1.ביום 17/6/01 ניתן פסק-דין פירוק לגבי העמותה (בהסכמתה). הכונס הרשמי התמנה, מכוח הדין, כמפרק זמני. 2.בהחלטה מיום 29/1/03, בש"א 8130/02 כתבתי: "1.בפסק דין שניתן ביום 17.6.01 נקבע פירוק של העמותה המשיבה בתיק העיקרי (שנרשמה ביום 13.3.91). פסק דין הפירוק ניתן בהסכמת העמותה. "2.עוד קודם לפירוק, הוציא שר הבטחון ביום 17.3.95 צו החרמה לפי תקנה 120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. מכוח הצו האמור, הוחרמו כספים. ביום 10.6.96 החליט שר הבטחון לתקן את צו ההחרמה וכתב כדלקמן: "א.נציגי העמותה יוכלו להגיש למשטרת ישראל פירוט של נכסי העמותה והכספים שהוחרמו, שלטענתם נתקבלו מתרומות של ערביי ישראל. ב.אם יוגש הפירוט הנ"ל - כי אז משטרת ישראל תבדוק את הפירוט שתגיש העמותה, ותקבע אלו נכסים וכספים, מתוך הנכסים והכספים שהוחרמו, אכן נתקבלו לדעתה מתרומות של ערביי ישראל. ג.הנכסים שהוחרמו, שמשטרת ישראל תקבע כי מקורם בתרומות של ערביי ישראל, יוחזרו לעמותה, בתנאי שהעמותה תוכיח להנחת דעתי או להנחת דעתו של גורם שאקבע, כי היא תחלקם לתושבי השטחים, לפי קריטריון של נזקקות בלבד, ותוך שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות הפלשתינאית." "3.עוד קודם למתן צו הפירוק כאן, סיכם היועץ המשפטי למערכת הבטחון את המצב העובדתי והמשפטי הרלוונטי לענין במכתב שכתב לב"כ העמותה מתאריך 13.6.01 (נספח א' ל"תשובת המבקשת לתגובת הכונס הרשמי" שהוגשה ביום 10.9.02) ובו אמר: "רקע 1.כזכור, בשנת 1996 נסגרו משרדיה של ועדת ההצלה האסלאמית (להלן: "הועדה") בצו של אלוף פיקוד צפון וכלל רכושה של הועדה הוחרם באותה שנה בצו של שר הבטחון. 2.הצווים הנ"ל הוצאו לאחר שבעלי הסמכויות שוכנעו כי הדבר נחוץ לטובת שלומו של הציבור, הגנתה של מדינת ישראל וקיומו של הסדר הציבורי, ולאחר ששוכנעו כי העמותה עוברת, ומחזקת ידי העוברים, עבירות על תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 בשל תמיכתה של הועדה בארגון החמאס והיותה חלק מתשתיתו הפיננסית של ארגון זה. 3.על פי חומר שהוצג לשר הבטחון ולאלוף הפיקוד, הועדה קיבלה כספים מקרנות מזוהות חמאס הפועלות בחו"ל והעבירה חלק מכספים אלה לסיוע למשפחות פעילי חמאס שנפצעו או נהרגו בפעולות טרור נגד ישראל. 4.בעתירה לבג"צ (בג"צ 3704/96), אשר הוגשה לאחר שהשגת הועדה כנגד הצווים נדחתה, נתבקש ביטולם של שני הצווים. בדחותו את העתירה פסק בית המשפט העליון כדלקמן, בהתייחסו לועדה (העותרת): הונחה בפנינו תשתית מספקת לעמדת המשיבים כי העותרת תומכת בארגון טרור ומחזקת את ידי חברי הארגון בפעילותו ומהווה חלק מתשתיתו הרחבה של ארגון זה. 5.מספר חודשים לאחר פסיקת בג"צ הוכרזו הקרנות בחו"ל, מהן קיבלה הועדה כספים, כארגונים בלתי חוקיים. הסייג 6.יחד עם זאת, סויג צו ההחרמה מספר חודשים לאחר הוצאתו, והוחלט על ידי שר הבטחון כי נכסים שמשטרת ישראל תקבע כי מקורם מתרומות של ערביי ישראל יוחזרו לעמותה, אך בתנאי כי היא תחלק את אותן תרומות לתושבי השטחים, לפי קריטריון של נזקקות בלבד ותוך שיתוף פעולה ותיאום עם הרשות הפלסטינית. 7.פניית הועדה להחזרת הכספים נבדקה על ידי הגורמים המוסמכים ותוצאות הבדיקה היו כי לא הוכח על ידי הועדה כי התמלאו התנאים שנקבעו על ידי שר הבטחון להחזרת כספים שהוחרמו. לכן סבר שר הבטחון כי אין מקום להיעתר לבקשה. 8.