר יש בהם כדי להעיד על תשלומים והוצאות שהוציא המשיב, אינם רלבנטיים להגנתו של המבקש. בסיס הגנתו של המבקש הינו טענה לפיה, הסכים לחתום על הסכם הפשרה מאחר ונמסר לו שהוצגו בפני המגשר קבלות המעידות על תשלום בפועל של סכומים בגין הנזקים שגרם. אם הוצגו בפני המגשר מסמכים נוספים, שאינם מסוג המסמכים המפורטים לעיל, הרי שאין בהם כדי להעלות או להוריד בנוגע להגנתו. לפיכך, אין למסמכים אלו, כפי שהוגדרו על ידי המבקש (הגדרה גורפת ובלתי מסוייגת), רלבנטיות לדיון שבפני. בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים, גלה המשיב שלושה מסמכים - העתק הסכם שכר טרחה בינו לבין חברת ייעוץ ומבצעים מיום 5.11.2007, העתק חשבון סופי מיום 20.2.2008 והעתק ריכוז חשבונות בגין תיקוני נזקים בנכס מיום 5.11.2008. המשיב טען בתצהיר גילוי המסמכים כי מדובר במסמכים חסויים ובלתי רלבנטיים לדיון. נשאלת השאלה - במדה והמסמכים אינם רלבנטיים לדיון נשוא תיק זה, מדוע בחר המשיב לגלותם בתצהיר גילוי המסמכים? משעה שהמבקש גלה אותם, הרי שיש בכך משום אישור מצידו כי מדובר במסמכים רלבנטיים. מכל מקום, מסמכים אלו רלבנטיים להליך, מאותם טעמים שפורטו לעיל, בנוגע למסמכים הספציפיים אותם נתבקש המשיב לגלות. סיכומה של נקודה זו, כל המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה, למעט סעיף 2.5 (כפי שנוסח), כמו גם המסמכים המפורטים בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב, הינם מסמכים רלבנטיים לתביעה נשוא תיק זה. האם חל חיסיון על המסמכים 11 .נותרה לדיון השאלה, האם מסמכים שהוצגו בפני המגשר הינם מסמכים שחל עליהם חיסיון בהליך שבפני. בעניין זה, אעיר שלוש הערות מקדימות. הראשונה - ככל שהפכתי בכתבי הטענות של המשיב, כמו גם בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו ובתגובתו לבקשה (אשר אינה נתמכת בתצהיר), לא מצאתי כי הנ"ל טען שהמסמכים הזכרים בנספח א' או אלו הנזכרים בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, הינם מסמכים אשר נמסרו לעיונו של המגשר בעת הליך הגישור או כי נמסרו במסגרת הליך הגישור (ראוי להדגיש כי גם מסמך הנהנה מחסיון, יש לאזכר בתצהיר גילוי מסמכים ובד בבד יש להעלות טענת חיסיון, שכן אזכור המסמך מהווה בסיס לדרישה לעיין בו - ראה רע"א 8221/05 מגן חברה לביטוח בע"מ נ. שירותי בריאות כללית (15.11.2005)). יתכן שדי בכך כדי לדחות את טענותיו של המשיב בנוגע לחיסיון שחל על אותן רשימות מסמכים. עם זאת, אניח לצורך הדיון, כי המסמכים הנדרשים בנספח א' לבקשה (או לפחות חלקם), כמו גם סעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים, הינם אכן אותם מסמכים אשר הוצגו בפני המגשר על ידי המשיב ובמדה ולא הוצגו בפני המגשר - ממילא לא חל עליהם חיסיון כלשהו. הערה שניה - המסמכים הנזכרים בסעיף 2.1 לנספח א' (תכתובות בין הצדדים) אינם חוסים תחת חיסיון כלשהו וממילא, המשיב גלה אותם, אחד לאחד בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו. תכתובות ותלונות שהגיש המשיב למשטרת ישראל אף הן אינן חסויות, מה עוד שלא נטען כי הוצגו למגשר. בנוסף, כל המסמכים הנוגעים לחקירה שנערכה עבור המשיב לצורך איתורו של המבקש אשר השחית רכושו, אף הם אינם חסויים, שעה שהמשיב בחר לצרף חלק מהם לכתב התביעה (תמונות מעקב). הערה שלישית - ניתן לקבוע כבר כעת כי המסמך מיום 5.11.2008, הנזכר בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב אינו חסוי, מאחר והוא הוצא לאחר הליך הגישור ובודאי שלא היה בין המסמכים שהוחלפו באותו הליך. 12 .