זוהי בקשה לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת להעביר את התובעת לעבוד במחלקה אחרת. צו המניעה הזמני אוחד עם התיק בעיקרי והתצהירים שימשו כראיה בפנינו ללא חקירת המצהירים. להלן עובדות המקרה: 1.התובעת, החלה לעבוד בנתבעת ביום 11/7/00 בתפקיד רכזת בכירה (פיקוח ואכיפת חוקי עבודה). תפקידה של התובעת כלל פיקוח על מקומות עבודה של עובדים ישראלים במחוז הצפון, לצורך בדיקה ואכיפה של תנאים סוציאליים. (להלן: "מפקחת על עובדים ישראלים"). 2.ביום 13.8.00 נחתם חוזה העסקה רשמי בין התובעת לבין הנתבעת אשר הנו מוארך מעת לעת. להלן קטע מחוזה העסקה אשר דן בתפקיד התובעת: "סוג העסקה: חוזה משימה חולפת (חודשי)... העובדת תועסק בשירות המדינה במשרה כמפורט לעיל ובכל תפקיד אחר, הכל לפי שיוטל עליה בתקופת שירותה בהתאם למקובל בשירות המדינה. העובדת מתחייבת למלא את כל ההוראות בקשר לעבודתה כפי שינתנו לה על - ידי השר, המנהל הכללי של המשרד, מנהל היחידה או כל אדם אחר המוסמך לכך". 3.כן נציבות המדינה הוציאה חוזר בו מפורטים התחומים העיקריים הכלולים בתפקידה של התובעת, כדלקמן: "עוסק בכל הקשור בתחומי אכיפת החוקים הסוציאליים: חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עובדים זרים (לרבות עובדי יש"ע), חוק שירות התעסוקה, חוק שוויון הזדמנויות, כולם או חלקם, בהתאם להנחיות הממונה". 4.בראיון הקבלה לעבודה, רואיינה התובעת על- ידי מר אפרים כהן, מנהל יחידת הסמך בנתבעת (להלן: "מר כהן") אשר הסביר לה, כי תפקידה יהיה לעבוד כמפקחת על עובדים ישראליים. גם לאחר קליטתה של התובעת לעבודה במשיבה, הוברר לה על ידי מר זועבי עבד- סלם, ראש תחום אכיפת חוקי עבודה על עובדים ישראלים במחוז הצפון בנתבעת (להלן: "מר עבד- סלם"), כי תוצב לעבוד כמפקחת על עובדים הישראלים. 5.במשך כל תקופת עבודתה של התובעת, היא עבדה לשביעות רצונם המלא של הממונים עליה. להלן חוות דעתם של מר עבד- סלם, וגב' שיינרמן, ממונה עקיפה על התובעת, אודות התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי בטופס הערכת עובד מיום 25.12.01: "מבחינה מקצועית עושה את עבודתה ללא דופי. מקובלת מאוד על הממונים ועל עובדים כאחד". 6.בסוף שנת 2001 נודע לתובעת, כי גובה השכר המשולם לה הנו השכר המשולם לפקידה, ולא השכר שאמור היה להיות משולם לרכזת בכירה. מנהלת האגף הארצי לאכיפת חוקי עבודה ישראליים בנתבעת (להלן: "מנהלת האגף") הבטיחה לתובעת, כי תטפל בתשלום הפרשי השכר המגיעים לה. 7.ניסיונותיה של מנהלת האגף לפעול לתשלום הפרשי השכר לתובעת, כשלו. לפיכך ביום 29/7/02 הגישה התובעת תביעה לביה"ד , בתיק עב' 2328/02 לתשלום הפרשי שכר בסך 30,114.92 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה"). 8.שבועיים ימים בטרם התקיים הדיון הראשון בתביעה הראשונה, שילמה הנתבעת לתובעת את מלוא סכום התביעה וכתוצאה מכך, התובעת ביטלה את תביעתה. 