בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת - היא הזוכה בתיק הוצל"פ 02-13217-10-9 (להלן: "תיק המבקשת") - על החלטות רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשם שי גור), מיום 8.5.2011 ומיום 12.5.2011, לפיהן נדחתה בקשת המבקשת לשחרור כספים שהופקדו בקופת ההוצל"פ כתוצאה מהליך מימוש עיקולים שנקטה המבקשת אצל צד ג', בנק דקסיה ישראל בע"מ (להלן: "המחזיק"), ונקבע כי תיק המבקשת יצורף לתיק האיחוד של החייבת. טענות הצדדים בקליפת אגוז: 1. המבקשת, חברה לשירותי ייעוץ לביסוס קרקע ומתן שירות הנדסי, סיפקה למשיבה מס' 1, מועצה מקומית דבוריה (להלן: "החייבת") שירותי ייעוץ בשני פרוייקטים; החייבת לא שילמה למבקשת את שכרה בגין השירותים שסיפקה. בשל כך הגישה המבקשת תביעות כספיות כנגד החייבת, בהן ניתנו פסקי דין בהעדר הגנה מצד החייבת. המבקשת הגישה את פסקי הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ, כאשר לטענתה, לא ידעה באותה עת כי לגבי חובות החייבת קיים תיק איחוד המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת. 2. במסגרת תיק המבקשת פעלה המבקשת כנגד החייבת, בין היתר על ידי הטלת עיקולים אצל המחזיק. זה הודיע כי הינו מחזיק בכספים של החייבת, בסך של 67,368 ₪. המבקשת הגישה לרשם ההוצל"פ בקשה למימוש כספים אלה וזו אושרה. במקביל להליכי ההוצל"פ ניהלו המבקשת והחייבת משא ומתן אשר גובש להסדר חוב ונחתם על ידי שני הצדדים ביום 12.4.2011 (להלן: "הסדר החוב") ואשר במסגרתו סוכם על תשלום הכספים שעוקלו לידי המבקשת לפירעון חובות החייבת למבקשת בתיק המבקשת ובתיק הוצל"פ נוסף (שמספרו 0244123101) אשר אף הוא לא כלול בתיק האיחוד. 3. המבקשת הגישה לרשם ההוצל"פ הודעה על הסדר החוב ובקשה להעברת כספי המימוש מהמחזיק לידי המבקשת (להלן: "בקשת שחרור הכספים"). בקשת שחרור הכספים נדחתה על ידי רשם ההוצל"פ, אשר הורה על צירוף תיק המבקשת לתיק האיחוד. 4. לטענת המבקשת, שגה הרשם בהחלטותיו, הן באשר לצירוף תיק המבקשת לתיק האיחוד, הן בדחיית בקשת שחרור הכספים. לשיטתה, החייבת הביעה רצונה שלא לצרף תיקים נוספים לתיק האיחוד מאחר והיא מצויה בתהליך יישום תוכנית הבראה וכל תיק הוצל"פ חדש שנפתח כנגדה, מוסדר בהתאם לעקרונות תוכנית ההבראה, מחוץ לתיק האיחוד. באשר לשחרור הכספים המעוקלים, טוענת המבקשת כי הינה זכאית למלוא הכספים בהתאם לסעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), ולחילופין, טוענת המבקשת כי היא זכאית, למצער, למחצית מסכום המימוש מאחר והיא נקטה בהליכים שהניבו את הכספים הנ"ל, בהתאם להוראת סעיף 76(א1) לחוק ההוצל"פ, וזאת חרף העובדה שהמבקשת נקטה בהליכים מחוץ לתיק האיחוד. 5. החייבת מסכימה לבקשת המבקשת לשחרור הכספים ואף נתנה הסכמתה לבקשת רשות הערעור דנן. לטענתה, היא פועלת ליישום תוכנית הבראה אשר אושרה לה על ידי משרד הפנים, על ידי ביצוע הסדרים וסילוק חובות הזוכים בתיק האיחוד בהתאם לתוכנית ההבראה והיא אינה חפצה בצירוף תיקים נוספים לתיק האיחוד. 