חישוב דמי שיקום מקצועי

1. הנתבע אישר לתובע הליך של שיקום מקצועי, ובמסגרת הליך זה הוא החל ללמוד לתואר "הנדסאי תוכנה" ב"מכללת הצפון" בתקופה שמיום 1.10.01 עד ליום 31.7.03 (להלן "תקופת השיקום"). 2. לאחר בירור שנערך במסגרת הדיון בתיק, כולל פגישה עם התובע ועריכת פרוטוקול בפני פקיד התביעות של הנתבע, טענות התובע הן באשר לבסיס חישוב התשלום בתקופת השיקום, ותשלום עבור הוצאות אש"ל והוצאות ספרים. הנתבע טען כי הוא שילם לתובע את כל זכאותו על פי דין במשך כל תקופת השיקום. על כן, התביעה שבפנינו מתייחסת לזכאותו של התובע להפרשי גמלה בגין תקופת השיקום, ותשלומים בגין אש"ל והחזרי הוצאות (ספרי לימוד). 3. מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור של מר ג'ברין אחמד, מנהל תחום שיקום - סניף נצרת. בתעודת עובד ציבור התייחסות לטענות התובע, כדלקמן: "לגבי דמי שיקום: נפגע עבודה בתקופת הכשרה מקצועית שאינו מקבל קצבת נכות חודשית, ישולמו לו דמי שיקום בגובה קצבת הנכות שהיתה משתלמת לו, לו דרגת נכותו היתה בשיעור 100%. וזאת לפי סעיף 9 א' 2 מתקנות בדבר שקום מקצועי. לגבי האש"ל: המחוקק לא הורה על תשלומי אש"ל בתהליך השקום, אך המוסד ומתוך דאגה לצרכיהם של המשתקמים אפשר תשלומי אש"ל בתנאים שעיגן בתדריך הוראות שיקום מקצועי בו נאמר: להוצאות כלכלה זכאי רק משתקם שנאלץ לצורך ביצוע תוכנית השיקום, לשהות במקום שונה מזה שבו מתקיימת תוכנית השקום שנקבעה לגביו, ומתקיימים בו שני התנאים הבסיסיים הבאים: א. הוא יוצא לצורך ביצוע תוכנית השקום אל מקום שאינו בשטח השיפוט של הרשות המקומית של מקום לימודיו. ב. במקום ההכשרה שיש להגיע אליו מרוחק יותר מ- 10 ק"מ מגבולות שטח השיפוט שבו מתקיימת תוכנית השיקום הרגילה. כאמור מר שחברי לא נאלץ לשהות מחוץ למכללת הצפון לצורך ביצוע תוכנית השקום והלימודים התבצעו בה בלבד. לגבי החזר מכשירי לימוד: המחוקק לא הורה על תשלום החזרי מכשירי לימוד בתקנות השקום, אך המוסד ומתוך דאגה לצרכיהם של המשתקמים אפשר תשלום החזרי מכשירי לימוד לפי התנאים שעגן בתדריך ההוראות בדבר שקום מקצועי. למר שחברי שולמו פעמיים החזר מכשירי לימוד, ב- 11/02 סך של 724 ₪ וב- 12/02, 769 ₪, ואלה הסכומים המקסימלים שהמוסד ממן עבור מכשירי לימוד. בישיבה שלי עם מר שחברי במשרדינו ביום 28/1/04 שאל לגבי החזר מכשירי לימוד ולאחר שהראיתי לו את התשלום הבין ולא הכניס את הנושא לפרוטוקול שנחתם על ידו". 4. דיון והכרעה: באשר לזכאות התובע לדמי שיקום, טוען הוא כי הסכום שהוא מקבל הינו פחות מהסכומים שהוא קיבל במסגרת גמלת הבטחת הכנסה, לפני תקופת השיקום. הזכאות לדמי שיקום נקבעה בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"), על פי הסמכה לפי סעיף 88 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 ותקנה 9 (א) קובעת: "לנפגע שניתן לו שיקום מקצועי ישולמו - (1) הוצאות כלכלה, לינה ונסיעה שנגרמו לו בקשר לשיקום במקצועו בשיעור ובאופן שנקבעו בתקנות 43 ו-44 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת-נכות לנפגעי-עבודה), התשט"ז-1956; (2) ההפרש שבין קצבת הנכות המשתלמת לו ובין קצבת הנכות שהיתה משתלמת לו אילו דרגת-נכותו היתה 100% אם הוא מועסק בהכשרתו המקצועית לשיקום לא פחות מ-20 שעות לשבוע, או אם לדעת לשכת העבודה של שירות התעסוקה, עקב שיקומו הוא אינו ניתן לסידור בעבודה לתקופת היותו בהכשרה מקצועית; אם אין משתלמת לו קצבת-נכות ונתמלאו התנאים כאמור - ישולם לו סכום השווה לקצבה שהיתה משתלמת לו אילו דרגת-נכותו היתה 100% (להלן - דמי-שיקום)". בהתאם לאמור בתעודת עובד ציבור, שלא נסתר על ידי התובע, הוא מקבל דמי שיקום בסכום שווה לקצבת נכות בשיעור 100%, בהתאם לתקנות. אין נפקא מינה מהו הסכום שקיבל התובע כאשר היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, מאחר ומדובר בשתי גמלאות שונות, על פי הוראות חיקוק שונות. באשר להוצאות כלכלה, מפנות התקנות לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956, הקובעות בתקנה 43: "(א) המוסד יחזיר לנפגע, לפי דרישתו, הוצאות כלכלה ולינה בשיעורים המשתלמים לעובד מדינה בדרגה ט' בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, וכן יפצה אותו על הפסד זמנו, במידה שנגרמו במישרין על ידי התייצבותו בפני ועדה, ועדה לערעורים, יועץ רפואי כאמור בתקנה 3 או על ידי התייצבותו לבדיקות אחרות לפי תקנות אלו. הוצאות כלכלה לארוחת צהריים ישולמו לנכה רק אם הוא צריך לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12:00-16:00. (ב)..." הוראה זו מתייחסת להופעת מבוטח בפני ועדה, וניתנת להתאמה למקרה של מבוטח הנמצא בשיקום מקצועי, בשינויים המחויבים. הנתבע הסדיר את התשלומים המגיעים למקבלי דמי שיקום באמצעות הנחיות פנימיות, לפיהן יקבל אש"ל רק מי שנדרש להגיע, לצורך הכשרה מקצועית, למקום מחוץ לשטח שבו מקום לימודים הרגיל. הוראה זו היא סבירה ואינה עומדת בניגוד להוראות הדין החלות על דמי שיקום. בהתאם לכך, לא זכאי התובע לתשלום עבור אש"ל בגין תקופת השיקום. באשר להחזר בגין ספרי לימוד, התובע קיבל סכומים כפי שעולה מתעודת עובד ציבור ולא הצביע על מקור משפטי לזכאותו לתשלומים נוספים, שאינם מוסדרים בחיקוק. לאור האמור לעיל, יש לקבוע כי התובע קיבל כל הסכומים המגיעים לו בגין תקופת השיקום ודין תביעתו להידחות. 5. בהתאם לאמור, אנו דוחים את תביעתו של התובע. בהתחשב כי מדובר בתיק בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 6. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. שיקום מקצועי