הנשיא סטיב אדלר הסוגיה העומדת להכרעה בערעורים לפנינו, עניינה במעמדו של תצהיר עדות ראשית, אשר נתינתו אושרה מחוץ לגבולות המדינה בידי עורך דין בעל רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכרעה בערעורים, נדרש אף לסוגיית מעמדו של תצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לדחיית אגרה או לפטור מתשלום אגרה ונתינת התצהיר אושרה בידי עורך דין ישראלי מחוץ לגבולות המדינה. הרקע לערעורים 2. ע"ע 161/08 - בבית הדין האזורי בתל-אביב מתבררת תביעתו של המשיב (להלן: מר פרהאט), מהגר עבודה מתורכיה, לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת העסקתו וסיום העסקתו על ידי המערערת (להלן: חברת פרידמן חכשורי) - חברה העוסקת בתחום הבניה. מר פרהאט הגיע לארץ במהלך שנת 1999 ושהה בה כמהגר עבודה. בתום תקופת עבודתו בישראל, וכפי הנראה במהלך חודש פברואר 2002, שב מר פרהאט למולדתו. למעלה מארבע שנים לאחר תום תקופת העסקתו בחברת פרידמן חכשורי, הגיש מר פרהאט לבית הדין האזורי בתל-אביב תביעה כספית כנגד החברה. בתביעתו, עתר מר פרהאט לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ותשלומים שונים מכח ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה והעבודות הציבוריות. בד בבד עם הגשת התביעה, פנה מר פרהאט לבית הדין האזורי בבקשה לדחיית מועד תשלום אגרת התביעה 1. בקשתו נתמכה בתצהיר. הבקשה לדחיית האגרה התקבלה בהחלטת רשמת בית הדין האזורי מיום 3.12.2006. תצהיר עדות ראשית מטעמו של מר פרהאט הוגש לבית הדין האזורי ביום 11.11.2007. ב"מודעת ההשבעה" 2 שבשולי התצהיר צויין, כי ההצהרה נחתמה על ידי מר פרהאט ביום 24.8.2006, כעשרה ימים עובר להגשת התביעה. מקום החתימה על התצהיר לא צויין במודעת ההשבעה או בגוף התצהיר. חברת פרידמן חכשורי הגישה לבית הדין האזורי ביום 10.12.2007 בקשה למשיכת תצהיר עדותו של מר פרהאט מתיק בית הדין, מן הטעם שהתצהיר אינו עומד בדרישות הדין. בהחלטה מיום 30.12.2007 דחה בית הדין האזורי 3 את בקשתה של החברה למשיכת תצהירו של מר פרהאט מתיק בית הדין, והשית עליה הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית הדין האזורי קבע, כי אינו מוצא "כל פגם בתצהיר התובע או בדרך תרגומו". על החלטה זו הגישה חברת פרידמן חכשורי בקשת רשות ערעור 4 שהתקבלה בהחלטה מיום 13.2.2008. מכאן הערעור לפנינו בתיק ע"ע 161/08. 3. ע"ע 148/08 - המערער בעע 148/08 (להלן: מר אשליק יוסוף), מהגר עבודה מתורכיה, הגיש בבית הדין האזורי בירושלים תובענה כנגד חברת מנרב הנדסה ובניין בע"מ (להלן: חברת מנרב הנדסה) לתשלום זכויות שונות המגיעות לו לטענתו בעד תקופת עבודתו בחברה וסיומה, על פי דין ומכח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה והעבודות הציבוריות. 5 בד בבד עם הגשת תביעתו, פנה מר אשליק יוסוף לבית הדין האזורי בבקשה לדחיית תשלום אגרת התביעה 6 . בקשתו נתמכה בתצהיר, שנחתם על ידו כחודש וחצי עובר למועד הגשת התביעה. מקום החתימה על התצהיר לא צויין ב"מודעת ההשבעה" שבשולי התצהיר. בהחלטת רשמת בית הדין האזורי מיום 8.7.2007, נדחה תשלום האגרה בתביעתו של המבקש למועד סיום ההליך. תצהיר עדותו הראשית של מר אשליק יוסוף הוגש לבית הדין האזורי ביום 14.11.2007. גם כאן, צויין ב"מודעת ההשבעה" שבחתימת התצהיר, כי התצהיר נחתם בפני עו"ד ולאדימיר מיסיוק ביום 5.4.2007, כחודש וחצי עובר להגשת התביעה, ומקום החתימה על התצהיר הושמט מ"מודעת ההשבעה". דיון מוקדם בתביעתו של מר אשליק יוסוף נועד לפני בית הדין האזורי ליום 26.12.2007. בהחלטה מיום 2.8.2007, הורה בית הדין האזורי כי לדיון המוקדם "יתייצבו בעלי הדין יחד עם באי כוחם". באת כוחו של מר אשליק יוסוף הודיעה לבית הדין האזורי יום קודם למועד הדיון המוקדם, כי התובע אינו בישראל ויוכל לבוא בשעריה רק כאשר תקבע ישיבת הוכחות בתביעתו, ובכפוף לאישורים מתאימים. הלכה למעשה, מר אשליק יוסוף לא התייצב לדיון המוקדם. במעמד הדיון המוקדם, הלין בא כח חברת מנרב הנדסה על אי התייצבותו של התובע לדיון, וטען כי תצהיר העדות שהוגש מטעמו של מר אשליק יוסוף אינו "תצהיר" העומד בדרישות הדין. בהחלטה שניתנה בסיום הדיון המוקדם קבע בית הדין האזורי, כי אין לקבל את תצהיר עדותו של מר אשליק יוסוף לתיק בית הדין וניתנה לו אפשרות להגיש תצהיר ערוך כדין עד ליום 29.1.2008. 