המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את החיבור האריתמטי של דמי הניהול כאמור בדרישות התשלום שצורפו לכתב התביעה בסך של 37,065 ₪ . לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה ( 1.10.12 ) ועד מועד התשלום המלא בפועל , כפי שעשה בית המשפט המחוזי . טענות אחרות נגד תוקפו המחייב של הסכם הניהול 19. הנתבעת טוענת כי הסכם הניהול הוא חוזה אחיד הכולל שורה ארוכה של תנאים מקפחים שיש להורות על ביטולם . לצורך דיון בענין זה מבוקש לצרף להליך את היועץ המשפטי לממשלה . התובעת טוענת כי יש לדחות טענות אלה כיוון שהתובעת אינה צד להסכם הניהול וכיוון שבית המשפט המחוזי כבר קבע כי היה על הנתבעת לחתום על הסכם הניהול ובהתאם חישב את הסכום שפסק בהתאם לדרישות התשלום של התובעת . 20. לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני קובע כי יש לתת לנתבעת רשות להתגונן בטענות נגד תוקפו של הסכם הניהול וכנגד החיובים המבוססים על הוראותיו , למעט החיוב שעניינו דמי ניהול . 21. ראשית , אין למעשה מחלוקת כי הסכם הניהול הוא חוזה אחיד . ב"כ התובעת אינו מכחיש טענה זו במסגרת תגובתו . יתרה מזאת בס' 8 של כתב התביעה המתוקן בהליך הקודם מצטט ב"כ התובעת את מכתבו מיום 8.12.10 לב"כ הנתבעת בו דחה את אפשרות של ניהול מו"מ לקראת חתימה על הסכם ניהול חדש כיוון שהסכם הניהול הוא אחיד לכל הדיירים ודמי הניהול אינם ניתנים למו"מ . 22. שנית , לא ניתן מענה מלא וחד משמעי לכל הטענות המפורטות של הנתבעת לפיהן הסכם הניהול רצוף תנאין מקפחים . כך , למשל , בס' 12 לתגובה הסתפק ב"כ התובעת בתגובה לפיה סעיף 2.6 להסכם הניהול הוא סעיף סביר והגיוני מבלי להסביר את עמדתו , כפי שנעשה לגבי סעיפים אחרים . 23. שלישית , לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה לא ניתן להפעיל את מנגנוני הפיקוח הקבועים בהסכם הניהול כיוון שהבנין לא נרשם כבית משותף . התובעת הוסמכה ע"י חברת סער לתת שירותי ניהול ולגבות את דמי הניהול ולכן אינה יכולה להתנער מחובתה להסביר כיצד ניתן להפעיל את מנגנוני הפיקוח של בעלי היחידות על חברת הניהול ואף להראות כיצד הדבר נעשה בפועל . בשלב זה , לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה אין כל מנגנון פיקוח על חברת הניהול במשך שנים והדבר מקפח את בעלי היחידות , שהנתבעת היא אחת מהם . 24. רביעית , בהליך הקודם לא נקבע כל ממצא לגבי האפשרות לתקוף את הסכם הניהול בשל היותו חוזה אחיד הכולל תנאים מקפחים . בית משפט השלום לא נדרש לכך שכן קבע כי הסכם הניהול אינו מחייב את הנתבעת . בית המשפט המחוזי הדגיש כי הוא מסתמך על הסכם הניהול משום שהצדדים הסכימו שפסק הדין ינתן ללא שמיעת ראיות ובמצב דברים זה די בפירוט המופיע בדרישות התשלום שצורפו לתביעה . בחינה זהירה של הנמקת בית המשפט המחוזי בהליך הקודם , אינה מצדיקה להשתיק את הנתבעת מלהעלות טענות מפורטות וממשיות נגד קיומם של תנאים מקפחים בהסכם הניהול . הטענה לפיה התובעת אינה מאירה את המרכז בצורה נאותה לא פורטה כנדרש 25 . הטענה שהועלתה בס' 11 לבקשה לפיה התובעת אינה מאירה את המרכז בצורה נאותה ולכן הנתבעת נאלצה להאיר את המרכז בעצמה ולדאוג לשמירה קבועה על רכושה בעלות גבוהה מסכום התביעה , לא פורטה במידה הנדרשת לשם בירורה במסגרת הליך זה . 