בפניי בקשות הדדיות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. רקע עובדתי 1. התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעים ובה עתר למתן סעד הצהרתי אשר יקבע כי בינם לבין התובע התקיימו יחסי עובד - מעביד, וכי הוא זכאי לכל הסעדים הכספיים והסוציאליים הנובעים ממערכת יחסים זו, כגון : פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הפרשות פנסיוניות וכיו"ב. בנוסף טוען התובע כי הינו זכאי להפרשי עמלות מכספי הלקוחות המופקדים אצל הנתבעים ושהקשר עמם נוצר באמצעותו. לשם כך עותר התובע לקבלת צו למתן חשבונות על היקף פקדונות לקוחותיו בבנקים של קבוצת הבינלאומי. 2. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע הועסק כפרילנסר וזאת לבקשתו וכי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. בנוסף נטען כי על פי ההסכמים שנחתמו עם התובע הוא אינו זכאי כלל לעמלות. 3. שני הצדדים הגישו כל אחד, בקשה לגילוי מסמכים ספציפי. טרם הגשת הבקשות הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית ולפיה במסגרת הליכי גילוי המסמכים לא יועברו שמות לקוחות ופרטים מזהים לצד השני ובמקרה שיתבקש גילויו של פרט כאמור, הבקשה תידון בנפרד בין הצדדים ובמידת הצורך תובע להכרעת בית הדין. עוד הוסכם כי פרטים מזהים לגבי לקוחות וכן נתונים אישיים על התובע, יהיו חסויים , בית הדין יוציא צו חיסיון לגבי נתונים אלה והם לא יועברו לצדדים שלישיים. במסגרת הבקשות התבקשו גילויים של המסמכים הבאים: בקשת התובע: 4. (1) מסמכים אודות מספרם של נציגים ניידים בקבוצת הבינלאומי בתקופה הרלוונטית 1997-2011 וכמות הלקוחות שהביאו יחד לקבוצת הבינלאומי (מס' הלקוחות והיקף הסכומים שהופקדו, ללא פרטי זיהוי הלקוחות). (2) תנאי העבודה של הנציגים הניידים בתקופה הרלוונטית 1997-2011. (3) רשימת הלקוחות שהובאו לקבוצת הבינלאומי על ידי התובע בכל אחת מהשנים הרלוונטיות, והיקף הכספים שהפקידו בו או היו מופקדים בקבוצה, לגבי כל שנה בנפרד. (4) מסמכים אודות התנאים המוצעים ללקוחות שהביא/יביא התובע. הנתבעים טענו בתגובה כי המסמכים הללו אינם רלוונטיים ואין כל הצדקה לחשיפתם. ביחס למסמכים שבסעיף (1) נטען כי הבקשה בסעיף זה היא למעשה שאלון מוסווה. בנוגע למסמכים שבסעיף (2) נטען כי חשיפתם יש בה לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים . יחד עם זאת צרפו הנתבעים הסכמים בין נציגים ניידים לבין יובנק והסכם נוסף בין נציג נייד לבין פיבי שוויץ, תוך השחרת פרטיהם. לגבי המסמכים המבוקשים בסעיפים (3) ו- (4) נטען כי אינם רלוונטיים לפחות בשלב זה, שכן התמורה בגין שירותי התובע לא הייתה מותנית הצלחה. 5. בקשת הנתבעים: כל דוחות המס המלאים לכל חלקיהם, שהוגשו על ידי התובע לאורך כל התקופה הרלוונטית ( ינואר 1997 - יולי 2011 ועד בכלל ) בין בארץ ובין בחו"ל, לרבות פירוט הכנסות והוצאות של התובע בעסקים ופעילויות בארץ ובחו"ל. כל המסמכים הרלוונטיים ופירוט מלא בנוגע לכל החברות בארץ ובחו"ל (ובגרמניה בפרט) שלתובע היה אליהן קשר, בין כנושא משרה, בין כבעל מניות ובין בכל דרך אחרת, ולתפקידו של התובע בהן בתקופה הרלוונטית. מסמכים ופירוט מלא של "הקשר הרצוף עם לקוחות שרכשו דירות בארץ, עסקים, השקעות בכל מיני תחומים, תרומות לעמותות, הכרת הארץ , עזרה לאותם אנשים"- שקיים התובע בתקופה הרלוונטית, כפי שציין שעשה במסמך שגולה על ידו. העתקים מצילומי כל הדרכונים הישראליים והזרים של התובע על כל דפיהם ופירוט כל הכניסות והיציאות של התובע מהארץ ומכל מדינה אחרת במשך כל התקופה הרלוונטית. העתקים