7 ואלה קביעותיו של בית הדין האזורי: "התובע הינו עובד זר אשר מתגורר בתורכיה. התובע הגיש תצהיר אשר אומת על ידי בא כוחו, אשר לשם כך פגש אותו בתורכיה. עולה שאלה אם ניתן לקבל תצהיר שכזה. אמנם יש לזכור כי בית הדין לעבודה אינו כבול לדיני הראיות וכי בית הדין רשאי ומוסמך לקבוע בנושאים אלה כפי שהוא רואה לנכון בהתאם לאמות המידה של צדק ויעילות. בנסיבות דנן מאחר ועסקינן בעובד זר המתגורר בתורכיה ניתן היה לשקול את קבלת התצהיר עליו חתם בפני בא כוחו, על אף שהדבר נעשה בתורכיה. הדבר יכול להיעשות תוך התחשבות בכך כי התצהיר אומת על ידי עו"ד ישראלי..." עם זאת, קבע בית הדין האזורי, כי תצהיר אשר נחתם עובר להגשת התביעה, אינו יכול לשמש תצהיר עדות ראשית בהליך. על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 26.12.2007 הגיש מר אשליק יוסוף בקשת רשות ערעור, שהתקבלה בהחלטה מיום 24.1.20088. 1 הבקשה הוגשה על פי תקנה תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ"ט-1969, שהיו אותה עת בתוקף. 2 ראו: תקנה 7 לתוספת השנייה לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. 3 השופטת אריאלה גילצר-כץ; עב 8232/06. 4 ברע 78/08. 5 עב 1956/07. 6 בשא 1611/07. 7 השופט יוסף יוספי, החלטה מיום 26.12.2007. 8 ברע 57/08. = 3 = מכאן הערעור לפנינו בתיק עע 148/08. 4. דיון בערעורים התנהל לפנינו ביום 19.2.2008. בעקבותיו, הורה בית הדין ללשכת עורכי הדין בישראל וליועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדתם בכתב בערעורים. 9 עמדותיהם הוגשו לתיק בית הדין ותמציתן תפורט מטה. טענות הצדדים בעע 161/08 5. חברת פרידמן חכשורי טענה, כי בהתאם להוראות פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), תצהיר שנחתם מחוץ לגבולות המדינה יחשב להצהרה העומדת בדרישות הדין, רק ככל שאומת בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי, או ככל שניתן לפי דין המקום ואושר בידי נציג כאמור. לטעמה, ייחודו של מקצוע עריכת הדין הוא במדינה בה ניתן הרישיון, כך שרישיונו של עורך הדין הישראלי אינו בר-תוקף מחוץ לגבולות המדינה. לטענת החברה, הפרשנות שמבקש בא כוחו של מר פרהאט ליתן להוראות פקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי, מרוקנות אותן מתוכן. מוסיפה החברה וטוענת, כי חרף העובדה שמדובר בתביעות של עובדים זרים, לא ניתן להתעלם מהוראות הדין ולהעניק לתובע הזר יתרון על פני התובע הישראלי. בא כח המשיב בעע 161/08 עמד על הקשיים הניצבים בפני עובדים זרים ששבו למולדתם ומבקשים למצות את הזכויות המגיעות להם ממעסיקיהם בישראל. בכלל זה, עמד המשיב על כך שאין בידי העובד הזר שיצא את גבולות המדינה לפנות לארגונים המטפלים בעניינם של עובדים זרים בישראל. לפיכך, נטען, עורך דין המוכן לקבל על עצמו את ייצוגם של עובדים זרים השוהים בחו"ל ולהגיע למולדתם על מנת להסדיר את העניינים הפרוצדוראליים הכרוכים בהגשת תביעתם, הוא בבחינת "קרש הצלה" לאותם מהגרי העבודה. המשיב הצביע על כך, שעל פי מדיניות אשרות הכניסה לישראל, אזרח זר אינו רשאי להיכנס לגבולות המדינה על מנת לשכור את שירותיו של עו"ד ישראלי. זאת, להבדיל מאזרח זר אשר זומן להליכים משפטיים בישראל. לפיכך, פסילת תצהיר שנחתם על ידי מהגר עבודה בפני עו"ד ישראלי בחו"ל נועלת, הלכה למעשה, את שערי בית הדין בפני העובד הזר. לגופו של עניין טען המשיב, כי על פי הוראת סעיף 15 לפקודת הראיות אין הגבלה על סמכותו של עו"ד ישראלי לאמת תצהיר מחוץ לגבולות המדינה, ואין בהענקת האפשרות לחתום על הצהרה בחו"ל גם בפני נציג קונסולרי או דיפלומטי, כאמור בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי ובסעיף 30 לפקודת הראיות, כדי לגרוע מהסמכות הראשונית שהוענקה לעורך הדין בסעיף 15 לפקודת הראיות. הוסיף המשיב וטען, כי המינוח "לרבות" בו נקט המחוקק בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תומך בפרשנות שהוא מבקש ליתן להוראות הדין. המשיב סבור, איפוא, כי תצהיר שנחתם מחוץ לגבולות המדינה די לו שיעמוד בשלושת הקריטריונים שהתוותה הפסיקה, והם: הצהרה בכתב חתומה בידי המצהיר, הזהרת המצהיר על ידי הגורם המוסמך בדין, ואישור דבר מתן ההצהרה על פני התצהיר. טענות הצדדים בעע 148/08 6. המערער טען לפנינו, כי הסוגיה היחידה העומדת להכרעה בערעורו, עניינה במועד החתימה על תצהיר עדותו, ולא בפרשנות הוראות הדין בעניין אישור הצהרה בכתב מחוץ לגבולות המדינה. זאת, מאחר והמשיבה לא הגישה ערעור על קביעתו של בית הדין האזורי לפיה ניתן היה לשקול את קבלת התצהיר על אף שנחתם בתורכיה. עם זאת, מצא המערער להתייחס לשתי הסוגיות האמורות, וזו תמצית טיעוניו: חתימה על התצהיר עובר להגשת התביעה - לטענת המערער, אין מניעה שבדין להגשת תצהיר עדות ראשית או תצהיר המוגש בתמיכה לבקשה אף אם אלה נחתמו עובר להגשת התביעה או להחלטת בית המשפט המורה על הגשת תצהירים. כתנא מסייע לטענתו, ציין המערער את פרוצדורת גביית העדות המוקדמת