שיטת מדרג הראיות "שיטת המדרגים" נקבעה בבר"ע 1364/04 ע"י כב' השופט שנלר , טרם התיקון לחוק מידע גנטי שנכנס לתוקפו ביום 30.11.08. מטרתה מניעת הבאת ראיות, היכולות לפגוע בעקרון טובת הילד, בנסיבות בהם מתעורר חשש לפגיעה במעמדו האישי, ומורכבת מכמה שלבים: שלב א- הבאת ראיות בדבר מצבו של הקטין וקשריו עם המעורבים. מצב הקטין ונסיבותיו בעת הדיון, ללא הבאת ראיות בדבר הורתו. בשלב זה ניתן להיעזר בחוות דעת מומחים כולל תסקירי עו"ס לס"ד. בתום השלב, ניתן להגיע למסקנה, כי מבחינת טובת הקטין, אין לשמוע ראיות נוספות ולא ראיות בדבר הורותו של הקטין, לאחר בחינת טובת הקטין ועניינו של הגבר הזר. שלב ב- ככל שבית המשפט מחליט, שאין די בראיות הנסיבתיות לצורך הכרעה בסוגיה העומדת לפניו, ניתן להורות על הרחבת המסגרת הראייתית, באופן שימזער ככל הניתן פגיעה באינטרס או זכות של הקטין. ייתכן ובית המשפט יאפשר הבאת ראיות, לרבות בדבר נסיבות הורתו של הקטין, אולם לא יתיר להביא ראיות חפציות או מדעיות, שתוצאתן תפגע בילד. שלב ג- ביצוע בדיקת רקמות, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה, כי טובת הקטין מחייבת בדיקה לאחר שיביא בחשבון את ההשפעה על הקטין ,בטווח המיידי ובטווח העתידי. חוק מידע גנטי ו"שיטת המדרגים". אין מחלוקת כי חקיקת חוק מידע גנטי, המגבילה את שיקול הדעת שהיה לבית המשפט בעבר , מחייבת דיון בשאלת בחינת המדרגים שנקבעה קודם לכן. כב' השופטת קינן במסגרת רמ"ש 36865-12-09 (מיום 14.4.10) קובעת: "משנשמט הבסיס לפסה"ד של בית המשפט המחוזי עם הגבלת שיקול הדעת של ביהמ"ש, על פי התיקון לחוק, ספק אם יש כיום רלוונטיות למתווה המדרגים שנועד לאפשר לבית המשפט לשקלל את כלל האינטרסים בבואו להפעיל את שיקול הדעת במסגרת שהייתה נתונה לו בשעתה." אין מחלוקת כיום, כי בענין של חשש לממזרות, מעבר בין מדרג שני למדרג שלישי, אפשרי רק במסגרת שנקבעה ע"י המחוקק, באופן המעקר קביעת אבהות, על בסיס בדיקה, בעת חשש לממזרות, אלא במצבים קיצוניים של סכנת חיים, או נכות חמורה ובלתי הפיכה באדם. לאחר חקיקת חוק מידע גנטי קיימות שתי גישות עיקריות: האחת- דחית התביעה בהתאם להוראות חוק מידע גנטי. גישה בה נקטתי בפסק הדין שניתן בתיק זה בו נדחתה התביעה לאחר קבלת חוו"ד של נשיא בד"ר הגדול. גישה זו אומצה בתמ"ש (ת-א) 87471/00 פלוני נ' אלמוני, תק- מש 2009 (2) 441 לפיו: "גם הנושא של שמיעת עדויות כדי להוכיח תביעת אבהות, כאשר ההכרעה אינה בגררא, צריך להיבחן על פי הרציונל של חוק מידע גנטי, שאחרת באמצעות שמיעת עדויות, שאינן כוללות בדיקה גנטית, ניתן "לעקוף" את כוונת החוק. יש להפעיל בדרך האנלוגיה את הוראת סעיף 28 ה' לחוק מידע גנטי, ומן הראוי שתוגש חוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול גם כאשר עלולה להיות פגיעה בכשרותו של קטין דרך בירור תביעת אבהות בהליך של שמיעת ראיות שאינו כולל בדיקה רפואית." ראה: תמ"ש (ירושלים) 13632/08 פלוני נ' פלונית (מיום 6.12.09). השניה- בדיקת טובת הקטין על פי שיטת המדרגים. כפי שהובאה בפסק הדין בביהמ"ש המחוזי, בערעור על ההליך דנן בעמ"ש 42986-10-10, לפיה יש לבדוק את טובת הקטין על פי שיטת המדרגים.ראיותאבהות / בדיקת רקמות