1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ (כתוארה דאז) שלי אייזנברג, מיום 18.6.09, לפיה נדחתה בקשתו של ב"כ המבקש להקצות סכומי כסף מהסכומים שנגבו בתיק ההוצל"פ עבור שכר טרחת עו"ד. 2.המשיב 1 לא התייצב לדיון ואילו המשיבה 2 הודיעה כי אין לה עניין בבקשה ועל כן בהסכמת ב"כ המבקש היא נמחקה מהבקשה בפסק דין מיום 20.1.10. 3.לאחר שעיינתי בבקשה הנני מחליט ליתן רשות ערעור בה ואדון בה כבערעור . 4.הערעור שבפניי נוגע בעיקרו של דבר בשאלה משפטית והיא האם תשלום אגרת הוצל"פ דחויה קודם לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד? המערער סבור כי יש לכלול הוצאות ושכ"ט עו"ד באותה קטיגוריה ולכן מהסכום שהתקבל לתיק יש לנכות שכ"ט והוצאות יחסיים ולהעבירו אליו. 5.כב' הרשמת ציינה בהחלטתה נשוא הערעור, כי בהתאם לסעיף 5 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח 1968 (להלן: "התקנות"), ניתן לדחות תשלום אגרת הוצל"פ עד למועד שבו יגבו סכומים בתיק ההוצל"פ. היא דחתה את בקשת המערער מכיוון שנקבע בהתאם לתקנה 6 לתקנות אלה, כי אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק. מכיוון ששכר טרחת עו"ד איננו חלק מאגרה, סברה כב' הרשמת כי כל הסכומים שנגבה יועבר תחילה לכיסוי חוב האגרה. על החלטתה זו נסב הערעור שלפניי. 6.המערער טען כי הוראות חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") גוברות על התקנות ומקום בו יש סתירה יש לנהוג על פי החוק. על פי גישתו, בהתאם לסעיף 10ג' לחוק, שכר טרחת עו"ד בגין תיק הוצל"פ דינו לעניין הוצאה לפועל כדין "הוצאות" לפי סעיף 9 לחוק זה. מכיון שנאמר בסעיף 76 לחוק כי כספים ששולמו לתיק יזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9 ומכיוון שאין סדר קדימויות מיוחד, והדבר לא נקבע מהוראות החוק, מצדיק הדבר, לטענתו, חלוקה לפי יחס הסכומים של החוב וחלוקת הכספים בין הנושים. עוד לטענתו, לא מתקבל על הדעת שעו"ד שפועל לגביית סכומים בתיק ההוצל"פ יקופח ולא יקבל לפחות חלק משכרו. יש לערוך איזון ראוי בין דרישת תשלום האגרה לבין הבטחת שכר טרחת עו"ד המטפל בפועל בגביית הסכומים בתיק ההוצל"פ. לבסוף נטען כי העדר התייצבות המשיבים לדיון ומחיקת המשיבה 2, על פי בקשתה, מלמדים כי הוא צודק בטענתו. דיון : 7.שקלתי את טענות המערער ועיינתי בהחלטה נשוא הערעור ומסקנתי הינה כי לא נפל כל פגם בהחלטת כב' הרשמת ועל כן דין הערעור להדחות. אבהיר מסקנתי זו. תיק ההוצל"פ נשוא הדיון נפתח בפטור מאגרה וזאת עקב פתיחת התיק העיקרי נשוא תיק ההוצל"פ גם הוא בפטור מאגרה, כל זאת עקב מצבו הכלכלי הקשה של המבקש/המערער אשר גם הצדיק מינוי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי לייצגו בהליכים. אומנם אין חולק כי כתוצאה מפעולות שביצע ב"כ המערער עוקלו ונתפסו כספים בהיקף של 65 אלף ₪ שהופקדו בתיק ההוצל"פ. סכום זה הינו זעום ביחס לחוב הכללי של החייב המגיע בתיק ההוצל"פ לסכום חוב של מליוני שקלים . ב"כ המערער הגיש בקשה לכב' הרשמת לקבל שכ"ט מחלק יחסי מסכום הגביה לתיק הוצל"פ. תחילה, כדבר שבשגרה נענתה כב' הרשמת למבוקש. דא עקה, הוברר כי הסכום שנגבה בתיק אינו מכסה את סכום האגרה ועל כן בהחלטתה נשוא הערעור תיקנה וקבעה כב' הרשמת, כי מאחר ובפתיחת תיק ההוצל"פ ביום 16.5.05 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) בבקשת זוכה לפטור אותו מתשלום האגרה על פי תקנה 5 לתקנות ההוצאה לפועל, הרי שיש לנהוג על פי תקנה 6 לתקנות המורה כי אגרה שלא שולמה על