1. בפנינו בקשתו של מר דניאל סקינזי, הנתבע מס' 2 בתיק זה, למחוק את התביעה נגדו על הסף ולחייב את התובעת בהוצאותיה. 2. התביעה קשורה לפיטוריה ולזכויות הנגזרות מהן של התובעת מהנתבעת 1 חברת וראז נטוורקס בע"מ, תוך שהיא טוענת כי הנתבע 2, היה הממונה עליה מכוח אחריות לתחום אירופה בנתבעת 2 ועל כן "מר סקינזי חב אישית, ביחד עם החברה ולחוד, את סכום התביעה" (סעיף 14 לכתב התביעה). 3. עוד טוענת התובעת כי "לאור התקיימות העילות והנסיבות, כמפורט בכתב תביעה זה, מן הראוי להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולחייב את מר סקינזי באופן אישי". (סעיף 18 לתביעה). 4. טוען הנתבע כי אינו מעסיק של התובעת, ואף אין טענה שכזו כלפיו בכתב התביעה ומכאן שלא קמה סמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעה נגדו. 5. כן טוען הנתבע כי על מנת שניתן יהיה להרים את המסך בינו לבין החברה, צריכים להתקיים התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות, וכי הרמת מסך אפשרית רק כלפי מי שהוא בעל מניות בחברה. 6. עוד מוסיף הנתבע כי מכתב התביעה אין תשתית עובדתית מינימאלית המצדיקה את הרמת המסך כלפיו. 7. התובעת בתגובתה מציינת כי שעה שמדובר בהרמת מסך או אחריות מנהלים, לא צריך להתקיים התנאי של יחסי עובד ומעביד ושעה שהנתבע הודה כי היה אחראי על סוכני המכירות של קבוצת החברות אליה משתייכת גם החברה הנתבעת, הרי שדי בכך כדי לאפשר את התביעה נגדו. 8. עוד מדגישה התובעת בתגובתה כי חרף הצהרתו של הנתבע כי אינו בעל מניות בנתבעת 1, הרי שהוא בעל אופציות ומניות בחברת האם שהיא בעלת שליטה מלאה בנתבעת 1. 9. לדעת הנתבעת פסיקתם של בתי המשפט ופסיקתו של בית הדין הארצי קובעת כי יש לבחון שאלה של הרמת מסך, תוך מתן משקל ליחסים בין חברה לעובדיה, וכי אין לראות בעובד נושה וולונטרי אלא אדם שיש כלפיו חובה מוגברת של החברה. הכרעה 10. לאחר שבחנו את הבקשה ואת התגובה, סבורים אנו כי הצדק עם הנתבע וכי יש למחוק את התביעה נגדו כבר בשלב זה. אמנם, הלכה פסוקה היא כי מחיקה על הסף תעשה במשורה ובצמצום אלא ששעה שאין שום סיכוי לקבלת התביעה, הרי שדינה להימחק כבר בשלב זה, ובכך גם ייחסך סרבול של ממש של ההליך המשפטי שהתמקד מעתה רק בשאלת זכויותיה הנתבעות של התובעת. 11. סעיף 6 לחוק החברות העוסק בהרמת מסך, קובע כי: "(א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה; ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. (2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנגדות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד". 12. אין ספק כי זה מכבר הוכרה אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ובית הדין הארצי, עמד על כך, בין היתר בדב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה נ' גלידות הבירה, פד"ע כז 345: "חברה היא תאגיד הנפרד מבעל מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו". 13. באשר להרמת מסך אומר בית הדין לעבודה כי: "יש ובית המשפט 'מרים את המסך' של תאגיד אשר מאחוריו מסתתרים בעלי המניות, ונוהג בהם ובחברה בן אדם אחד. אך בעשותו כן חייב בית המשפט לנהוג זהירות, שלא יצא שכר הזדהות בין חברה ובעלי המניות בהפסד היתרונות של ניהול עסקים באמצעות חברה כנהוג במסחר של ימינו". (ראה דב"ע לח/52-3 ברגר ואח' נ' קאמיל, פד"ע י 435, 442-441). 15. ומהתם להכא. אין בכתב התביעה אמירה כלשהי שיש בה כלשעצמה להצדיק הרמת מסך בין הנתבע לתובעת, וגם על פי כתב התביעה עצמו כל פעילותו היתה כאורגן של החברה, שכן חברה יכולה רק להתנהל באמצעות אנשים ואורגנים הפועלים עבורה, שכן אין לחברה חיות משל עצמה. 16. אין זכר בכתב התביעה לשימוש נפסד של הנתבע בפעילותו במסגרת החברה, ולא זו אף זו אלא שטענת התובעת בתגובתה לבקשה היא כי: "המבקש 2 אמנם הצהיר כי אינו בעל מניות במבקשת 1, אך שכח לציין כי הוא בעל אופציות ומניות בחברת האם. ודוק: המבקשת 1 בבעלות מלאה של חברת האם". בכך למעשה מבקשת התובעת לבצע הרמת מסך כפולה שכן פעם אחת ברצונה להרים את המסך בין הנתבע לחברה האם ופעם שניה בין החברה האם לחברת הבת (הנתבעת בפנינו) מבלי שיש לכך תשתית כלשהי בכתבי הטענות. 17. המסקנה היא שגם אם נקבל את כתב התביעה על קירבו וכרעיו אין בכך כדי להקים עילת תביעה כלשהי נגד הנתבע, ומכאן שכבר בשלב זה יש למחוק את התביעה נגדו. 18. אשר על כן, התביעה נגד הנתבע 2 נמחקת. 19. התובעת תישא בשכ"ט ב"כ נתבע 2 בסכום של 3,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. הרמת מסך בדיני עבודההרמת מסך