אכיפת חיוב כספי - סכסוך שכנים

1. המדובר בשכנים אשר מערכת היחסים העכורה ביניהם הביאה לתביעות והליכים משפטיים שונים וביניהם, תביעה זו שבפני. לטענת התובעת, בהתאם להחלטת בית המשפט במסגרת ת"ק 3023-09-12 (ראה ת/2), נמחקה התביעה שהגיש כנגדה הנתבע. למרות זאת, פתח הנתבע תיק הוצאה לפועל כנגדה וננקטו כנגדה הליכים, לרבות עיקול רכב ועיקול חשבון בנק. 2. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה, שכן המדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח בעקבות הסכם גישור עליו חתמה התובעת (נ/2), ובמסגרתו, התחייבה לשלם לו פיצוי בסך 3,000 ₪ בגין הפרת ההסכמות נשוא אותו הסכם. הנתבע טען כי התובעת תקפה את אשתו ובנו ולפיכך בגין הפרה זו של ההסכם, פתח את התיק ההוצאה לפועל. דיון: 3. לאחר שעיינתי במסמכים שבפני ובטענות הצדדים, שוכנעתי כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בסכום הכספי הנתבע על ידה, אלא לפיצוי בסכום נמוך בלבד, אשר ישקף את העובדה שהנתבע פתח תיק הוצל"פ בצורה לא נכונה ולפיכך , נסגר אותו תיק. יחד עם זאת, סבורתני כי המדובר בטעות של הנתבע רק בהבנת האופן בו היה צריך לפתוח את תיק ההוצל"פ. בהתאם לנ/1- הסכם גישור שקיבל ביום 7.11.05 תוקף של פסק דין, התחייבו הצדדים לשמור בניהם על יחסי שכנות טובים וכי במידה ואחד הצדדים יפר את ההסכמות והצד השני יפנה בתביעה מתאימה לבית המשפט, יחויב הצד המפר לשלם לצד השני, עם הגשת התביעה וללא קשר לתוצאה פיצוי בסך 3,000 ₪. 4. על פי החלטת בית המשפט השלום בנצרת בתיק ה"ט 7315-08-12 אשר הנתבע צירף לכתב הגנתו, ניתן ביום 5.8.12 צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד כנגד התובעת בגין תקיפה נטענת של אשת הנתבע ובנו. בתאריך 12.8.12 ומשהתובעת לא התייצבה לדיון שנקבע, הוארך הצו והפך לצו קבוע לתקופה של 3 חודשים. 5. בעקבות הטענות להפרת הסכם הגישור והצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגד התובעת, הגיש הנתבע תביעה במסגרת ת"ק 3023-09-12, במסגרתה תבע סך של 3,000 ₪ בגין הפרת הסכם הגישור. פסק הדין שניתן ביום 18.10.12 (ת/2) קבע: "כמפורט בכתב התביעה, זו תביעה לחיוב כספי שנקבע בהסכם שקיבל תוקף פסק דין. אכיפת חיוב כספי נעשית באמצעות הליכי הוצאה לפועל ולא בדרך של הגשת תביעה נוספת". בהתאם נמחקה התביעה. הנה כי כן, התביעה אמנם נמחקה, אולם בית המשפט הבהיר כי לצורך גביית הסך של 3,000 ₪ בגין הפרת הסכם הגישור, כלל לא נזקק הנתבע להליך בבית המשפט וכי הגבייה- אכיפת החיוב הכספי יכולה להיעשות במסגרת הוצאה לפועל. 6. לאור האמור, לא מצאתי פגם בכך שהנתבע פעל בהתאם לפסק הדין ופנה להוצאה לפועל לצורך אכיפת החיוב הכספי, בסך 3,000 ₪, נשוא הסכם הגישור. 7. יחד עם זאת, הנתבע בחוסר הבנה, פתח את תיק ההוצאה לפועל לצורך אכיפת פסק הדין בתיק 3023-09-12, במסגרתו כאמור התביעה נמחקה (תוך הפניה לאכיפת הסכם הגישור בהוצאה לפועל) ולפיכך, בהתאם לאמור, במסמך נ/1, תיק ההוצאה לפועל נסגר בסופו של דבר. המדובר כאמור בטעות בלבד, שכן אילו היה הנתבע פותח את תיק ההוצאה לפועל באופן הראוי, דהיינו, היה פותח תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין שאישר את הסכם הגישור- (פס"ד שניתן במסגרת ת"א 1522/05), לא היה מקום לכאורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל. מאידך, אין חולק כי בפועל נסגר תיק ההוצל"פ במסגרתו ננקטו כנגד התובעת הליכים. 8. התובעת צרפה אישור על עיקול רכב ועיקול חשבון וכן מסמך בעניין ביטול כרטיס אשראי. יצוין לעניין ביטול כרטיס האשראי, כי אין כל ראיה במסמך שהוצג כאילו יש קשר בין ביטול הכרטיס, להליכים בתיק ההוצאה לפועל. הנתבעת לא הציגה ראיות או אסמכתאות לנזק כספי ספציפי שנגרם לה בגין עיקול הרכב או עיקול חשבון הבנק. המדובר למעשה בתביעה לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת מחמת אותם עיקולים שבוצעו באמצע חודש 1/13 כשבהתאם למסמך נ/1 תיק ההוצאה לפועל נסגר כבר ביום 14.2.13 -חודש בלבד לאחר נקיטת אותם הליכים. 9. כאמור, לא מצאתי כי הנתבע פעל לא כדין בכך שפעל בהתאם להנחיית בית המשפט במסגרת ת"ק 3023-09-12 ופתח כנגד הנתבעת תיק הוצאה לפועל, אולם מאידך אין חולק כי התובע טעה באופן פתיחת התיק ובסופו של דבר, אותו תיק נסגר, מהסיבה שהנתבע לא פתח אותו באופן הראוי (פתח אותו לאכיפת פסק הדין בתיק 3023-09-12, בעוד שהיה צריך לפתחו לאכיפת פסק הדין שאישר את הסכם הגישור במסגרת ת"א 1522/05). לאור כל האמור ואף מאחר שהמדובר בפיצוי בגין עגמת נפש בלבד, ללא שהוכח נזק כספי בשיעור ספציפי ומוגדר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 500 ₪ בלבד. סוף דבר, הנתבע ישלם לתובעת סך של 500 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. סכסוךסכסוך שכנים