הנהוגה בבתי הדין לעבודה בנוגע לתביעות של עובדים זרים העומדים בפני גירוש מהארץ. במסגרת זו, מוגש תצהיר עדותו של העובד, שהוכן ונחתם עובר להגשת התביעה, בד בבד עם הגשתה. הוסיף המערער וטען, כי תצהירו לא הוגש לבית הדין במועד מוקדם יותר אף שנחתם עובר להגשת התביעה, מאחר והמערער ובא כוחו סברו שהמשיבה תעביר לעיונם מסמכים שיצריכו עריכת התצהיר מחדש. לאחר שהוברר להם שאין בכוונתה של המשיבה להעביר לעיונם מסמכים נוספים, הוגש התצהיר המקורי שהוכן לצורך ההליך המשפטי. חתימה על תצהיר בפני עו"ד ישראלי בחו"ל - בא כח המערער סבור, כי חתימה על תצהיר עדות בפני עו"ד ישראלי מחוץ לגבולות המדינה עומדת בדרישות החוק והתקנות. לטעמו, ההוראות בדבר אימות תצהיר בחו"ל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי או לפי דין המקום, אינן בבחינת רשימה סגורה או הסדר ממצה, והן כוונו למצב בו עורך הדין הישראלי אינו יוצא את גבולות המדינה לצורך החתמת מרשו. בדומה, סבור בא כח המערער כי סעיף 30 לפקודת הראיות "מתיר" להוכיח תעודות ומסמכי חוץ באמצעות אישור דיפלומטי או קונסולרי, אך בכך אין כדי לקבוע הסדר ממצה ואין בדין כל קביעה, כי זו הדרך הבלעדית להוכחת אותם מסמכים. המשיבה בעע 148/08 תמכה בהחלטתו של בית הדין האזורי בדבר משיכת תצהירו של המערער מתיק בית הדין. המשיבה הטעימה, כי תצהירו של המערער נמשך מתיק בית הדין נוכח כלל התנהלותו בהליך, ולא רק בשל מועד החתימה על התצהיר. הוסיפה המשיבה וטענה, כי תצהירו של המערער אינו ממלא אחר דרישות הדין בכל הנוגע לאימות הצהרה מחוץ לגבולות המדינה. בתוך כך, הצביעה המשיבה על חוסר תום ליבם של המערער ובא כוחו, שלא עדכנו את בית הדין בדבר מקום החתימה על התצהיר ואופן חתימתו. המשיבה ציינה, כי מדובר בדפוס פעולה של משרד בא כח המערער, שנמתחה עליו ביקורת בהחלטות שיפוטיות רבות. עוד הטעימה, כי בית הדין האזורי נתן 9 החלטת הנשיא אדלר מיום 12.3.2008. = 4 = למערער אפשרות להגיש תצהיר עדות ערוך כדין עד ליום 29.1.2008 והוא בחר שלא לעשות כן. לפיכך, אין לומר שלא ניתן למערער יומו בפני בית הדין. עמדת לשכת עורכי הדין בישראל 7.בעקבות החלטת בית הדין, הניחה לשכת עורכי הדין לפנינו את תמצית עמדתה בערעורים, בזו הלשון: "עמדת הלשכה היא, שלפי הדין הרצוי תצהיר עליו חתם אדם בפני עו"ד ישראלי בחו"ל הינו בעל תוקף כשנעשה לצורך הליך משפטי או עניין משפטי בארץ. עם זאת, סבורה הלשכה, כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדין המצוי, ויש מקום לשקול תיקון חקיקה בנושא. לפיכך, בכוונת הלשכה ליזום תיקון חקיקה בהתאם". בכל הנוגע למועד החתימה על תצהיר העדות סבורה הלשכה כי "אין כל מניעה בחוק ליתן תצהיר עדות ראשית טרם הגשת תביעה". לשיטת הלשכה, המועד הקובע, ממנו והלאה יתאפשר מתן תצהיר עדות ראשית, הוא מועד התגבשות עילת התביעה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה 8. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, 10 הגשת תצהיר הנחזה להיות תצהיר שנחתם ואומת בישראל, שמסתבר בדיעבד כי אומת מחוץ לגבולות המדינה, לוקה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים. הסתרת נסיבות ומקום החתימה על התצהיר מעיניי בית הדין, יוצרת לטענת היועץ המשפטי מצג שווא לפיו התצהיר אומת כדין בישראל. לעניין זה, מפנה היועץ המשפטי להוראת תקנה 7 לתוספת השנייה לפקודת הראיות הקובעת בין היתר, כי "מודעת ההשבעה" בשולי התצהיר תכלול גם את "תאריך ההשבעה ומקומה". היועץ המשפטי הטעים, כי מדובר בדפוס פעולה חוזר של עו"ד מיסיוק אשר המשיך בנוהגו זה, חרף ביקורת של בתי הדין האזוריים על התנהלותו. היועץ המשפטי לממשלה סקר את הוראות הדין והפסיקה בכל הנוגע לאימות תצהיר מחוץ לגבולות המדינה וטען, כי המצב המשפטי בעניין זה הוא ברור ואינו משתמע לשתי פנים. לאמור, תצהיר שנחתם בחוץ לארץ שלא לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי, או לפי הדין המקומי באישור נציג כאמור, אינו תצהיר העונה על דרישות הדין ואינו יכול להוות תחליף לעדות ראשית בבית משפט. היועץ המשפטי ציין, כי היותם של התובעים מהגרי עבודה, על הכרוך בכך לעניין הגמישות הפרוצדוראלית שמגלים בתי הדין לעבודה בתביעותיהם, אין בה כדי לאיין את הוראות החוק. זאת, במיוחד שעה שמדובר בהצהרה בשבועה המהווה תחליף עדות ראשית בבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה הוסיף, כי אין בעמדת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שסברה כי אימות חתימה על ידי עו"ד ישראלי מחוץ לגבולות המדינה אינה עולה כדי עבירה אתית, כדי ללמד על קבילותו של המסמך בבית המשפט או על נפקותו הראייתית. הכרעה