1. לפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 24.1.05 (להלן: "הועדה לעררים"), אשר קבעה למערער 15% אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 10.7.98. 2. פגיעתו של המערער הינה בכתף ימין. 3. הועדה לעררים התכנסה בענינו של המערער שלוש פעמים. בישיבתה מיום 22.7.03 בדקה את המערער מבחינה אורטופדית ונוירולוגית וביקשה בדיקת U.S של כתף ימין ו-E.M.G של הפלקסוס הבריכאלי דו צדדי. 4. בישיבתה מיום 22.3.04 עיינה הועדה לעררים ב- E.M.Gמיום 26.8.03 אשר הדגים נוירופטיה דו צדדית קלה. בדיקת U.S מאותו יום היתה בגדר הנורמה. הועדה לעררים קבעה כי למערער נכות בשיעור של 15% בגין הגבלה בתנועות הכתף כפי שהודגמו בבדיקה הקלינית מיום 22.7.03. כמו כן התייחסה הועדה לעררים לחוות הדעת של דר' ארסבן מיום 13.7.03. ד"ר ארסבן העריך את נכותו של המערער כדלקמן: א. פגיעה בקפסולה עקב פריקה אחורית בכתף ימין אשר מהווה סכנה לפריקה חוזרת ב-10% (פריט 41(א) מותאם). ב. פגיעה בעצב האסקילרי מימין אשר גורם לחולשה בשריר דלטואיד - 10% (פריט 31(2)(א)II - מותאם). ג. הגבלה קלה מאוד בתנועות ורדיקולופטיה כרוניתL3 - L5דו צדדי - 5% (פריט 37(7)(א) מותאם)". 5. בהתייחסותה לחוות הדעת של ד"ר ארסבן קובעת הועדה לעררים: "בבדיקה אורטופדית לא נמצאו סימנים המעידים על הפרעה עצבית אולנרית ולא בבדיקה ביטוי לפגיעה אולנרית. לכן מבחינה זו הועדה אינה קובעת נכות כלשהי קשורה עם התאונה. מבחינת ע"ש מותני, הועדה לא מצאה הגבלה וסימנים נוירולוגיים נלווים". הועדה לעררים ביקשה חוות דעת הרשות לענין תקנה 15. 6. הודעה לעררים התכנסה פעם נוספת ביום 24.1.05 לצורך תקנה 15. הועדה לעררים קיבלה את המלצת ועדת הרשות שלא להגדיל את אחוזי הנכות. לאותה ישיבה הופיעה ב"כ המערער, המציאה מכתב מפורט, לפיו התבקשה הועדה לעררים לקבוע למערער נכות כלדקמן: 15% בגין הגבלת תנועות הכתף. 10% בגין ירידה בכח גס של הטריצפס. 10% בגין חולשה של הפלקסורים עם מתח של אינטרוסאוס ירוד. 10% בגין פגיעה עצביתצ בעמוד שידרה מותני. הועדה לעררים לא שינתה את מסקנתה בדבר אחוזי הנכות וקבעה למערער 15% בהתאם לפריט 41(4)(ב) למבחני הנכות. 7. טענות המערער כפי שמופיעים בנימוקי הערעור ובתגובת המערער להודעת המשיב: א. הועדה לעררים מצאה ממצאים אשר מוכיחים פגיעה עצבית ביד ימין. "כח גס ירוד בישור של האמה, כפות הידיים לחות צבע וטמפרטורה תקינה, כח גס ירוד של טריצפס בצורה קלה. קיימת חולשה מזערית של הפיסוק באצבעות חולשה מזערית עד קלה של הפלקסורים בעיקר 4,5 עם מתח של אינטורואוס ירוד". בבדיקת ה-E.M.G הדגימה רדיקלופטיה כרונית חלשה L3 - L5 דו צדדי. טעתה הועדה לעררים אשר לא קבעה נכות בהתאם למסמכים אלה. ב. פריט 31(2) עוסק בפגיעה בשרירי ה-PLEXUS. הועדה לעררים מצאה חולשה מזערית עד קלה של הפלקסורים בעיקר 4-5 עם מתח של אינטרוסאוס ירוד ולכן היה עליה לשקול את ישומו של פריט זה. ג. פריט 31(5) עוסק בפגיעה בעצב אולנרוס. בדיקת