תשובה ברוח זו אף נמסרה על ידי ראש הממשלה ושר הבטחון מר אהוד ברק במענה לפניית ח"כ מוחמד כנעאן בענין זה. הפניה הנוכחית 9.על אף האמור לעיל, הרי שבמידה ויוחלט על מינוי מפרק לעמותה, לא תהיה למערכת הבטחון התנגדות להחזר כספים מזוהים, במידה ויוכח להנחת דעתו של המפרק כי הטוען להשבת כספו אכן עומד בקריטריונים הקבועים בסייג לצו ההחרמה". 4.ההסדר העולה, לענין הכספים המוחרמים, הן מההחלטה המתקנת את צו ההחרמה והן מהמכתב המצוטט של היועץ המשפטי למערכת הבטחון, מתוכו אני מדגיש את סעיף 9, בא לידי בטוי גם בפסק דינה מיום 17.6.01 של כב' השופטת ב. גילאור. השופטת ציינה כי "יש נושים לעמותה והמפרק יצטרך לבדוק את נשייתם". עוד אמרה השופטת כי מינויו של מפרק קבוע ייקבע באסיפה ראשונה (של נושים) והיא מינתה את הכונס הרשמי כמפרק זמני. 5.מתברר כי מאז מתן פסק דין הפירוק לא ננקטה פעולה כלשהי על ידי בעל דין מעוניין, למעט הבקשה הנוכחית, שהוגשה ביום 11.6.02 מטעם העמותה למתן הוראות לקיום אסיפה ראשונה. 6.מהפירוט העובדתי עד כאן עולה, כי היתה הסכמה דיונית לפיה שאלת זכאות לכספים שהוחרמו בהתאם להחלטה המתקנת של שר הבטחון מיום 10.6.96 תוכרע בשלב ראשון על ידי מפרק העמותה. מפרק כזה לא התמנה מכיון שלכונס הרשמי לא הוגשו תביעות חוב לפי תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985. בהעדר תביעות חוב כאלה, נמנע הכונס הרשמי מזימון אסיפת נושים לצורך בחירת מפרק. ב"כ הכונס הרשמי סבור, שאין מקום להאריך המועד להגשת תביעות חוב לפי תקנה 76(א) הנ"ל. אני סבור שניתן בדוחק לראות בהשתלשלות העניינים שתוארה עד כאן כנימוק להאריך המועד להגשת תביעות חוב. יכול להיות שבאי כח העמותה סברו, שתזומן אסיפה גם ללא הגשת תביעות חוב. מכל מקום, נראה לי, כי לאור ההסדר שהושג, ניתן להאריך את המועד לתקופה קצרה. 7.במאמר מוסגר אני מציין, כי לא מצאתי ממש בטענת בא כח הפרקליטות, לפיה עוד קודם למתן צו הפירוק, בשנת 1997, כבר החליטה משטרת ישראל, שאיש לא הצליח להוכיח את זהות הכספים כתרומות של "ערביי ישראל" כאמור בסעיף ג' להחלטה המתקנת של שר הבטחון. אם אלה היו פני הדברים, הרי לא היה כל טעם למכתב מ- 2001 של היועץ המשפטי למערכת הבטחון. אני דוחה את הטענה הזאת כטענת סף נגד הבקשה שבפניי. 8. ברור, שאין בהחלטה הנוכחית משום קביעה כלשהי לגבי הכרעה בתביעות החוב, אם וכאשר יוגשו לגופן. אינני קובע דבר באשר לעמידה בתנאי שנקבע בסעיף ג' להחלטת שר הבטחון מיום 10.6.96. 9.בשים לב לשיקולים דלעיל, אני קובע, איפוא, כדלקמן: המועד להגשת תביעות חוב לפי תקנה 76(א) בעניינה של העמותה המשיבה, מוארך בזאת עד יום 3.3.2003 שעה 12.00. הכונס הרשמי יטפל בתביעות החוב, אם וכאשר יוגשו, בדרך הרגילה, ויזמן אסיפת נושים אליה יזומן בא כח העמותה המשיבה, כאמור בפסק הדין מיום 17.6.01. 10.אין בהוראות דלעיל כדי לפגוע בחובת העמותה או פעילים בה למסור את המידע הנדרש מהם לכונס הרשמי (כולל תיעוד כתוב). למען הסר ספק, אני מחייב בזאת את כל אחד מהפעילים בעמותה למסור את הדווח הנדרש ממנו על ידי הכונס הרשמי, וזאת בתוך 14 יום מקבלת דרישה מפורטת בהקשר זה. מעבר לכך, יגישו המנהלים הפעילים, בתוך 14 יום, דין וחשבון על החובות והנכסים של העמותה למועד מתן צו הפירוק, לכונס הרשמי חיפה." 3.