1. המערערים הגישו לבית משפט זה בקשת רשות ערעור שעניינה תביעה כספית שהוגשה נגדם ונסתיימה בפשרה בבית המשפט המחוזי. עיקרה של בקשת רשות הערעור הוא טענתם כי הסכם הפשרה האמור נכפה עליהם בניגוד לרצונם, ולכן מן הדין לבטלו. המערערים ביקשו מכב' הרשם לפטרם מתשלום אגרה. בקשתם זו נתקבלה באופן חלקי (על ידי הרשם שחם). נקבע, כי "קשה לגלות, מתוך עיון בבקשת הרשות לערעור, כי קיימת עילה מספקת לשם מתן פטור מאגרה", ואולם, הוסיף הרשם, "נוכח הטענה למצוקה כלכלית, ישלמו המבקשים אגרה מופחתת בסך של 350 ₪". 2. על החלטה זו הוגש, ביום 7.8.2005, הערעור שלפני. בעיקרו, חוזרים המערערים על הטענות אשר העלו לפני הרשם - בדבר היות ההליך מגלה עילה ובדבר מצבם הכלכלי. עוד מוסיפים הם כי בשורה של החלטות קודמות, בהליכים אחרים, הוענק למערערים פטור מתשלום האגרה. 3. דין הערעור להידחות. עיינתי בבקשת רשות הערעור שהגישו המערערים ובמסמכים שצירפו. עיינתי גם במסמכים המעידים על מצבם הכלכלי. אף אם אניח כי ההליך מגלה עילה, לא התרשמתי כי בעניין זה עמדו המערערים בנטל המוטל עליהם להראות שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לגייס אגרה מופחתת בסך 350 ש"ח (השוו: בשג"ץ 64/04 והדי נ' פרקליטות מחוז ת"א (לא פורסם); בש"א 5433/04 כפר מרמורק אגודה שיתופית בע"מ נ' נכסי הציבור ברחובות בע"מ (לא פורסם). 4. כאמור, המערערים הציגו שורה של החלטות קודמות, בהליכים אחרים, אשר בהן ניתן למערערים פטור מאגרה. לדעתי, אין בטענתם זו כדי להועיל, ולו מן הטעם כי יש בנמצא החלטות אחרות, אשר לא צורפו, בהן בקשת המערערים לפטור מאגרה - נדחתה (בג"ץ 4637/05 אליאס נ' כב' השופט אליעזר ריבלין (לא פורסם, החלטה מיום 25.5.2005); בש"א 1379/05 אליאס נ' אליצור (לא פורסם); בשג"ץ 7492/02 אליאס נ' כב' השופטת שטרסברג-כהן (לא פורסם); בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (לא פורסם); בש"א (מחוזי, באר-שבע) 4346/05 שושנה ויעקב אליאס נ' י"מ (לא פורסם, כב' השופט נ' זלוצ'ובר, החלטה מיום 29.6.2005). 5. דין הערעור להידחות. אגרת בית משפטאגרה