רקע בפניי בקשה להתיר לנתבעת, מנורה חברה לביטוח (להלן :"המבקשת") לעיין בתסקירים שהוגשו בתיקים הפליליים ת.פ 231/05 בבית משפט לנוער, בטבריה ות.פ 62/05 בית משפט לנוער בבית שאן בהם הוגשו כתבי אישום כנגד המשיב. המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 16.5.06, כתוצאה ממנה הגיש תביעת נזקי גוף על פי חוק הפלת"ד. התיק החל להישמע בבית משפט השלום בנצרת בפני כב' השופט שכיב סרחאן - ת.א 6955-06 מור הרון נ' מנורה חברה. כב' השופט סרחאן בהחלטתו מיום 24.6.10 קיבל את בקשת התובע להעדר סמכות עניינית והעביר את התיק לבית המשפט המחוזי. טענות המבקשת לטענת המבקשת, בתסקירים המבוקשים כלול מידע רלוונטי שיש בו כדי להעיד על מהימנותו, וכן על כושר השתכרותו או על יכולתו הכלכלית של המשיב - עניינים הרלוונטיים לניהול הגנת המשיב בתביעה האזרחית. לטענתה, בשעה שהתובע תובע בתביעה אזרחית הוא מוותר על זכותו לפרטיות בכל נושא רלוונטי לברור טענותיו בדיוק כפי שהוא נדרש לוותר על סודיותו הרפואית. כן נטען כי בשלב ראשון על בית המשפט לעיין בתסקירים ואם ישתכנע כי הנם רלוונטיים אזי יאפשר למבקשת את העיון בהם. לטענתה, הוראת ס' 191-191א לחוק סדר הדין הפלילי מונעות גילוי תסקיר שירות מבחן למבקשת, הואיל ואיננה נמנית עם הגורמים שיכולים לעיין בתסקיר שכן עסקינן בחיסיון חומר שהוכן לשם הליך פלילי ספציפי. כן נטען כי תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי מונעת מסירת תסקיר שלא לצורך ההליך המשפטי אליו נמסר התסקיר. לכאורה, התקנה מורה על חיסיון מוחלט אך על פי תקנות 112-120 לתקנות סדר הדין האזרחי על המשיב לאפשר עיון במסמכים. כמו כן בהתאם לפסיקה שנתגבשה מדובר בחיסיון יחסי ועל כן לצורך מענה להצגת התסקירים יש לבחון את מידת הרלוונטיות במחלוקת בין הצדדים . המבקשת הפנתה להחלטתו של כב' השופט דאוד מאסן בת.א (בימ"ש שלום קריות) 5058/03 קורץ נ' ליוור ישראל בע"מ מאגר משפטי -תקדינט, שם הגיע השופט למסקנה שיש לאפשר לנתבעת עיון בתסקיר מאחר שמדובר בחיסיון יחסי ולא מוחלט. נקבע שם, כי תחילה על בית המשפט לעיין בתסקיר ולבחון את מידת הרלוונטית שלו לתביעה. לאחר עיון בתסקיר, נקבע כי הנו רלוונטי שכן שאלה המתייחסת למהימנות העד הנה רלוונטית לתביעה. כן נקבע שם כי לאור המחלוקת בשאלת תפקוד ואובדן כושר השתכרות לעתיד, המסמך הנו רלוונטי גם לסוגיה זו (בהמ"ש שם התיר לעיין רק בתסקירים הרלוונטיים). כמו כן נתבקש בבקשה זו, לראות את הבקשה לחשיפת סעיפי ליקוי הוגשה בתיק זה בשלב מוקדם יותר ע"י המשיב כחלק בלתי נפרד מהבקשה לעיון בתסקירים. לטענת המבקשת, בדיון בבית משפט ניתנה החלטה ללא דיון מעמיק, אולם, בעקבות הפסיקה שצוטטה בהחלטות כב' השופט מאסן לעיל, מן הראוי להתייחס לחשיפת המחיקות במסמכי שלטונות צה"ל כחלק אינטגראלי של הבקשה. טענות המשיב המשיב התנגד לבקשת המבקשת להתיר עיון בתסקירים ולחשיפת סעיפי ליקוי במסמכי שלטונות צה"ל. לטענת המשיב, בחודש 10/08 עתרה המבקשת, לבית משפט קמא (טרם העברת התיק למחוזי), בבקשה להורות למטה הארצי במשטרה, ליתן את פירוט הרישומים הפליליים של התובע והעבירות שלחובתו, בטענה כי המידע הנ"ל חיוני לניהול התיק בפרט לאור טענת המשיב לנכות פסיכיאטרית עקב התאונה. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת והתיר לה לקבל ממשטרת ישראל את כל המרשם הפלילי קרי, לא רק את גיליון ההרשעות אלא פירוט מלא אשר כלל גם התייחסות לחמישה תיקי מב"ד (משפטים וחקירות תלויים ועומדים ) שמתייחסים כולם, למעט אחד, לתקופה שהתובע היה קטין. במהלך חודש 2/09 עתרה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה לעיין בתיקים גופם ( 7 תיקים כולל מב"דים). בית המשפט (השלום) בהחלטתו מיום 30.3.09 התיר לנתבעת לעיין בתיק אחד ככל הנוגע לתיקי מב"ד נדחתה בקשתו . באשר לעיון בתסקירי שירות המבחן נטען כי התסקירים הנ"ל חסויים ועל כן אין ליתן עיון בהם. באשר לתיק פ 231/05 ( תיק פא בית שאן 414/05 ), מדובר בתיק מב"ד ואין להתיר עיון בו. בהתאם לפרוט המרשם הפלילי אשר התקבל לבקשת הנתבעת עוד בחודש 1/09 הופיע התיק שבנדון ( תיק פא בית שאן 414/05 ) כתיק מב"ד . בעניין זה ניתנה החלטתו של כב' בית המשפט קמא מיום 30.3.09 ולמעשה בקשה זו הנה מעיין בקשת רשות ערעור שאין לה מקום. למעלה מכך , נטען כי הזכות לפרטיות מעוגנת בס' 7 לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו וכן בחוק הגנת הפרטיות שניהם מחילים חיסיון ביחס למרשם הפלילי וס' 3 ו-5 לחוק המרשם הפלילי הקובעים את חיסיונו של המרשם הפלילי ומאפשרים מסירת מידע בהתאם. עוד נטען כי בבוא בית המשפט להידרש ליחסיות חיסיון המרשם הפלילי נשאלת שאלת הרלבנטיות בין ביחס לנושא הדיון ובין ביחס למהימנות של העד קרי, האם המסמך אשר בו מבוקש עיון הנו רלוונטי אולם, נעשתה אבחנה ברורה בין עיון בתיקי מב"ד ובין עיון בתיקים פליליים. בתיקי מב"ד שהנם תיקים תלויים ועומדים, הממתינים לבירור, שטרם התקבלה בהם החלטה על ידי המשטרה או הפרקליטות אם ייסגר תיק החקירה או שיוגש בו כתב אישום, יחול החיסיון ביתר שאת באופן שבו מצטמצמות הנסיבות המצדיקות הסרתו של החיסיון ואלו נסוגות מפני זכות החיסיון . עוד נטען כי מעמדם של תסקירי שירות המבחן מוגדר בסעיפים 191 ו- 191א לחוק סדר הדין הפלילי. מדובר בהוראות שבסיסם מחייב שלא לחשוף את הנאשם ואחרים לפרטים עובדתיים המפורטים בתסקיר. כמו כן תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת כי מי שיגיע לידיו תסקיר לצורך הליך משפטי לא ישתמש בתסקיר או בתוצאות של הבדיקות והחקירות האחרות שנמסרו ולא יגלה ידיעות שהגיעו לידו באמצעות התסקיר אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר התסקיר. לטענת המשיב, על בית המשפט לבחון את שאלת הרלוונטיות של התסקירים ובעניינו לא ברור מה הרלוונטיות של התסקירים הנדונים , בשעה שבקטין עסקינן . באשר לבקשה לחשוף את סעיפי הליקוי במסמכי שלטונות צה"ל טען המשיב כי מדובר למעשה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט זה מיום 14.2.11 שדחתה את בקשת המבקשת לחשוף את סעיפי הליקוי הצבאי של המשיב ואין מקום לשוב ולדון בכך. לטענת המשיב, יש לזכור כי חיסיון סעיפי הליקוי הינו מכוח פקודת מטכ"ל וכי אין הנתבעת מבהירה מהי הרלוונטיות של דרישתה להסרת