ביום 18/8/03 הגיש הכונס הרשמי דין וחשבון ובקשה למתן הוראות. לפי החלטת ביניים מיום 24/9/03 הועברה הבקשה האחרונה, יחד עם החלטת הביניים לכל בעלי הדין. 4. היועץ המשפטי של מערכת הבטחון הודיע על תמיכתו בבקשה למתן הוראות, 6/11/03. 5.עו"ד אביגדור פלדמן הגיש "תגובת העמותה לבקשת הכנ"ר למתן הוראות", והוא כותב, כי באסיפת הנושים שהתקיימה במשרדי הכונס הרשמי בחיפה "לא נכחו הנושים ו/או מגישי תביעות החוב ובא כוח העמותה, עו"ד ספרד לא ייצג את הנושים ומגישי תביעות החוב באותה אסיפה". עוד הוא מציין, כי הוא סבור שלכונס הרשמי הוגשו "אלפי תביעות חוב". עתירתו במסמך האמור היא להורות על קיום אסיפת נושים נוספת תוך זימון נציגי הנושים. הטענות העובדתיות המובאות במסמך האמור של עו"ד פלדמן לא נתמכו בתצהיר כלשהו. לא למותר להדגיש כאן, שלפי תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, חייב משיב לבקשה בכתב בצרוף לתשובתו של תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה. 6.דרך הגשת תביעות חוב מעוגנת בתקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 שבה נאמר: "76. הגשת תביעה [תיקון: תשנ"ו] (א) תביעת חוב תיערך לפי טופס 21, תאומת בתצהיר של הנושה או של מי שהוא הרשה ותוגש לכונס הרשמי או לנאמן, אם נתמנה; תביעה שתוגש לאחר תום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס לא תקובל, אלא אם כן הוארך המועד להגשתה באמור בתקנת משנה (ג); (ב) לתביעה יצורפו האסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע; ורשאי הכונס הרשמי או הנאמן לדרוש, בכל עת, פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון. (ג) בקשת נושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוגש לכונס הרשמי או לנאמן, אם נתמנה, ויפורטו בה הנימוקים לבקשתו; הבקשה תאומת בתצהיר ותצורף לה תביעת החוב. (ד) החליט הכונס הרשמי או הנאמן, לפי הענין, לדחות את הבקשה, רשאי הנושה לערער לבית המשפט על ההחלטה תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לנושה. 7.אני מביא להלן את הדיווח המלא של הכונס הרשמי: "1.ביום 17.6.01 נתן כב' בית המשפט צו לפירוק העמותה והורה על מינויו של המבקש למפרקה הזמני. "2.במשך קרוב לשנה מיום מתן צו הפירוק לא פנה מי מנושי החברה בתביעת חוב לתיק הפירוק. "3.ביום 11.6.02 הגיש ב"כ המשיבים בקשה למתן הוראות למבקש לקיום אסיפת נושים לשם מינוי מפרק קבוע לעמותה. "4.כב' בית המשפט קיים דיון בבקשה ביום 29.01.03 ובתומו האריך המועד הקצוב להגשת תביעות חוב ליום 3.3.03 בשעה 12:00 וזאת על אף שהמועד להגשת תביעות חוב עפ"י התקנות הינו 6 חודשים מיום מתן צו הפירוק, קרי דצמבר 2001 ( 12/01 ). "5.עוד קבע כב' בית המשפט כי המבקש "יטפל בתביעות החוב, אם וכאשר יוגשו, בדרך הרגילה ויזמן אסיפת נושים אליה יזומן ב"כ המשיבים". "6.ביום 3.3.03 הופיע פלוני עם מס' ארגזים מלאים בטפסים בני עמוד אחד ללא כל מסמך נלווה. "7.תקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה – 1985 המתייחסת לתביעות חוב וסדרי הגשתן קובעת בסע' קטן (ב) "לתביעה יצורפו האסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע ורשאי הכונס הרשמי לדרוש, בכל עת, פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון". "8.לטפסי ת.ח. שהוגשו למשרדי ב"כ הכונ"ר, כאמור, לא צורפו כל אסמכתאות לביסוס החוב ואף לא ראשית ראיה לנ"ל. "9.