דיני ראיות, סדרי דין ותצהירים בבית הדין לעבודה אחד מייעודיו של בית הדין לעבודה הוא לאפשר גישה (access) נוחה לבית המשפט לעובדים, לגימלאים, למבקשי גמלאות ולמעסיקים, באמצעות מנגנוני דיון פשוטים ויעילים וללא צורך בהשקעת משאבים רבים מצד בעלי הדין. לשם השגת תכלית זו, נקבעה במסגרת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה) המדיניות הכללית בעניין ניהול דיונים וסדרי דין בבתי הדין לעבודה כדלקמן: "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". הפסיקה עמדה עוד לפני שנים על תכליתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה כסעיף שמטרתו לאפשר לבתי הדין לעבודה גמישות פרוצדוראלית מירבית, תוך שמירת זכויותיהם היסודיות של המתדיינים. 11 עוד נפסק, כי המחוקק ביקש, באמצעות הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, לפשט את הליכי הדיון בבית הדין לעבודה ולמנוע נוקשות במקום שהדבר אינו עומד בניגוד להוראת חוק או תקנה. 12 דברים אלה אמורים אף בהתייחס לסדרי הדין הקבועים 10 באת כח היועץ המשפטי לממשלה הגישה עמדתה בהתייחס לשאלת מעמדו של תצהיר אשר נחתם ואומת לפני עו"ד ישראלי מחוץ לגבולות המדינה והוגש בתמיכה לבקשה לדחיית אגרה בהליך משפטי. הערעורים לפנינו עוסקים בתצהיר עדות ראשית שנחתם ואומת מחוץ לגבולות המדינה בפני עו"ד ישראלי, אולם, עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה יפה, בשינויים המתאימים, גם לענייננו. 11 דב"ע נז/308-3 ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד בע"מ - בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"ע לג 506. 12 דב"ע מט/124-3 טניס בע"מ - מגדל בע"מ, פד"ע כא 92. = 5 = בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969. מגמת השמירה על "עקרון הנגישות" לציבור המתדיינים בפני בתי הדין לעבודה, באה לידי ביטוי גם בהוראת סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה הקובעת כי "בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו- 26(ב) [בדיונים הפליליים - ס.א.]". דיני הראיות בבית הדין לעבודה מושתתים אמנם על העקרונות הכלליים של פקודת הראיות ועל הכללים הראיתיים המקובלים במערכת בתי המשפט. עם זאת, עוד מראשית ימיו, פעל בית הדין להתאמת כללי הדיון לפניו לאופיים המיוחד של ההליכים המתנהלים בשעריו. חברי השופט צור עמד על האמור במסגרת פסק דין רונית חמו, בהאי לישנא: "שחרורם של בתי-הדין לעבודה מכבלי דיני הראיות נועד לפשט את הדיון המשפטי בפני בית-הדין לעבודה, להגמיש את ההליך השיפוטי ולסייע לבית-הדין להגיע לתוצאה נכונה, צודקת ופשוטה בעניין הבא בפניו. עם זאת, הוראת סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה לא נועדה לשחרר את בית-הדין כליל מעקרונות דיני הראיות, להכשיר ראיות פסולות או לפעול בניגוד לכללים המקובלים הנהוגים בתחום זה 13 ". עדות ראשית בתצהיר כבר בראשית ימיו של בית הדין לעבודה, ומתוקף הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תפסו התצהירים מקום מרכזי במסגרת הבאת הראיות בהליך המשפטי בפני בתי הדין. בעלי הדין חוייבו להגיש את עדויותיהם הראשיות בתצהירים במסגרת הדיון המוקדם או מכח החלטות שיפוטיות. ב"הנחיות הנשיא" בדבר הכנת הדיון, הונחו בתי הדין לקיים הכנת דיון אשר תביא לפישוט, ייעול וקיצור ההליך השיפוטי ותאפשר למותב היושב בדין להתכונן כראוי לדיון. 14 בנוסף, חויבו בעלי הדין במסגרת הכנת הדיון להגיש את כל המסמכים שבכוונתם להביא לפני בית הדין. הנחיות אלה עודכנו כמה שנים מאוחר יותר 15 באופן בו הונחו בתי הדין לחייב את בעלי הדין להגיש "תצהירים מאומתים כדין ובהם דברי עדותם של הצדדים ודברי העדים שבדעתם להשמיע וכן העתק של כל ראיה שבדעתם להגיש לבית-הדין". יש לציין, כי הגשת העדויות הראשיות של בעלי הדין בתצהירים, מסייעת בהכנה יעילה של הדיון, מפשטת אותו, מקצרת אותו, מונעת "הפתעות", מאפשרת פעמים רבות לסיים את שמיעת ההוכחות בישיבה אחת, ומייתרת במרבית המקרים את הצורך בחקירה ראשית של העדים. בחינת מהימנות העדים שעדותם הראשית הוגשה בתצהירים תיעשה בעיקרה, בשלב חקירתם הנגדית. במסגרת אותה חקירה נגדית מתרשם בית הדין ממהימנותו של העד וגרסתו. סדרי דיון מיוחדים בתביעות של מהגרי העבודה 11. בית דין זה עמד לא אחת על הקשיים הניצבים בפני מהגרי עבודה המבקשים למצות את זכויותיהם כלפי מעסיקיהם הישראלים. בפסק דין קיניאנג'וי פסקתי לעניין זה כך: "בפני העובדים הזרים ניצב מגוון מכשולים המקשים על גישתם אל מערכת בתי-הדין. על מכשולים אלה ניתן למנות את מחסום השפה, המחסור באמצעים כלכליים ואי-הכרת המערכת המשפטית על כלליה. לאמור, יש להוסיף את העובדה שהעובדים הזרים תלויים במעסיקם לא רק כמקור פרנסה, אלא גם כמי שמחזיק ברישיונות השהייה שלהם בארץ [יצויין, כי בעניין זה חלה רוויזיה לקולא בשנים האחרונות, ס.