ה- E.M.Gהצביעה על נזק קל בעצב האולנרי ובבדיקה הקלינית מצאה הועדה לעררים ירידה בכח גס של האמה והטריצפס בצורה קלה ולפיכך היה עליה לשקול את ישום פריט 31 5(א)(II). ד. הועדה לעררים מצאה ממצאים נוירולוגים שמקורם בעמודה השידרה ולפיכך היה עליה לשקול ישום פריט 32(1)א(1). לצורך ישום פריט זה אין צורך בהגבלה בתנועות. ה. טעתה הועדה כאשר לא נימקה ולא הסבירה מדוע למרות הממצאים המפורטים לא קבעה למערער אחוזי נכות בעיקר כאשר עמד לפניה מכתב מנומק מב"כ המערער. 8. טענות המשיב: א. הועדה לעררים ישבה בהרכב מלא ונכון. ב. בבדיקה הנוירולוגית נמצאו עצבי מוח תקינים וכן נמצאה חולשה מזערית של פיסוק אצבעות. ג. בבדיקה אורטופדית לא נמצאו סימנים המעידים על הפרעה עצבית אולינרית. גם מבחינה ע"ש מותני לא מצאה הועדה לעררים הגבלה וסימנים נוירולוגיים נלווים. ד. הועדה לעררים התייחסה לחוות דעתו של ד"ר ארסבן ונימקה מדוע אינה מקבלה אותה. 9. ההכרעה - המערער אינו תוקף את מסקנתה הודעה בכל הנוגע לנכות הנובעת מהגבלת התנועה בפרק הכתף. לטענתו יש להוסיף על נכות זו נכות בגין ליקוי נוירולוגי ביד ימין ובגין ליקוי נוירולוגי בעמוד שדרה מותני. בענין הגבלת התנועות בכתף, ד"ר ארסבן לא קבע נכות בגין עצם ההגבלה אלא בשל פגיעה בקפסולה עקב פריקה אחורית בכתף אשר מהווה סכנה לפריקה חוזרת. 10. באשר לליקוי הנוירולוגי בעמוד שדרה - הועדה לעררים קבעה כי תנועות עמוד השדרה הצווארי חופשיות לכל הכיוונים. בדיקת ה- E.M.G הראתה רדיוקלופטיה כרונית חלשהL3 - L5. ד"ר ארסבן מצא הגבלה קלה מאוד בתנועות ע"ש מותני, ביחוד בכיפוף קדמי ואחורי. לאור ממצא זה והממצא ב- E.M.Gהעריך ד"ר ארסבן את נכותו בתחום האורטופד ב-5% לפי פריט 37(7)א מותאם. בהתייחסותה לחוות הדעת של ד"ר ארסבן בענין עמוד השידרה קבעה הועדה לעררים כי מבחינת עמוד השידרה המותני הועדה לא מצאה הגבלה וסימנים נוירולוגיים נלווים. ב"כ המערער טוען כי די בתלונות המערער על הפחתה בתחושה בגפה בדרמטומה L5 ובממצאי ה- E.M.Gאשר הצביעה על רדיוקלופטיה כרונית ב-L3-L5 כדי לישם פריט 32(1)(א)(1). המערער מסתמך בענין זה על פריט 37(10)(ב) ועל פסק הדין בענין ב"ל 3825/03 שלאטה אמג"ד נ' המל"ל. 11. דין טענתו של המערער בענין זה להדחות. פריט 37 (10) קובע: "תסמונת בקע הדיסקוס". (א) שהתרפאה 0%. (ב) כשקיימות הפרעות: יקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלתה תנועות בקטע של עמוד השידרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי" פריט 37(10) אינו שייך לעניננו, מאחר והמערער אינו סובל מתסמונת של בקע הדיסקוס. בכל מקרה גם ללא סעיף זה, משתמצא הגבלה בתנועות יקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלה בתנועות, ומשימצאו ממצאים נוירולוגים יקבעו אחוזי נכות באם הממצאים אכן מעניקים אחוזי נכות. 12. הועדה לעררים לא מצאה כל ממצא קליני הקשור לעמוד השידרה. בניגוד לד"ר ארסבן, הועדה לעררים לא מצאה הגבלה בתנועות. יש לציין כי גם אם ד"ר ארסבן מצא הגבלה קלה מאוד בתנועות עמוד השידרה. ד"ר ארסבן העניק למערער מחצית מהנכות הקבועה להגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני (37(7)(א)) וזאת הן בשל ההגבלה הקלה מאוד והן בשל הממצא הנוירולוגי ב- E.M.G של רדיוקלופטיה כרונית חלשה ב-L3-L5. משהועדה לעררים לא מצאה כל הגבלה בתנועות עמוד השידרה מותני לא היה מקום לשיקול ישום סעיף 37(7)(א). 