זאת ועוד, בסיפא של ההחלטה מיום 29.1.03 חייב כב' בית המשפט את כל אחד מן המנהלים הפעילים בזמן הרלוונטי בהגשת דין וחשבון על החובות והנכסים של העמותה למועד מתן צו הפירוק. "10.מיותר לציין כי עד היום ובחלוף כשנה לא טרח מי מהמנהלים האמורים להמציא למשרדי המבקש דו"ח כלשהו. "11.בהתאם להחלטת כב' בית המשפט מיום 29.1.03 זימן ב"כ הכונ"ר אסיפת נושים ליום 20.7.03. הודעה בדבר כינוס האסיפה פורסמה בעיתון יומי וברשומות כמתחייב עפ"י חוק. "12.ביום 20.7.03 התקיימה אסיפת נושים כנ"ל. באסיפה נכחו ב"כ הכונ"ר עו"ד ספרד ממשרד עוה"ד פלדמן, עו"ד אביבה שביט מטעם רשם העמותות, עו"ד גלייטמן מפרקליטות מחוז חיפה, עו"ד רונית תושייה מטעם משרד האוצר וכן עו"ד יצחק וכטל מטעם היועץ המשפטי למערכת הביטחון. "13.בפתח אסיפת הנושים נתן ב"כ הכונ"ר סקירה בכל הקשור לבעיות העולות מהמצב בתיק הפירוק : העדר שיתוף פעולה של מנהלי/ חברי העמותה. עובדת הגשת טפסי תביעות חוב ללא מסמכים המאמתים ומבססים החוב הנטען. העדר מעמד לתורמים כנושים. " רצ"ב העתק מפרוטוקול האסיפה ומסומן "א". "14. עו"ד ספרד הבהיר באסיפה כי משרדו לא טיפל באופן ישיר בתביעות החוב וכי למעשה אינו מייצג את נושי העמותה שבפירוק. "15. משנשאל עו"ד ספרד מכח מי אם כן נמצא הוא באסיפה השיב הלה : "אני מייצג את הנהלת העמותה ביניהם ד"ר סולימאן אגברייה". "16.מכאן שהלכה למעשה לא הייתה הופעה כלל מטעם נושי העמותה לאסיפת הנושים. "17.באשר למינוי מפרק שיבצע בדיקה של תביעות החוב הציע עו"ד ספרד את מינויו של עו"ד פלדמן. כל יתר הנוכחים באסיפה התנגדו למינויו של עו"ד פלדמן כמפרק ותמכו במינויו של אדם נייטרלי לתפקיד ובלבד שיהא מאושר ביטחונית. "18.מיותר לציין כי לאור האמור לעיל אין עו"ד ספרד מוסמך להצביע בשם הנושים מה גם שמעורבותו של עו"ד פלדמן ו/או מי מטעמו בהליך ועובדת היותו מייצג חברי/הנהלת העמותה, שוללים כל אפשרות למינויו כמפרק האמון על בדיקת תביעות החוב של המתיימרים להיות "נושי" העמותה. "19.לא זו אף זו, ב"כ הכונ"ר הבהיר באסיפת הנושים כי בהעדר מסמכים התומכים בתביעות החוב, למעשה לא ניתן לבדקן ועל כן לא קם הצורך במינוי מפרק. "20.יובהר , וכפי שציינה ב"כ רשם העמותות באסיפת הנושים – חוק העמותות אינו מאפשר להחזיר כספים לתורמים, מה גם שהעמותה אמצה את התקנון המצוי הקובע כי נכסים שנותרו לעמותה שפורקה יועברו לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות. "21. יוצא אם כן כי "הטיפול" בהעברת הכספים שהוחרמו, לעמותה אחרת מאושרת כדין אמור להתבצע בתאום בין משרד הביטחון, משרד האוצר ורשם העמותות. "22.בנסיבות המפורטות לעיל, מתבקש כב' בית המשפט להורות כדלקמן: לאשר דחיית טפסי תביעות החוב על הסף בהעדר מסמכים לביסוסן ובהעדר עילת תביעה ו/או נשיה של התורמים לאור הוראות תקנון העמותה והוראות החוק. להורות כי אין צורך במינוי מפרק לעמותה בשל העדר תכלית למינוי. להורות על חיסול העמותה. ליתן כל צו אחר כפי שיימצא כב' בית המשפט לנכון." 7.בשים לב לשיקולים שהובאו לעיל, עמדתו של ב"כ הכונס הרשמי בדיווח שצוטט מקובלת עליי ובהסתמך עליה, אני מורה בזאת בהתאם למבוקש בסעיף 22 לבקשה הנ"ל. אין צו להוצאות בהליכים כאן. הכונס הרשמי ידווח לנוגעים בדבר וינקוט בצעדים הדרושים לביצוע ההחלטה. החרמת רכושעמותות