1. מדובר בתביעה לתשלום גימלת שמירת הריון. 2. הנתבע דחה התביעה בטענה, כי התובעת לא הפסיקה עבודתה בעקבות שמירת ההריון, אלא קודם לכן, ולפיכך לא זכאית לגמלה על פי הוראות סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"). העובדות 3. התובעת הפסיקה עבודתה ב- 24/1/03 (סעיף 1 לסיכומי התובעת), ומאז לא שבה לעבודתה. 4. התובעת קיבלה תשלום עקב מחלה עד ליום 20/2/03, על פי תעודות מחלה שהוגשו לתיק (נ/1). 5. "אישור רפואי" לשמירת הריון על פי תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א- 1991, ניתן לתובעת ביום 9/4/03 על ידי ד"ר הולצברג לתקופה מ- 2/4/03 עד הלידה שארעה במזל טוב ביום 18/9/03. 6. על מנת לתמוך בגרסת התובעת, כי עד לקבלת "אישור רפואי" נעדרה מעבודתה על פי הוראת הרופא המטפל, המציאה ביום 2/12/03 אישור מחלה לתקופה רטרואקטיבית מיום 21/2/03 עד 1/4/03 (נ/7). ב"סיכום מידע רפואי" מיום 2/12/03 שהוצג לתיק על ידי התובעת לפי בקשת הנתבע, נרשם על ידי רופא המשפחה, כי אכן הורה לתובעת לנוח בעקבות התופעות שהתגלו בעקבות ההריון (שאובחן לאחר מכן) וכי התובעת הופנתה למעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה, והתקבלה מאוחר יותר. 7. לאחר שנדחתה תביעתה, התובעת פנתה לד"ר הולצברג ליתן לה "אישור רפואי" לשמירת הריון בגין שלושת החודשים הראשונים בהם שהתה בתקופת מחלה ונאלצה להמתין לתור לבדיקה במרפאה לסיכון גבוה, אולם ד"ר הולצברג סירב ליתן האישור בטענה, כי לא נבדקה אצלו באותה תקופה (סעיף 8 לתצהיר התובעת). 8. הנתבע סרב לשלם לתובעת את הגמלה, שכן טען, כי התובעת הפסיקה לעבוד קודם לקבלת ה"אישור הרפואי" ולפיכך, לא התמלאו תנאי סעיף 58 ל"חוק" המצדיקים תשלום הגמלה. 9. בסעיף 58 ל"חוק" נקבע, כי: "שמירת הריון - היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב. על תכלית הוראת סעיף 58, אנו למדים מדברי ההסבר להצעת החוק שבעקבותיו הוסף הסימן שעניינו גמלה לשמירת הריון ובו צויין, כי: "התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אישה הינה בהריון בעלת סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית, מצב הידוע כ"שמירת הריון". המטרה היא להגן על העובדת ולהבטיח לה הכנסה בתקופת שמירת ההריון..." (הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מספר 10), התש"ן - 1990 ה"ח התש"ן עמ' 215). ראה: עב"ל 1250/02 המוסד לביטוח לאומי - ליאת קדוש (פסק דין מיום 22/6/04); עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי לימור גבאי. עוד נפסק, כי אם מחליט פקיד התביעות בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך (ה"אישור הרפואי") לדחות התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על "אישור רפואי" שניתן לה על פי התקנות, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת הריון ואפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה". ראה: עב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי - אילנה הק. 10. התובעת בתצהירה מפרטת, כי החל מ- 1/03 החלה לסבול תופעות קשות של חולשה קיצונית, דפיקות לב וסחרחורות ובעקבות כך, פנתה לטיפול רפואי ואמנם קיבלה תעודות מחלה עד ליום 20/2/03. לטענתה, ה"אישור הרפואי" לקבלת הגמלה התקבל וניתן לה רק ב- 2/4/03, שכן במשך כחודשיים ימים מתום תקופת המחלה עד לקבלת ה"אישור הרפואי", המתינה לבדיקה במרפאה להריון בסיכון גבוה, אליה הופנתה על ידי רופא נשים ורופא המשפחה שחשד, כי מדובר בתופעות בעקבות ההריון (עמ' 7 לפרוטוקול). שנשאלה התובעת מדוע לא שבה לעבודה לאחר תום תקופת המחלה, השיבה, כי הרופא אמר לה לנוח עד שיקבע לה התור (עמ' 7 לפרוטוקול). ולצורך תמיכה בגרסה זו, הציגה תעודת מחלה ב- 12/03, לרבות "סיכום מידע רפואי". 