החיסיון החל על דברים שנמסרים במסגרת הליך גישור נובע מכח סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 הקובע כי "דברים שימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". בנוסף, סעיף 2א לתוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג - 1993 (ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר) קובע כי בעלי הדין מתחייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב ובין בעל פה, או להציג מסמכים בכל עניין שהועלה במישרין או בעקיפין בהליך הגישור וכן, מתחייבים שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור. הפסיקה נקטה גישה דווקנית בעניין זה, כדי לאפשר לצדדים, בין היתר, משא ומתן גלוי ללא מורא של שימוש במידע בהליך עתידי (ראה בע"מ 8769/08 פלוני נגד פלונית (1.12.2008), אשר נזכר בכתבי טענות הצדדים). 13.אין חולק בדבר חשיבות החיסיון החל על הליך גישור שנערך בין צדדים ומסמכים שהוכנו לצורך אותו הליך. הרציונאל העומד מאחוריו, זהה לזה העומד בבסיס החיסיון החל על חומר שהכין צד לצורך משפט או משפט צפוי (על חשיבות החיסיון והרציונאל שבבסיסו, ראה בעניין זה בע"מ 8769/08 הנ"ל וכן, רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אלי שירי (27.6.2006)). עם זאת, גם החיסיון החל על דברים או מסמכים שנמסרו במסגרת הליך גישור אינו מוחלט. ברע"א 2235/04 (לעיל) הציב בית המשפט העליון שלושה מבחנים עיקריים לחיסיון בהליך חילופי (כגון גישור). בית המשפט העליון קבע כי התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה להליך חילופי הם קיום צפי לניהול משפט, בדומה לחיסיון על חומר הכנה למשפט, וכי המטרה הדומיננטית להכנת החומר היתה לשמש את בעל הדין לצורך הליך חלופי ליישוב המחלוקת, בין אגב מהלכו של ההליך ובין תוך צפי לקיומו. חומר שעיקר מטרתו לא נועדה לתכלית זו, אלא כוּונה למטרה אחרת, לא יחסה בצל החיסיון. בנוסף, יתכנו מצבים חריגים שבהם אינטרס ציבורי רב משקל עשוי לגבור על ערך החיסיון ולהצדיק גילויו של החומר החסוי (מבחן זה אינו רלבנטי בענייננו). בעל דין אינו יכול לחסום יריבו בטענה כללית של חיסיון לגבי כל מסמך שהוצג בפני המגשר, מבלי להראות כי מלכתחילה, אותו מסמך הוכן במטרה לשמש אותו במשפט העתיד להתקיים בין הצדדים. אין מקום להקנות לאותו בעל דין יתרון בלתי הוגן, בכסות של חיסיון גורף של מסמכים שהוצגו בפני המגשר. תוצאה אחרת עלולה להביא למצב בו בעל דין ימנע מיריבו הצגת ראיות רלבנטיות בהליך מאוחר, באופן גורף, מכח טענת חיסיון החל על הליך הגישור. 14.המסמכים נשוא המחלוקת בין הצדדים בענייננו, הינם חשבוניות, קבלות ואסמכתאות שהוצגו לכאורה בפני המגשר, המעידים על הוצאות ונזקים שנגרמו, כביכול, למשיב, עקב מעשיו של המבקש. כפי שעולה מכתב התביעה, הרי שהמשיב פעל לאיתור הגורם שהשחית את רכושו ולשם כך, התקשר עם משרד חקירות שהתקין בדירתו מערכת צילום ממוחשבת ושלח תצפיתנים שבצעו סיורים ומעקב על אזור הדירה בשעות שונות. בנוסף, בעקבות מעשיו של המבקש, נאלץ המשיב להזמין בכל פעם מחדש עבודות שיפוץ חוזרות, אשר כללו החלפת אביזרים, דלתות וחלקים אחרים ותיקון הנזקים, פעולות שגרמו לו להוצאות נוספות. המסמכים שנוצרו בעקבות פעולות אלו של המבקש, בין אם בהתקשרות עם משרד החקירות ובין אם בתיקון הנזקים, אינם קשורים במשפט צפוי והמניע לעריכתם הוא תיקון הנזקים והתחשבנות גרידא בין המשיב לבין בעלי המקצוע שהזמין. לא מדובר במסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי צפוי, כמטרה דומיננטית. לכן, לא מתקיים התנאי