6. המשיבה 4, יבמי אלומיניום בע"מ, מתנגדת לבקשה, בטענה כי החייבת אינה רשאית להסדיר תשלומים עם נושים, בין אלה המצויים בתיק האיחוד בין אלה שטרם צורפו לתיק האיחוד, ויש בכך כדי לפגוע בעקרון היסודי המונח בבסיס איחוד תיקים. 7. עוד הוסיפה המשיבה 4, כי אף היא הטילה עיקולים על כספי החייבת במספר בנקים, ברם החייבת טענה כי אין המשיבה 4 זכאית לפעול באופן פרטני מאחר ולחייבת תיק איחוד ורשם ההוצל"פ בנצרת קיבל את טענות החייבת והורה על ביטול העיקולים. לטענת המשיבה 4, החייבת עושה שימוש סלקטיבי בתיק האיחוד ובעריכת הסדרים, תוך שהיא מעדיפה נושים מסויימים ומקפחת אחרים. משכך, אין כל צידוק, לטענתה, להיעתר לבקשת המבקשת. 8. המבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבה 4, במסגרתה חזרה על טענותיה והרחיבה בדבר זכותה הנטענת למחצית הכספים שעוקלו. גם החייבת הגישה תשובה לתגובת משיבה 4, במסגרתה חזרה החייבת על טיעוניה והוסיפה כי המשיבה 4 מנסה לסכל את תוכנית ההבראה על פיה פועלת החייבת. דיון והכרעה: 9. לאחר שעיינתי בבקשה בתשובות לה, ובתגובות להן, על שלל צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. 10. ראשית, לבקשה לא צורפה בקשת שחרור הכספים שהוגשה לכב' רשם ההוצל"פ, היא הבקשה שבעקבותיה ניתנו ההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור, וכן לא צורפה החלטת כב' הרשם מיום 13.4.2011, אשר קדמה להחלטות הנ"ל, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנן. תקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979, מסדירה את דרך הגשת בקשת רשות ערעור, וקובעת כי: "... הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער...". מן המסמכים החלקיים שהוגשו, עולה כי המבקשת הגישה לרשם ההוצל"פ בקשה לשחרור הכספים, בגינה ניתנו החלטות קודמות; בהמשך להחלטות אלה הוגשו הודעות והבהרות כלשהן מצד המבקשת והחייבת, אשר לאחריהן ניתנו ההחלטות נשוא בר"ע זו. המבקשת הניחה תמונה חלקית בפני בית המשפט, ממנה לא ברור די הצורך מה היו הטענות שנטענו בפני הרשם בעניין שחרור הכספים ומה היו החלטותיו הקודמות ביחס לבקשת המבקשת, ודי בכך כאמור כדי לדחות את הבקשה. 11. שנית יצויין, כי לטענת החייבת בדבר אי רצונה בצירוף תיק המבקשת לתיק האיחוד אין כלל מקום. חובתו של חייב להודיע לרשם ההוצל"פ מיד עם פתיחת תיק הוצל"פ חדש כנגדו, כבר מן השלב שלאחר הגשת בקשת איחוד תיקים, קל וחומר לאחר מתן צו האיחוד - קבועה בחוק. היא אינה נתונה כלל לשיקול דעתו של החייב. ומשניתן צו איחוד, על הרשם להורות על צירוף התיק החדש לתיק האיחוד, כאמור בסעיף 74יב. לחוק ההוצל"פ. במצב הדברים הרגיל, מתן הודעה כאמור על מנת לוודא איחוד כל התיקים הינו גם אינטרס של החייב עצמו בהגנתו מפני נשיית הנושים. לא ברור מדוע החייבת לא פעלה כך במקרה דנן, וטעמיה עמה. ויודגש; דבר היותה של החייבת רשות ציבורית בוודאי אינו פוטר אותה מחובתה למלא אחר הוראות חוק ההוצל"פ. אדרבא; דווקא ככזו מוטלות עליה חובות נוספות, ובין