ביום 15/7/09 הגיש המבקש בקשה למתן צו גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון, המופנה למשיב 1 (להלן: "הבנק") (בקשה 25). צו כמבוקש ניתן בהיעדר תגובה, אולם זמן קצר לאחר מכן ההליכים עוכבו עד להפקדת ערובה מטעם המבקש. לאחר הפקדת הערובה, וחידוש הדיון בתביעה, הגיש הבנק תגובה לבקשה. בתגובה, העלה הבנק נימוקים שונים לפיהם אין עליו חובה למסור מסמכים ספציפיים שנתבקשו, ולהשיב על שאלות מסוימות. משלא עלה בידי המבקש לקבל מן הבנק את המסמכים המבוקשים על ידו, והתשובות הדרושות לו לטענתו, הוא הגיש ביום 5/5/11 בקשה נוספת למתן צו עיון וגילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון (בקשה 47), היא הבקשה שלפניי. בטרם אציג את טיעוני הצדדים בבקשה דנן, אתאר בקצרה את הרקע העובדתי לתביעה, להלן: לטענת המבקש, כספים שמסר לבנק באמצעות המשיב 2 (שהיה עובד הבנק), הופקדו בחשבונו של יצחק ימפולסקי (להלן: "יצחק"), הנתבע 3 בתביעה דנן וחותנו של המשיב 2, נגדו ניתן ביום 22/3/11 פסק דין חלקי בהתאם להסדר פשרה. נטען, כי הכספים הופקדו בחשבונו של יצחק ללא ידיעתו של המבקש, ושימשו את המשיב 2 למסחר באופציות מעו"ף וני"ע אחרים. הפעולות שביצע המשיב 2 גרמו להפסד מוחלט של הכספים, ואילו הבנק גרף סכומי כסף נכבדים עקב עמלות שגבה בגין אותן פעולות. המבקש טען כי הכספים נמסרו לידי המשיב 2, בין היתר, בשתי המחאות: האחת, ליום 4/6/98, בסך 180,000 ₪, משוכה ע"י בנק המזרחי; השניה, ליום 18/8/98, בסך 265,000 ₪, משוכה ע"י בנק דיסקונט (להלן: "ההמחאות"). את ההמחאות, קיבל המבקש מידי יעקב גרינבוים, כהלוואה (להלן: "יעקב"). עוד נטען בכתב התביעה כי פעילות בלתי חוקית של המשיבים בחשבונו של יעקב, ופעולות שהמבקש עצמו ביצע באותו חשבון, בהדרכה ובהנחיה של המשיבים, גרמה למבקש לנזקים. בשל אותן פעולות, ומכיוון שהמבקש לא החזיר ליעקב את כספי ההלוואה שנטל ממנו, הגיש יעקב תלונה במשטרה נגד המבקש, והוא הועמד לדין פלילי, הורשע ונענש. עתה אפנה להציג את טענות הצדדים בבקשה דנן: לטענת המבקש, תצהיר גילוי המסמכים ותצהיר התשובות לשאלון שנמסרו לו מאת הבנק, כללו תשובות חלקיות בלבד תוך התחמקות ממסירת מידע רלוונטי, בטענות שונות. לדבריו, הבקשה נגעה למידע רלוונטי לתביעה, הדרוש לדיון יעיל בה ולחידוד השאלות השנויות במחלוקת. כן טען המבקש, כי אין המדובר במידע עליו מוטל חיסיון, משום שיצחק, שהנו על פי הנטען בעל החשבון בו הופקדו ההמחאות, ויתר על סודיות במסגרת הסדר הפשרה לו ניתן תוקף של פסק דין. 4. מנגד נטען ע"י הבנק, כי חלק מן המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים, הדרישה לקבלת מסמכים הנה כללית מדי ואינה מתייחסת למסמכים ספציפיים, ובשאלון נכללו שאלות שאינן ברורות. כמו כן טען הבנק כי המבקש לא הוכיח את זכותו בהמחאות ולא הציג את העתקיהן, כפי שדרש הבנק, ולפיכך אין לו זכות לדרוש מידע ומסמכים בקשר להמחאות. הבנק טען עוד כי מוטל חיסיון על המסמכים והמידע המבוקשים, ובמיוחד על אלה הנוגעים לחשבונו של יעקב, אשר אינו צד להליכים כאן. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ובחומר שצורף להן, ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן. 6. באשר לטענת הבנק כי אינו מחויב להשיב על שאלות הנוגעות להמחאות, משום שהמבקש "לא הוכיח את זכותו" בהן, הנני סבור כי אין מקום לחסום את דרכו של המבקש להוכיח את תביעתו, אך משום שהבנק טוען כלפיו כי אין לו ראשית ראיה לזכות בהמחאות. התחקות אחר הפעולות שבוצעו בהמחאות הנה חיונית להוכחת רכיבי התביעה. הבנק עמד על כך שהמבקש יציג את העתקי ההמחאות, והמבקש מסר במספר