1. בפנינו בקשה למתן צו עשה זמני המחייב את המשיבה להשיב את המבקש לעבודתו ולשלם את שכר עבודתו תוך הימנעות מפיטוריו עד למועד לסיום העבודה המתוכנן בין הצדדים באוגוסט 2008 ו/או הכרעה בתובענת המבקש, המוקדם מבין השניים. 2. המשיבה עוסקת ביצור ושיווק של מוצרים וטרינריים. בין היתר עוסקת המשיבה באספקת חומרי חיטוי חקלאיים ויישום חיטויים חקלאיים וזאת באמצעות חומרים מסוכנים ורעילים. ביום 7.7.02 נחתם הסכם לרכישת פעילות ורכוש קבוע בין המשיבה לבין חברת גוטליין, חברה ארצית לחיטוי בע"מ (להלן - גוטליין). גוטליין הינה בין השאר, בבעלות המבקש ואחיו. בנוסף נחתמה תוספת להסכם המסדירה, בין השאר, את תנאי העסקתם של המבקש ואחיו חיים גוטליב (להלן - ההסכם). המבקש הועסק כמנהל מקצועי במשיבה על בסיס משכורת חודשית ובתוספת לזכאות לאחוזים מרווחי המחלקה החקלאית שהיא מרכז רווח עצמאי בתוך המשיבה. במקביל שכרה המשיבה מהמבקש שירותי אחסון במשקו שבמושב עין הבשור וברעננה ושירותי שימוש בציוד פרטי שלו. בסעיף 9.1 להסכם נקבע כדלקמן: "צביקה וחיים מתחייבים כי ימשיכו לשמש בתפקידם בפעילות החיטוי עפ"י הסכם זה החל ממועד תחילת ביצוע הסכם זה למשך חמש שנים לכל הפחות". יצויין כבר בשלב זה, כי חמש השנים המצויינות בהסכם מסתיימות ביום 7.7.07 ולא כנטען על ידי המבקש. 3. ביום 16.4.07 בעת היותו של המבקש בחופשה, הודיע לו מר נתי מיטל מנהל המחלקה החקלאית במשיבה, כי על המבקש להופיע למחרת במשרדי המשיבה. בתשובה השיב המבקש כי אין הוא יכול להופיע לפגישה אולם מיטל חזר ודרש מהמבקש להופיע לאותה פגישה. ביום 17.4.07 מסר מר מיטל למבקש מכתב פיטורים. במכתב הפיטורים נכתב, כי עבודתו של המבקש תופסק ביום 17.4.07. הסיבה לפיטורים עיקרה בחוסר אימון כלפי המבקש בכל הנוגע להתנהגותו הרשלנית והמסוכנת בעבודה, שימוש בציוד החברה לצרכיו הפרטיים ופעילות מתחרה ופוגעת בעסקי המשיבה. 4. לטענת המבקש, בקשתו לקבל מסמכי רווח כדי לבחון את התשלומים המגיעים לו, נענתה באופן סלקטיבי ודליל. לאחר שצירף מנהל חשבונות לבחינת רווחי החברה ולאחר שאיתר אי סדרים והסתרת הכנסות, ננעלו בפניו דלתות המשיבה. דרישותיו לקבלת מידע ומסמכים נענו בסירוב. לטענתו פיטוריו נבעו מכך שגילה כי ההפרשות של החברה לקופת הגמל לא מתאימות לשכר האמיתי. המשיבה טוענת, כי עוד בתחילת עבודתו של המבקש נתגלו תקלות רבות בתיפקודו ובמיוחד כמנהל אחראי לעבודות המבוצעות בחומרים מסוכנים. נתגלו חשדות כבדים לנטילת חומרים וציוד של המשיבה שלא כדין, תוך עשיית שימוש פרטי בציוד החברה לצרכיו של המבקש. עוד נתגלה, לטענת המשיבה, כי המבקש מתחרה במשיבה באמצעות בנו. 5. למעט עדותו של המבקש, אין בפנינו אסמכתא כלשהי לטענה, כי הפיטורים נעשו בשל גילוי אי סדרים והסתרת הכנסות או בשל דרישותיו של המבקש למסמכים שונים. מאידך, קיימת תשתית לכאורית לטענות המשיבה נגד המבקש. לתצהיריהם של מר אריה נקש מנכ"ל המשיבה ונתי מיטל מנהל המחלקה החקלאית במשיבה, צורפו מסמכים המעידים על טענות של המשיבה כלפי המבקש כבר החל משנת 2003. מדובר בטענות באשר לטיב עבודתו, רשלנות בעבודה ונזקים שנגרמו למשיבה בגין רשלנות זו של המבקש. בין השאר מדובר בחוסרים של חומרי חיטוי ושימוש בחומרים של המשיבה לצרכיו הפרטיים של המבקש (נספחים ו' - כג' למסמכי המשיבה). יודגש, כי בשלב זה אין אנו נדרשים לשאלה האם הטענות נגד המבקש מבוססות אם לאו. ענייננו בעובדות הרלוונטיות לשאלת מתן צו מניעה זמני. מהחומר שבפנינו שוכנענו לכאורה, כי אין בסיס לטענות המבקש באשר לעילות פיטוריו ומאידך, קיימת תשתית לכאורית, לפחות לחילוקי דיעות קשים, בין מנהלי המבקשת לבין המשיב. נתונים אלו מביאים למסקנה, כי אין מקום ליתן צו מניעה נגד פיטוריו של המבקש והסעד הראוי במקרה זה - ככל שיתברר שיש ממש בטענותיו של המבקש - הינו סעד כספי. למעלה מן הצורך נציין, כי אין אנו סבורים שמדובר בחוזה עבודה לתקופה קצובה. בסעיף 9.1 להסכם מצויינת התחייבות המבקש ואחיו לשמש בתפקידם בפעילות חיטוי למשך חמש שנים לכל הפחות. אין התחייבות של המשיבה להעסיק את המבקש לתקופה זו או לתקופה קצובה אחרת. משכך - ככל שהמבקש עומד על טענתו שמדובר בחוזה עבודה לתקופה קצובה - טענה זו נדחית. למניעת ספק נציין, כי גם אם מדובר היה בחוזה עבודה לתקופה קצובה, לא היה מקום ליתן צו מניעה וזאת נוכח ההלכה שנקבעה בענין זה כמפורט להלן והנתונים העובדתיים שהוצגו במהלך הדיון. 