עניינו של הליך זה אופן חישוב גמלת שמירת הריון המגיעה לתובעת, מורה במקצועה. רקע: העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן כמפורט באישור משרד החינוך מיום 17.8.2010: מיום 1.9.2008 עד יום 31.8.2009 היתה התובעת בשנת שבתון. בשנת השבתון הועסקה כמדריכה בהיקף משרה של 0.166 בלבד. בשנים הקודמות לשנת השבתון הועסקה במשרה מלאה. ביום 1.9.2009 חזרה התובעת לעבודה בהיקף של משרה מלאה בבית הספר הרצל יהוד בהוראה והדרכה. מיום 3.9.2009 היתה התובעת בשמירת הריון ושולמו לה דמי מחלה עד יום 20.11.2009. מיום 21.11.2009 עד יום 24.2.2010 קיבלה התובעת גמלת שמירת הריון מהמוסד לבטוח לאומי (להלן - המוסד). התובעת ילדה ביום 24.2.2010 והיתה בחופשת לידה מיום 24.2.2010 עד יום 1.6.2010. על פי פירוט שכרה של התובעת שהומצא למוסד שכרה של התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה היה כמפורט להלן: יוני 2009 - 1,638 ₪ . יולי 2009 - 1,813 ₪. אוגוסט 2009 - 1,585 ₪. ספטמבר 2009 - 10,746 ₪. אוקוטובר 2009 -10,746 ₪. המוסד שילם לתובעת גמלת שמירת הריון וכן דמי לידה על בסיס שכרה בתקופה יוני 2009 עד אוגוסט 2009. התובעת הגישה שתי תביעות: האחת - בעניין חישוב גמלת שמירת הריון (9930-06-10) והשניה בענין חשוב דמי הלידה (19584-09-10). לטענתה הפסיקה את עבודתה ביום 20.11.2009 ואין משמעות לכך שעד יום 20.11.2009 שולמו לה דמי מחלה. לכן, יש לחשב את הגמלאות להן היא זכאית על בסיס שכרה בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2009. לאחר הגשת התביעה הודיע המוסד כי נוכח העובדה כי דמי המחלה שולמו על ידי המעסיק עד יום 19.11.2009 שונה רבע השנה לצורך חישוב דמי לידה לחודשים אוגוסט 2009 עד אוקטובר 2009, כך שדמי הלידה חושבו על בסיס שכר אוגוסט 2009 בסך 1586 ₪ ושכר ספטמבר ואוקטובר 2009 בסך 10,746 ₪. התובעת הודיעה כי אינה חולקת על אופן חישוב דמי הלידה ונותרה להכרעה המחלוקת בדבר אופן חישוב גמלת שמירת הריון.  טענות הצדדים: המוסד טען כמפורט להלן: בהתאם לסעיף 58 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995 שמירת הריון מוגדרת כ"העדרות מהעבודה בתקופת הריון" המתחייבת בין היתר בשל "מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". סעיף 60 לחוק קובע כי "גמלה לשמירת הריון, בכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54... לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון". על פי האישור הרפואי שהמציאה התובעת היא היתה בשמירת הריון מיום 1.9.2009. העובדה כי שולמו לתובעת דמי מחלה השוללים את זכותה לגמלת שמירת הריון בעד התקופה בה שולמו לה ימי מחלה על פי סעיף 61(א) לחוק אין בה כדי לשנות את "היום הקובע" לענין חישוב השכר הרגיל לפי סעיף 60 לחוק. לכן יש לחשב את גמלת שמירת הריון על בסיס השכר לחודשים יוני, יולי ואוגוסט 2009. תכלית תשלום גמלת שמירת הריון היא להחליף הכנסה שהתקבלה אצל המבוטחת לאורך זמן תכוף לפני קרות האירוע המזכה. במקרה הנדון האירוע הרפואי המזכה החל ביום 1.9.2009. אין מקום לקבוע כי הבסיס לגמלה יהיה הכנסה ששולמה לתובעת לאחר תחילת המצב הרפואי המזכה ביום 1.9.2009. הדרך היחידה "להתגבר" על עניין היום הקובע היא ליצור נתק בין חופשת המחלה לשמירת ההריון ולהמציא אישור רפואי חדש לעניין מועד תחילת שמירת ההיריון. התובעת טענה כי היא זכאית לקבל גמלת שמירת הריון על בסיס שכרה במשרד החינוך בתקופה ספטמבר 2009 עד נובמבר 2009. בתקופה זו התובעת קבלה שכר מלא על חשבון ימי מחלה שנצברו לזכותה והיתה עובדת מן המניין במשרד החינוך השוהה בחופשת מחלה; דין דמי מחלה כדין שכר עבודה ושולמו דמי ביטוח מדמי