החיסיון לגישתה, בנסיבות המקרה. כן נטען כי אין בקשת הנתבעת נתמכת בתצהיר. עוד הוסיף וטען המשיב כי קביעת הפרופיל וסעיפי הליקוי מהווים חוות דעת לכל דבר כאמור בתקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) המתירה הצגת מסמך המתייחס לטיפול רופאי שוטף שקיבל הנפגע , בדיקות שנערכו לצורך אותו טיפול ואינה מתירה הצגת מסמך הכולל את כל הממצאים והאבחנות שנמצאו כביכול על ידי עורך המסמך . לטענת המשיב, באיזון שבין הזכות לחיסיון ולפרטיות אל מול זכות העיון , יש להעדיף את זכות החיסיון והפרטיות ולדחות את בקשת המבקשת. דיון השאלה שיש לבחון במקרה דנן היא, האם ניתן להציג כראיה בהליך אזרחי שמנהל תובע כנגד נתבעת את תסקירי שירות המבחן שהוכנו במסגרת הליך פלילי שהתנהל כנגדו. בעניין זה, יש לטעמי להבחין בין שני התיקים שנתבקש בהם עיון בתסקירי שירות המבחן. בעניין תיק פ 231/05 ( תיק פא בית שאן 414/05 ), מדובר בתיק מב"ד ואין להתיר עיון בו. בהתאם לפרוט המרשם הפלילי, אשר התקבל לבקשת המבקשת עוד בחודש 1/09 הופיע התיק שבנדון (תיק פא בית שאן 414/05 ) כתיק מב"ד, העתק פירוט המרשם הפלילי צורף לתגובת המשיב לבקשה זו וסומן נספח א'. בית משפט קמא השלום שדן תחילה בתיק זה טרם העברתו, הכריע ביום 30.3.09 בעניין בקשת המבקשת לעיון בתיקים הפלילים ( ותיק זה כלול בהם ): "לעניין בקשת המבקשת לחשיפת תיקי המב"ד, סבורני כי דין הבקשה להידחות, שכן, תיקי מב"ד אינם בבחינת עבר פלילי, ולא בכדי לא זו בלבד שאין הם מגלמים אלא חקירה שלא הגיעה לכלל מיצוי, פעמים רבות בשל כך שלא ניתן היה כלל למצותה, אלא שיש בהם גם כדי להוות אינדיקציה על דרך השלילה, לכך שלא סברו גורמי החקירה שיש בידם מסת ראיות שיש בה סיכוי סביר להרשעה. כמו שאין לכך מקום במישור הפלילי, כך גם באזרחי, ותקף העיקרון שעומדת לאדם חזקת החפות כל עוד לא הורשע. ומעבר לכך, ברור, שחשיפת תיקי המב"ד, לא זו בלבד, שלא תועיל בדיון אזרחי הנסב על שאלת מהימנות בעל הדין שמנגד, אלא שיש בה אף כדי לסבך את הדיון שלא לצורך".(הדגשה בקו שלי י.א ). אינני משמש ערכאת ערעור על ההחלטה הנ"ל. בית משפט קמא ערך אבחנה בן תיקים פליליים בהם הוגש כתב אישום ובין תיקי מב"ד ולא אישר עיון בתיקי המב"ד ואף פסק כי יש במתן עיון בתיקי המב"ד בכללותם כדי להזיק ולסבך את הדיון. תסקיר שירות המבחן מהווה חלק מן התיק הפלילי, ואם לא הותר עיון בתיק - לא הותר עיון אף בתסקיר. הלכה היא, כי כל החלטה שניתנה טרם ההעברה לבית המשפט המוסמך שרירה וקיימת. אלא אם בוטלה על ידי בית המשפט שאליו הועבר העניין ( ראה ע"א 75/86 מנסור נ' מנסור פ"ד מ(3) 662 ). לאור ההחלטה הנ"ל, איני מאפשר עיון בתסקיר שירות המבחן בתיק זה. מכאן לבקשה לעיון בתסקיר שבתיק האחר - תיק 62/05 בית משפט לנוער בבית שאן . נושא גילוי מסמכים בהליך אזרחי מוסדר בתקנות 112-120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : "תקנות סדר הדין האזרחי"). תנאי מקדמי לגילוי ולעיון במסמך הוא, שהמסמך נשוא בקשת העיון והגילוי רלוונטי לזירת המחלוקת. גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית - כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצד השני אינו בהכרח אסור - רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54 (1995), והנטייה היא לקולא - רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ, דינים סג 338. בת"א (מחוזי חי') 995/05 ליפניצקי אלכסיי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ, תק-מח 2006(4), 6622 , 6627 (2006) נקבע : "כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי, על בית המשפט לבחון את הבקשה על פי "תרשים זרימה" שתחילתו בבדיקה, אם המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לחזית המחלוקת. נמצא המסמך המבוקש רלוונטי, יבחן בית המשפט אם יש בדין או בפסיקה חסיון, ואם כן, יש לבחון אם מדובר בחסיון מוחלט או חסיון יחסי. במקרה של חסיון מוחלט, בזה תם המסע. אם החסיון יחסי, או אם מדובר בערך מוגן כמו פרטיות, על בית המשפט לשקול את האינטרסים הנוגדים ולהכריע אם להורות על גילוי אם לאו - ת.א. (חי) 688/02 החסוי משה בן הרואה נ. טארק בדיר ואח', דינים מחוזי לג(7) 385 (2002). על פי תרשים הזרימה הנ"ל אבחן את הרלוונטיות של תסקיר שירות המבחן לחזית המחלוקת שבפניי . פסק דין מקיף בנושא הרלוונטיות, ניתן בהמ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ. בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (102 (3. שם, מציע לנו כב' השופט הנדל, מעין 'מבחן אצבע' לבחינת נושא הרלוונטיות : "רלבנטיות או שייכות לעניין הוא דבר שבהגיון. ... מסתבר שההגדרות אינן מקדמות בהרבה את הבנת מוסד הרלבנטיות, זה הוא עניין שבדרגה המסור לשיקול דעתו של השופט אשר נדרש לפעול בכוח הגיונו וכאדם סביר". (הרנון). "שאלות שהתשובות עליהן תורמות תרומה עניינית לפתרון הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים". (השופט קדמי, על הראיות חלק שני, תשנ"א עמ' 954) ... הרלוונטיות נבחנת תוך התייחסות לשאלות שניתן להפנות לעד או לבעל דין, במסגרת חקירה נגדית. לכאורה, שאלה המתייחסת ל"מהימנותו" של העד, היא רלוונטית "ואין בית המשפט נוטה להגביל השאלות המוצגות במסגרת זו, אם שאלות "ישירות" (כגון אלו המתייחסות לעברו להרשעותיו הקודמות של העד") ואם שאלות "עקיפות".... כל זאת, בכפוף לכלל של סופיות דברי העד בעניינים צדדיים - קדמי "על הראיות" חלק שלישי (מהד. משולבת ומעודכנת, התשנ"ט - 1452-1453 (1999. אם ניתן לשאול עד - קל וחומר בעל דין - על עברו הפלילי, הרי שמסמך, שיש בו כדי לאשר או להפריך, מיניה וביה, את תשובתו של העד, הוא, לכאורה, מסמך רלוונטי למהימנותו של העד. וככלל, מהימנות היא עניין רלוונטי למשפט - קדמי, לעיל, עמ' .1451 ( הדגשה בקו שלי י.א ). במקרה דנן , אין חולק כי מסמך כזה , תסקיר שירות מבחן, יש בו כדי להפריך תשובתו של עד לגבי שאלות המתייחסות לעברו ו/או להרשעותיו הקודמות ועל כן הנו רלוונטי לבחינת מהימנות המשיב. זאת ועוד, לא נטען על ידי המשיב כי התסקיר אינו רלוונטי אלא כל שנטען הוא לחיסיונו. כעת יש לבחון את השלב הבא- האם עסקינן בחיסיון מוחלט או יחסי ? סעיף 191 לחוק סדר הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע כך : "העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין". הוראה זו מתייחסת להליך הפלילי, אך הרציונל הטמון בה הוא, שלא לחשוף את הנאשם לפרטים עובדתיים בתסקיר העלולים להסב לו נזק נפשי או פסיכולוגי - בג"ץ 2754/94 יצחק לוי נ. שרת העבודה והרווחה, פ"ד נ(4) 353. בנוסף להוראת סעיף 191, נפנה להוראת הסודיות הקבועה בסעיף 29 ל תקנות העמדת עבריינים במבחן (שירותי המבחן) , התשי"ט-1959 הקובעת כלהלן: "הגיעה לאדם ידיעה תוך כדי ביצוע תקנות אלה, ישמור אותה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע כל חיקוק או במידה שקיבל אישור לכך מקצין-המבחן הראשי". אמנם סודיות לחוד וחיסיון לחוד. עם זאת, יש ומהוראת סודיות שבחוק, ניתן לגזור חיסיון - ראה, בהרחבה החלטת כב' השופט עמית בת.א. (חי) 147/01 דן רודי נ. אי. די. בי. ליסינג, דינים מחוזי לד(4) 382 . ס' 50א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע : 50 א. עדות עובד סוציאלי [תיקון: תשנ"ו] (א) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה". (הדגשה בקו שלי י.א ). אם כך, על תסקיר קצין המבחן חל חיסיון יחסי שכן מדובר בקצין מבחן שהנו עובד סוציאלי והחיסיון הסטטוטורי שקבוע לגביו הנו חיסיון יחסי כעולה מהוראת ס' 50א לפקודת הראיות, הקובע כי החיסיון יוסר, אם מצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שיש שלא לגלותה. לאחר שהגעתי לידי מסקנה כי עסקינן בחיסיון יחסי ולא מוחלט ניתן לעבור לבחינת השלב הבא. הסרת החיסיון תיעשה על פי איזון בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין. על מנת להכריע בשאלה זו, אני סבור כי ראוי שבית המשפט יתרשם תחילה מהאמור בתסקיר, מבלי שתוכנו יובא לידיעת המבקשת וזאת מכוח סמכותו של בית המשפט להידרש למסמך נשוא טענת חיסיון, מבלי שהצד השני יעיין בו, אשר מעוגנת בתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי. באשר לבקשה לחשוף את סעיפי הליקוי במסמכי שלטונות צה"ל סבורני כי יש לדחות בקשה זו על הסף שכן בעניין זה ניתנה על ידי החלטה כבר ביום 14.2.11 הדוחה את בקשת המבקשת: " לא שוכנעתי כי יש לחשוף את סעיפי הליקוי מתוך התיק הצבאי שהומצא לב"כ הנתבעת. ודאי לא שוכנעתי שיש לעשות זאת בשלב זה. מה שחשוב הם הממצאים הרפואיים והנפשיים שבתיק ועל יסודם יוכל ב"כ הנתבעת לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, באשר לשאלה האם מתוך חמשת האחוזים שנקבעו לתובע בתחום הנפשי, יש לנכות חלק מהם בשל עבר קודם, זאת על יסוד הממצאים העובדתיים רפואיים ונפשיים שבתיקו הצבאי, ללא שום קשר לסעיף כזה או אחר שקבע צה"ל לתובע" ברי כי אין לשוב ולדון בבקשה זו, באם חפצה המבקשת בשינוי החלטתי, היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. סוף דבר אני מורה למזכירות בית המשפט לנוער בבית שאן (או בכל בית משפט אחר אליו עבר התיק) להעביר לעיוני את תסקיר שירות המבחן בת.פ 62/05 בית משפט לנוער בבית שאן , אשר העתקו יועבר במעטפה סגורה לתיק בית המשפט. אין צו להוצאות . ב"כ המבקשת ימציא העתק החלטה זו לבית משפט השלום לנוער בבית שאן. להמציא לצדדים משפט פליליחיסיון