פי תקנה 5 , ישלמה החייב והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק. 8. לנוכח האמור, נשאלת השאלה האם ניתן לראות "שכ"ט עו"ד" כחלק מהאגרה? התשובה הינה בשלילה. אין חולק כי המבקש/המערער קיבל פטור מתשלום אגרת ההוצל"פ לפי תקנה 5 תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968 (להלן:"התקנות"), לפיה מי שזכה לפטור מתשלום אגרת בית משפט לפי תקנה 14 או 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור. משניתן הפטור על פי תקנה 5 יש להמשיך לתקנה 6 הקובעת בלשון ברורה: "6(א) אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק" (ההדגשה שלי י.ו. ). התקנות הותקנו מכוח חוק ההוצאה לפועל אשר בהתאמה קובע אף הוא בסעיף 9 כי : "9.(א).האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו. (ב).האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב. (ג).ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום". 10. לעומת זאת נושא שכ"ט עו"ד נקבע בחוק בסעיף 10 ונאמר בו: "(א).זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל." סעיף 76 לחוק, בו נאחז המערער איננו מסייע לעניינו שכן למרות שהוא דן במעמדו של זוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים הוא איננו עוסק בנושא האגרה. הסעיף המתאים הוא סעיף 75 לחוק אשר נזכר בסעיף 76(ב), הקובע כי על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75. זאת ועוד; ס"ק ג בסעיף 76 האמור, נאמר מפורשות כי אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר. סעיף 75 המחזיר אותנו לסעיף 9 וקובע כהאי לישנא: "75.(א) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה". מכיוון ששכ"ט עו"ד איננו נכלל בסעיף 9 אלא בסעיף 10 לחוק, לא ניתן לקבל את פרשנותו של המערער כפי שהובאה לעיל. אומנם סעיף 10(ג) לחוק משווה שכ"ט עו"ד בסעיף זה , כלפי החייב כדין "הוצאות" לפי סעיף 9, אולם אין בו כדי להשוות לשכ"ט מעמד או דין קדימה כשל אגרה דחויה . סעיף 75 מלמדינו כי תחילה יש לזקוף את הכספים ששולמו ע"ח החוב לחשבון האגרות ורק לאחר מכן כאמור בסיפה לפי הסדר הנקוב שם, ע"ח ..."הוצאות, ריבית וקרן...". תקנות 5 ו-6 הותקנו בהתאמה לכלל העולה מסעיף זה ומדגישות את דין הקדימה של תשלום האגרה הדחויה. סיכומו של דבר לא מצאתי פגם בהחלטה נשוא הערעור ועל כן דין הערעור להדחות. 11. לפני סיום האם יש לראות באי התיישבות המדינה כמשיבה בערעור זה משום עילה ליתן צו כמבוקש? סבורני כי יש להשיב על כך בשלילה. אומנם ניתן לחלוק על תגובת הפרקליטות האזרחית בתגובתה מיום 4.1.10 בו היא כותבת כי מכיוון שאינה צד להליך לגבי האופן בו מחולקים כספים בתיק ההוצל"פ. עוד נאמר בתגובה כי המשיבה (מדינת ישראל) אינה גוף שיפוטי שמכריע בסוגיות משפטיות המתעוררות בדבר חלוקת הכספים שנגבו מהחייב אין לה שיקול דעת בדבר תשלום שכ"ט של המערער וכי היא תכבד כל החלטה של ביהמ"ש. המדובר במקרה שלפניי בפרשנות החוק והתקנות שיש להן השלכה ישירה על תשלום אגרות נדחות שבסופו של דבר נגבות ומשולמות לאוצר המדינה. מי אמור לייצג את אינטרס המדינה אם לא הפרקליטות? מכל מקום אינני מקבל את פרשנותו של המערער כי אי התייצבות המדינה משמעה כי היא מסכימה לבקשה. בתגובת הפרקליטות נאמר במפורש כי המדינה תכבד כל החלטה או פסק דין ואין לקרוא לתוך תגובה זו הסכמה לקבלת הבקשה/הערעור. התוצאה: 12. הערעור נדחה. בנסיבות משלא התייצבו המשיבים, כל אחד מטעמו אינני עושה צו להוצאות. אגרההוצאה לפועל