13. המערער מבקש כי הועדה תשקול ישום פריט 32(1)(א)I העוסק בשיתוק חלקי של עצבי גפיים תחתונים. (SCIATIC NERVEN. ISCHIAICUS) בצורה קלה. אלא שממצא כזה לא נמצא בבדיקה קלינית ולא ב- E.M.G. לציין כי גם ד"ר ארסבן לא קבע ממצא של שיתוק חלקי של אחד מעצבי הגפיים התחתונים. פסק הדין בענין בל 3825/03 אינו מתייחס למקרה שלפנינו, כיוון שהסיבה לאי תחולת הסעיף המוצע על ידי המערער אינה העדר פגיעה מוטורית, אלא העדר הפרעה כלשהי אורטופדית או נוירולוגית. אין בממצא ה- E.M.Gכדי להוות עדות לפגיעה נוירולוגית, בעלת ביטוי קליני העונה על דרישת התקנות. לפיכך נדחית טענת המערער באשר לעמוד השידרה. 14. באשר לליקוי הנוירולוגי בגפה הימנית - בענין זה קבעה הועדה לעררים את הממצאים הבאים: "כח גס ירוד בישור של האמה. כפות הידיים לחות צבע וטמפרטורה תקינה. בדיקה נוירולוגית - עצבי מח תקינים אין ניסטגמוס ספונטני, כח גס ירוד של טריצפס בצורה קלה. קיימת חולשה מזערית של פיסוק האצבעות, חולשה מזערית עד קלה של הפלקסורים, בעיקר 4,5 עם מתח של אינטרוסאוס ירוד". בבדיקת ה- E.M.Gמיום 28.6.03 שנעשתה לבקשת הועדה לעררים נמצא נוירופטיה אולנרית דו צדדית קלה. ד"ר ארסבן בחוות דעתו העריך את נכותו בגין פגיעה נוירולוגית ב-10% וזאת בשל פגיעה בעצב האקסילרי מימין, אשר גורם לחולשה בשריר דלטואיד (סעיף 31(7(א)I מותאם). הועדה לעררים מתייחסת לקביעה זו ומנמקת כי לא מצאה בבדיקה אורטופדית סימנים המעידים על הפרעה עצבית אולנרית וכן לא מצאה כל ביטוי לפגיעה אולנרית. 15. המערער טוען כי בממצאים שפרטה הועדה לעררים יש כדי ליישם את סעיף 31(2)(א)(1) הדן בפגיעה קלה של הפלקסוס ואת פריט 31(5), הדן בפגיעה של עצב האולנריס. 16. אלא שגם טענה זו דינה להדחות. באשר לשריר הפלקסוס, הרי שהסעיף דורש שיתוק חלקי בדרגות שונות של כל קבוצת השורשים. הועדה מצאה חולשה מזערית עד קלה של הפלקסורים 4,5. אין בממצא זה כדי לענות על דרישת פריט 31(2)(א)(I). יש להדגיש כי גם ד"ר ארסבן לא מצא כי התקיימו דרישות הסעיף ולכן העניק נכות בשיעור מחצית מהסעיף. ד"ר ארסבן לא נימק את החלטתו להעניק מחצית מהנכות. באשר לפגיעה בעצב האולנרוס, הועדה לעררים קבעה במפורש ובמנומק כי לא מצאה כל עדות או בבדיקת הדמיה לפגיעה בעצב זה. על אף הממצא ב- E.M.Gלא נמצא כל ביטוי קליני לפגיעה בעצב האולנרי ולשיתוק חלקי בעצב זה. אין בממצאי הועדה לעררים כדי לענות על דרישות הסעיפים המוצעים על ידי המערער. 17. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות. נכותכתפייםתאונת עבודה