1. לפני תביעה למתן סעד של אכיפת הסכם מכר דירה על ידי מתן הוראה לנתבעת לרשום את הזכויות בנכס על שם התובע בלשכת רישום המקרקעין (ראה סעיף 35 לכת ב התביעה), למתן סעד זמני של מינוי כונס נכסים אשר ירשום את הדירה על שם התובע וכן לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בגין אי רישום המקרקעין. 2. התובע רכש מהנתבעת בשנת 1993 דירה הממוקמת ברחוב הרברט סמואל 17 בעיר חדרה. התובע טוען כי עד ליום זה טרם רשמה הנתבעת את הדירה על שמו ומכאן תביעתו בה עתר לסעדים המפורטים לעיל. 3. אין חולק כי כיום המקרקעין עליהם נמצאת הדירה עדיין רשומים על שם הנתבעת כבעלים בלשכת רישום המקרקעין. 4. ביום 22.2.2012 קיימתי ישיבת קדם משפט ראשונה בה עוררתי ביוזמתי את שאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה. 5. בתום הישיבה אפשרתי לצדדים לסכם טענותיהם בעניין זה ואכן הוגשו סיכומים על פי החלטתי. 6. התובע טוען כי הסמכות מוקנית לבית משפט השלום מאחר ולטענתו כי אין חולק שהזכויות במקרקעין מגיעים לו. עוד מפנה התובע למספר פסקי דין בהם נידונה תביעה דומה בבית משפט השלום. 7. הנתבעת מאידך טוענת כי התובע מבקש סעד של אכיפת הסכם מקרקעין ולכן הסמכות מוקנית לבית משפט המחוזי. 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי הסמכות העניינית מוקנית לבית משפט המחוזי. 9. הלכה פסוקה היא כי תביעה לאכיפת הסכם במקרקעין נתונה לבית משפט המחוזי. בכלל זה סמכותו של בית משפט המחוזי משתרעת על ביטול החוזה או אכיפתו (ראה: ע"א 476/88 אשתר נ. נפתלי, פ"ד מה(2) 749). 10. עם כל הכבוד לתובע הפנייתו לתיקים בהם נידונו תביעות דומות בבית משפט השלום אינה ממין העניין. שם לא נידונה כלל שאלת הסמכות העניינית ולכן הם אינם יכולים להוות אסמכתא. 11. בת.א. (חיפה) 8108/04 בליאבסקי נ. סיבוני אליו מפנה התובע אינו דומה בעובדותיו. לו דייק התובע בטיעוניו היה למד כי שם המקרקעין לא היו רשומים על שם המוכר ולכן הקונה רכש זכויות אובליגטוריות ולכן הסמכות נקבעת בהתאם לשווי המקרקעין (ראה סעיף 2 לפסק הדין שם צוטט החוזה ובו הוצהר כי המוכרים טרם נרשמו כבעלים). 12. גם בת.א. (עפולה) 3895-06-08 שריקי נ. אדרי-אל ישראל בע"מ הזכויות של המוכרים שם היו זכויות חכירה במינהל כאשר לא פורט שם מה אורכה של אותה חכירה. ממלא לא נידונה בפסק הדין שאלת הסמכות העניינית. בית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות של חכירה למעט תביעות של חכירה לדורות (סעיף 51 לחוק בתי המשפט). 13. הסעד הכספי שנתבע בכתב התביעה הינו טפל לסעד העיקרי כפי שהתובע מודה בעמו במסגרת הטיעון לפניי לכן יש להכריע בהתאם לסעד העיקרי הנתבע. 14. הסעד העיקרי הנתבע לעומת זו הוא מינוי כונס נכסים אשר יפעל לרישום הנכס כבית משותף ולרשום זכויות התובע כבעלים. סעד מסוג זה אין סמכות לבית משפט השלום לתיתו. 15. בשים לב לכך אני קובע כי הסמכות בתביעה נתונה לבית משפט המחוזי ומורה על העברת הדיון לבית משפט המחוזי בחיפה בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט 16. בנסיבות העניין אין צו להוצאות מאחר והנתבעת לא חלקה בתחילה על הסמכות העניינית ואף הודתה בה במסגרת כתב ההגנה. מכירת דירהחוזהאכיפת חוזהמקרקעיןחוזה דירההסכם מכר