המרכזי הנדרש לצורך החלת החיסיון והוא - כי המטרה הדומיננטית לשמה נערך המסמך הינה יישוב המחלוקת בהסדר בהליך הגישור. המשיב אינו מתכחש לכך שהודיע כבר בתחילת הגישור כי הוא מסרב להראות למבקש את הקבלות בגין הוצאותיו שכן, לטענתו, ייתכן ואלה יהוו ראיות שיהא עליו לחשוף בבית המשפט מאוחר יותר ואין הוא רוצה שיהיה למבקש מידע מוקדם אודותן. משמע, מדובר במסמכים שמלכתחילה לא היו חסויים ולא נערכו לצורך הגישור עצמו ועצם הצגתם בפני המגשר לא הופכת אותם לחסויים. בנסיבות אלה, אין מקום להחלת החיסיון על המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה ובסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב, אשר נקבע לגביהם כי הם מסמכים רלבנטיים להליך דנן. מאותם טעמים, לא חל חיסיון כלשהו על השאלות המפורטות בסעיף 3 לנספח א' לבקשה, אשר אינן נוגעות כלל להליך הגישור והתשובות להן קשורות באופן ישיר למסמכים המבוקשים. 15.חריג נוסף לכלל בדבר חיסיון על דברים ומסמכים שנמסרו במהלך הליך גישור, הוא ויתור של הצדדים על אותו חיסיון. ברע"א 4416/09 גבאי אדריכאלות ובנין ערים בע"מ נגד א. רובין אדריכאלים בע"מ, חזר בית המשפט העליון על הכלל לפיו, חיסיון זה על מסמכי הגישור הוא דיספוזיטיבי ועל כן ניתן הוא לויתור בהסכמת שני הצדדים להליך הגישור. במהלך הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נחקר המבקש על תצהירו. ב"כ המשיב בחר לחקור את המבקש באריכות לפרטי פרטיו של הליך הגישור, לרבות התנהלותו למול המגשר, מה מסר למגשר, מה רשם למגשר על הפתק, מה נשאל ומה נענה. חלק לא מבוטל מהחקירה הנגדית עסק ב"קבלות" או ב"אסמכתאות" לתשלום, כפי שכינה אותן ב"כ המשיב, פירוט הסכומים, האם הוצגו למגשר, האם היו פיקטיביות וכיוצ"ב. ב"כ המשיב בחר להרחיב את היריעה ולחקור את המבקש לפרטי פרטים, תוך התייחסות לכל אותם פרטים שאמורים לשיטתו להיות חסויים במסגרת הליך הגישור ובכך חשף הוא את בית המשפט לנימי ההליך והכשיר את שיתופו בפרטי הגישור והמסמכים שנמסרו במסגרתו. משבחר המשיב לחקור את המבקש גם על נושאים שאמורים לשיטתו להיות חסויים, ניתן לראות בהתנהגות זו משום הסכמה משתמעת הדדית לחשוף את התנהלות הצדדים בהליך הגישור ואת הבסיס להסכמתם לחתום על הסכם הגישור ובין היתר, המסמכים שנמסרו לעיונו של המגשר. הלכה למעשה, שני הצדדים שיתפו את בית המשפט בהליך הגישור מרצונם ומשעשו כן, ויתרו בעצם על אותו חיסיון נטען. 16 .סיכומו של דבר, המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה, למעט אלו שבסעיף 2.5 (כפי שנוסח) כמו גם המסמכים הנזכרים בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב, הינם מסמכים רלבנטיים למשפט ואינם חוסים תחת חיסיון, הן מאחר ולא נוצרו לשמש את המשיב לצורך ההליך החלופי של הגישור כמטרה דומיננטית והן מאחר והמשיב ויתר בהתנהגות על החיסיון הנטען. בדומה, לא קיים חיסיון על השאלות המפורטות בשאלון שנשלח למשיב. 17 .לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה למשיב לגלות בתצהיר ערוך כדין את כל המסמכים הנזכרים בנספח א' לבקשה (למעט סעיף 2.5, כפי שנוסח) ולאפשר למבקש לעיין בהם, כמו גם במסמכים הנזכרים בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו. במדה וחלק מהמסמכים הנזכרים בנספח א' אינם ברשותו של המשיב או יצאו מידיו, יהא עליו לפרט זאת בתצהיר ערוך כדין. בנוסף, יענה המשיב על השאלון שנשלח אליו, הכל בתוך 20 ימים. 18.הוצאות הבקשה תלקחנה בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. גישורחיסיוןיישוב סכסוכים