א.] כתוצאה מכך, עמידתו של עובד זר על זכויותיו עלולה להוביל להפסקת עבודתו ולגירושו מהארץ. משכך, יש להימנע ככל הניתן מהערמת מכשול נוסף על דרכם של עובדים זרים במימוש זכויותיהם בבית-הדין". במגמה ליתן למהגרי עבודה אפשרות לממש את זכויותיהם כלפי מעסיקיהם, פועלים בתי הדין מזה שנים להתאמת דיני הראיות וסדרי הדין לאופיין המיוחד של תביעות מהגרי העבודה. לצורך כך, הונהגה בבתי הדין לעבודה שורת הקלות דיוניות בהתייחס לתביעותיהם של העובדים הזרים, וביניהן: פרוצדורת גביית העדות המוקדמת בתביעות של עובדים זרים הצפויים לעזוב את הארץ או שהוצא נגדם צו גירוש; 16 קביעת נוהל דיון "מזורז" בתביעותיהם של העובדים הזרים, כך שהתביעות יזכו לעדיפות דיונית ולקביעת מועדי דיון רצופים וסמוכים; הענקת "פטור" לעובדים זרים מהצגת אישור של לשכת הסעד המקומית בתמיכה לבקשה לדחיית אגרה, כפי שהדבר נדרש עד תיקונן לאחרונה של תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ"ט-1969. בעניין זה, "הסתפקו" שופטי בתי הדין האזוריים ורשמיהם בתצהיר שהגיש העובד הזר בתמיכה לבקשה. 13 ע"ע 1520/04 רונית חמו - אלעזר עמשי, פד"ע מ 44 בעמוד 47. 14 ראו: הנחיות - הכנת הדיון, סעיף 18(ד) לחוק בית-הדין לעבודה, פד"ע כרך ד' ע' 80, בע' 81. 15 הנחיות - הכנת הדיון, פד"ע כרך י"ח, ע' 389, בע' 390. 16 ראה: ע"ע 257/03 ראמונצ'יטו - שנון, ניתן ביום 26.8.2003. = 6 = יצויין, כי תקנות האגרות תוקנו ביום 25.8.2008, 17 וכיום גם תובע ישראלי אינו נדרש להציג אישור מאת לשכת הסעד המקומית לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה 18 והבקשה מוכרעת על יסוד תצהירי הצדדים. מעמדו של תצהיר עדות ראשית שנחתם מחוץ לגבולות המדינה 12. נפנה לבחינת הגדרתו של תצהיר בדין ולאחר מכן נזקק לנפקותו הראייתית של תצהיר שנחתם לפני עורך דין ישראלי (שאינו נוטריון) מחוץ לגבולות המדינה. זאת, מתוך נקודת המוצא של גמישות דיונית בתביעות של מהגרי עבודה במטרה לסייע בידיהם להביא עניינם לפני בית הדין, ובהתחשב במסגרת הכללית של הדיון בבית הדין לעבודה המבוסס על העקרונות הכלליים של דיני הראיות. "תצהיר" מוגדר בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, לאמור: " 'תצהיר' - תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם". הגדרה זו, הזהה כאמור להגדרת תצהיר בתקנות סדר דין אזרחי, משלימה את האמור בסעיפים 15 ו-30 לפקודת הראיות 19. סעיף 30 לפקודת הראיות קובע: 30.יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: (1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו; (2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו. סיכום ההלכה בעניין עריכת תצהיר מחוץ לגבולות המדינה נמצאה לנו בספר היסוד: "סדר הדין האזרחי" (נשיא בית המשפט העליון לשעבר יואל זוסמן ז"ל), כלקמן: "בחוץ לארץ ניתן לערוך תצהיר בשתי דרכים. מכח ההגדרה של תצהיר בתקנה 1, אפשר לערוך תצהיר בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל. ומכח סעיף 30 לפקודת הראיות הוסמכו גם נציגים דיפלומטיים וקונסולריים ישראליים בחוץ לארץ לאשר הצהרה שניתנה בהתאם לסעיף הנ"ל. אך תצהיר, כהגדרתו הנ"ל, כולל גם "הצהרה בכתב שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה" ואושרה בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, ולפיכך אפשר לערוך תצהיר בחוץ לארץ גם בפני רשות מרשויות המקום, ובלבד שעל פי דין המקום הוסכמה לכך. כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, יניח בית המשפט, כי האדם שלפניו נערך התצהיר בחוץ לארץ היה מוסמך לכך לפי חוקי ארצו: חזקה שאין רשות מוציאה מתחת ידה דבר שאינו מתוקן; אישור של הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי, הנדרש עכשיו, כאמור, נותן משנה תוקף לחזקה האמורה" 20 . בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, על ערכאותיהם, ייחסו באופן עקבי להוראות הדין פרשנות לפיה מתן הצהרה בכתב מחוץ לגבולות המדינה נדרשת לאישור לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שיש לאשרה לפי דין המקום 17 ראה: תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008, ק"ת תשס"ח מס' 6706 מיום 31.8.2008. 18 ראה: תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008. 