הרקע לבקשה 1. בתיק העיקרי הגישו המבקשים התובעים תביעה כספית לחיוב המבקשים ואחרים, לשלם למשיב 1 את חלקם, במחצית התמורה הקבועה בהסכם שנחתם בינם לבין המבקשים ורו"ח שחר יעקב ופניג'יל מאיר, בסך של 2,106,000 ₪. 2. התובעים, קודם להגשת התביעה פנו לנתבעים וכן למר שחר יעקב ולמר מאיר פניג'יל, שהם הצדדים הנוספים להסכם, בניסיון להביא לפיתרון המחלוקות. לאחר מו"מ שהתנהל בין המשיב 1 ובין מר שחר ומר פניג'יל, הושגה פשרה בין התובעים ובין מר שחר ומר פניג'יל, מבלי לגרוע מטענות התובעים כלפי הנתבעים בתיק זה. 3. בבקשה שבפני עותרים המבקשים לעיון: א. בהסכמי הפשרה שנחתמו עם מר שחר ועם מר פניג'יל כאמור לעיל. ב. במסמכים שהוחלפו במסגרת המו"מ ומתן לעריכת הסכמי הפשרה, ולגילויים. 4. במסגרת תגובת המשיבים הם הגיבו אך ורק לבקשה של המבקשים לעיון במסמכים שהוחלפו במסגרת המו"מ לפשרה בין המשיבים, לבין יעקב שחר ומר מאיר פניג'יל. 5. אשר על כן, בהעדר התנגדות המשיבים, אני נעתרת לבקשת המבקשים כדלקמן: בתוך 21 ימים, ימציאו המשיבים עותקים שלמים קריאים וברורים של הסכמי הפשרה בין המשיבים לבין יעקב שחר ומר מאיר פניג'יל בגדר הליך עיון במסמך ספציפי זה. 6. נותר לי לדון בבקשה לאפשר למבקשים עיון במסמכים שהוחלפו במסגרת המו"מ לפשרה, בין המשיבים לבין מר יעקב שחר, ומר מאיר פניג'יל. 7. השאלה העומדת לדיון היא איפה - האם יתיר בית המשפט גילוי ועיון במסמכים אשר הם תוצר של הליך פשרה אשר התנהל בין בעל הדין (המשיב 1 בענייננו) לבין צדדים שלישיים (מר שחר ומר פניג'יל). 8. ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל נ' אלי שירי (טרם פורסם) דנה בכך כב' השופטת א. פרוקצ'יה לאמור: "לאחרונה, חידש בית המשפט הפדרלי לערעורים (U.S. Court of Appeals for the 6th Circuit)) הלכה, כאשר הכיר במפורש ב"חיסיון פשרה" (Settlement Privilege) כלפי צדדים שלישיים, של חומר שהוכן במסגרת ניסיונות הצדדים לקידום פתרונות המחלוקות ביניהם: The Goodyear Tire & Rubbber Company ) Vs Chiles Power Supply inc, 332 F.3d 976,( 2003) בית המשפט קבע כי לצורך הכרה בחיסיון כאמור, נדרש קיומו של אינטרס ציבורי בעל משקל כזה שיגבר על העיקרון הכללי לפיו יש לתת בידי בית המשפט את הכלים הנדרשים לבירור האמת Goodyear ,id , at 980)). וכך, בשוקלו את סוגיית חיסון מסמכי הליכי הפשרה, קבע בית המשפט האמריקני כי המדובר באינטרס ציבורי חשוב במידה כזו המצדיק הכרה בו. אלה דברי השופט סוריינריך (Suhrheinrich) בעניין זה: There exists a strong public intreset in favor of secrecy of matters discussed by parties during settlement negotiations...in order for settlement talks to be effective parties must feel uninhibited in their communications…Parties must be able to abandon their adversial tendencies to some degree. They must be able to make hypothetical concessions, offer creative quid pro quos, and generally make statements that would otherwise belie their litigation efforts. Whitout a privilege, parties would more often forego negotiations for the relative formality of trial. Then, the entire negotiation process collapses itself, and the judical efficiency it fosters is lost. המהלך השיפוטי שביצע בית המשפט הפדראלי לערעורים, קרי, הכרתו ב"חיסיון הפשרה" כחיסיון כללי מפני עיון של צדדים שלישיים במסמכים שהוכנו לקראת משא ומתן ופשרה, מתיישב היטב עם המגמה המסתמנת בדין האמריקני המכירה בצורך חברתי כללי לעודד פנייה למנגנונים חלופיים לישוב סכסוכים". 9. קיומו של אינטרס ציבורי חשוב, מצדיק הטלת חיסיון על מסמכים, במסגרת מו"מ לפשרה, בין בעל דין לבין צדדים שלישיים. 