6. גם אם היינו מוצאים עילה של ממש בטענותיו של המבקש, הרי לבית הדין שיקול דעת האם לאכוף חוזה עבודה גם אם מדובר בפיטורים שלא כדין. בע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני נ' צוייזר פד"ע לו' 433 בעמ' 479 מתייחס בית הדין הארצי לאמות המידה לאכיפת חוזה עבודה: "ככלל, סעד של אכיפה הוא סעד שבשיקול דעת. משהגיע בית הדין למסקנה, כי פיטוריו של עובד נעשו שלא כדין, וכי בשל כך הופרה ההתקשרות החוזית, יידרש לבחינתו של הסעד הראוי להינתן תוך שהוא נותן דעתו על ההלכות הכלליות בדבר אכיפתם של יחסי עובד השבהם מדובר, בשים לב, בין היתר, להוראותיהם של סעיפים 3 (2) ו-3 (4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 לפי הענין. בית הדין ייתן דעתו על הסעד הראוי להינתן הנדרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי, תוך שתיעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, יידרש בית הדין לבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה שבה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר הענין; במקרה המתאים יבדוק בית הדין אם נכון הוא לתקן עוול בעוול - ככל שעוול עשוי להיגרם למי מהצדדים המעורבים בעניין והנוגעים לו". באשר לאכיפת יחסי עבודה במגזר הפרטי נקבעה ההלכה בע"ע 300178/98 ביבס נ' שופרסל בע"מ פד"ע לו' 481 בעמ' 499 - 500 כדלקמן: "4. מה היא איפוא דרך המלך בסוגיית אכיפת יחסי עובד מעביד במגזר הפרטי? בפסיקה שבה נדונה אכיפת יחסי עובד מעביד בחברות בממשלתיות נפסק, כי במקרה של פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי הכלל הוא מתן סעד של פיצוי כספי. עם זאת במקרים ראויים ניתן גם לאכוף את יחסי העבודה. לשיטתי, אין מקום לגזור כלל נוקשה מזה במגזר הפרטי. ההפך הוא הנכון, יש מקום להעניק למעסיקים הפרטיים יתר גמישות ולהתחשב בפררוגטיבה של הנהלות מפעלים לפטר עובד שאבד להן האמון בו ולפעול לקידום ולשמירה על המשמעת במפעל. דרך המלך במגזר הפרטי צריכה להיות - מקום שמדובר בו בפיטורים בניגוד לחוזה עבודה או הסכם קיבוצי - מתן סעד של פיצוי כספי. ככלל, מוכן אני לעשות חלק מהדרך עם חברתי ולומר, כי ניתן לעיתים לאכוף חסי עובד מעביד במגזר הפרטי, גם כאשר אין מדובר בפיטורים הנוגדים זכות חוקתית או הוראה מפורשת בחוק (כגון האיסור לפטר אישה בהיריון, אשר בחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954). אולם מקרים אלה יהיו בבחינת יוצא מהכלל וייוחדו לאותם המקרים החריגים שבהם ימצא בית הדין טעם מיוחד המצדיק מתן סעד של אכיפת יחסי העבודה חלף תשלום פיצוי על הפרת חוזה העבודה". במקרה דנן, אין כל עילה לסטות מהכלל שנקבע בפסיקה ולפיו, דרך המלך בטענה של פיטורים בניגוד לחוזה עבודה, הינה סעד כספי ולא סעד של אכיפה. 7. מסקנתינו מן האמור לעיל הינה, כי לא קיימת עילה למתן צו מניעה זמני נגד פיטוריו של המבקש ועל כן, דין בקשתו להידחות. המבקש ישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. לא ישולם הסכום במועד, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. 8. באשר להמשך ההליך, יצויין - וזאת בניסיון לקדם את פתרון הסכסוך בין הצדדים - כי בהסכם קיים הסכם בוררות ומן הראוי שהצדדים ישקלו להעביר את הסכסוך להכרעתו של בורר כמפורט בהסכם. לענין זה יש להפנות למכתבו של המבקש מיום 15.5.07 (נ/1) על פיו הטענה היא שהמבקש ואחיו הינם שותפים המקבלים את הרווח שלהם מהשותפות באמצעות תלוש שכר. הדברים מצביעים לכאורה על סכסוך עסקי בין שותפים ולא על סכסוך שיסודו ביחסי עובד ומעביד. 9. לענין ההליך העיקרי ינהגו הצדדים כדלקמן: תוך 30 יום מיום קבלת כתב ההגנה יגיש ב"כ המבקש את כל עדויותיו הראשיות בתצהירים. תוך 30 יום מיום קבלת תצהירי המבקש, יגיש ב"כ המשיבה את כל עדויותיו הראשיות בתצהירים. הצדדים יגישו את כל בקשותיהם המקדמיות לא יאוחר מ-21 יום מיום קבלת תצהירי המשיבה. נקבע לקדם משפט, בנוכחות הצדדים עצמם ליום 16.12.07בשעה 08:30. יחסי עבודה