1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ראמי נאסר, מתאריך 29.09.12, לפיה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטתו מיום 11.09.12. 2. המבקשת, הינה רשות מקומית אשר נקלעה לקשיים כספיים, בעקבותיהם נפתחו נגדה מספר רב של תיקי הוצאה לפועל. בעקבות ריבוי הנושים ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדה, הגישה המבקשת בקשה לאיחוד תיקים. בקשתה התקבלה ומיום 21.10.10 היא חוסה תחת הסדר איחוד התיקים, במסגרת תיק הוצל"פ 10-99730-10-8 (להלן: "תיק האיחוד"). במסגרת תיק האיחוד קיים צו חיוב בתשלומים המורה למבקשת לשאת בתשלום חודשי בשיעור 3% מסך החוב הכולל בתיק האיחוד. 3. יתרת החוב של המבקשת בתיק האיחוד עומדת על סך של 1,457,921 ₪, וצו החיוב בתשלומים בתיק הינו 184,000 ₪. בנוסף, מתנהלים על שם המבקשת תיקי הוצאה לפועל פרטניים בגין חוב שכר עבודה, האחד על סך 11,748,818 ₪, והשני על סך של 516,000 ₪, בהם הגיעה להסדר עם הזוכים, ומשלמת בהם סך של 80,000 ₪ לחודש. 4. בהחלטתו מיום 11.09.12, דחה כב' הרשם את בקשת המבקשת לצרף תיקים שבדין קדימה לתיק האיחוד, וביטול העיקולים שהוטלו בתיקים אלו, וכן את הבקשה להפחתת החיוב בצו התשלומים, זאת לאחר שבחן את בקשת המבקשת על פי המסמכים שהומצאו מטעמה. במסגרת ההחלטה, כתב כב' הרשם כך: "בהחלטה קודמת...הוריתי על צירוף שני תיקים רגילים...לתיק האיחוד בכפוף לכך שהחייבת תשלם 3% מסכום החוב העדכני בתיקים אלו באופן מיידי, וכן הוריתי על צירוף שני תיקים שבדין קדימה שקיבלו כביכול סכום התקרה המועדפת...לא ברור מבקשת המבקשת...אם היא פעלה לצירוף התיקים הנ"ל לאיחוד. אשר לבקשה לשינוי צו התשלומים וצירוף תיקים נוספים לאיחוד, אינני נדרש בשלב זה למתן החלטה...נוכח דרישתה לנהל מו"מ עם הזוכים השונים במטרה להגיע להסדרים לפי תכנית הבראה שמנהלת...עם זאת הנני מאשר ניהול מו"מ עם הזוכים על בסיס שוויוני בכפוף לתנאים הבאים: ...(ג) בשלב זה אינני מורה על עיכוב הליכים בתיקים הפרטניים שנמצאים מחוץ לאיחוד. כמו כן, אינני מוצא מקום לבטל הליכים בתיקים אלו נוכח בקשתה הגורפת של החייבת...שלא נתמכה במסמכים ואסמכתאות מתאימות. (ד) על החייבת להמשיך בתשלום צו התשלומים הקבוע בתיק, עד להחלטה אחרת...עם זאת, הריני מורה לגזברות על עיכוב הכספים בתיק האיחוד עד להחלטה אחרת...". 5. ביום 24.09.12, הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה לעיל, לעניין שינוי החיוב בצו התשלומים, צירוף תיקים שבדין קדימה לתיק האיחוד, וביטול העיקולים שהוטלו במסגרת תיקים אלו. 6. בהחלטה מיום 29.09.12, דחה כב' הרשם את הבקשה וקבע, כדלקמן: "בהחלטתי הקודמת לא הורתי על עיכוב הליכים בתיקים הפרטניים שנמצאים מחוץ לאיחוד. כמו כן, לא ביטלתי הליכים בתיקים אלו 'נוכח בקשתה הגורפת של החייבת בעניין זה שלא נתמכה במסמכים ואסמכתאות מתאימות'. בבקשה שבפניי חזרה החייבת על טענתה הגורפת ...ולא תמכה את בקשתה במסמכים ואסמכתאות מתאימות...תיקון 35 לחוק ההוצל"פ 'פגע' במידה מסוימת בנושים שבדין קדימה לאחר שהגביל את הסכום המועדף...אין להיעתר לבקשה כללית לביטול עיקולים בתיקים שטרם קיבלו את הסכום המועדף...עם קבלת 'הסכום המועדף'...רשאית החייבת לעתור לצירוף אותם תיקים לאיחוד...צירוף אותם תיקים, שטרם קיבלו התקרה המועדפת לתיק האיחוד בשלב זה תוך מתן העדפה בחלוקת הכספים, אינו מתבקש בנסיבות התיק...