הזדמנויות כי אלה אינם נמצאים בידיו, ונראה שב"כ הבנק מבין היטב כי ההמחאות עצמן לא הגיעו לידי המבקש, וזאת לנוכח הצהרותיו לפרוטוקול בית המשפט (מיום 15/5/11, עמ' 6, ש' 10- 12). ער אני להכבדה שגורם איתור המידע המבוקש לבנק, אך בנסיבות העניין אין מקום לדרוש מן המבקש כי יוכיח קודם כי את זכותו בהמחאות, באמצעים העומדים לרשותו עתה, ורק לאחר מכן יאות הבנק להציג מסמכים ומידע הקשורים בהן. 7. ובאשר לטענת הבנק בדבר חיסיון בנקאי אומר, כי חובת הסודיות של בנק כלפי לקוח אינה חובה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים. השאלה הראשונה שעל בית המשפט להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. שנית, על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות. שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות. ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי (ע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, 774 (1995). 8. כאשר בית המשפט מתבקש ליתן צו המורה על גילוי מידע בנקאי של מי שאינו צד להליך, עליו לעשות שימוש זהיר בסמכותו, ולהורות על הגילוי בנסיבות נדירות בלבד. נסיבות אלה עשויות להתקיים כאשר קיים חשש ממשי לקנוניה בין בעלי החשבון לבין אחד מבעלי הדין, שעה שחשבון הבנק משמש למעשה את בעל הדין ורק הוסווה כחשבון של אחר, או אם הופקדו בחשבון כספים של בעל הדין על מנת להסתירם (פרשת סקולר לעיל; ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563; ר' פלאטו-שנער, דיני בנקאות - חובת האמון הבנקאית, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 324- 328). 9. לאחר עריכת האיזון המתחייב בנסיבות העניין, ובהתחשב בסיטואציה החריגה מאוד אשר מתוארת בכתב התביעה (בין היתר, פעילות אינטנסיבית של המבקש עצמו בחשבונו של יעקב) וברלוונטיות של המידע המבוקש, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתיר גילוי מסמכים ומידע הנוגעים לחשבונו של יעקב (חשבון מס' 243009). 10. באשר לטענת הבנק בדבר חיסיון המידע הקשור בחשבונו של יצחק, הרי שזה האחרון הביע במפורש, במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין חלקי בתביעה דנן (מיום 22/3/11) כי הוא מוותר על זכותו לחיסיון המידע ביחס לחשבון שמספרו 169988 (אותו חשבון שבו, על פי הנטען בכתב התביעה, הופקדו ההמחאות), ולפיכך ניתן להתיר את גילוי המידע ביחס לחשבון זה. ואולם, בניגוד לטענת המבקש ולמבוקש על ידו, לא הובע מצד יצחק ויתור באשר לחשבון נוסף אותו מציין המבקש (חשבון 169996), ובהעדר כל תשתית ראייתית לכאורית לרלוונטיות של המידע אודות חשבון זה, אין מקום להתיר בשלב זה את הגילוי המבוקש. 11. בשולי הדברים יוער, כי דעתו של בית המשפט אינה נוחה מכך שהמבקש עודנו תר אחר המסמכים האמורים, לאחר שנים של התדיינויות משפטיות כנגד הבנק, ולנוכח הפסיקתא של בית המשפט המחוזי בה"פ (מחוזי ת"א) 1668/04 נמני נ' בנק הפועלים (שצורפה לכתב התביעה), אשר חייבה את הבנק למסור למבקש את מרבית המסמכים הנדונים בבקשה זו. 12. באשר למסמכים המבוקשים הקשורים לחשבונו האישי של המשיב 2, אינני מתיר את גילויים, הן בשל חוסר רלוונטיות והן בשל חיסיון בנקאי. 13. לאור האמור לעיל, אני מורה לבנק למסור לידי המבקש את המסמכים הבאים, על פי הסימון המופיע בפניית ב"כ המבקש מיום 10/6/08 (נספח א' לבקשה דנן): 13.1 בהתאם לקביעות בסעיף 6 להחלטה דלעיל, בנוגע לגילוי המידע אודות ההמחאות, המסמכים הנזכרים בסעיפים א ו-ב; 13.2 בהתאם לקביעות בסעיף 9 להחלטה דלעיל, בנוגע למידע אודות חשבונו של יעקב, המסמכים הנזכרים בסעיפים ח - יג, כז - לג; 13.3 בהתאם לקביעות בסעיף 10 להחלטה דלעיל, בנוגע למידע אודות חשבונו של יצחק מס' 169988, המסמכים הנזכרים בסעיפים ג - ה, ז - י, לד - מ, ואולם המידע באשר לחשבון מס' 169996 לא ימסר; 13.4 באשר למבוקש בסעיף יח' לדרישת המבקש, גילוי כתבי בי-דין שהוגשו בת.