1. זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת דותן) אשר דחתה את ערעור המבקשות (להלן - ניו פארם) על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ברוש) בה נדחתה בקשתן של ניו פארם לסילוק על הסף של תביעה כספית שהוגשה נגדן. 2. בקשת רשות הערעור שלפנינו הינה חוליה בשרשרת התדיינויות משפטיות בין ניו פארם לבין המשיבה (להלן - "סופר פארם"). מקורה של ההתדיינות במשא ומתן אותו ניהלה סופר פארם עם המשיבים הפורמאליים (להלן - "חבס") על השכרת שטח בקניון "ערים" בכפר סבא (להלן - "הנכס"). במהלך המשא ומתן, ובטרם הספיקה סופר פארם לקבל את הצעתם של חבס, התקשרו האחרונים בהסכם עם ניו פארם להשכרת הנכס. בעקבות כך, סופר פארם הגישה תביעה לאכיפת הסכם שכירות כנגד חלק מהמשיבים הפורמאליים וניו פארם (להלן - ההליך הראשון). בית משפט השלום דחה את התביעה. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה ברוב דעות. בית המשפט קבע כי אין מקום לאכיפת ההסכם לבקשת סופר פארם, אולם נותרת בידיה תביעת פיצויים שהיא הסעד ההולם למצב של הפרת חובת תום לב על ידי חבס. מעבר לכך נפסק עוד כי ניו פארם פעלה בתום לב בחותמה על החוזה עם חבס, ונוכח העובדה כי החנות כבר נמסרה לידיה. "לאור זאת, מעבר לנימוק העקרוני כי במקרה זה סעד הפיצויים הוא הסעד ההולם, הרי הענקת סעד האכיפה יהא בלתי צודק בנסיבות הענין", מסכם בית המשפט המחוזי בדעת הרוב את עמדתו. בקשת סופר פארם לרשות ערעור בבית המשפט העליון נדחתה. בעקבות פסק הדין הסופי בהליך הראשון, הגישה סופר פארם תביעה כספית כנגד חבס בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מניהול משא ומתן שלא בתום לב על ידם, וכן תביעה כספית נגד ניו פארם בטענה כי זו התערבה שלא בתום לב במשא ומתן בינה לבין חבס ובכך גרמה לניהולו שלא כדין ולכשלונו מאוחר יותר. ניו פארם עתרה לרשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב למחיקת התביעה על הסף בטענה של מעשה בית דין, וזאת בהסתמך על קביעת פסק הדין בהליך הראשון על פיו היא נהגה בתום לב במשא ומתן לכריתת חוזה השכירות. לחילופין, בקשה ניו פארם לבסס את עתירתה על טענת העדר עילה כלפיה. הרשמת דחתה את בקשת המחיקה על הסף, בקובעה כי לא קם השתק עילה בעניינה של ניו פארם כיוון שהקביעה לפיה היא פעלה בתום לב היתה אמירת אגב, ולא קביעה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון. עיקרו של פסק הדין התבסס על הקביעה כי ביחסים שבין סופר פארם לחבס לא התגבשו התנאים הנדרשים לצורך אכיפת הסכם. ההתייחסות לתום לבה של ניו פארם ולעובדה כי נחתם עמה הסכם והיא קבלה את החנות לחזקתה היו מעבר לנדרש. מכאן, כי לא קם השתק פלוגתא בשאלת תום ליבה של ניו פארם במשא ומתן לכריתת החוזה בינה לבין חבס. גם הטענה בדבר העדר עילה נדחתה. ערעורה של ניו פארם על החלטת הרשמת נדחה על ידי בית המשפט המחוזי אשר אימץ את החלטתה על נימוקיה. 3. ניו פארם מבקשת רשות ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. טענתה בתמצית היא כי בנסיבות הענין עולה להכרעה שאלה משפטית כדלקמן: ראובן תובע אכיפת הסכם שכירות שלטענתו נכרת בינו לבין בעל הנכס שמעון. קודם להגשת התביעה, שמעון כרת הסכם שכירות והשכיר את הנכס ללוי. לאחר דיון, קובע בית המשפט ברוב דעות כי שמעון ניהל משא ומתן בחוסר תום לב עם ראובן, אך לא כך לגבי לוי, אשר על פי קביעה מפורשת בפסק הדין, חתם על הסכם השכירות עם שמעון בתום לב. לאור זאת דוחה בית המשפט את תביעת ראובן לאכיפת ההסכם, וזאת על יסוד שני אלה: האחד - סעד אכיפה אינו מתאים. והשני - כי לוי כרת הסכם שכירות עם שמעון בתום לב והנכס נמסר כבר לחזקתו. לכן, אכיפת ההסכם לטובת ראובן תהא בלתי צודקת. על פי הטענה, משבית המשפט השתית את מסקנתו על שתי הנמקות, כל אחת מהווה חלק מהרציו ולכן מהווה מעשה בית דין. קביעת בית המשפט כי ניו פארם נהגה בתום לב בהתקשרה בחוזה עם חבס מהווה אחת הנמקות שהיוו רציו לפסק הדין, ולפיכך דין התביעה נגדה שעילתה סותרת באופן חזיתי קביעה זו, להימחק על הסף. השאלה המשפטית מה מהווה רציו ומהו ענין אגבי בפסק הדין מצדיקה מתן רשות ערעור בערכאה שלישית, כך הטענה. 4. הבקשה אינה מעלה עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ודינה להידחות. הבקשה מעלה בעיקרה שאלה של יישום הדין ועקרונות מעשה בית דין על מערכת עובדות נתונה. מיקודה של השאלה היא האם קביעת בית המשפט המחוזי בהליך הראשון בדבר תום לבה של ניו פארם במשא ומתן היא קביעה אגבית או שמא היא חלק מהרציו לפסק הדין. ככזו, היא אינה מעוררת שאלה בעלת אופי עקרוני כללי, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לדיון (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3) עמ' 123). כלל נקוט בידנו כי אפילו טעו הערכאות דלמטה ביישום הדין בנסיבות מקרה מסוים - ולטעמי, אין זה המקרה - אין בכך בלבד כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ערכאה שלישית אינה אמורה לבחון, דרך כלל, שאלות של יישום ההלכה המשפטית או הדין לנסיבות מקרה קונקרטי, שאם לא כן, היתה ניתנת רשות ערעור בערכאה זו כענין שבשיגרה, ולא היא (רע"א 385/93 בית נח נ' מדינת ישראל, פד"י מז(3) 221). יתר על כן, משמעות דחיית הבקשה בנסיבות מקרה זה היא כי ניו פארם תצטרך להתגונן כנגד תביעתה של סופר פארם כלפיה. אפילו נפלה טעות בעמדת בית המשפט קמא - ואין כוונת הדברים לקבוע כך - אין זה מסוג המקרים הקיצוניים בהם ניתנת רשות ערעור כדי למנוע מראש עיוות דין משווע שאחרת עלול להיגרם. סביר להניח כי אם תפסיד סופר פארם את תביעתה כנגד ניו פארם, תבוא זו על פיצוייה בדרך של פסיקת הוצאות מתאימות. אין, אפוא, בנסיבות מקרה זה גם טעמים מיוחדים, החורגים מן השגרה, המצדיקים מתן רשות ערעור. הבקשה נדחית. חוזה שכירותחוזהאכיפת חוזהשכירות