19 סימן א': תצהירים 15(א) מקום שמותר לאדם על פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. (ב) האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר על ידי אחד מאלה: (1) שופט; (2) דיין בבית דין דתי; (3) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליט מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם; (4) עורך-דין; (5) ראש רשות מקומית; (6) אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים. 20 י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), בעמוד 721. = 7 = באישור נציג דיפלומטי או קונסולרי. במאמר מוסגר יצויין, כי קיימות אף דרכים אחרות לאישור בחוץ לארץ של תצהיר שנועד לשם שימוש בישראל, לרבות מכח אמנת האג בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים:Convention of Abolishing the Requirement of Legalization for Foreign Public Documents. משנת 1961.21 מה דין תביעתו של מהגר עבודה שתצהיר עדותו לא נחתם או אושר בהתאם לכללים הקבועים בדין? 13. לדידי במקרים מסוימים, בהם מהגר העבודה מתגורר במרחק ממקום משכנה של השגרירות או הקונסוליה הישראלית במולדתו; או כאשר אישור התצהיר בפני גורמים אלה, או בדרכים האחרות בהן ניתן לאשר נתינת תצהיר בחו"ל (למשל על ידי נוטריון מקומי בחותמת אפוסטיל), יהא כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות; או כאשר הדבר נדרש על מנת לעשות משפט צדק, ניתן לקבל את "התצהיר" הפגום לתיק בית הדין, ובלבד שבמועד הגעתו של המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בישראל, יאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה. ככל שמהגר העבודה לא יופיע לחקירה נגדית על תצהירו, יש להורות על משיכת תצהירו מתיק בית הדין. להלן יפורטו הנימוקים למסקנתי: [א] כיוון שהדיון בבתי הדין נסמך במידה לא מבוטלת על תצהירי עדות ראשית ועל מנת להבטיח את אמינות תוכנם של התצהירים נקבע בדין, כי בארץ תאושר נתינת התצהיר על ידי עורך דין; ובחוץ לארץ - יעשה הדבר בדרכים הקבועות לכך בדין, לרבות על ידי אישור נציג דיפלומטי או קונסולרי, כמפורט לעיל. עם זאת, ניתן לתקן את הפגם שבתצהיר שנחתם בחוץ לארץ לפני עורך דין ישראלי, לעת התייצבות העובד לפני בית הדין ובמיוחד במהלך החקירה הנגדית. למעשה הצהרת העובד בבית הדין תחת אזהרה, כי כל שצויין בתצהיר אמת, מהווה תיקון בדיעבד של הפגם שנפל באישור התצהיר. בהקשר זה, יש ליתן הדעת לכך, שבמוקד בחינת מהימנות עדותו של מהגר העבודה - בדומה לבחינת מהימנותו של כל מצהיר אחר - עומדת ממילא חקירתו הנגדית על תצהירו. כמו כן, אף שהמדובר בתצהיר שנפל בו פגם, הרי שהוא כולל את גרסת התובע בעדותו הראשית ומאפשר לנתבע להגיש עדותו הראשית בתצהיר ולדעת בפני אילו טענות עליו להתגונן. על כן, הגשת התצהיר הפגום אינה פוגעת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של המעסיק לנהל את ההליך המשפטי, "ללא הפתעות". לכך יש להוסיף, כי ככל שתתעורר במקרה מסויים שאלה בדבר אמינות חתימתו של העד או הבנת תוכן תצהירו, בעל הדין שכנגד יהא רשאי לחוקרו בחקירה נגדית גם בהתייחס לעניינים אלה. [ב] אישור חתימה על תצהיר כדין לפני הקונסול הישראלי בחוץ לארץ (או בדרך אחרת המותרת בדין) כרוכה בהוצאות העלולות למנוע מעובדים זרים להגיש תביעה למיצוי זכויותיהם מכח משפט העבודה המגן הישראלי. כך למשל, ככל שהעובד מתגורר רחוק ממושבו של הקונסול הישראלי, יש לשער, כי בהגעתו לפתחה של נציגות ישראלית, כרוכות הוצאות גבוהות. ייתכן אף שהעובד יפסיד ימי עבודה על מנת להגיע לקונסול. כמו כן, סביר להניח כי אישור הקונסול מחייב תרגום רשמי של המסמך, דבר שאף הוא כרוך בהוצאות לא מעטות. מצבם הכלכלי של מרבית העובדים הזרים אינו שפיר והטלת הוצאות משמעותיות עליהם בשל דרישות דיוניות וראייתיות כבר בשלבים הראשונים של הגשת התביעה, עלולה לחסום בעדם מלמצות זכויותיהם בשל נימוקים שהינם "טכניים" באופיים. זאת, כאשר מדובר בפגמים דיוניים - ראיתיים אשר יכולים לתקון לעת הדיון בבית הדין. [ג] שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות המדינה בתקופת ניהול תביעתו לפני בית הדין לעבודה אינה מצדיקה, כשלעצמה, חריגה מן הכללים הקבועים בדין לעניין אופן אישורה של הצהרה בכתב מטעמו. עם זאת, רואים אנו להישאר נאמנים למדיניותנו בניהול ההליכים המשפטיים הנותנת משקל לעקרונות של: נגישות לבית הדין; גמישות דיונית והבטחת מימוש זכויות עובדים זרים. שמים אנו לנגד ענינו אף את העובדה, שהזכויות שהן פועל יוצא מהעסקתו של מהגר העבודה בארץ ממשיכות לעמוד לזכותו גם לאחר יציאתו את גבולותיה (בכפוף לדיני ההתיישנות החלים בכל עניין) ואין מקום להעמיד לפני עובד זר, הפוקד את מדינת ישראל למשך מספר שנים על מנת לזון את משפחתו