מכל המסמכים שגולו על ידי התובע ואשר שפתם אינה עברית או אנגלית בצירוף תרגומם לעברית מאושר על ידי נוטריון. השלמת העמוד החסר בהעתק שומת המס לשנת 2008 שגולה על ידי התובע פירוט מהותו של כל מסמך אשר הועבר לעיון מטעם התובע ואשר אינו נזכר בתצהיר גילוי המסמכים שלו. כל דוחות המע"מ ופנקסי החשבוניות של התובע לתקופה הרלוונטית בכל מקום בעולם. כל המבוקש לעיל הינו לגבי מסמכים שהוצאו על ידי התובע בשמו ו/או על ידי תאגיד שבאמצעותו פעל. דיון והכרעה 6. בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין. כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54: "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...". 7. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07 ) כלהלן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי". 8. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. ההסתדרות הכללית , פדע כז 225). מן הכלל אל הפרט 9. המחלוקת המרכזית העומדת בבסיס התובענה עניינה בשאלה האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעים וכן דבר זכאותו של התובע לעמלות. למעמדו של התובע כקבלן עצמאי או כעובד של הנתבעת ישנה השלכה על ההליך כולו. ככל שבית הדין יגיע למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, הרי שבית הדין יידרש לשאלות משניות, הנוגעות למסגרת עבודתו של התובע, לאופן סיום העבודה ולגובה השכר הקובע לחישוב הזכויות שיפסקו לו, ככל שייפסקו. לפיכך יש לבדוק האם המסמכים שאת גילויים מבקשים הצדדים, הינם רלוונטיים לבירור המחלוקת האמורה. בקשת התובע לגילוי מסמכים לאור האמור, אתייחס למסמכים המבוקשים אחד לאחד. מספרם של נציגים ניידים בקבוצה וכמות הלקוחות שהביאו - לטענת התובע מסמכים אלה נוגעים במישרין לטענת הבנק אודות הסיבות שהביאו לסיום ההתקשרות עמו וזאת במסגרת "החשיבה הכוללת" והפחתה במספר הנציגים הניידים מאז 2009 . על פי הנטען בסעיף 53 לכתב ההגנה הסיבה לסיום ההתקשרות עם התובע נעוצה בעובדה כי משנת 2009 הפחית הבנק משמעותית את פועלם של הנציגים הניידים בחו"ל, עד כדי הפסקה מוחלטת של פעילות זו. בכתב התביעה טוען התובע כי פוטר מחמת גילו ואף דורש פיצוי בגין אפליה מחמת גיל. לפיכך יש חשיבות לעילה בגינה הסתיימה ההתקשרות עם התובע. על כן אני מוצא, כי גילוי מספרם של הנציגים הניידים בקבוצה לפני שנת 2009 בהשוואה למספרם לאחר שנה זו רלוונטי לבירור המחלוקת האמורה. לא כך באשר לגילוי המבוקש בדבר כמות הלקוחות שהביאו אלה. לפיכך, יעבירו הנתבעים לידי התובע מסמכים אודות מספרם של הנציגים הניידים בקבוצת הבינלאומי בתקופה שמשנת 1997 ועד 2011. 11. תנאי עבודתם של הנציגים הניידים - לטענת התובע מסמכים אלה הינם רלוונטיים לבירור המחלוקת ולשאלת זכאותו לעמלות בנוסף לשכר הקבוע ששולם לו. הבנק טוען כי אף אחד מעובדיו הנציגים הניידים לא קיבל תשלום שאינו קבוע על כן במסמכים אלה יש להוכיח כי הצלחתו של התובע הינה בהיקף משמעותי העולה על זו של עמיתיו ובכך יש משום בסיס לטענתו כי תנאיו היו שונים. אנו סבור, כי מכלול תנאי העבודה או ההתקשרות עם נציגים ניידים אחרים אינו רלוונטי לשאלות שבמחלוקת. אין בתנאים שקיבלו אחרים כדי ללמד על התנאים להם זכאי התובע ובוודאי לא בדרך בה מבקש התובע (שאפילו אם יוכח כי אינם זכאים לעמלות יובדל התובע מהם נוכח הצלחותיו). 