10. על מנת שהליך הפשרה יהא אפקטיבי - על הצדדים להיות מסוגלים לזנוח את נטייתם להתדיינות משפטית, עליהם להיות מסוגלים להציע ויתורים היפותטיים, ולהציע הצעות אשר יש והן עומדות אף בסתירה למאמציהם בניהול המשפט. לשיטתו של בית המשפט הפדראלי בארה"ב ללא החיסיון, הצדדים יעדיפו לוותר על מו"מ לפשרה, לטובת המשך התדיינות בבית המשפט. בנסיבות אלה כל הליך המו"מ יקרוס, והיעילות הדיונית הנלווית להליך הפשרה תעלם. 11. אותו אינטרס ציבורי אשר הדריך את בית המשפט הפדראלי בארה"ב הוא האינטרס אשר הדריך את בית המשפט העליון (בפס"ד אלי שירי), אשר קבע כי מסמכים שהוחלפו בין הצדדים בטענה במהלך מו"מ לקראת פשרה (שנכשלה) אינם יכולים לשמש ראייה במשפט; בעניין זה יפים דברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בפסקה 16 לפסק הדין ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי: "כלל הוא כי מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים במהלך משא ומתן לקראת פשרה אינם קבילים במשפט. משמעות הדבר היא כי לא ניתן להגיש את המסמך או להציג את הדבר במשפט, ולא ניתן לקבוע על יסודם ממצאים כשלהם... המטרה שביסוד כלל זה הנה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כתלי בית המשפט. מטרה זו נגזרת מן התכלית הכללית לעודד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים בין בעלי הדין." 12. בעניין זה מפנה בית המשפט לפסק הדין מפי כב' הנשיא מאיר שמגר בע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה, פד"י מ"ז (6) 311 - שם התייחס בית המשפט לתכלית שלשמה יש למנוע קבילותם של מסמכים אשר מקורם במו"מ לפשרה: "ההנחה היא כי כאשר מתנהל משוא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עשויים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שויתור כאמור ישמש כראייה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל המגביל את קבילותם של מסמכים אלו למנוע." 13. עינינו הרואות: אותם שיקולים ממש, אשר הדריכו את בית המשפט העליון, הדריכו גם את בית המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב בכדי להכיר בחיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת מו"מ לפשרה ובמהלכו. 14. אומנם נכון הדבר כי ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' שירי אף עורך בית המשפט הקבלה בין הרציונלים שבבסיס חיסיון חומר שהוכן לצורך משפט לרציונלים שבבסיס חיסיון חומר שנועד לשמש בהליך חלופי: ונכון הוא שבית המשפט קובע כי חומר אשר נועד לשמש בהליך חילופי יהיה חסוי רק כאשר ההליך החילופי נכשל; "אם ידע צד למחלוקת כי חומר הכנה שהכין לצורך פשר ה שנכשלה, עשוי לעמוד לעיון הצד שכנגד במשפט, שבא בעקבות מו"מ דרך ? , חומר שבעל דין מכין לצרכיו במסגרת מו"מ לפשרה, או הליך גישור או פישור יהיה זהה או דומה לחומר הנדרש לביסוס עמדתו הנפתח מאוחר יותר, מקום שההליך החילופי נכשל". 15. ואולם אין הדברים חלים ביחס למסמכים שהוחלפו במסגרת המו"מ לעריכת הסכמי הפשרה - בין שהצליחו בין שנכשלו - עם צדדים שלישיים, שאינם כלל צד להליך המשפטי. 16. כלל "חיסיון הפשרה"- כלפי צדדים שלישיים - ביחס לחומר שהוכן במסגרת ניסיונות הצדדים לקידום פיתרון מחלוקת ביניהם - הוא חיסיון כללי ומקורו באינטרס הציבורי החשוב לעודד פשרות ולאפשר לצדדים לנהל מו"מ לפשרה אפקטיבי, ללא כל חשש שמא ההצהרות והמצגים שהציגו, שמא מסמכים אשר הוחלפו בין הצדדים, יהיו חשופים בתביעה שתתנהל בין אחד הצדדים, ויעמדו לעוכריהם במסגרת ההתדיינות בבית המשפט. 17. אשר על כן, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים אשר הוחלפו בין המשיבים לצדדים שלישיים מר שחר ומר פניג'יל נדחית, בהיות מסמכים חסויים בחיסיון הפשרה". 18. כל צד יישא בהוצאותיו. חיסיוןפשרה