הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור ספסרות בכרטיסי מופעים), התשע"ה–2015 סעיף 194א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), מגדיר את איסור עבירת הספסרות וקובע כי ספסר ייחשב למי ש"עוסק" במכירת כרטיסים במחיר העולה על מחירם הנקוב, בלי שבידיו רישיון למכירת הכרטיסים. דא עקא, לשון החוק מותירה את המונח "עוסק" באופן שנתון לפרשנות, שכן החוק יוצר הבחנה מיותרת בין מי שמוכר כרטיס בודד באופן חד פעמי במחיר העולה על מחירו הנקוב לבין מי שעיסוקו הוא מכירת כרטיסים במחיר העולה על מחירם הנקוב, וכך מותיר את תופעת הספסרות המזדמנת פרוצה וללא כל מענה חוקי. מטרת הצעת חוק זו היא לתקן את הסעיף, כך שיקבע באופן מפורש ובהיר כי כל מכירה של כרטיס במחיר העולה על מחירו הנקוב, בין כמכירה מזדמנת ובין כדרך עיסוקו של אדם, תיחשב לעבירה לפי סעיף 194א לחוק העונשין. תופעת הספסרות גועשת ונוגעת לתחומים רבים, ביניהם ספורט, נגינה, שירה, מחול, דרמה, קולנוע וכדומה, וניכר כי החמרת הענישה בגינה היא כורח המציאות. הצעת חוק זו מבקשת לתקן את סעיף 194א לחוק העונשין, כך שהעונש המרבי שיוטל על מבצע עבירת הספסרות יעמוד על שנת מאסר, וזה בנוסף לאפשרות החלופית של הטלת קנס, כפי שקבוע היום בחוק. במצב דברים זה, נכנסת לתוקפה ההבחנה בין ספסרים קבועים וספסרים מזדמנים. בעוד בענישת האחרונים ינחו שיקולי שיקום, ולעתים גם הרתעה, בענישת הראשונים ינחו בעיקר על ידי שיקולי גמול ומניעה. החמרת הענישה, כאמור, עשויה להרתיע עבריינים חוזרים, שלרוב אינם נרתעים מעונשים כלכליים כגון קנסות והתחייבויות, בין היתר עקב משקלם השולי של הקנסות אשר נפסקים כיום בבתי המשפט. אף על פי כן, לא כך הדבר בנוגע לענישת מי שעוסק ב"ספסרות מאורגנת" – עבריינים העוסקים בספסרות בהיקף נרחב או באופן קבוע, או עבריינים אשר מדיחים קטינים לבצע את העבירה הפלילית. כלפי אוכלוסייה זו יש לנקוט באמצעים חמורים יותר, דהיינו קביעת עונש חמור יותר של עד שלוש שנות מאסר, גם במקרה זה בית המשפט רשאי להטיל עונש חלופי של קנס, כפי שקבוע היום בחוק. יתרה מכך, הצעת חוק זו מתמודדת עם תופעה הצומחת בשנים האחרונות בעקבות התפתחות רשת האינטרנט וההתקדמות הטכנולוגית, המאפשרת לספסרים לבצע את עבירת מכירות הכרטיסים האסורות באמצעות רשת האינטרנט, לרבות באמצעות הרשתות החברתיות. ככל שמדובר באפשרויות הבלתי מוגבלות שמציעה רשת האינטרנט, הרי שניתן לעסוק בספסרות גם מהבית – מהמחשב או מהטלפון הסלולרי, וכך יכולים הספסרים להמשיך בעיסוקם באין מפריע. תופעה זו מעוררת את הצורך לבחון חלופות אפשריות להפללת פעולות אלו, וכך עושה הצעת חוק זו.הצעות חוקמשפט פליליספסרות