9.לטענת התובעת- ביום 3.9.02, במהלך כנס בו השתתפה התובעת, האמר לה מר כהן , כי עקב הגשת התביעה הראשונה, היא "תפצע" בעתיד. מר כהן אמר דברים אלו בנוכחות מפקחת נוספת בנתבעת, גב' איריס זפרני (להלן: "גב' זפרני"). 10.במהלך שנת 2004 הקים מר אלי פז , סמנכ"ל בכיר בנתבעת (להלן: "מר פז") מנהל אכיפה ורישוי על עובדים ישראלים (להלן: "המנהל"). במנהל שובצו 19 מעובדי הנתבעת אשר עסקו , עובר להקמת המנהל, בתחום הרישוי ואכיפת חוקים סוציאליים (להלן: "תחום האכיפה"). אחת מהיחידות אשר הוקצו לאיוש המנהל הנה היחידה בה, עבדה התובעת (להלן: "יחידת התובעת"). 11.יש לציין, כי ביחידת התובעת הועסקו 24 מפקחים בתחום האכיפה, ורק 19 מתוכם שובצו לאייש תפקידים במנהל. העובדים הנותרים שובצו לאייש תפקידים בתחום האכיפה על עובדים זרים. בין העובדים אשר לא שובצו לאייש תפקיד במנהל, נמצאת התובעת. 12.כן יש לציין, כי במהלך כל תקופת עבודתה עבדה התובעת בפיקוח על עובדים ישראליים בלבד, בעוד ששאר המפקחים במחלקתה, עבדו הן בפיקוח על עובדים ישראלים והן בפיקוח על עובדים זרים. כמו כן שאר המפקחים פרט לתובעת, השתתפו בקורס מפקחים על עובדים זרים. 13.על מנת להחליט מי יהיו ה- 19 מבין 24 המפקחים אשר יאיישו את תפקידי המנהל, קיים מר פז ראיון עם כל אחד מן המפקחים. הראיון כלל מילוי טופס פרטים אישיים, שאלת המפקח האם ברצונו לעסוק בתחום העובדים הישראלים, וכן התרשמות אישית ומקצועית מן המפקח. להלן דבריו של מר פז לעניין אופן בחירת המפקחים למנהל , כפי שהנם באים לידי ביטוי בתצהירו: "על מנת שיעלה בידי לקבל החלטה מבוססת, מעוגנת ומנומקת כדבעי על בסיס שיקולים עניינים ומקצועיים, החלטתי לראיין את כל 24 המפקחים הנ"ל, כמפורט להלן: א.כל אחד מ- 24 המפקחים הנ"ל התבקש למלא שאלון "טופס פרטים אישיים" בטרם הראיון... ב.במסגרת הראיון שנערך עם כל אחד מ- 24 המפקחים הנ"ל לרבות המבקשת (התובעת- הערה שלי- א.ק) נשאל העובד, בין השאר, באם רצונו לעסוק באכיפת חוקי העבודה בהתייחס לעובדים ישראלים או עובדים זרים, פרטים בדבר ניסיונו כישוריו וכו'. לאחר בחינת ממצאי הראיונות הנ"ל, בחנתי את צרכי המשיבה (הנתבעת- הערה שלי- א.ק), בהתאמה להקצאת התקנים, לרבות הפריסה הגיאוגרפית הנדרשת. היינו מכסת המפקחים הנדרשת בכל מחוז, בין אם במחוז מסוים למיטב הערכתי נמצאה מכסה גבוהה יותר של מפקחים אשר המלצתי על העסקתם באכיפת חוקי עבודה בהתייחס לעובדים ישראלים מהמכסה הנדרשת במחוז, ובין אם במחוז מסוים נמצאה מכסה נמוכה מדי של מפקחים אשר המלצתי על העסקתם באכיפת חוקי העבודה בהתייחס לעובדים ישראליים מהמכסה הנדרשת במחוז. לאחר בחינת, בין השאר, רצון העובד, כישוריו, התרשמות מקצועית, קיימתי ראיונות אישיים עם 24 המפקחים הנ"ל ודרגתי את המרואיינים על- פי הפרמטרים הנ"ל לפי דירוג מ- 1 עד 24. אציין כי בשלב הדירוג טרם הוחלט בדבר מכסת התקנים אשר תיועד למנהל האכיפה בהתייחס לעובדים ישראלים". 