הנתבעת הזמינה מטעמה, לעדות, את החוקר הפרטי - מר יעקב אברמוביץ. ב"כ התובעת טענה שאין לאפשר לעד אברמוביץ להעיד, כיוון שהנתבעת שכרה את שירותיו לצרכי גביית שיקים. שירותיו נשכרו לצורך ולקראת הליכים משפטיים. במסגרת זו נמסרו לו פרטים ומסמכים שונים וכן הוא אסף אינפורמציה עבור התובעת. לדבריה, מנוע העד מלהעיד נגד התובעת לאור הוראות חוק החוקרים הפרטיים ותקנה 18 לתקנות החוקרים הפרטיים, הקובעת שחוקר פרטי ימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת הלקוח או טובתו שלו או של אדם אחר שהוא מעוניין בו. כמו כן, הפנתה לתקנה 19 שקובעת שחוקר פרטי לא יעסוק בחקירה שעניינה אחד מטעם שני לקוחות שונים אלא בהסכמה מראש ובכתב. לטענת ב"כ התובעת חב העד חובת נאמנות לתובעת שהיא הלקוחה שלו. כמו כן, טענה ב"כ התובעת כי חל חיסיון על אותם מסמכים שהוכנו על ידי העד כשלוח של הלקוח, וכי חיסיון זה חל גם על מסמכים שהוכנו בשלב מוקדם ובלבד שהיה צפי שיינקטו הליכים משפטיים. ב"כ הנתבעת התנגד לבקשה. לדבריו, אמנם העד הוא חוקר פרטי, אך לא נתן שירותי חקירות לתובעת, אלא נשכר לצורכי שירותי גביית שיקים בלבד. העד עצמו נשאל על ידי בית המשפט והשיב כי נשכר לצורך גביית שיקים והסביר שפעל כגובה ולא כחוקר. ועל כן, לעניין זה אין לדבר על חיסיון. השאלה אם כן היא האם לאור השירותים שנתן העד לתובעת יש לאסור ממנו מלהעיד כעד הגנה נגד התובעת. הדעת אינה נוחה מהתנהלות זו של העד שנותן שירותים לצד אחד ולאחר מכן נותן שירותים ליריבו, ועוד באותו עניין. בנוסף להגבלות שבחוק חוקרים פרטיים ובתקנות, קיימת, לכאורה, פגיעה בפרטיות של התובעת הקבועה בסעיף 2(8) בחוק הגנת הפרטיות האוסר הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם שנקבעה במפורש או במשתמע, וסעיף 2(9) האוסר שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות אף קובע שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה. אולם, למרות אי הנוחות לא מצאתי אפשרות לאסור על החוקר הפרטי להעיד בתיק. הזכות לפרטיות הינה זכות יחסית כמו כל זכות אחרת ויש לאזן אותה עם זכויות אחרות. בצד הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק החוקרים הפרטיים, חלות הוראות חוקיות אחרות ובכללן הוראות תקנות סדר הדין האזרחי הקובעות את חובתו של בעל הדין ולחשוף מידע שברשותו. התנאים להפרת הפרטיות הם שהמידע רלוונטי למשפט ויש צורך ממשי בחשיפתו לניהול משפט תקין. יש לבצע איזון ראוי בין הערך של קיום משפט הוגן לעומת הזכות החוקתית לפרטיות הנתונה לבעל הדין, כדי להצדיק חשיפת ראיה הפוגעת בפרטיות, הצורך בגילויה לשם עשיית צדק צריך להיות עדיף על העניין שלא לגלותה. אשר לחיסיון, על הצד הטוען לו להוכיח שאכן קיים חיסיון מהותי הקבוע בחוק [בר"ע 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ' כור מתכות, פד"י ג(1) 621], נקבע שעל מנת למנוע הצגת מסמך כראיה בטענת חיסיון, נדרש כי החיסיון יהיה מהותי באופן שאינו מאפשר את הצגתו של המסמך כראיה , כגון חיסיון המידע שהוחלף בין רופא ומטפל [ס' 49 לפקודת הראיות], חיסיון המידע והמסמכים שהוחלפו בין עו"ד והלקוח [ס' 40 לפקודת הראיות וכד']. המחוקק לא קבע חיסיון מהותי ליחסי לקוח - חוקר פרטי. לעיתים, אף במקרים של חיסיון ניתן להורות על גילוי הראיה בהתחשב במידת חיוניותה של הראיה במשפט ובהתחשב בקיומן של ראיות חלופיות [רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' הנרי אזולאי, פד"י מט(4) 54]. אשר על כן, הנתבעת תוכל להעיד מטעמה את העד - יעקב אברמוביץ . חיסיוןחוקר פרטי