12. רשימת הלקוחות שהביא התובע והיקף הכספים שהופקדו - למעשה מבקש התובע סעד של מתן חשבונות (ראה גם סעיף 51 לכתב התביעה). הלכה פסוקה היא כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך שכלל בשני שלבים, עיקרה פורט בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ פ"ד נא' (4) 337, 345 לאמור: כדי שהתובע מתן חשבונות יזה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים. ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדית בין לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ פ"ד מה (2) 130, 132) שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות" (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"ע מו (3) 570, 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או העדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית המשפט צו למתן חשבונות". בית הדין הארצי בע"ע 311/99 י.ג סלפטר (1983) בע"מ נ' רוברט פרידמן (מיום 28.2.02) קובע כי: "...אמנם תביעות למתן חשבונות נדירות יותר ביחסי עובד - מעביד, אך ניתן להעלות על הדעת בקשה שכזאת, מקום בו חלק מהשכר, או כולו, נקבע באחוז מהמחזור או באחוז מהרווחים". עוד חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה: ".. ממהותה, תביעה למתן חשבונות תתברר בשני שלבים כך שבשלב הראשון יש לבחון את עצם הזכאות ורק לאחר מכן, לאחר שנקבע כי קיימת זכאות עקרונית לעמלות ניתן לפנות לשאלת רישום הסכומים המדויקים, בהנחה שקיימת תשתית עובדתית לחישוב זה". על כן, טרם העתרות לבקשה לגילוי מסמכים, יש לבחון את זכאות התובע למתן חשבונות. משמדובר בתביעה שהיסוד לה הינה טענה לקיום יחסי עובד ומעביד, איני סבור שכבר בשלב זה יש ליתן צו למתן חשבונות. גילוי מסמכים בשלב זה, הינה למעשה "רתימת העגלה לפני הסוסים". ראשית על התובע להוכיח את קיומה של הזכות ורק לאחר מכן, על מנת להוכיח את הסכום הנתבע, נדרש גילוי מסמכים. לפיכך טרם יינתן צו למתן חשבונות, ובמסגרתו יגולו המסמכים המבוקשים, על התובע לעמוד בתנאי ולפיו עליו להראות ולו לכאורה - כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. 13. מסמכים אודות התנאים המוצעים ללקוחות שהביא/ יביא התובע - מסמכים אלה לטענת התובע, מעידים על הקשר בין הצדדים והאינטנסיביות שלו ויורדים לשורשה של המחלוקת בדבר טיב יחסי הצדדים והשתלבותו של התובע במערכת הבנקאית של הנתבעים. אני סבור, כי אין במסמכים המבוקשים כדי ללמד על מהות הקשר בין התובע לבין הבנק אלא רק על ההטבות שניתנו ללקוחות אלו. גם אם יסתבר כי לקוח שגייס התובע זכה להטבות מפליגות אין בכך ללמד על מעמדו של התובע כ"עובד" או "פרילנסר". . בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים 14. בתיק דנן, כאמור, פלוגתא מהותית ובסיסית בדבר עצם קיומם של יחסי עובד מעביד. לעניין זה טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי התובע היה איש עסקים ממולח המנהל עסקים חובקי עולם , מתמצא בשוק הבנקאות והיודע היטב לעמוד על זכויותיו ואשר עבורו היה גיוס הלקוחות עבור הנתבעים עיסוק צדדי ומשני בעודו מנהל עסקים אחרים בארץ ובחו"ל וללא כל מחויבות לגייס כמות מסוימת של לקוחות ובכלל. הנתבעים טוענים כי מתכונת ההתקשרות עם התובע הייתה התקשרות עם פרילנסר וכי התובע אף היה רשאי לגייס לקוחות עבור בנקים אחרים ולמיטב ידיעתם אף עשה זאת. המבחן להכרעה בדבר קיומם או העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו "המבחן המעורב", שבמרכזו "מבחן ההשתלבות". למבחן ההשתלבות שתי פנים, הפן החיובי והפן השלילי. מבחן ההשתלבות קובע כי אדם הוא עובד אם הוא משולב בעיסוקיו של המפעל (הפן החיובי) ואין לו עסק משלו (הפן השלילי). (ע"ע 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, ניתן ביום1.10.09). 