14.לעומת דבריו של מר פז , מסרה התובעת בתצהירה לביה"ד, כי הראיון אשר נערך עמה, לא כלל שאלות מקצועיות. כן אמרה התובעת בביה"ד, כי כאשר יצאה מהראיון אצל מר פז, הייתה לה תחושה: "כי משהו השתבש". בנוסף העידה התובעת, כי עת יצאה מפגישה עם מר כהן , הוא הודיע לה, כי הוא המחליט בנוגע למפקחים אשר יאיישו את המנהל. להלן דבריה: (עמ' 2 לפרוטוקול): "אני יכולה להגיד שנכנסתי לראיון וישבו שם יפה סולימני (מנהלת אגף א' משאבי אנוש בנתבעת- הערה שלי- א.ק) ומר פז. לא נשאלתי על שכר מינימום, שאלו אותי איפה אני גרה ועל שם מי הרחוב, איפה הייתי בצבא ואיפה למדתי. לא שאלו אותי שאלות מקצועיות. סולימני ניסתה כל פעם להכניס משהו וטרחה לומר לי את נורא מתרגשת מהראיון.... אני אומרת מה שהיה וכשאני יצאתי משם ידעתי שמשהו שם השתבש. אני יכולה להוסיף שאנו צוות של שלוש בנות וכשיצאנו מאפרים כהן הוא אמר בפירוש אני מחליט". 15.גב' סולימני, מנהלת אגף א' משאבי אנוש במשיבה אשר נכחה בראיון שנערך למבקשת על- ידי מר פז, מסרה את הפרטים הבאים בתצהירה אודות הראיון, כדלקמן: "בהתייחס לראיון שנערך עם התובעת אציין כי למיטב זכרוני התובעת מאוד התרגשה בראיון ולפיכך בתחילת הראיון נשאלה התובעת על- ידי מר אלי פז גם שאלות כלליות בדבר מקום מגוריה. אציין כי בטרם הראיון לא נמסרו על- ידי פרטים למר אלי פז פרטים בדבר התובעת בכלל ופרטים בדבר התביעה אשר הוגשה על- ידי התובעת בעבר בפרט". 16.תימוכין לגרסתה של התובעת לפיה, לא נשאלה שאלות מקצועיות בראיון ניתן למצוא בתצהירה של גב' תמר מורן, מפקחת נוספת אשר עברה את הראיון לאיוש תפקיד במנהל (להלן: "גב' מורן"), כדלקמן: "למיטב זכרוני הראיון נמשך לא יותר מ- 5 דקות, אשר במהלכן נשאלתי שאלות שונות כדלקמן: היכן את גרה? מה למדתי בעבר? נתבקשתי לספר קצת על עצמי, וסיפרתי פרטים אישיים. נשאלתי מה ברצוני לעשות, והשבתי שאני רוצה להמשיך לעסוק באכיפת תנאים סוציאליים ישראלים. נשאלתי אם עבדתי בעבר באכיפה שעל עובדים זרים, והשבתי שבתקופה קצרה של כחצי שנה אכן עסקתי במקביל גם באכיפה על עובדים זרים. מר פז ביקש שאתן לעצמי ציון, והשבתי כי לא לי לתת ציון על עצמי אדגיש, לא נשאלתי כל שאלה מקצועית ו/או שאלה לעניין חוקים סוציאליים בהם אני עוסקת, וכל שאלה שישי לה היבט על מקצועיותי". 17.ביום 23.5.04 התקשר לתובעת מר אלי חסון תייסיר, הממונה המחוזי על יחידת הסמך הכוללת את המפקחים על העובדים הישראליים וכן את המפקחים על העובדים הזרים, לתובעת והודיע לה, כי הנה היחידה מבין כל מפקחי העבודה האמונים על העובדים הישראליים אשר שמה אינו מופיע ברשימת המפקחים אשר מאיישים את תפקידי המנהל . 18.