מאחר והדבר עלול לפגוע בנושים הרגילים...ככל שתיקים מועדפים אלו יקבלו את 'היתרות' עד לסכום התקרה המועדף...יצורפו...לאיחוד, יעוכבו בהם כל ההליכים, ואף יבוטלו בהם הליכים בהתאם לבקשות...החייבת...אשר לבקשת החייבת להפחתת צו התשלומים...לא נזקקתי לבקשת החייבת בהחלטתי הקודמת משני טעמים:...אפשרתי לחייבת לנהל מו"מ עם הזוכים השונים בתנאים שקבעתי...הורתי לה להמשיך בתשלום צו התשלומים...תוך 'עיכוב הכספים בתיק האיחוד עד להחלטה אחרת'...על מנת שלא יווצר מצב שבו זוכים מסויימים יקבלו כספים במסגרת החלוקה שבאיחוד כשהם מנהלים משא ומתן...מצד שני, להימנע ממצב שבו עלול המו"מ להיכשל והזוכים יצאו נפסדים...שנית, הפחתת צו התשלומים מחייבת מתן זכות טיעון לזוכים ובהתאם להודעת החייבת...עולה כי המציאה את בקשתה לחלק מהנושים ויש להמתין לקבלת תגובתם...נכון הוא שסעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע שעל החייב לשלם 3% מסכום החוב ...במקרה של איחוד תיקים יזום...עם זאת מסמיך החוק את רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום אחר 'מטעמים שיירשמו'...החייבת טענה כי היא משלמת כ-180,000 ₪ ...בזמן ששיעור ה-3% מסך החובות הכלול באיחוד מגיע לכ- 43,000 ₪. החייבת לא התייחסה לעובדה כי משלמת מעל 80,000 ₪ בשני תיקים רגילים דבר שעלול להוות העדפת נושים אסורה. תקנות הציבור וחובת תום הלב מחייבת פרעון חובות במסגרת תיק האיחוד על פני פרעון חובות שלא במסגרת תיק האיחוד...לא נעלמו מעיני ההשלכות המעשיות של ההסדרים שיש למועצה בשני התיקים הפרטניים ו'החסכון' שגלום באותם הסדרים, על כן לא הורתי על הפסקת אותם תשלומים...אם כי ראיתי לנכון לאפשר לזוכים השונים להגיב לבקשת החייבת...על החייבת לקדם את המו"מ עם הזוכים ולזרזו ולהמשיך בביצוע צו התשלומים..." (הדגשה שלי- ס"י). טענות המבקשת: 7. לטענת המבקשת, טעה כב' הרשם בהחלטותיו מושא הבקשה. מאחר וחובה בתיק האיחוד הינו בסך 1,457,920 ש"ח, יש הצדקה להענות לבקשתה לשנות את צו החיוב בתשלומים לסך של 43,738 ₪ לחודש, המהווה 3% מסכום החוב הנוכחי. המבקשת פירטה את מצבה הכלכלי הקשה וטענה, כי ההסדר אליו הגיעה עם הזוכים בתיקים הפרטניים אינו בגדר העדפת נושים אסורה, שכן המדובר בתיקי שכר שלא היה ניתן לצרפם לתיק האיחוד, טרם התיקון בחוק ההוצאה לפועל. זאת ועוד, היה על כב' הרשם להורות על צירוף תיקי השכר לתיק האיחוד, תוך שמוענקת להם עדיפות, עד לסכום "התקרה המועדפת". וגם מן הטעם הזה יש לקבל את בקשת רשות הערעור. טענות המשיבה 10 (הזוכה בתיקים פרטניים 0905658096; 121267109): 8. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה אין בצו התשלומים הקיים כדי לכסות את החובות שהצטברו לחובתה של המבקשת ולשלם זכויותיהם של הנושים. המבקשת מנסה לבצע העדפת נושים תוך שהיא מסתתרת מאחורי מסך איחוד התיקים. הפחתת החיוב בצו התשלומים עלול להביא לקריסתה של המשיבה, שגם כך אינה מקבלת מהמבקשת באופן סדיר את התשלום החודשי הקבוע במסגרת צו התשלומים. גם בשל התנהלותה הפסולה של המבקשת בכל הנוגע לתיק האיחוד יש לדחות את הבקשה. טענות המשיב 19 (הזוכה בתיק פרטני 16-20823-11-4): 9. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין לשנות את החיוב בצו התשלומים ואף לא לצרף תיקים נוספים לתיק האיחוד, שכן הדבר יביא לדחייה נוספת בפרעון חובה של המבקשת לזוכים, כל שכן עת עסקינן בצירוף תיקי שכר, שלהם עדיפות בחלוקת הכספים. זאת ועוד, המבקשת משלמת כספים רבים לספקים מחוץ לתיק האיחוד וכתוצאה, מופלים לרעה הזוכים המשתייכים לתיק האיחוד. משכך יש לדחות את הבקשה. 