1. בפני עתירה לקבוע כי על דברים ששמעה מתורגמנית בית המשפט מפי הנאשם חל חיסיון מכח סעיף 48 לפקודת הראיות, או אחר, וכן לקבוע כי סעיף 3 לפרק העובדות אינו מגלה עבירה, ולחילופין כי קמה לנאשם הגנה מן הצדק . העובדות 2. כתב האישום מיחס לנאשם עבירות של הדחה למניעת עדות במשפט, לפי סעיף 246א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, בכך שבתאריך 13.4.04 עת התנהל כנגד הנאשם הליך משפטי בבית משפט השלום באשקלון, העביר לאשתו מכתב באמצעות בנו, על מנת לגרום לה שתחזור בה מהודעתה במשטרה, ובהמשך אמר ברוסית לאשתו ולבנם: "הוא יודע מה להגיד", וזאת בכוונה להכשיל הליך שיפוטי בדרך של הנחיית בנו בטרם עדותו. 3. המסר אותו ניסה להעביר למשפחתו תורגם לבית המשפט על ידי המתורגמנית, ומעצם כך הפכה היא בתיק זה לעדה תביעה בפני בית המשפט. 4. ב"כ הנאשם טען כי בנסיבות העניין, בהן המתורגמן לא רק תרגם לנאשם את ההליך המשפטי, אלא גם את הדין ודברים עם סנגורו, אשר אינו דובר את השפה הרוסית, יש לראות במתורגמנית עובדת של עורך הדין, במובן סעיף 48(א) סיפא לפקודת הראיות. מחסיף ב"כ הנאשם וטוען כי הגם שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין המתרגמן לסנגור, יש להרחיב את פרשנות הסעיף הנ"ל על מנת ליתן לסעיף החוק את המשמעות הראויה, ונוכח תפקידו של המתורגמן, להיות נוכח בשיחה בין הנאשם וסנגורו, ולתרגם גרסת הנאשם, יש להרחיב מכח סעיף זה את החיסיון גם לדברים ששמע המתורגמן כשליחו של עורך הדין. 5. המאשימה מתנגדת לבקשה. דיון 6. אפתח ואומר כי השאלה כאן אינה האם ניתן לראות במתורגמנית עובדת של עורך הדין, אם לאו. אני מוכנה להניח לצורך הדיון, כי כך הוא הדבר, אלא שאני סבורה כי לא ניתן להחיל את הוראות סעיף 48 על נסיבות המקרה שבפנינו. מילים אחרות, גם אילו היו הדברים שאמר הנאשם נקלטים באזניו של עורך הדין בכבודו ובעצמו, לא היה חל עליהם חיסיון, שכן אין הם חסויים על פי הוראות סעיף זה. 7. סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע: (א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון;והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין. (ב) (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין. 8. החיסיון שבין עורך הדין ללקוח חל על דברים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו, ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שינתן על ידי עורך הדין ללקוח. האם דברים שאמר הנאשם על פי הנטען באולם בית המשפט נכללים בגדר שירות מקצועי זה? 9. העובדה שהדברים נאמרו ברוסית, אינה רלוונטית כלל, שכן, אילוהאך מכאן באות השאלות הבאות מה היה קורה אם הנאשם המילים "שירות מקצועי" הניתן על ידי מי שמשמש כ"משרת של בית המשפט" וכשותף למאמץ הכולל של השמירה על שלטון החוק והכלל הוא שמעשים כאמור מצויים ב"תחום פלילי - עברייני גרידא המצוי הרחק מזה שהתכוון המחוקק להגן עליו בדרך של חיסיון בין הלקוח לבין עורך הדין ועובדיו" . ע"פ 670/80 - ברוך בן ישראל אבוחצירא נ' מדינת ישראל . פ"ד לה(3) 681 ,עמ' 693-694. עוד הוסיף מעבר לכלל שהחיסיון לא חל על דבר עבירה , ישנו גם מצד הנאשם ויתור מכללא בהתנהגותו כאשר בהתנהגותו של הנאשם באירוע שבפני היא עצמה מלמדת על כך שהוא אינו עומד על קיום החיסיון, וזאת לפי כך שהנאשם אמר דבריו לא רק בנוכחות עורך הדין והמתורגמנית אלא גם בנוכחות אדם שלשי דהיינו כל אנשים שהיו באולם בית המשפט כאשר אופי של שיחה שהיא כביכול התייעצות סודית בין עורך הדין ללקוח אמורה להתקיים בעלת אופי של שיחה סודית ומטעם זה אין הראיה חסויה , קל וחומר כאשר אותו אדם שלישי הוא הצד שכנגד וממילא יש בידו להעיד על מה שעינו ראו ואוזניו שמעו. אם כך המסקנה היא שאין היה להטיל חיסיון גם אם הדברים לעניין טענת הגנה מן הצדק- טענת הגנה מן הצדק בפלילים נשענת על סמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. לפי (פס"ד ע"פ 2910/94 - ארנסט יפת ו-8 אח' נ' מדינת ישראל . פ"ד נ(2) 221 ,עמ' 360- 361). " לבית המשפט במדינת ישראל שיקול דעת לעכב הליכים משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, כפי שבית המשפט רואה אותו. המבחן הקובע כפי שאני רואה לאמצו, הוא מבחן ה"התנהגות הבלתי נסבלת של הרשות", היינו התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם או כלשון הלורד OPPRESSIVE" :DEVLIN".המדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי כי טענה כגון זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר, ואין להעלותה כדבר שבשגרה ובענייני דיומא סתם. חשיבותה של טענת ההשתק הפלילי למקרים בהם התנהגות הרשות הייתה כה מקוממת עד כי אי אפשר להרשיע אדם, כשמי שמעמידו לדין הוא שהביאו לכלל מעשה...." בפנינו אם כך יש לבדוק האם אכן הייתה התעמרות או התנהגות בלתי נסבלת מצד המאשימה עד כדי שהביאה את הנאשם לבצע את המעשה בכך שהמתורגמן שמונה על ידי בית המשפט בא כדי להקל על הנאשם ועל מנת שיוכל לנהל הליך את הגנתו כראוי, איני מקבלת את טענתו של הנאשם וזאת משום שכמו שאמר בית המשפט בראשית דבריו שאין לראות בין המתורגמן והנאשם או לחילופין בא כוחו יחסי עובד מעיד ואין הוא איש סודו של בנאשם כמו כן בהגדרת תפקידו של המתורגמן נמצאת אך ורק אופציה אחת והיא הפיכת המילים מלשון זרה ללשון בית המשפט ללא הוספת דעה או הכוונה מצד המתורגמן . לאור כל האמור לעייל הנני דוחה את הבקשה ומקבלת את עדותה של המתורגמנית וכמו כן אין אני רואה מקום להיעתר לבקשה כי במצב עניינים זה חל על הנאשם הגנה מן הצדק. חיסיוןמתורגמן