א. (שלום ת"א) 13829/99 בנק הפועלים נ' יעקב גרינבוים, אני דוחה את התנגדות הבנק, וקובע כי המסמכים רלוונטיים לתביעה דנן, וכי יש למסרם לידי המבקש. 14. הבנק לא יהיה מחויב למסור לידי המבקש את המסמכים המפורטים להלן: 14.1 מסמכים הקשורים לחשבון 169996, כאמור בסעיף 10 להחלטה דלעיל, הנזכרים בסעיפים ח, יד - יז, מא - מז; 14.2 המסמך הנזכר בסעיף ו' - בקשה לעיון במסמכי חשבונות אחרים בבנק (לא ננקבו חשבונות ספציפיים) - הבקשה הנה כללית יתר על המידה; 14.3 סעיף יט' - עיון בהסכם סיום עבודה של המשיב 2 בבנק, משום חוסר רלוונטיות, ופרטיות המידע; 14.4 סעיף כ' - עיון במסמכי חשבון אישי של המשיב 2, משום חוסר רלוונטיות וחיסיון; 14.5 סעיף כא' - עיון במסמכי חשבונות אחרים של יצחק, משום חוסר רלוונטיות וחיסיון; 14.6 סעיף כב' - התכתבות בין הבנק לבין המשיב 2 ביחס להתנהלותו ותפקודו, משום חוסר רלוונטיות, ופרטיות המידע; 14.7 סעיף כד' - נימוקי ההתנגדות מתקבלים, שכן המסמכים הרלוונטיים מצויים בידי התובע, והדרישה הנה כללית; 14.8 סעיף כה' -עיון במסמכים שהוצגו על ידי הבנק לעיון בית המשפט בתיק ה"פ (מחוזי ת"א) 1668/04 נמני נ' בנק הפועלים. המבקש לא פירט מהם אותם מסמכים, ומדוע לא התאפשר לו לעיין בהם במסגרת אותו הליך. בהינתן תשובת הבנק לפיה קיימת החלטה חלוטה של בית המשפט המונעת את גילוי אותם מסמכים, החלטה שלא הוצגה לעיוני, ובאין כל אפשרות לקבוע בדבר הרלוונטיות של אותם מסמכים לעניין שלפניי, אינני מתיר את הגילוי; 14.9 סעיף כו' - דו"ח ביקורת מס' 345/96, אינני מתיר את הגילוי הן משום שמדובר בדו"ח שהוכן לצרכי ביקורת פנימית של הבנק, והן משום חיסיון המידע הנוגע ללקוח הנזכר בדו"ח. 15. הנני מורה לבנק ליתן תצהיר גילוי מסמכים תוך 30 ימים מהיום. 16. לאחר בחינת השאלון ותצהיר התשובות לשאלון, ועיון בנימוקי ההתנגדות שפירטה המצהירה מטעם הבנק, אני מורה לבנק להשיב על השאלות הבאות, תוך 30 ימים מהיום: 16.1 שאלות הקשורות בהמחאות, כפי שמופיעות בסעיפים 1, 2, 3, 4, 12, 21 לשאלון; 16.2 שאלה 14 - יש להשיב על כל חלקי השאלה, שכן הם נוגעים לנהלי העבודה הפנימיים של הבנק, ולהימנע מלהשיב על הסיפא של השאלה; 16.3 שאלה 17, יש להשיב על חלקה הראשון של השאלה בלבד; 16.4 שאלה 18 הנה שאלה משפטית ואין להשיב עליה; 16.5 שאלה 19 יש להשיב, למעט באשר לחשבון 169996. 17. הבנק לא יהיה מחויב להשיב על השאלות הבאות: 17.1 שאלות שהן כלליות, המופיעות בסעיפים 5, 8 לשאלון; 17.2 שאלות 6 ו-9 שהנן בגדר חזרה על השאלות 1 - 4; 17.3 שאלה 13, בחלקה הראשון בשל כלליות השאלה, ובחלקה השני בשל חיסיון המידע, אולם הבנק ישיב לעניין עצם עריכת חקירה; 17.4 שאלה 16 שאינה ברורה. 18. כפועל יוצא מן ההחלטה דלעיל, אני מורה על מחיקת בקשה 34, היא בקשת הבנק למתן צו גילוי מסמכים ספציפי באשר להמחאות או העתקיהן. 19. אני מורה למבקש להגיש תצהירי עדות ראשית, בתוך 45 יום מיום שיקבל לידיו את תצהיר גילוי המסמכים והתשובות לשאלון. המשיבים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, בתוך 45 יום מיום שיקבלו לידיהם את תצהירי העדות הראשית של המבקש, והכל בכפוף להוראות תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. 20. אני קובע את התיק לקדם משפט נוסף, ליום 20/03/12 בשעה 09:30. 21. כל צד יישא בהוצאותיו. חיסיוןחשבון בנקבנק