המחלה ששולמו לתובעת; התובעת הפסיקה עבודתה ויצאה לשמירת הריון ביום 20.11.2009, ולכן הבסיס לחישוב הגמלה צריך להיות שכרה בחודשים ספטמבר 2009 עד נובמבר 2009; עמדת המוסד גורמת עוול לתובעת אשר שלמה 19 שנה דמי ביטוח ממלוא שכרה, וכאשר נזקקה לתשלום גמלה מן המוסד משולמת לה גמלה על בסיס 16% משכרה המלא וללא התחשבות במענקי השבתון אותם קבלה לתקופה יוני 2009 עד אוגוסט 2009; אין מקום לחייב את התובעת לפנות לרופא לנשים ולהמציא אישור רפואי לפיו שמירת ההריון החלה ביום 20/11/09, דהיינו להמציא אישור פיקטיבי, ורופא הנשים של התובעת מסרב להמציא אישור מתוקן, לנוכח העובדה שהאישור המקורי עליו חתם דינו כתצהיר. הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים אני קובעת כי דין התביעה להתקבל מנימוקים שיפורטו להלן. סעיף 48 לחוק ביטוח הלאומי קובע כי "היום הקובע" הוא היום "שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה". בסעיף 50 לחוק נקבע כי מבוטחת לעניין דמי לידה היא עובדת או עובדת עצמאית ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד תקופות שונות בתכוף לפני היום הקובע. סעיף 58 לחוק הבטוח הלאומי קובע כי מבוטחת לעניין גמלת שמירת הריון היא עובדת או עובדת עצמאית שמתקיימות בה הוראות סעיף 50 לחוק ולענין זה "היום הקובע" הוא "היום הראשון לשמירת ההריון". בסעיף 60 לחוק נקבע כי לעניין חישוב שכר העבודה הרגיל "היום הקובע" הוא "היום הראשון לשמירת ההריון". בטופס התביעה לגמלת שמירת הריון הצהירה התובעת כי הפסיקה לעבוד בשל שמירת הריון מיום 20.11.2009. אני סבורה כי יש לפרש את המושג "היום הקובע" בסעיפים 58 לחוק ו - 60 לחוק לא כיום שבו החל המצב הרפואי של שמירת הריון אלא כיום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד עקב שמירת הריון. במקרה הנדון התובעת תבעה גמלת שמירת הריון בחודש נובמבר 2009 ולתקופה מיום 20.11.2009, והצהירה על יום זה כיום בו הפסיקה לעבוד עקב שמירת הריון, ולכן יש לראות את היום הקובע כיום 20.11.2009.. האבחנה שעשה המוסד בין "היום הקובע" לעניין תשלום דמי לידה לבין "היום הקובע" לעניין תשלום גמלת שמירת הריון במקרה הנדון היא מלאכותית. אין מחלוקת כי התובעת לא עבדה בפועל החל מיום 1.9.2009. כשם שלצורך חישוב דמי לידה המוסד ראה את היום שבו הפסיקה התובעת לעבוד בהיותה בהריון כיום 20.11.2009 יש לראות מועד זה גם כיום שבו הפסיקה לעבוד עקב שמירת הריון. אין מקום לדרוש מהתובעת להמציא אישור רפואי אחר. האישור הרפואי ניתן לתובעת ביום 29.11.2009. למרות האמור ולמרות שהתובעת לא היתה זקוקה לאישור כי הייתה בשמירת הריון מיום 3.9.2009 מצא לנכון הרופא לציין כי על פי הממצאים הרפואים על התובעת היה להיות בשמירת הריון מיום 1.9.2009. אולם אין בעובדה זו כדי לקבוע את "המועד הקובע" לצורך תשלום גמלת שמירת הריון. בתקופה בה שולמו לתובעת דמי מחלה היא אכן הייתה, כטענתה, עובדת מן המניין במשרד החינוך השוהה בתקופת מחלה, ולא עובדת שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון. עוד יש לציין כי שולמו דמי ביטוח לאומי מדמי המחלה, השווים לשכרה המלא של התובעת, כך שהתובעת אינה תובעת תשלום גמלה על יסוד שכר שונה מהשכר בגינו שולמו לה דמי ביטוח בתקופה שקדמה למועד ממנו היא תובעת תשלום גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. סוף דבר - התביעה מתקבלת ועל המוסד לחשב מחדש את גמלת שמירת הריון של התובעת כאשר "היום הקובע" הוא יום 20.11.2009. הואיל והתובעת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי אין צו להוצאות. זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. הריוןשמירת הריון