בו ביום התקשרה התובעת טלפונית למשרדו של מר כהן היות וסברה, כי לא התקבלה למנהל בעקבות התערבותו לרעתה, מאחר ואמר לה בעבר, כי "תפצע" בשל הגשת התביעה הראשונה לביה"ד. מר כהן ניתק לתובעת את השיחה, וגם לא ענה להודעה אשר השאירה לו. 19.התובעת מסרה לביה"ד בתצהירה, כי ביום 22.3.04 הודיע מר כהן לעובדים, כי הוא זה אשר יחליט שמו של מי מהעובדים יופיע ברשימת העובדים אשר יאיישו את תפקידי המנהל ושמו של מי לא. להלן דבריה: "..היה ברור לי ולעובדים אחרים, שהעובדה ששמי נעדר מהרשימה של המפקחים שעתידיים להמשיך בפיקוח על תנאי העבודה הישראלים, מקורה בניסיון של אפרים כהן ו/או גורם אחר בהנהלת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה להתנכל לי, בגין אותה תביעה, אשר הוגשה לעניין שכרי. זאת, בין היתר, לאחר שבפגישה שנערכה במשרדו של אפרים כהן בירושלים ביום 22.3.04 הודיע לנו אפרים שהוא זה שיחליט מי יהיה ברשימה ומי לא". (הדגשות במקור). 20.למרות סברתה של התובעת לפיה, מר כהן "משך בחוטים מאחורי הקלעים" כדי שלא תעבוד כמפקחת במנהל, טען מר פז בביה"ד, בצורה נחרצת ובלתי משתמעת לשתי פנים, כי הנו האחראי היחיד להקמת המנהל וכן לבחירת העובדים אשר יאיישו את תפקידי המנהל. להלן דבריו (עמ' 1 לפרוטוקול): "אני החלטתי על דעת עצמי כיצד לדרג את האנשים. ראיינתי אותם, ביקשתי במפורש לא לקבל חוות דעת על מנת להתרשם אישית מהם. שאלתי את כולם את אותן שאלות, גם שאלות מקצועיות, שאלות בתחום המקצועי ושבאו להבהיר לי את אישיותו של המרואיין. אין כל קשר בין הרשימה המומלצת על ידי מר כהן לבין הרשימה של 19 המפקחים שהחלטתי לגביהם. הקמת היחידה התעכבה בעטיו של מר כהן שהוא ביקש להעתיק ליחידה הזאת מספר אנשים שהוא חשב שעדיף שהם יישארו במערכת שלו ואני לא הסכמתי לכך. התקיימו דיונים קשים ביותר ולשמחתי העובדים בנבחרת הטובה ביותר מתוך אותם 24 שבחרתי בהם. מתוך ה- 24 אלו הטובים ביותר שיכולתי לגבש במערכת הזו, תוך התחשבות בחתך האזורי. לא קראתי את חוות הדעת של מר כהן לגבי העובדים כי רציתי להתרשם. נשאלו שאלות ספציפיות למשל לעניין חוק שכר מינימום". 21.ביום 24.5.04, יום לאחר שנודע לתובעת, כי אינה מופיעה ברשימת האנשים אשר יאיישו את תפקידי המנהל, סיפר לה מר עבד- סלם, כי בעבר פנו אליו מירושלים על- מנת, כי יכתוב חוות דעת מקצועית שלילית אודותיה, וזאת במטרה להדיחה. מר עבד- סלם סירב למסור לתובעת את פרטי הפונה, כן סירב מר עבד- סלים לכתוב חוות דעת מקצועית שלילית אודות התובעת. 22.ביום 30.5.04 פנתה התובעת באמצעות עורך דינה למנכ"ל הנתבעת בבקשה, לכלול אותה ברשימת המפקחים על העובדים הישראלים במנהל. כן הופנתה תשומת ליבו של המנכ"ל לעובדה, כי המבקשת הנה היחידה שלא עבדה מעולם בתחום העובדים הזרים. יום לאחר הפנייה למנכ"ל הודע לתובעת, כי העניין נמצא בבדיקה של המחלקה המשפטית בנתבעת. 23.