התובעת טוענת כי הנתבעת לא שילמה לה דמי ביגוד שלוש שנים טרם פיטוריה ולפיכך הינה זכאית לדמי ביגוד עבור שנתיים.   הנתבעת טוענת כי התובעת לא היתה זכאית לתשלום עבור ביגוד ועבור הוצאות רישוי וביטוח רכב, כי התובעת לא פירטה את מקור זכויות אלו, ולחילופין, גם אם היתה זכאית, יש לראות בתובעת כמי שויתרה על זכויות אלו לאור השיהוי בהגשת תביעתה, שלוש שנים לאחר מועד פיטוריה.     18. ראשית, נציין כי דמי ביגוד והחזר הוצאות רכיב במהותן הינן זכויות נלוות, ולפיכך חל עליהם הכלל לפיו לא ניתן לתבוע זכות נלווית לשכר לאחר תום יחסי עבודה בין הצדדים. כל עוד לא נקבע אחרת בהוראה מפורשת בכל מקרה אחר, ומשלא נקבעה זכות זאת מפורשות - חזקה שאינה קיימת (ראה: דב"ע נג 3/223-3 פלסטין פוסט בע"מ - ג'ואנה יחיאל, פד"ע כז, עמ' 43 ; ע"ע 300080/98 כהן אברהם - גביר קבלנים בניה ופיתוח בע"מ, עבודה ארצי כרך לג 79, 22).   19. החזר הרישוי והביטוח לרכב שולמו לתובעת כל שנה עד לשנת 2000 (תלושי השכר נספח ג' לתצהיר התובעת). לטענת הנתבעת, עקב קשיים כלכליים, החזר הוצאות רכב בוטל לעובדי האדמיניסטרציה בשנת 2001. התובעת בחקירתה אמרה כי ידעה על ביטול ההטבות האמורות (עמ' 3 ש' 24-26).   נוסף על כך, תלושי השכר של התובעת מהווים השתקפות של זכות נלוות זו ולמעשה כל תשלום הנוגע להחזר ההוצאות הנוגעות לרכב, בא לידי ביטוי בתלוש השכר, ולתובעת היתה קיימת יכולת המעקב לגבי ביצועו. למרות זאת, בשנים בהן התובעת לא קיבלה החזר הוצאות רכב, היא לא פנתה לנתבעת כלל בעניין זה (עמ' 4 ש' 6-10 ).   20. לאור האמור, מאחר והתובעת לא הראתה את מקור זכאותה להחזר הוצאות רכב וגם לא הוכיחה כלל את ההוצאות בפועל, ומאחר ולא נקבע כך בהוראה מפורשת בין הצדדים, מאחר והתובעת לא פנתה כלל אל הנתבעת בעניין זה ומאחר ומדובר בזכות נלווית, דין תביעת התובעת להחזר הוצאות הרכב, להידחות.   21. בדומה לכך, אין בידינו לקבל את תביעת התובעת לתשלום דמי ביגוד. על פי הפסיקה, הזכות לקבלת דמי ביגוד הינה זכות נלווית וככזו היא אינה ברת פדיון אלא אם נאמר אחרת מפורשות בהסכם בין הצדדים, דבר שכאמור, לא הוכח בפנינו.   תביעת התובעת לתשלום דמי ביגוד נדחית.ביגוד עבודה