11. לאחר קבלת ה"אישור הרפואי" שצורף לתביעתה מיום 3/12/03 (נ/2 ו- נ/3), פנה רופא המוסד לביטוח לאומי, ד"ר וינוגרד לד"ר הולצברג, רופא ביחידה להריון בסיכון גבוה (נ/4 מיום 16/6/03 החתום על ה"אישור הרפואי"), במכתב בו ציין: "נתקבלו אצלנו שני אישורים לעניין שמירת הריון של הגברת הנ"ל בגלל סימפטומים כגון, דפיקות לב, התעלפויות חולשה, ללא ציון של סיבת הסימפטומים הללו ועקב כך אנו מתקשים לקשרם עם ההריון עצמו. על מנת שנוכל להמשיך בטיפול התביעה, אנו זקוקים לציון האבחנה שגורמת לכל התופעות שנרשמו לעיל, ובאיזו מידה מסכנים את ההריון, את האם או העובר?". 12. בתשובתו, ציין ד"ר הולצברג את האבחנות הסופיות ובעקבות כך, החליט רופא המוסד (ד"ר שטיינר), כי באבחנות אלה יש סכנה לאם ולעובר ויש לאשר שמירת הריון (נ/6 מיום 7/8/03). 13. למרות האמור לעיל, נדחתה תביעתה של התובעת ביום 18/12/03 בטענה, כי התובעת לא הפסיקה עבודתה בעקבות "שמירת הריון". לטענת הנתבע, לא הוצג כל אישור רפואי בדבר הוראות הרופא, כי התובעת נדרשה לשהות במנוחה בביתה עד לבדיקות במרפאה לסיכון גבוה ולפיכך נטען, כי הפסיקה עבודתה ביום 24/1/03 על דעת עצמה ושלא בשל התנאים המצדיקים שמירת הריון על פי סעיף 58 ל"חוק". היעדרות כזו צריכה להיות מגובה ב"אישור רפואי" בכתב של רופא מטעם התובעת, ואישור שכזה לא הוצג לתיק. 14. למרות שרופא המוסד, ד"ר שטיינר אישר הגמלה (נ/6), הציג הנתבע אישור רפואי של ד"ר שטיינר מיום 29/1/04 על מנת לתמוך בגרסתו, כי במועד בו התובעת הפסיקה עבודתה, לא היתה זכאית לגמלה. ד"ר שטיינר ציין, כי לאחר עיון חוזר בבקשה, כי אישר הגמלה שכן היה בה הגיון קליני וכי תקופת המחלה שניתנה לתובעת היתה סבירה בנסיבות העניין, אך התופעות בתקופת המחלה לא סיכנו את היולדת, או את עוברה בתקופה בה קיבלה חופשת מחלה ואין לאשר את תביעתה ולקשר את חופשת המחלה לשמירת הריון לאור האישורים הרפואיים שהוצגו בפניו (נ/8). 15. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתי: א. בנסיבות המקרה, מקובלת עלי גרסת התובעת, כי אכן התבקשה לשהות בביתה ולנוח עד לביצוע הבדיקה במרפאה להריון בסיכון גבוה. הוכח ולא נסתר, כי מנסיבות שאינן תלויות בה, נדחה מועד הבדיקה. ב. ד"ר הולצברג, אישר במכתבו (נ/5), בתשובה לשאלותיו של ד"ר וינוגרד, כי האבחנות הסופיות למעשה הינן הסיבה לסימפטומים שסבלה מהם התובעת בתחילת ההריון ושבגינם קיבלה חופשת מחלה כאשר אינה מודעת עדיין לעובדה, כי היא בהריון. ג. על פי אבחנות אלה, אישר ד"ר שטיינר את תשלום הגמלה ולו לתקופה בגינה ניתן "אישור רפואי". אמנם ד"ר שטיינר באישורו הרפואי מיום 29/1/04 "חזר" במידת מה מקביעתו הקודמת וטען, כי הסימפטומים בתקופת המחלה לא הצדיקו שמירת הריון, אך ממכתבו של ד"ר הוצלברג ניתן להסיק אחרת ואמנם שני הרופאים לא בדקו את התובעת בתקופת המחלה, אך הספק במקרה זה - פועל לטובתה של התובעת. ד. אין להלין על התובעת, כי פעלה על פי הוראות הרופא, אולם אין די בכך כדי להיעתר לתביעה. אולם לאור אישורו של ד"ר הולצברג, כי מדובר למעשה באבחנות מהם סבלה התובעת גם בתקופה שקודם לקבלת ה"אישור הרפואי", אין מקום בנסיבות העניין לשלול מאת התובעת תשלום הגמלה לתקופה שפורטה באישורים הרפואיים, היינו מיום 2/4/03 עד הלידה, רק מהטעם כי המשיכה שלא להתייצב לעבודה עוד בטרם קיבלה את ה"אישור הרפואי". ה.התובעת אמנם תובעת גמלה לתקופה שמיום 20/2/03, אולם אינה זכאית לקבלת הגמלה לתקופה זו, לא הציגה "אישור רפואי" וגם אם הוכרה הפסקת עבודתה בשל סימפטומים ואבחנות המעידים כביכול על זכאות לגמלה, יש להיעתר חלקית לתביעתה ולאשר לה הגמלה לתקופה מ- 2/4/03 עד הלידה בלבד. 17. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 1,500 ש"ח + מע"מ. 18.הריוןרפואהגמלה לשמירת הריוןשמירת הריון