ביום 10.6.04 הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני נגד הנתבעת, המורה לנתבעת להימנע מלהעבירה מתפקידה כמפקחת על עובדים ישראלים, וביום 24.6.04 ניתנה החלטה, בהסכמת הצדדים לפיה, יש לאחד את התיק העיקרי עם התיק הזמני. 24.יש לציין, כי החל מיום 13.6.04 השתלבו כל המפקחים בעבודתם במנהל. כן נאמר לתובעת בשיחה טלפונית, כי הנתבעת אינה חפצה לשבצה כמפקחת על עובדים ישראלים. כמו- כן יש לציין, כי למרות העברת התובעת לפקח על עובדים זרים, אזי לא אירע כל שינוי בזהות הממונה עליה, בתיאור תפקידה ו/או בסמכויותיה. 25.טענות הצדדים מתמקדות במספר מישורים, כדלקמן: א.סבירות ההחלטה המנהלית ועיקרון תום הלב! 26.התובעת טענה, כי ההחלטה להעבירה מתפקידה כמפקחת על עובדים ישראלים לפיקוח על עובדים זרים (להלן: "ההחלטה") נעשתה מתוך שיקולים פסולים, מתוך רצון להתנכל לה בשל התביעה הראשונה אשר הגישה לביה"ד, בגין אי תשלום הפרשי שכר. לביסוס טענתה הסבירה התובעת, כי הסבירות וההגיון מחייבים, כי שמה ייכלל בין שמות המפקחים המאיישים את תפקידי המנהל, היות וביצעה את עבודתה עד כה על הצד הטוב ביותר. 27.כן טענה התובעת, כי לא עסקה כלל בפיקוח על עובדים זרים וכן לא הוכשרה לעבוד בפיקוח על עובדים זרים. לביסוס טענתה ביחס לאי סבירות ההחלטה, הקשתה התובעת ושאלה היכן מצויים הקריטריונים אשר בהסתמך עליהם הוחלט שלא לכלול את שמה ברשימת מפקחי המנהל? וכן - האם בשירות הציבורי לא אמורים להיות קריטריונים אחידים בנוגע לבחירת מפקחים? 28.התובעת ביססה את טענתה על העדר תום הלב של הנתבעת בהחלטתה שלא לשבצה לעבודה במנהל בהתבסס על העובדה, כי הראיונות אשר נערכו עם 24 המועמדים לא כללו תרשומת ראיון כמקובל במגזר הציבורי. כמו כן בראיון, היו גם מפקחים אשר כלל, לא נשאלו שאלות מקצועיות, וביניהם התובעת. בנוסף גב' סולימני, יד ימינו של מר כהן, נכחה בראיון , ללא כל סיבה נראית לעין, וגם זאת , רק ביום ראיונות אחד, שהיה היום בו רואיינה התובעת. 29.ב"כ הנתבעת לעומת זאת טענה, כי ההחלטה להעביר את התובעת לעסוק בתחום העובדים הזרים התקבלה בצורה הוגנת ועניינית, לאחר בחינת ידיעותיהם המקצועיות של כל 24 המפקחים, וכן לאחר התרשמות אישית מהם. לביסוס טענתה הסבירה ב"כ הנתבעת, כי מר כהן, אותו האשימה התובעת בשיקולים זרים, כלל לא היה מעורב בבחירת המפקחים אשר יאיישו את תפקידי המנהל. כן טענה ב"כ הנתבעת, כי במסגרת בחירת 19 המפקחים נלקחו בחשבון גם שיקולים כלל מערכתיים, כגון: מרכיב גיאוגרפי של מקום המגורים. 30.כן טענה ב"כ הנתבעת, כי אם תשנה את ההחלטה ביחס לעובדים ששובצו במנהל, וכן בהתחשב באילוצים התקציביים, אזי יצטרכו להוציא מפקח אחד מתוך המפקחים אשר נבחרו לאייש את תפקידי המנהל ואשר מתאימים לתפקיד, ולשבץ את התובעת במקומו. כן טענה ב"כ הנתבעת, כי המפקחים כבר החלו בעבודתם במנהל , היות ועיקר פעילות המנהל מתמקדת בחודשי הקיץ, בגלל בני הנוער הרבים אשר עובדים במהלך חופשת הקיץ של בתי הספר. לפיכך שינוי ו/או פירוק הצוות יגרום לפגיעה מהותית באוכלוסייה זו. 31.