15. דוחות המס המלאים לרבות פירוט הכנסות והוצאות של התובע בעסקים בארץ ובחו"ל - גילוי המסמכים נועד להוכיח את הפן השלילי של מבחן ההשתלבות ועל כן הינו רלוונטי למחלוקות המתעוררות בתיק. היקף פעילותו העצמאית של התובע חשוב על מנת שבית הדין ישקול את מידת השתלבותו או היעדר השתלבותו של התובע בעסקה של הנתבעת וקיומו של מבחן ההשתלבות מבחינה מהותית. בעניין וייס (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429 ) פסק כב' בית הדין הארצי כי שעה שקיימת סבירות גבוהה כי הדו"חות המוגשים לשלטונות המס "עשויים לספק מידע על סממנים של ניהול עסק עצמאי, כגון הוצאות, הכנסות ורווח (של עסק או של עובד), קיום או אי-קיום של מנגנון עסקי, העסקת עובדים, ושימוש ברכב או בכלי עזר אחרים הקשורים בהוצאות" - אזי יש מקום להתיר את גילויים שכן המידע הגלום בהם רלוונטי להוכחת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. עוד נקבע בעניין וייס כי זכותו של נתבע, המתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו על ידי אדם שטוען להיותו "עובד" ובנסיבות שבהן ראו הצדדים את היחסים ביניהם כיחסי מזמין- קבלן עצמאי, להביא בפני בית הדין את מלוא הראיות הדרושות לו להוכחת טענתו, כאשר גילוי מסמכים הוא כלי עזר העשוי לסייע בעדו. לאור האמור לעיל, אני מתיר את גילויים של דו"חות מס הכנסה, פירוט הוצאותיו והכנסותיו של התובע (בכפוף למחיקת פרטים מזהים של הלקוחות על מנת שלא לפגוע בפרטיותם). אין בידי לקבל את טענת התובע כי ניתן להסתפק בשומות מס הכנסה. ראה לעניין זה את שנפסק בעניין וייס: " ...קיימת סבירות גבוהה כי הדו"חות עשויים לספק מידע על סממנים של ניהול עסק עצמאי , כגון הוצאות, הכנסות ורווח (של עסק או של עובד), קיום או אי קיום של מנגנון עסקי, העסקת עובדים ושימוש ברכב או כלי עזר אחרים הקשורים בהוצאות. יתכן אמנם שניתן להגיע למידע הדרוש באמצעות עדים , אולם , קיימת סבירות גבוהה כי גילוי הדו"חות שהוגשו לשלטונות המס הינה דרך יעילה לבירור העובדות הנחוצות. .... זאת ועוד. משהסכים אדם לראות עצמו כ"עצמאי" במשך כרבעים שנים ולאחר מכן הגיש תביעה ובה הוא טוען כי הינו "עובד", רשאי הצד השני, אשר הסתמך שנים רבות על הסכמה זאת, לקבל סעד שיאפשר לו להביא לפני ביה"ד את מכלול העובדות הנוגעות לעניין. ............... נוסיף , כי לא מצאנו בחוק הגנת הפרטיות , התשמ"א - 1981, הוראה המונעת מתן צו לגילוי דו"חות שצד למשפט הגיש לשלטונות המס . הדו"חות הללו אינם נחלת הפרט, אלא הוגשו לגוף ממשלתי ויש להניח שמי שמגיש אותם ומצהיר שתוכנם נכון , עומד מאחרי הצהרותיו גם ביחסיו עם גופים או אנשים אחרים....... ......... זאת ועוד. לנתבע המתגונן מפני תביעה בנסיבות שבהן שני הצדדים ראו את התובע שנים רבות כעובד עצמאי, יש זכות להביא לפני ביה"ד את מלוא הראיות הדרושות. בדב"ע מח/5 - 3 בעמ' 74 נאמר: "סדרי הדין הם כלי להבאת האמת לפני השופט" והדבר נכון גם לגבי גילוי מסמכים". 16. מסמכים רלוונטיים ופירוט מלא בנוגע לכל החברות בארץ ובחו"ל שלתובע היה קשר אליהן בין כנושא משרה בין כבעל מניות ובין בכל דרך אחרת, ולתפקידו של התובע בהן - מסמכים אלה לטענת הנתבעת גם הם נדרשים על מנת שניתן יהיה לאשש או להפריך את טענתם כי גיוס הלקוחות עבור הבנק היה עיסוק צדדי ומשני הנעשה "על הדרך" בעוד התובע מנהל עסקים אחרים בחו"ל. התובע חשף בפני הנתבעים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו כי הוא בעלים של חברה אחת בצרפת המחזיקה בנכס אחד ויחיד- דירת