26. הפסיקה קובעת כי מי שמבקש להגיש תביעה שכנגד במסגרת תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר וכן מי שמבקש להעלות טענת קיזוז , נדרש לפרט ולכמת את טענותיו במידה הנדרשת במסגרת כתב תביעה . במקרה דנן , הנתבעת לא עמדה בדרישה זו כאשר לא נתנה כל פירוט בנוגע למועד בו התגלתה בעיית התאורה , הפניות שנעשו לתובעת בענין זה , תשובות התובעת לאותן פניות , ככל שהיו כאלה , וההוצאות שנגרמו לנתבעת בעקבות בעיית התאורה הנטענת . 27. עוד יש לזכור לענין זה כי תביעת התובעת דומה במהותה לתביעת נציגות בית משותף כנגד דייר לתשלום ועד בית . בענין זה ישנה פסיקה עקבית לפיה על הדייר לשלם את דמי הוועד גם כאשר יש לו טענות ממשיות כנגד גובה התשלום וכנגד טיב השירות שנותן ועד הבית בתמורה לדמי הוועד , תוך העלאת טענות אלה במסגרת תביעה נפרדת של הדייר נגד הנציגות . באופן דומה , גם במקרה דנן , ראוי לאפשר בירור נפרד של המחלוקת לגבי גובה תשלום דמי האחזקה וההוצאות הנוספות במסגרת הליך זה , מבלי לסרבל את ההליך ע"י הוספת טענות קיזוז ותביעה שכנגד , שלא פורטו כנדרש . החיוב בגין הוצאות חד פעמיות לא פורט כנדרש ולא נתמך באסמכתאות 28 . לא מצאתי בתביעה או בתשובה לתגובה מענה משכנע וחד משמעי לטענות שהועלו בבקשה בכל הנוגע לחיובים בגין הוצאות חד פעמיות . אין מקום לקבל כבר בשלב הזה את הטענה לקיומו של השתק פלוגתא המבוססת על תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בהליך הקודם , שכן בית המשפט המחוזי הדגיש בהנמקתו כי היא מבוססת על האופן בו התנהל ההליך הקודם , בו לא נשמעו ראיות . 29. לכאורה יש טעם לפגם בכך שהנתבעת לא שילמה את הסכום שבו היא מודה מתוך כל אחת מדרישות התשלום . למעשה , עיון בחליפת המכתבים שצורפה לכתב התביעה המתוקן בהליך הקודם , מלמד כי ב"כ התובעת מנע את אפשרות לתשלום חלקי כאשר הודיע כי דרישות התשלום מבוססות על הסכם הניהול ואם אלו לא ישולמו במלואן תוך 7 ימים תוגש תביעה לתשלומן . במצב דברים שכזה , מצאתי לנכון ליתן רשות להתגונן ללא תנאי גם בנוגע לרכיבי החיוב שעניינם הוצאות חד פעמיות . סיכום 30. לאור האמור לעיל , ניתן בזאת פסק דין חלקי המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת דמי ניהול בהתאם להסכם הניהול ודרישות התשלום בסך של 37,065 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 1.10.12 ועד למועד התשלום המלא בפועל . לגבי יתרת סכום התביעה , אני נותן לנתבעת רשות להתגונן בכל הטענות שהעלתה למעט הטענה לענין רכיב דמי הניהול והטענה לפיה התובעת אינה מאירה את המרכז בצורה נאותה . לאור תוצאת ההחלטה ונימוקיה , מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו . דמי ניהול