10. ביום 20.03.13 נתנה המבקשת הסכמתה למתן פסק דין על סמך הטיעונים שהגישה. דיון : 11. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להענות לה. 12. איחוד תיקים נועד להקל על מצוקת חייב אשר הסתבך שלא בטובתו בחובות ליותר מנושה אחד ומתקשה לעמוד בלחצים המופעלים עליו על ידי הנושים השונים. חייב זה המעוניין באמת ובתמים לסלק את חובותיו תוך פרק זמן סביר, זכאי להגנה מפני נושיו. הדרך לעשות כן הנה צירוף כל חובותיו והכנת תוכנית תשלומים, שתתפרס על פני פרק זמן סביר, שבו יוכל לעמוד (דוד בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק ראשון, מהדורה שביעית (2009) עמ' 491). עם זאת, "צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה 'מותנית' במחיר התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצידו" (ע"א (עליון) 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד (13.05.03)). כך, חייב אשר אינו עומד בתנאי ההתנהגות הנדרשים ממנו לא יוכל לחסות בצלו של איחוד תיקים, ואם ניתן צו כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו. 13. כידוע, התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו, והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו (ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית-2007, עמ' 316; בר"ע (מחוזי- ת"א-יפו) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 2.02.2003); בר"ע (מחוזי - י-ם) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פסק דין מיום 2.02.2005)); בר"ע (מחוזי-י-ם) 3305/07 צדוק נגד בנק מסד בע"מ (12.12.2007)). 14. מצאתי, כי עניינה של המבקשת אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בקביעות הרשם. כב' הרשם פירט בהחלטתו את הנתונים הרלבנטיים, שקל את השיקולים הצריכים לעניין, והגיע למסקנות כמפורט בהרחבה בהחלטתו לעיל. תיק האיחוד היזום נפתח לפי צו תשלומים של 3% מסך כל החובות נכון ליום מתן צו האיחוד. כעקרון, אמור חייב בתיק איחוד יזום לסלק את חובו תוך 3 שנים. אין מקום לקביעת התשלום החודשי בגובה 3% מיתרת החוב העדכנית, כפי שמנסה המבקשת לטעון. אכן, המבקשת הגיעה להסדרים עם הזוכים בתיקים הפרטניים וסך חובותיה בפועל הינו בסך 1,457,920 ₪. ואולם, כב' הרשם הפעיל שיקול דעתו עת החליט לא להיזקק לבקשה לשינוי בחיוב בצו התשלומים כל עוד מקיימת המבקשת משא ומתן עם הזוכים השונים, בהתאם לתוכנית ההבראה שמנהלת. זאת ועוד, כב' הרשם ציין בהחלטתו, כי תקנות הציבור וחובת תום הלב מחייבות פירעון חובות במסגרת תיק האיחוד על פני פירעון חובות שלא במסגרת תיק האיחוד, בעוד המבקשת משלמת מעל 80,000 ₪ בשני תיקים רגילים, דבר שעלול להוות העדפת נושים אסורה, אולם מתוך מודעות ל'חסכון' הגלום באותם הסדרים, לא הורה על הפסקת התשלומים. כב' הרשם הורה למבקשת לקדם את המו"מ עם הזוכים ולהמשיך בביצוע צו התשלומים. משכך, מצאתי כי החלטת כב' הרשם סבירה, מנומקת ואין מקום להתערב בה. 15. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תשלם למשיבה 10 ולמשיב 19 הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. פנסיהאיחוד תיקים