המבקשים התקשרו בחוזה מכר עם המשיבה שלפיו רכשו זכויות חכירה רשומות בדירה הידועה כחלקה 121 בגוש 10236 (להלן: הדירה). בין בעלי הדין נתגלעו חילוקי דעות בעטיים הודיעה המשיבה על ביטול חוזה מכר הדירה. לפיכך הגישו המבקשים "תביעה לאכיפת חוזה מכר" שבה, לצד סעד האכיפה, עתרו לחייב את המשיבה למסור להם את החזקה בדירה. בד בבד הגישו בקשה לסעד זמני אשר יאסור על המשיבה לעשות דיספוזיציה בדירה. הבקשה לסעד זמני הובאה לדיון לפניי. בהחלטתי מיום 23.8.12 בקשתי את התייחסות המבקשים לסוגיית הסמכות, אשר לכאורה מסורה לבית המשפט המחוזי. לאחר עיון בתגובת באת כוח המבקשים אך התחזקה דעתי כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה, וכפועל יוצא אינו מוסמך לדון בבקשה לסעד זמני. ראוי לציין כי התביעה דנן אינה תביעה לאכיפת זכות חוזית, אלא תביעה לאכיפת זכות קניינית - אין חולק כי זכויות החכירה לדורות של המשיבה נרשמו בספרי המקרקעין (ולטובת המבקשים אף רשומה הערת אזהרה). לפיכך בתביעה לאכיפת זכות במקרקעין עסקינן. אין חולק כי הסמכות העניינית נקבעת לפי הסעד המבוקש. כאמור, הסעד המבוקש הוא אכיפת חוזה מכר מקרקעין, ואגב כך מבוקש גם חיוב המשיבה במסירת החזקה בדירה לידי המבקשים. בענייני מקרקעין מסורה לבית משפט השלום הסמכות לדון "..בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין...אך בית משפט השלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" (ראה סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984. תביעה לאכיפת חוזה מכר מקרקעין אינה תביעה 'בדבר חזקה או שימוש במקרקעין', ולכן הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט המחוזי, שלו הסמכות השיורית לדון בכל עניין אשר אינו בסמכות בית משפט השלום. הפסיקה בעניין זה ענפה ורבת שנים. ראה בין היתר ע"א 145/58, 375/58 קלקודה נ' אגד (א.ש.ד.) אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ ואח'; ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי; רע"א 7451/10 נבון נ' אור). העובדה שבכתב התביעה נתבע סעד של מסירת החזקה אינה משנה את התוצאה. תביעה לאכיפת חוזה מכר מקרקעין עשויה לגרור אחריה תביעה למסירת החזקה במקרקעין, ברם גם במקרה זה הסמכות היא של בית המשפט המחוזי, ולעניין זה אין נפקא מינה מהו הסדר הכרונולוגי שבו נתבקשו הסעדים. בענייננו התביעה הוכתרה כתביעה לאכיפת חוזה מכר, ומבוקש בה גם סעד של מסירת החזקה. ראה בסוגיה ע"א 707/78 ידיד נגד פרופ' קניאל ואח'. פסק הדין שאליו מפנה באת כוח המבקשים (ע"א 8130/01, 7228/01 מחאג'נה נגד אגבאריה ואח' אינו ממין העניין, שהרי באותו מקרה נקבע מפורשות כי המחלוקת הקניינית הוכרעה בהליך קודם, ולא התעוררה בהליך נשוא הערעור (בהליך נשוא הערעור נתבקש, כסעד, להורות למשיבים לרכוש בעבור המערער את חלקי הממכר שנגרעו ממנו ונרשמו על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים. זכות זו לא עוגנה בעסקת המכר 'ההיסטורית', שממילא לא נתבקשה אכיפתה. למותר לציין כי לו נקבע כי נתבקש סעד של אכיפת חוזה מכר, היתה הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי). גם הטענה ולפיה מכוח ההלכה שנפסקה ברע"א 5392/12 מליבו בניה בע"מ נ' שאולין, אינה יכולה לסייע למבקשים. ברע"א 5392/12 הנ"ל נקבע (בהסתמך על הלכה קודמת) כי בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני "... כאשר שאלת הסמכות העניינית שנויה במחלוקת..". בענייננו שאלת הסמכות העניינית אינה שנויה במחלוקת - והעובדה שבאת כוח המבקשים סבורה כי יש לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה אינה הופכת את הסוגיה לשנויה במחלוקת. כאמור לעיל, בענייננו מדובר בתביעה לאכיפת חוזה בנוגע לזכות רשומה במקרקעין, אשר אינה בגדר חזקה או שימוש במקרקעין. הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי אינה מוטלת אפוא בספק. נוסף על כך, לא מצאתי כי קיימת דחיפות מיוחדת בגינה מן הראוי לדון בבקשה לסעד זמני בתובענה שאינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. אשר על כן הבקשה למתן סעד זמני נדחית מחמת חוסר סמכות עניינית. המבקשים יודיעו תוך שבעה ימים מהיום אם חפצים בהעברת ההליך לבית המשפט המחוזי בחיפה. בהיעדר הודעה תוך המועד שנקבע תדחה התובענה. מאחר שלא נתבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות. חוזהמקרקעיןאכיפת חוזה