מגורים והסביר כי רכש דירה זו מכספי הפיצויים שלו מבנק הפועלים. כן גילה כי הוא בעל מניות (5%) בחברה בגרמניה המחזיקה בנכס נדל"ן ולא יצרה לו הכנסה וכי אין בידיו מסמכים לגבי חברה זו. בהתחשב בכך ובהתחשב בכך שהתובע מחויב בגילוי דוחות מס ההכנסה ופירוט הוצאותיו והכנסותיו, לא מצאנו לחייבו מעבר לכך בגילוי מסמכים אשר ממילא לטענתו אינם מצויים בידו. 17. מסמכים ופרוט מלא המעידים על ה"קשר הרצוף עם הלקוחות " - לא ברורה הרלוונטיות של המסמך לבירור המחלוקת שבין הצדדים. התובע הבהיר כי המסמך שצורף כנספח א' לבקשה אכן נכתב על ידו אך זאת כחלק מטופס שהתבקש למלא בשנת 2006 במסגרת קליטתו כעובד יו-בנק. במסמך זה ולבקשת הבנק רשם את הפעולות שהוא מבצע. התובע אף צירף לתגובתו תצהיר ולפיו אין לו מסמכים מסוג זה. לפיכך הבקשה לגילוי המסמכים הללו נדחית. 18. צילום דרכוניו של התובע - בכתב התביעה טען התובע כי במסגרת תפקידו טס לחו"ל על חשבונו על מנת לשווק את שירותי הנתבעים ללקוחות פוטנציאלים. לטענתו ובניגוד לנציגים ניידים אחרים לא הוחזרו לו הוצאות הטיסה. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה בהקשר זה כי בניגוד לנציגים האחרים שנסעו לחו"ל במועדים שתואמו מראש עם הבנק למטרות שהוגדרו על ידי הבנק וכשהבנק מטפל בכל הלוגיסטיקה הקשורה בנסיעתם. התובע טס לחו"ל לצרכיו הפרטיים ולעסקיו האחרים ושהה ממילא מספר חודשים בשנה בחו"ל עבור עסקיו. לטענת הנתבעים גילויים של הדרכונים יסייע בקבלת מידע בנוגע למועדי נסיעותיו של התובע לחו"ל ותדירותן, היעדים בהם שהה ומשך שהייתו שם. הנני מוצא כי העתקי הדרכונים של התובע הינם רלוונטיים להמשך בירור ההליך. כפי שהוסכם על ידי הצדדים נתונים אישיים לגבי התובע , ככל שייכנסו לתיק בית הדין, יהיו חסויים ולא ימסרו לצדדים שלישיים ובכלל זה העתקי הדרכונים כך שפרטיותו של התובע לא תפגע. על כן הנני מתיר את הגילוי. 19. תרגומי מסמכים לעברית + אישור נוטריון - בשלב זה לא מצאתי מקום לחייב את התובע בתרגום לעברית של מסמכים בשפה זרה. סוגיית התרגום תהייה רלוונטית בשלב הראיות וככל שמסמך כזה או אחר יוגש כראיה. 20. עמוד חסר בשומת 2008 - התובע צירף לתגובתו את העמוד החסר ומכאן כי הבקשה מתייתרת. 21. פרוט המסמכים שהועברו לעיון מטעם התובע ואינם נזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו - במסגרת תצהיר גילוי המסמכים של התובע פורטו הן מסמכים ספציפיים והן קטגוריות של מסמכים, כגון: מסמכי סיום העסקה, מסמכים שקיבלתי מהבינלאומי או מטעמו. ייתכן והמסמכים אשר אליהם מתכוונים הנתבעים חוסים תחת אחת הקטגוריות הנ"ל. היה והנתבעים מעוניינים בפרוט לגבי מסמך כזה או אחר יפנו תחילה לתובע בבקשת פירוט ספציפית ובמידה ובקשתם לא תענה הם רשאים לפנות בבקשה לבית הדין. 22. דוחות מע"מ ופנקסי חשבונות בכל מקום בעולם - התובע צירף לתגובתו תצהיר ובמסגרתו הצהיר כי אינו רשום כעוסק במע"מ ואין לו פנקסי מע"מ בשום מקום בעולם - לפיכך הבקשה מתייתרת. סיכום 17. הנתבעים יעבירו לעיונו של התובע מסמכים אודות מספרם של הנציגים הניידים בקבוצת הבינלאומי בתקופה שמשנת 1997 ועד 2011. מנגד יעמיד התובע לעיונם של הנתבעים את המסמכים הבאים: - דו"חות מס ההכנסה מלאים לשנים 1997- 2011 לרבות פירוט הכנסות והוצאות מעסקיו בארץ ובחו"ל . - העתקים מצילומי הדרכונים הישראליים והזרים שברשותו ופירוט היציאות והכניסות מהארץ ומכל מדינה אחרת לאותה תקופה. גילוי המסמכים יבוצע הדדית על ידי הצדדים עד ליום 21.7.13 וזאת בצירוף תצהיר ערוך כדין. לעיון ביום 23.7.13. חיסיוןיחסי עובד מעביד