1. בפנינו תביעה להכרה באירוע משנת 1997 כ"תאונת עבודה", ובמחלת פסוריאזיס ממנה סובל התובע כ"מחלת מקצוע". 2. הצדדים הגיעו לעובדות מוסכמות כלהלן - א. התובע יליד 1956. ב. התובע אזרח עובד צה"ל מאז שנת 1978, בתפקיד טכנאי קרור. ג. במסגרת עבודתו מטפל התובע בחדרי קירור והקפאה המצויים בבסיסי צה"ל באזור הדרום. ד. מדובר ב-40 תאי הקפאה בהם הטמפרטורה היא מינוס 20 מעלות, וב-80 תאי קרור שבהם המטמפרטורה היא 5 מעלות מינוס. ה. התובע עובד 5 ימים בשבוע, מהם הוא נמצא בתאי הקרור וההקפאה בין 3 ל-4 שעות ביום. ו. בזמן עבודתו של התובע בחדר הקרור מופסקת עבודת המנוע, אולם החדר נשאר קר והדלת סגורה. 2. בתאריך 9.8.09 מינה בית הדין את פרופ' דן בוסקילה כמומחה מטעם בית הדין אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות: א. מהי המחלה ממנה סובל התובע? ב. האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בסעיף 2, גרמה ל ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). ג. במידה שהמצב שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזה מידה? 3. המומחה השיב ביום 29.9.09 כדלקמן - "בתשובה לשאלה מהי המחלה ממנה סובל התובע? מר דניאל בן שמואל אובחן על ידי שלושה ריאומטולוגים פרופ' סוקניק, ד"ר פלוסר ופרופ' אבושקרה, כלוקה בדלקת מפרקים ספחתית - PSORITIC ARTHRITIS. דלקת מפרקים ספחתית היא ארטיטיס דלקתית, הכרוכה בפסוריאזיס. על פי החומר הרפואי שהוצג בפני ובדיקתו של מר דניאל בן שמואל, אני מאשש את האבחנה PSORITIC ARTHRITIS. בתשובה לשאלה האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע גרמה לו ל"מחלת מקצוע"? הסיבות המדויקות להתפתחות פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית לא זוהו, אך ישנן עדויות כי גורמים גנטיים, אימונולוגיים וגורמים סביבתיים, יכולים לתרום להתפתחות מצבים חולניים אלו. מספר גורמים סביבתיים נחשבים ככאלו העלולים להיות כרוכים בפרוגנוזה של דלקת מפרקים פסוריאטית ופסוריאזיס כולל זיהומים, הן חיידקיים והן נגיפיים וטראומה. אין כל עדות מוצקה בספרות המקצועית כי עבודה בתנאי קור גורמת להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית. לפי הגדרת "מחלת מקצוע" בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, המחלה צריכה להיכלל ברשימת מחלות שפורסמה בתקנות והעובד חלה בה כשכבר נקבעה ככזאת. תנאי נוסף והוא הרלוונטי לעניינו, הוא שהעובד חלה במחלה עקב "עבודתו אצל מעבידו ..." במקרה שלפנינו, תנאי זה אינו מתקיים כלל ועיקר. כפי שהסברתי לעיל, המחלה בה לקה מר בן שמואל, היא דלקת מפרקים פסוריאטית. מחלה כזאת אינה נגרמת מחשיפה לקור. השאלה שהונחה בפני היית אם העבודה שהמאפיין הרלוונטי שלה הוא החשיפה לקור גרמה למחלה. מכיוון שקור אינו גורם למחלה, הרי שהמסקנה היא שאין קשר סיבתי בין העבודה למחלה. במילים אחרות, ככל שהשאלה עוסקת בחשיפה לקור, ניתן לומר שהעבודה בקור לא גרמה למחלת דלקת המפרקים הפסוריאטית של מר בן שמואל. לגבי השאלה האם השפיע מה שארע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזה מידה? מה שאירע בעבודתו של מר בן שמואל, (עבודה בתנאי קור בתאי קירור והקפאה), לא השפיע על הופעת מחלתו בתחום הריאומטלוגי דהיינו PSORITIC ARTHRITIS. יש לציין כי הוא סובל שנים רבות מספחת עורית - פסוריאזיס, שבהמשכה התפתחה דלקת מפרקים הכרוכה בפסוריאזיס. הערכות של שכיחות דלקת מפרקים פסוריאטית (ספחתית) בקרב חולים הלוקים בפסוריאזיס נעות בין 4%-6% ועד 30%. כך שהתפתחות של דלקת המפרקים הפסוריאטית אצל מר בן שמואל, הינה תוצאה ישירה של מחלה הפסוריאזיס (ספחת) שיש לו. לסיכום, מר דניאל בן שמואל לוקה בדלקת מפרקים ספחתית (פסוריאטית). לתנאי עבודתו בתאי קרור והקפאה אין כל תרומה להופעת מחלה זו". הכרעה 4. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. ראה:דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב 321. דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם). 5. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99. 6. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 7. חוות הדעת מפורטת ומנומקת ולפיה תנאי עבודתו של התובע בתאי קרור לא גרמו להופעת המחלה. 8. לאור האמור בחוות דעת המומחה, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. צבאצה"לתאונת עבודה