כמו- כן טענה ב"כ הנתבעת, כי על- פי תיאור התפקיד על- ידי נציבות שירות המדינה אשר נמסר לתובעת, תפקידה כולל סמכות אכיפת חוקי העבודה הן על עובדים ישראלים והן על עובדים זרים. 32.בדב"ע נז/90-3 המועצה המקומית כפר מנדא נ' עדנאן חלימה, תק-אר 97(1), 51 ,עמ' 54. קבע כב' השופט אליאסוף לעניין זכות המעביד לנייד את עובדיו , כדלקמן: (פסקה 16 לפסק דינו): "מעביד, ומעביד ציבורי בכלל זאת, מוסמך להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, בכפוף למגבלה המסייגת סמכות זו, מכוח חוק, הסכם קיבוצי או חוזה אינדיבידואלי. הפעלת סמכותו זו של המעביד חייבת להיעשות משיקולים רלבנטיים, בתום לב ובהגינות, ולאחר שתינתן לעובד הזדמנות להישמע ולטעון טענותיו בעניין ההעברה". כן ראה לעניין: דב"ע נד/71-3 מרגלית אילת נ' שירות התעסוקה ואח', פד"ע כז 169. 33.במקרה הנוכחי, העברת התובעת לתפקיד מפקחת על עובדים זרים נעשתה מפאת ראורגניזציה בנתבעת וכן בכפוף לשיקולי תקציב. כמו- כן בהסכם ההעסקה של התובעת מיום 13.8.00, אשר חודש מעת לעת, נכתב במפורש, כי "העובדת תועסק בשירות המדינה במשרה כמפורט לעיל ובכל תפקיד אחר, הכל לפי שיוטל עליה בתקופת שירותה בהתאם למקובל בשירות המדינה". בנוסף - חוק העובדים הזרים (לרבות עובדי יש"ע) הנו אחד החוקים המופיעים תחת הגדרת תפקידה של התובעת. (ראה חוזר מטעם נציבות המדינה, פסקה 3 לפס"ד). 34.אין מניעה, כי מעביד ינייד את עובדיו בהתאם לצרכיו וכן בהתאם לצורכי המערכת אותה, הוא בא לשרת. לעומת זאת אין זה סביר, כי עובד ישתמש במעמדו ככזה, ויגרור את מעבידו לביה"ד כל אימת שהחלטותיו של מעבידו, אינן לרוחו. התובעת אינה העובדת היחידה שלא שובצה במנהל, אלא ישנם 4 מפקחים נוספים שעברו יחד עמה את אותו הראיון וגם הם לא התקבלו לעבוד במנהל. האם גם אותם "רודף" ו"מתנכל" להם מר כהן? 35.ביה"ד מתערב בהחלטת מעבידים כאשר מתעורר חשש או חשד כבד, כי החלטות המעביד לוקות בחוסר תום לב ו/או כי החלטות המעביד נתקבלו משיקולים זרים. המקרה של התובעת אינו מתאים כלל להתערבות ביה"ד בשיקולי המעביד. 36.התובעת רואיינה על- ידי מר פז באותה הצורה ובאותה המסגרת בה רואיינו 23 המפקחים האחרים אשר התמודדו לתפקיד במנהל, ובכך קיבלה התובעת תנאים זהים לשאר המתמודדים. 37.אין זה מתפקידה של התובעת לבקר את אופן ניהול הראיון על- ידי מר פז. מר פז הנו נושא תפקיד בכיר בנתבעת אשר מתוקף תפקידו וסמכותו כסמנכ"ל בכיר בנתבעת, ניתן לו שיקול דעת בבחירת האנשים המתאימים לדעתו לאייש את תפקידי המנהל. אין לתובעת כל סכסוך אישי עם מר פז, אלא כל טענותיה מופנות כלפי מר כהן שכלפיו חשדה לשיקולים זרים. מר פז אמר בביה"ד, כי התעלם מהמלצותיו של מר כהן ולא נענה ללחציו ביחס לאיוש המפקחים שיעבדו במנהל, אלא בחר על דעת עצמו בלבד את העובדים, כפי שהוסמך לעשות ע"י מנכ"ל משרד התמ"ת כשהוסמך להקים ולנהל את מנהל אכיפה ורישוי לעובדים ישראלים. 