שנותרה מאחור, מכשולים פרוצדוראליים בדרך למימוש זכויותיו המגיעות לו ממעסיקו הישראלי. יכול שעמדתנו תעלה תהיות האם אין בה לעודד עורכי דין ל"גייס" עובדים זרים להגשת תביעות סרק. לזאת נענה, כי אך סביר, כי חלק מהתביעות תהנה מוצדקות ובפועלם של עורכי הדין יהא כדי להבטיח שהעובדים יזכו להיפרע בגין זכויות המגיעות להם. יתרה מזאת, אף אם מכח קביעתנו לא יהא העובד הזר נצרך להוצאות כספיות ניכרות לשם הכנת תצהיר עדות ראשית - הרי, שניהול המשפט כרוך בהוצאות אחרות - לרבות שכר טרחת עורך הדין, עלות הטיסה לארץ כדי להעיד, עלות השהות בארץ לעת עדותו ותשלומים להזמנת עדים והכנת מסמכים. הגשת התביעה וניהולה, כרוכים אם כן בעלות משמעותית. מכאן יש להניח, כי עובד זר לשעבר לא ישוכנע על נקלה, אף לא על ידי עורך דין, להוציא מכיסו סכומים ניכרים כדי להגיש תביעת סרק דלת סיכויים. מה עוד, שאם יתברר בעתיד, כי חתימות תצהירים בפני עורכי דין ישראלים בחוץ לארץ מנוצלת לרעה בדרך זו או אחרת, ניתן יהא לבחון את מדיניותנו בסוגיית הגשת התצהירים בחינה מחודשת. [ד] אכן, בפסק הדין אורסץ 22 הגישו עובדים זרים תצהירים ולא נמחקה תביעתם כאשר לא התייצבו לחקירה נגדית. שם נקבע כי עובד זר רשאי לנהל את משפטו מבלי להגיע לארץ. בית הדין הארצי התייחס לתצהירים כעדות שמיעה 21 להרחבה ראו את המפורט בעניין זה בספרו המקיף של עו"ד יונה דה לוי דיני הנוטריון ותולדותיו (הוצאת לשכת עורכי הדין). 22 ע"ע 1127/00 אויאן אורסץ ואח' - דניה סיבוס בע"מ ואח', פד"ע לו 305. = 8 = ולא הורה על משיכתם מתיק בית הדין, תוך שהוטעם, כי קביעת המשקל שיינתן לתצהירים תעשה לאור מכלול נסיבות המקרה. עם זאת נזכיר, כי בעניין אורסץ התצהירים של העובדים נחתמו כאשר היו בארץ ופסק הדין לא דן במקרה שהתצהירים נחתמו בחוץ לארץ. כמו כן הדגיש בית הדין את התקיימותן של נסיבות מיוחדות שמנעו מהעובדים להגיע לארץ. למען הסר ספק נבהיר, כי תצהיר שנחתם בחוץ לארץ לפני עורך דין ישראלי לא יתקבל כראיה מבלי שהעובד הזר יגיע לדיון לצורך חקירה נגדית. עצם שהותו מחוץ לגבולות המדינה והעלות הכרוכה בהגעה ארצה, אינן כשלעצמן נסיבות המצדיקות הימנעות מהתייצבות לחקירה נגדית. כללם של דברים: במקרים מסוימים, בהם מהגר העבודה מתגורר רחוק ממקום משכנה של השגרירות או הקונסוליה הישראלית במולדתו; או כאשר חתימת התצהיר בפני נציגים דיפלומטיים או קונסולריים או בדרכים אחרות שבדין תהא כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות; או כאשר הדבר נדרש לעשיית משפט צדק, ניתן לקבל את "התצהיר" הפגום לתיק בית הדין, ובלבד שבמועד הגעתו של המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בישראל, יאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה. ככל שמהגר העבודה לא יופיע לחקירה נגדית על תצהירו, כאמור לעיל, יש להורות על משיכת תצהירו מתיק בית הדין. מן הכלל אל הפרט 14. תצהירו של מר פרהאט (המשיב בע"ע 161/08) יוותר בתיק בית הדין, כפי שקבע בית הדין האזורי. זאת, בכפוף לכך שמר פרהאט יגיע להיחקר על תצהירו ויאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה. תצהירו של מר אשליק יוסוף (המערער בע"ע 148/08) יוותר בתיק בית הדין ובלבד שבמועד חקירתו על תצהירו יאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה. שאלה נוספת העומדת להכרעה: מה דין תצהיר לתמיכה בבקשה לדחיית אגרה שנחתם בחו"ל לפני עורך דין ישראלי? 15. סוגיה נוספת העולה לדיון במסגרת הערעורים לפנינו, הגם שלא במישרין, עניינה בשאלת תוקפו של תצהיר בכתב שאושר מחוץ לגבולות המדינה לפני עורך דין ישראלי והוגש בתמיכה לבקשה לדחייה או לפטור מתשלום אגרה בהליך משפטי. בפתח הדברים בסוגיה זו נזכיר את תיקונן לא מכבר של תקנות האגרות בבית הדין לעבודה, שקובעות כיום פרוצדורה של בקשה לפטור מתשלום אגרה חלף הפרוצדורה שהייתה קבועה בהן קודם לכן, של דחיית תשלום האגרה לסיום ההליך. בעניין זה, בדומה לתצהיר עדות ראשית ברי, כי תצהיר של מהגר עבודה המוגש בתמיכה לבקשה לפטור או לדחיית אגרה, נדרש להיות ערוך ומאושר כדין. 16. עם זאת, ובהתאם לרציונל הדברים בנוגע לתצהיר עדות ראשית, גם בעניין זה יש לטעמנו לקבוע כי במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם אישור התצהיר לפני גורם דיפלומטי או קונסולרי ישראלי (או בדרך אחרת שבדין) יהיה כרוך בהוצאות ובקשיים מבחינתו של מהגר העבודה, יש להעדיף פרוצדורה שתאפשר את קיום תביעתו של מהגר העבודה על פני פרוצדורה שתביא לסילוקה. הפרוצדורה של דחיית תשלום אגרה או פטור מתשלומה, נועדה להקל על התובע בדרך למימוש זכויותיו מקום בו עניינו ממלא אחר הקריטריונים הקבועים