1. הליך זה שבפני נפתח כערעור על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה. אלא שמכתב התביעה שהגיש המערער עולה כי המערער תובע למעשה פיצוי כספי בגין טענות של התנכלות אליו על ידי פקידת שירות התעסוקה, מ"מ מנהלת מחוז דרום בשירות התעסוקה, הגב' תמר יגודאיב. המערער מייחס בכתב התביעה לגב' יגודאיב מעשי הונאה, שקר, חריגה מהחוק, התנהגות מפלה ופוגעת ואף הטרדה מינית. במעמד הדיון שקויים הבהיר המערער כי תביעתו היא תביעה כספית, בגין התנהגותה הנטענת של הגב' יגודאיב כלפיו, וכי אין מדובר בערעור על החלטת ועדת העררים, שבהחלטתה מיום 10.10.05 קיבלה את ערר המערער בפניה והורתה על מחיקת הסירוב שנרשם לו בגין הפנייה לעבודה מ-8.9.05. לטענתו, לא קיבל גימלת הבטחת הכנסה מחודש דצמבר 05' ועד ינואר 06', בשל התנהגותה המכוונת של הגב' יגודאיב ו"חבלנותה", כדבריו, כלפיו. 2. ב"כ המשיב טען כי אין סמכות לבית דין זה לדון בתביעה זו, שעילתה נזיקית או מכח חיקוקים אחרים, שאינם על פי סעיפים 43 ו-82 לחוק שירות התעסוקה, אשר מכוחם קונה בית דין זה סמכות לדון בתביעות על פי חוק שירות התעסוקה. ההכרעה 3. סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה קובע כי הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית דין אזורי. 4. מדבריו של המערער בפני וכתב התביעה עולה כי לטענתו, נשללה ממנו גמלת הבטחת הכנסה לחודשים דצמבר 05'-ינואר 06' בשל פעולות או מחדלים של פקידת שירות התעסוקה. על פעולות אלו רשאי היה המערער לערור בפני ועדת העררים שליד שירות התעסוקה ועל החלטתה - רשאי היה לערער בפני בית הדין. יוטעם כי הואיל והסעד הנתבע הינו פיצוי בגין שלילת גמלת הבטחת הכנסה לחודשים דצמבר 05'-ינואר 06', הרי שהחלטתה של ועדת הערר (ככל שתתקבלנה טענותיו של המערער בפניה), יש בה כדי להשפיע על זכאותו לגמלה. 5. משכך נראה כי ההליך הנכון בו היה על המערער לנקוט, לפחות בשלב הראשוני, הוא אכן פנייה לועדת הערר שליד שירות התעסוקה בנוגע לשלילת הגמלה לחודשים דצמבר 05'-ינואר 06'. במסגרת הערר יוכל המערער להעלות טענותיו לגבי המעשים והמחדלים אותם הוא מייחס לפקידת שירות התעסוקה. המערער יהא רשאי איפוא לפנות לועדת הערר בעניין זה ומועד הפנייה לבית הדין יראה כמועד הפנייה לועדה, ובתנאי שהמערער יגיש עררו לועדה תוך 21יום ממועד קבלת פסק דין זה. 6. באשר ליתר עילות התביעה: אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיב כי עילות התביעה הנטענות כנגד פקידת שירות התעסוקה, הן אלו הנזיקות והן אלו שעל פי חיקוקים אחרים, אינן בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. סעיף 82א לחוק שירות התעסוקה מקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה נגד שירות התעסוקה "בכל הליך אזרחי" על פי חוק זה, היינו, גם בהליך שעילתו נזיקית, שעה שמועלית טענה על תפקודו של השירות. בע"ע 23/03 משרד הפנים נ' הו יונג זן (ניתן ביום 7.6.05), נדונה עילה נזיקית של עובדים זרים כנגד המדינה בעניין אי-אכיפת היתרי העסקה שנתנו למעסיקים. ביה"ד הארצי לעבודה קבע באותו עניין בדעת הרוב מפי כב' השופט צור, כי יש לכבד את הוראת סעיף 82א לחוק ולהעניק לה את מלוא משמעותה ויש גם טעם מעשי לדבר: היתרון שבריכוז כל התובענות הנובעות מהוראות החוק בידי ערכאת שיפוט אחת. זוהי ההלכה המחייבת ולפיכך אינני רואה מקום לפסוק כפי שפסקה חברתי, כב' השופטת שגיא בהחלטתה מ-5.12.01 עליה נסמך ב"כ המשיב, החלטה שנתנה עוד קודם לפסק-הדין המנחה כיום בעניין זה. 7. עם זאת, התובע לא כימת את התביעה ברכיבים אלו, אלא ביקש באופן כללי לפסוק לו "פיצויים הולמים". משכך, הואיל וראיתי מקום להפנות את התובע לועדת הערר בעניין רכיב התביעה הנוגע לשלילת גמלתו והואיל ויכול שבכך ימצא פתרונו, ראיתי לנכון למחוק את התביעה כולה בשלב זה. לא ימצא פתרונו של התובע במסגרת ועד הערר, יוכל לשוב ולפנות לבית דין זה, תוך כימות התביעה כנדרש. סוף דבר: 9. התביעה נמחקת, כפוף לאמור בסעיפים 5 -7 לעיל. 10. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף מחיקת התביעה. עררועדת ערר