##חיסיון עורך דין-לקוח בדיני עבודה## תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאומצת מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (דב"ע לא/ 0-19) ולעיין במסמכים. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי ז"ל נ' אורי שימקו (ניתן ביום 13.6.07): "אכן, תקנה 119 מיועדת ליתן בידי בית המשפט כלי חשוב לעריכת איזון האינטרסים הנדרש בכגון דא. היא משרתת את התכלית בדבר צמצמום החסיונות והרחבת הגילוי. היא מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי 'מסך בערות'. היא מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין". חיסיון עורך דין-לקוח, חל על מסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו או מי מטעמו ולהם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין, בא להבטיח שהלקוח יוכל למסור לעורך הדין את כל המידע שברשותו, ללא חשש שמידע זה יגיע לידי אחרים. החיסיון הוא של הלקוח ולא של עורך הדין, ולכן רק הלקוח רשאי לוותר עליו. החיסיון הוא מוחלט, רק כל אימת שמוכח לבית המשפט שהתקיימו תנאיו של החיסיון, כאמור בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, ניתן ביום 13.06.2007; רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ, ניתן ביום 13.08.2006). שני תנאים מצטברים לקיומו של החיסיון הנ"ל: הראשון - מסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח; השני - יש להם קשר ענייני לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוחו (המר' (ת"א) 4109/57, 4020 כץ נ' קק"ל, פס"מ 1656; ע"א 632/77, 662 מוסקונה נ' עו"ד מאור, פ"ד לב(2) 321, 325-324). ##חיסיון בנק-לקוח בבית הדין לעבודה## בנק-לקוח הינו חיסיון יציר הפסיקה, אשר מתבטא בהענקת פטור לבנק מן החובה לגלות לבית המשפט את כל המידע הרלוונטי שבידו. מקור החיסיון בחובת הסודיות של הבנק כלפי לקוחותיו, שקיומה הוא מאינטרס הלקוחות והציבור גם יחד (רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764). החיסיון אינו פוטר את הלקוח מחובת הגילוי החלה עליו כל אימת שהדבר דרוש להכרעה במשפט. (י.קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1153 - 1154 (2009)), ת"פ (ת"א) 92/97 מדינת ישראל נ' מאיר עייני (ניתן ביום 3.12.2002), רע"פ 11364/03 פלונית נ' משטרת ישראל (ניתן ביום 31.4.04). ההגנה על סודיות המידע הבנקאי, אפוא, אינה מוחלטת אלא יחסית בלבד והיא ניתנת להסרה בהתאם למבחנים המקובלים לאיזון בין הזכות לפרטיות לבין צורכי המשפט - חיוניותו של המידע, הנחתה של תשתית עובדתית לכאורית, הימצאותן של ראיות חליפיות שלא תכרוכנה פגיעה בפרטיות והיקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק (בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 20.06.2005). זאת ועוד, החובה להעלות טענת חיסיון במקרה שיידרש ממנו לגלות במשפט מידע הנוגע ללקוחו היא של הבנק (גלעד נרקיס ומירב מור חובות החלות על הבנקים סדרי דין, כרך ג (2003), פרק 3, עמ' 221). עורך דיןבנקחיסיוןיחסי בנק לקוחלקוחותבית הדין לעבודה