38.התובעת טענה להתנכלות אישית של מר כהן כלפיה, מבלי לבסס את טענותיה על ראיה מוצקה וראויה להתייחסות ביה"ד. דברים שנאמרו לה שנתיים קודם לכן- אין להם כל חשיבות, כי בפועל חוזה העבודה של התובעת הוארך כל העת. התובעת לא הוכיחה בביה"ד, כי יש להעדיפה מבחינה מקצועית בגין כישוריה או עבודתה על פני אחד מ- 19 המפקחים האחרים אשר נבחרו לאייש את תפקידי המנהל. 39.ההמלצות החיוביות אותן טענה התובעת, כי קיבלה מהממונים עליה, מבוססות על הכתוב בטופס הערכת עובד, וזאת לצורך הארכת חוזה ההעסקה עמה . יש הבדל בין המלצה הניתנת לצורך המשך העסקה לבין המלצה הניתנת לעובד אחד מתוך קבוצה של עובדים, ואשר מבטאת את עדיפותו או כישוריו בהשוואה לשאר העובדים בתחומו. המלצות מהסוג השני לא היו באמתחתה של התובעת. 40.לעניין טענתה של התובעת לפיה, אין זה יאה למגזר ציבורי, כי לא יהיו קריטריונים מוגדרים לבחירה ולאיוש תפקיד מפקח במנהל, אזי המנהל הורכב מ- 19 מפקחים, וזאת מתוך 24 מפקחים אשר עסקו בתחום האכיפה בנתבעת . 24 המפקחים החלו לעבוד בנתבעת לאחר שמילאו אחר דרישות ברורות ומוגדרות של התפקיד. קבוצת ה- 19 מפקחים אשר נבחרו מתוך קבוצת ה- 24 הנה בבחינת הקבוצה הנבחרת, כאשר אחד המרכיבים לבחירתה הנו התרשמות אישית של הממונים מחברי הקבוצה, אחד לאחד. 41.אין כל פסול, כי התרשמות אישית תהווה קריטריון לבחירה לאיוש תפקיד מסוים, במיוחד כשהמראיין הנו עובד בכיר וותיק ואשר הוכיח את עצמו בתפקידים אותם ביצע. 42.כמו- כן יש לציין, כי חרף העברתה של התובעת לעבוד כמפקחת על עובדים זרים, אזי תנאי עבודתה לא השתנו, וכך גם לא השתנו סמכויותיה וכן כפיפותה. 43.לאור כל האמור לעיל- אנו קובעים, כי ההחלטה להעביר את התובעת מתפקידה נעשתה מתוך שיקולים רלוונטים למערכת. לא הוכחו בביה"ד שיקולים זרים, בהעדפת עובדים אחרים על פני התובעת. טענת התובעת כי, החלטת הנתבעת לוקה בחוסר תום לב ונעשתה שיקולים זרים- נדחית בזאת. ב.הפרוגטיבה הניהולית 44.התובעת טענה, כי העברתה מתפקידה מהווה חריגה מתחום הפרוגטיבה הניהולית אותה רשאית הנתבעת להפעיל כמעביד וכגוף ציבורי, היות והנה נגועה בשיקולים זרים. לביסוס טענתה ציינה התובעת את הכנס בו איים עליה מר כהן , כי "תפצע" עקב התביעה הראשונה אשר הגישה בביה"ד. 45.ב"כ הנתבעת לעומת זאת טענה, כי ההחלטה אשר נתקבלה בעניינה של התובעת התקבלה במסגרת הפרוגטיבה של המעביד ובהתחשב בצורכי המשרד וכן בצורכי הציבור כולו המחייב בחירת המפקחים הטובים והמתאימים ביותר לעבוד במנהל. אלו הם האנשים אשר נבחרו בפועל. 46.