היתר, החובות לנהוג בהגינות, בשוויון ובשקיפות. מבלי שיהא בהערתי זו כדי לקבל את ההאשמות שהטיחה המשיבה 4 בחייבת, אעיר כי ככלל, וכל עוד לא ניתן לכך אישור מפורש במסגרת תיק האיחוד, אין החייבת רשאית לחפוץ ביקרם של נושים מסויימים ולהעדיפם על פני נושים אחרים, וככל שחפצה היא בהסדרי חובות וסגירת תיקים, עליה לפעול במסגרת תיק האיחוד. נסיונה של החייבת להסתמך על החלטת רשם ההוצל"פ בנצרת (כב' הרשם ריאד קודסי) מיום 3.6.09, אף הוא אינו במקומו; החלטה זו מתייחסת ליישום תכנית הבראה והסדרים עם נושים במסגרת תיק האיחוד, ולאחר קבלת אישורו של רשם ההוצל"פ, והיא בוודאי אינה מתירה לחייבת לפעול לעריכת הסדרים כאלה ואחרים מחוץ לתיק האיחוד. למעלה מן הצורך ייאמר כי החייבת לא הגישה אסמכתא כלשהי בדבר תוכנית ההבראה העומדת בבסיס תשובותיה, הגם שאין בכך כדי לשנות מהערתי לעיל והקביעות להלן. 12. אף לגוף העניין, סבורני כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם נשוא בקשת רשות הערעור. משניתן צו איחוד תיקים לחייבת, שומה על רשם ההוצל"פ לצרף כל תיק חדש שנפתח לאחר מתן הצו לתיק האיחוד וכך עשה הרשם בהוראתו לצירוף תיק המבקשת לתיק האיחוד, בהחלטתו מיום 8.5.2011. איחוד התיקים נועד להגן על החייבת מפני כלל נושיה ולאפשר חלוקה הוגנת בין הנושים. משניתן צו איחוד, הרי שתשלום מחוץ לתיק האיחוד הינו מנוגד למושכלות יסוד. משכך, כדין צורף תיק המבקשת לתיק האיחוד. המבקשת הקדישה מלל רב לטענתה בדבר תחולת סעיף 76(א1) לחוק ההוצל"פ, אולם החלטת כב' רשם ההוצל"פ מיום 8.5.2011 אינה מקפחת את זכותה, ככל שעומדת לה כזו, למחצית מהכספים שעוקלו. בהחלטת כב' הרשם נאמר, בין השאר: "...אני דוחה את הבקשה, מורה על צירוף תיק פרטני זה לתיק האיחוד, וחלוקת כספים במסגרת תיק האיחוד, והכל לפי המנגנון הקבוע בסעיפים 75-77 לחוק ההוצאה לפועל...". בהחלטה נאמר, אפוא, כי חלוקת הכספים תיעשה בהתאם לקבוע בסעיפים 75-77 לחוק ההוצל"פ וכי מי שיכריע בדבר אופן החלוקה, לרבות תחולת סעיף 76 לחוק ההוצל"פ, יהיה רשם ההוצל"פ הדן בתיק האיחוד. כך אכן נכון וראוי שייעשה. ככל שתסבור המבקשת כי קופחה זכות מזכויותיה בהחלטה שתינתן על ידי הרשם הדן בתיק האיחוד, תתכבד ותגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שתינתן. בשלב הנוכחי, טרם קופחה המבקשת ולו במקצת, וברי כי גם בהקשר זה החלטת הרשם - בדין יסודה. 13. אשר על כן, דין הבקשה כאמור להידחות. ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע העברת הכספים, מיום 3.7.011, מתבטלת. תיק המבקשת יצורף לתיק האיחוד. הכספים אשר עוקלו אצל המחזיק יועברו לתיק האיחוד והרשם הדן בתיק האיחוד יכריע בדבר אופן חלוקתם, כמו גם בנוגע לכל טענה אחרת של הצדדים. 14. כל המשיבים, למעט המשיבה 4, לא הגישו תשובה ולכן אינם זכאים להוצאות בהליך זה. המשיבה 4 נדרשה להגשת תשובה ובשל כך נגרמו לה הוצאות. המבקשת תשלם למשיבה 4 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.עיקולאיחוד תיקים