בה.פ. (ת"א) 41063-01-13  עמיקם נ' כהן קבע כב' בית המשפט המחוזי כי - "חלק מן החסיונות מוגדרים כ"יחסיים". מדובר בחסיונות שבהם סייג המחוקק את החיסיון והציב בו תנאים. חסיונות אלה, "הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים. היקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה. אין הם מעניקים חיסיון 'מוחלט' לראיה, אלא מתנים את החיסיון באיזון בין התועלת לנזק אשר יצמחו מגילוי הראיה" (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 62-61 (1995)). כזה הוא, למשל, החיסיון הבנקאי. הגנה על סודיות המידע הבנקאי אינה מוחלטת והיא ניתנת להסרה מקום שגילויו עדיף על הצנעתו בשל תרומתו לבירור האמת וחשיבות מיצוי הדין (בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, פיסקה 14 (2005) (להלן: עניין פלוני); רע"א 8873/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אלחדף, פיסקה 8 (2005) רע"א 621/13 גרגור חיים ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (ניתן ביום 17.4.13, להלן: עניין ליזרוביץ)). לצד החסיונות היחסיים, קיימים גם חסיונות "מוחלטים". לגבי אלה האחרונים, כל אימת שמוכח בפני בית המשפט כי התקיימו תנאיו של החיסיון - אין לבית המשפט שיקול דעת להסירו. כזה הוא, למשל, החיסיון שעניינו יחסי עורך-דין-לקוח, המופיע בסעיף 48 לפקודת הראיות.   הדיון בטענת חיסיון נחלק לשלושה שלבים מרכזיים: בשלב הראשון על מבקש הגילוי להוכיח כי המסמך המבוקש הינו רלבנטי לזירת המחלוקת. באם נמצא כי המסמך רלבנטי כאמור, נקודת המוצא היא כי יש להורות על גילויו אלא אם יצביע הצד השני על קיומו של חיסיון או אינטרס הראוי לגבור. השלב השני מתמקד, אפוא, בשאלת קיומו של חיסיון או ערך מרכזי נוגד אחר. אם הוכח שאמנם קיים חיסיון או ערך כאמור - יש לבחון האם החיסיון הינו יחסי או מוחלט. אם החיסיון מוחלט, תם המסע. אם החיסיון הוא יחסי, וככל שנמצא כי קיים ערך נוגד בנסיבות העניין, יידרש בית המשפט במסגרת השלב השלישי להכריע בשאלה האם יש להעדיף את הסתרת המסמך על פני גילויו (ראו רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 15 (ניתן ביום 6.3.13); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 266-267 (2008)."...חיסיון