לפני התנגדות החייב להתראת פשיטת רגל, זאת מן הטעם כי החוב נשוא ההתראה כלול בתיק האיחוד של החייב בלשכת ההוצאה לפועל. משעומד החייב בתנאי איחוד התיקים, האם ניתן לפתוח תיק פשיטת רגל כנגדו? זו השאלה המעוררת בבקשה שלפניי. תמצית טענות המתנגד 1. לחייב 9 תיקים בלשכת ההוצאה לפועל וחובות בסדר גודל של כ-280,000 ש"ח, נכון לשנת 2002. (תיק איחוד 02-99595-03, תיק הוצל"פ 4-04-06774-02). לאור זאת יש עיכוב בכל התיקים הנפרדים (לסעיף 3 לפקודה). לחייב נערכה חקירת יכולת בהוצאה לפועל, ובעקבותיה הוחלט כי עליו לשלם סך של 1,000 ₪ לחודש. החייב עומד בתשלום זה. כן טוען הוא כי הואיל והוא שכיר לא תצמח תועלת לנושים בהליך פשיטת רגל כאשר ממילא אין לו יכולת לשלם סכום גבוה יותר. תשובת הנושה 2. החוב בהוצאה לפועל גדל לאור התשלום הזעום שהושת על החייב. עיכוב ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל בעקבות תיק האיחוד הינו לנושא עיקול משכורתו והוצאת מיטלטלין בלבד. לחייב יש מקרקעין, והוא לא גילה זאת. עמדת הכנ"ר 3. הכנ"ר סבור שיש לדחות טענותיו של המתנגד, טענות אשר כמוהן כבר נדחו בפסיקה (פרשת טרבלסקי), ונקבע כי עמידה בתשלום בתיק האיחוד אינה מהווה הגנה להתראה, ואין לחייב נושה שלא לנקוט בהליך דנן. דיון 4. הנה כי כן החייב אינו כופר בחוב כלפי הנושה (המבקש), נהפוך הוא, הוא מצהיר כי יש לו נושים נוספים, ובגין החובות כלפיהם נפתחו תיקי הוצאה לפועל כנגדו, ומאוחר יותר משרבו התיקים (תשעה במספר כיום) נפתח תיק איחוד תיקים, הייתה לו חקירת יכולת, וכיום הוא עומד בתשלום שהושת עליו. טענתו, כאמור הינה כי משעומד הוא בתשלום החודשי, הרי שאין מקום לנקוט כנגדו בהליכי פשיטת רגל. ב"כ המתנגד מפנה לסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") הקובע: "נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל - (1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו; (2) "פסק דין חלוט" - לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 , ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה." לשיטתו מדובר בסעיף גורף ועיכוב ההליכים שניתן בתיק האיחוד מונע נקיטת הליכי פשיטת רגל. כן טוען הוא כי הואיל והציע לנושה 15,000 ₪ והיתרה יקבל הוא מן הביטוח לאומי, הרי שיקבל את כל חובו, או אז יחול סעיף 4(א) לפקודה הקובע: "בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה." יש אפוא להבחין בין שני מצבים. הראשון, כאשר לנושה פסק דין חלוט כנגד החייב והוא שוקל אם לנקוט בהליכי הוצאה לפועל או הליכי פשיטת רגל, שעה שאין לחייב תיקים נוספים. במקרה זה אין ספק כי הנושה רשאי לנקוט בכל אחת מן הדרכים הללו כטוב בעיניו. השני, כאשר ישנם כבר תיקי הוצאה לפועל, והנושה בוחר לנקוט בהליכי פשיטת רגל. במצב זה המקרה הקל הוא שאין עדיין תיק איחוד, אולם קיים צו לחיוב בתשלומים, צעד הנוקט גם באשר יש תיק הוצאה לפועל בלבד. שלמה לוין ואשר גרוניס, בספרם פשיטת רגל (מהדורה שנייה, 2000), מציינים כדלקמן: "בפסיקה בישראל התעוררה כמה פעמים השאלה אם עקב צו תשלומים שניתן נגד החייב בלשכת ההוצאה לפועל, רואים את ההוצאה לפועל מעוכבת, והאם למרות צו התשלומים זכאי הנושה לבקש להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. נפסק חד משמעית שהתשובות הן שליליות ושצו תשלומים, כאמור, אינו מהווה עיכוב הוצאה לפועל. דעת המיעוט של אחד השופטים, שצו תשלומים בהוצאה לפועל כמוהו כהסכם בין הנושה לבין החייב לתשלום החוב בשיעורים - לא נתקבלה. ככלל, נושה הנוקט בהליכי הוצאה לפועל אינו מנוע מלפעול לפי הפקודה." (שם, ע' 72). המחברים מפנים בהערת שוליים לע"א 92/76 יהושע בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164. אותו הגיון יחול אף כאשר נקבע סכום לתשלום חודשי במסגרת תיק איחוד. דברים ברוח זו נאמרו במפורש בבש"א (נצרת) 3479/07 (פש"ר 408/07) מיכאל טרבלסי נ' איגור רויזמן (כב' השופט ד' צרפתי) (2/12/07), בציינו: "עמידתו של המשיב בצו חיוב בתשלומים במסגרת תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל, אינה מהווה הגנה בפני הוצאת התראת פשיטת רגל והנושה רשאי לפעול לגביית חובו גם במסגרת הליכי פשיטת הרגל. קיומו של "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל אינו בבחינת "עיכוב הליכים" כמשמעו בסעיף 3 לפקודה ואין בו למנוע מנושה לנקוט נגד החייב בהליכי פשיטת רגל." (שם, פסקה 10). גישה זו ראויה היא באשר יכול להיווצר מצב בו החייב משלם סכום זעיר בתיק האיחוד שעה שיש לו רכוש בר מימוש. לפיכך, הדרך הראויה היא משלוח התראת פשיטת רגל, ומשנדחית ההתנגדות למשלוחה, והחייב אינו משלם את חובו כמפורט בהתראה, נמצא הוא במצב של "מעשה פשיטת רגל" (ראו סעיף 5 לפקודה). במצב זה יש לשקול מתן צו כינוס, והדבר יישקל לאחר שהכונס הרשמי יבצע חקירה ויגיש לבית המשפט חוות דעתו לרבות בדבר נכסי החייב. ועוד, משהוכרז החייב כפושט רגל ונתמנה לו נאמן, יכול שבחקירתו הפומבית יתגלה כי יש לחייב נכסים, או שהיו לו נכסים שיתכן שהועברו שלא כדין (כגון העברת מרמה), או יתגלו זכויות מקרן שלפי תנאיה היו אמורות לחדול עם הכרזת החייב פושט רגל (ש' לוין וא' גרוניס, שם, 98). המסקנה היא, אפוא, שיש להשאיר לנושה את שיקול הדעת באיזו דרך חפץ הוא להיפרע מן החייב. (ראו ע"א 1168/06 ברנוביץ' נ' אגף מס הכנסה, פשמ"ג, תק-על 2007(3), 4464). במקרה דנן לחייב דירה, אם כי בשלב זה לא התבררו העובדות הנחוצות לגביה, כגון איזו משכנתא רובצת עליה ומי הם דייריה. לאור כל האמור אני דוחה את ההתנגדות. החייב יישא בשכ"ט המבקש בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן בשכ"ט הכנ"ר בסך 1,500 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל. פשיטת רגלאיחוד תיקים