לכך בדין. לפיכך, ככל שעניינו של מהגר העבודה ממלא אחר הקריטריונים שקבע מתקין התקנות לצורך הענקת פטור מתשלום אגרה, הרי שאי קבלת "התצהיר" שהגיש בתמיכה לבקשה תגדיל באופן משמעותי את ההוצאות הכרוכות בהגשת תביעתו ופעמים רבות תעמוד בדרכו למימוש זכויותיו. לפיכך, במקרים כאלה רשאי בית הדין להחליט בבקשה לפטור מאגרה על סמך התצהיר "הפגום". במועד חקירת מהגר העבודה על תצהיר עדותו הראשית, יוכל בעל הדין שכנגד לחוקרו גם באשר לעובדות הנוגעות לבקשתו לפטור מאגרה. ככל שבית הדין יבוא לכלל מסקנה בעקבות החקירה הנגדית כי לא היה מקום לפטור את התובע מתשלום האגרה, יורה בית הדין על תשלום האגרה בעד התביעה על אתר, כתנאי להמשך ניהולה. הגשת תצהיר שנחתם עובר להגשת התביעה 17. במסגרת ערעורו של מר אשליק יוסוף התעוררה לדיון סוגיה נוספת שעניינה בשאלה, האם רשאי בעל דין להגיש במסגרת הליך משפטי תצהיר עדות ראשית או תצהיר בתמיכה לבקשה בכתב, שנחתם עובר להגשת התביעה. לשכת עורכי הדין בישראל ציינה במסגרת העמדה שהגישה לבית הדין, כי לטעמה אין מניעה מהגשת תצהיר כאמור, ועמדתה בעניין זה מקובלת על דעתנו. לא מצאנו במסגרת הוראות הדין או בהלכה הפסוקה מניעה כלשהי להגשת תצהיר שנחתם עובר להגשת התביעה, כל עוד עריכתו ואישורו נעשו בהתאם לדין. אמנם, בעל דין שערך את תצהירו בטרם נחשף לטיעוני הצד שכנגד, "מסתכן" בכך שתצהירו לא יתייחס למכלול הסוגיות העולות מטיעוני "יריבו". מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתם של בעלי הדין ואין בו טעם מספיק לפסילת תצהיריהם. חובותיו של עורך הדין 18. לא נחתום דברינו מבלי לייחד התייחסות לעובדה, שבא כוחם של מר פרהאט ומר אשליק יוסוף, עורך הדין מיסיוק, לא ציין על גבי "מודעת ההשבעה" שבשולי התצהירים את מקום החתימה על התצהיר כנדרש בתקנות, ואף לא הודיע לבית הדין כי התצהירים אושרו על ידו בתורכיה. חזקה על מי שהוסמך כעורך דין במדינת ישראל שהוא ער להוראות הדין בעניין זה, ובהן, תקנה 7 לתוספת השנייה לפקודת הראיות הקובעת, כי "מודעת ההשבעה" בשולי התצהיר תכלול גם את "תאריך ההשבעה ומקומה". היותו של עורך הדין officer of the court מטילה עליו חובה מוגברת של שקיפות וגילוי נאות לבית המשפט. במסגרת הערעורים לפנינו נטען, כי התנהגות זאת של עורך דין מהווה חוסר תום לב, העדר ניקיון כפיים ועולה כדי עבירה אתית המצדיקה נקיטה בסנקציה של משיכת התצהירים מתיק בית הדין. לטעמנו, תוצאה זאת אינה מידתית, שכן היא תביא לסילוק תביעתו של מהגר העבודה ותגרום לו להוצאות על לא עוול בכפו. מכל מקום, יש להביא לידי ביטוי את דרך התנהלותו של בא כח העובדים בעניין זה, על דרך של פסיקת הוצאות, אפשר אף אישיות, בסיום ההליך לפני בית הדין האזורי, בהתאם לתוצאתו. 19. לו תשמע איפוא דעתי: יתקבל ערעורו של מר אשליק בתיק עע 148/08 תוך שנורה על השבת תצהיר עדותו לתיק בית הדין. ערעורה של חברת פרידמן חכשורי בתיק עע 161/08 ידחה באופן בו תצהיר עדותו של מר פרהאט יוותר בתיק בית הדין. השופט עמירם רבינוביץ בחוות דעתו של חברי הנשיא מצויין, כי באישור תצהיר על ידי עורך דין בעל רישיון עריכת דין ישראלי בחוץ לארץ, יש כדי להוות פגם. מסופק אני, אם אין לקבוע בנסיבות העניין, כי המדובר בתצהיר כשר. זאת, לאור העובדה, כי המדובר במסמך ששימושו המשפטי יהא בתחום שיפוט המדינה ובתביעה שחל עליה המשפט הישראלי. עם זאת, ראיתי להסכים לדרך בה הלך הנשיא, המביאה הלכה למעשה לתוצאה שאני סבור, כי היא התוצאה הנכונה והראויה. אשר למשיכת תצהיר כאמור מתיק בית הדין כאשר העובד הזר אינו מגיע להיחקר עליו - לא הייתי קובע מסמרות בנידון. לאור המגמה המשפטית של מעבר מקבילות למשקל, ניתן יהא לשקול בנסיבות חריגות הותרת תצהיר כאמור בתיק בית הדין אף אם העובד הזר לא יתייצב להיחקר עליו. עובדה זו, תלקח בחשבון כמובן, בעת קביעת משקל האמור בתצהיר. אך ברי, שכל מקרה יבחן לגופו וממילא אין אנו נדרשים לסוגיה זו בהליכים אלה. מצטרף אני אם כן לתוצאה אליה הגיע חברי הנשיא בהליכים שלפנינו. השופטת ורדה וירט - ליבנה הנני מצטרפת לאמור בחוות דעתו של חברי הנשיא אדלר. נציג העובדים מר שלום חבשוש הנני מצטרף לדעתו של הנשיא אדלר. נציג המעבידים מר אילן שגב הנני מצטרף לדעתו של הנשיא אדלר. סוף דבר אנו פוסקים כאמור בפסק דינו של הנשיא אדלר. ערעורו של מר אשליק בתיק עע 148/08, מתקבל בזאת תוך שאנו מורים על השבת תצהיר עדותו לתיק בית הדין. ערעורה של חברת פרידמן חכשורי בתיק עע 161/08 נדחה באופן בו תצהיר עדותו של מר פרהאט יוותר בתיק בית הדין. לאור השאלה העקרונית שלדיון ומשמדובר בערעור על הליכי ביניים, לא מצאנו לעשות צו להוצאות. אפוסטילנוטריוניםאגרה