בע"ע 359/99 לאה לוין נ' רשות השידור , תק-אר 2001(1), 100 ,עמ' 102. (להלן: "פרשת לאה לוין") קבעה סגנית הנשיא, אלישבע ברק לעניין הפרוגטיבה הניהולית של המעביד, כדלקמן: "זכויות המעביד - הפררוגטיבה הניהולית למעביד זכות קניינית. זוהי זכות חוקתית המוזכרת במפורש בחוקה, בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "שמירה על הקניין אין פוגעים בקניינו של אדם". מזכותו הקניינית של המעביד נובעת הפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו ועל פי הבנתו את דרך הניהול היעילה והטובה ביותר לשם הצלחת מפעלו. יש לו הזכות לסגור חלקים ממפעלו, לקחת בחשבון שיקולים כלכליים ולאורם לצמצם את מפעלו לצורך ייעול, להתמזג עם מפעל אחר. יש לתת משקל כבד לזכותו זו של המעביד. וכך אכן נוהג בית הדין". כן קבעה בפרשת לאה לוין סגנית הנשיא, אלישבע ברק לעניין האיזון הראוי בין זכויות העובדים לבין זכויות מעבידים, כדלקמן: "מול זכות הקניין של המעביד לנהל את מפעלו כראות עיניו ממנה צומחת הפררוגטיבה הניהולית שלו, עומדת חירות העובד להשתכר בכבוד ולעבוד בעבודה בה יש לו מיומנות וממנה הוא מפיק סיפוק והנאה, הזכות ליהנות מיציר כפיו. קנה המידה לאיזון הראוי הוא קנה המידה של מידתיות. בעשיית האיזון יש לזכור כי סיפוק העובד מעבודתו תורם הן לעובד והן למעביד. סיפוק והנאה של העובד מהעבודה מגביר את רגישות העובד להצלחת המפעל. חשיבות האיזון הראוי מקבל משנה תוקף דווקא בתקופתנו, תקופת הגלובליזציה, כאשר התחרות עם ארצות העולם גדלה". 47.בנסיבות המקרה, אזי קיים איזון ראוי בין צורכי הנתבעת והמערכת עליה הנה אמונה לבין העברתה של התובעת לתפקיד מפקחת על עובדים זרים. ההעברה נעשתה משיקולי עבודה עניינים בלבד ולא מעבר לכך. יש לציין, כי שאר המפקחים אשר עבדו במחלקה עם התובעת עבדו במקביל הן בפיקוח על עובדים ישראלים והן בפיקוח על עובדים זרים. אין לעובד זכות בלעדית על התפקיד אותו הוא ממלא ומותר לנייד אותו עפ"י צורכי המערכת. יש לציין, כי עם העברתה של התובעת לתפקיד מפקחת על עובדים זרים, לא אירע כל שינוי בתנאי עבודתה של התובעת, לרבות השכר אותו היא משתכרת. אם התובעת לא עברה השתלמות מקצועית ביחס לעבודתה עם עובדים זרים, על הנתבעת לערוך לתובעת השתלמות מקצועית בהתאם וזאת בהקדם האפשרי. 48.לאור כל האמור לעיל- אנו קובעים, כי העברתה של התובעת לתפקיד מפקחת על עובדים זרים התבצעה במסגרת הפרוגטיבה הניהולית של הנתבעת ומתוך שיקולים עניינים בלבד, על כן טענת התובעת לפיה העברתה לתפקיד מפקחת על עובדים זרים חרגה מפרוגטיבה זו- נדחית בזאת. לסיכום 49.אנו דוחים את התביעה להעביר את התובעת לתפקיד מפקחת במנהל על עובדים ישראלים, והבקשה למתן צו מניעה זמני ו/או צו קבוע- נדחית בזאת. 50.כן תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת י שא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. תנאים סוציאליים לעובד