רקע כללי-עובדות והליכים 1. בפני תביעה לאכיפת פסק חוץ בהתאם לחוק לאכיפת פסקי חוץ, התשי"ח -1958 (להלן: "החוק" ) שהגיש התובע כנגד אביו- הנתבע (להלן "הבן" ו"האב" בהתאמה). 2. פסק הדין נשוא הבקשה הוא פסק דינו של ה- Supreme Court במחוז קווינס שבמדינת ניו-יורק, ארה"ב מיום 07/06/05 בתיק מס' 24838/05 בו חויב האב לשלם לבנו סך של כ- 103,712.09 $ (להלן: "פסק החוץ"). 3. האב מתנגד לאכיפת פסק החוץ ואף הגיש בקשה נפרדת לדחיית התביעה על הסף (בש"א 54165/07) אותה השתית בין היתר על העובדה כי התצהיר היחיד התומך בבקשה הוא תצהירו של הבן עצמו, וכי תצהיר זה אינו עונה על דרישות החוק והפסיקה הדורשות בבקשה כגון דא צירוף חוות דעת מומחה לדין הזר הרלוונטי . 4. בהחלטתי מיום 22/10/07 דחיתי את בקשת האב הנ"ל לדחיית התביעה על הסף תוך שהתרתי לבן לתקן הפגם על ידי צירוף חוות דעת מומחה כנ"ל. על פי החלטתי הנ"ל, הוגשה ביום 29/11/07, חוות דעת מומחה לדין הזר ערוכה על ידי עו"ד אדווין פרידמן (להלן: "המומחה"/"עו"ד פרידמן"). 5. בהחלטתי בדיון ביום 06/05/08, התרתי כי תצהירו של האב התומך בתגובתו לבקשה ישמש תצהיר עדות ראשית מטעמו. 6. בדיון הנ"ל נחקרו המומחה והאב חקירה נגדית וב"כ הצדדים סיכמו בע"פ. בתום הדיון הצעתי לצדדים הצעת פשרה וניתנה להם לבקשתם ארכה למתן תשובה שהוארכה כמבוקש מספר פעמים עד אשר הודיעו הצדדים בהודעות נפרדות ביום 10.7.08 , כי המו"מ ביניהם לא הבשיל לכדי הסכם ונתבקשתי להכריע בתובענה לגופה. טענות המשיב 7. בתגובתו לבקשה כפר האב בהתקיימות התנאים הנדרשים לאכיפת פסק החוץ הקבועים בסע' 3 לחוק : הוא כפר בסמכותו של בית המשפט אשר נתן את פסק החוץ ; לא הודה כי פסק החוץ לא ניתן עוד לערעור ואף כפר בכך שפסק החוץ הוא בר ביצוע במדינה בה ניתן (סע' 5 לכתב התגובה ). 8. עוד מוסיף האב וטוען, כי עומדות לו ההגנות שלהלן הקבועות בסע' 6 לחוק: הגנה לפי סע' 6 (א) (1) לפיה פסק הדין נשוא הבקשה הושג במרמה; הגנה לפי סע' 6 (א) (2) לפיה לא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן פסק החוץ; הגנה לפי סע' 6 (א) (5) לפיה בעת הגשת התביעה נשוא הפסק, היה משפט תלוי ועומד בין הצדדים בפני בית משפט זה (ס' 7 לכתב התגובה ). דיון 9. פסק דין שניתן במדינה זרה אינו מוכר כשלעצמו במדינה אחרת בה עותרים לאכיפתו או להכרה בו. על מנת שניתן יהא לעשות כן, נדרש קיומו של הליך מוקדם - הליך שעניינו קליטת פסק הדין על ידי המדינה הקולטת על פי דיניה המקומיים (ע"א 423/63 רוזנבאום נ' גולי, פ"ד יח (2) 374 ; ע"א 970/93 היועמ"ש נ' אגם, פ"ד מט (1) 561). 10. הליך של אכיפת פסק חוץ נועד להעמיד לרשותו של נושה שעניינו נדון והוכרע במדינה זרה את כלי האכיפה של המדינה בה מצוי החייב או שבה מצויים נכסי החייב (ס' ו' פסברג פסקים זרים במשפט הישראלי- הדיון והגיונו (1996) עמ' 20). 11. בדונו בבקשה לאכיפת פסק חוץ, אין בית המשפט משמש כערכאת ערעור על הערכאה הזרה אשר הוציאה מתחתיה את הפסק ; הוא אינו בודק את נכונותו של הפסק הזר ואינו בוחן את נימוקי הפסק לגופם (ע"א 221/78 עובדיה נ' כהן, פ"ד לג (1) 293 ). מן הכלל אל הפרט: 12. כאמור לעיל, משתית האב את התנגדותו לסעד האכיפה המבוקש על שני סעיפי חוק: הוא טוען כי לא מתקיימים התנאים הנדרשים לשם אכיפת פסק חוץ על פי סע' 3 לחוק וכן כי עומדות לו שלוש מן ההגנות מפני אכיפת פסק חוץ המפורטות בסע' 6 לחוק. האם מתקיימים בענייננו תנאי סע' 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ? 13. סע' זה קובע שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט בישראל להכריז על פסק חוץ כבר אכיפה בישראל, והם: הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו; הפסק אינו ניתן עוד לערעור; החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור. 14. נטל ההוכחה בדבר התקיימות שלושת התנאים הנ"ל מוטל על כתפי הצד העותר לאכיפת הפסק ועליו לעשות כן על ידי צירוף תצהיר לבקשת האכיפה המאשר את העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מן התנאים הקבועים בסע' 3 (ראה תקנה 354 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לצורך כך, על התצהיר לעמוד בסטנדרטים גבוהים של הוכחת הדין הזר וללבוש צורה של חוות דעת בנוגע לאותו דין זר ולתחולתו על המקרה הנדון. 15. כאמור לעיל, הבן צירף חוות דעת מומחה לדין האמריקאי; מסקנתו של המומחה, עו"ד פרידמן בחוות דעתו היא כי פסק החוץ מקיים אחר שלושת התנאים המפורטים בסע' 3 לעיל ומשום כך עומד הוא בדרישות החוק לאכיפת פסקי חוץ. 16. המומחה קבע בחוות דעתו כי בית המשפט אשר נתן את הפסק, ביהמ"ש האזרחי במחוז קווינס שבמדינת בניו- יורק, אכן היה הערכאה המוסמכת עניינית ומקומית, ליתן הפסק הואיל והתביעה היתה כספית ומשום כך, מצויה בסמכותו של ה- Supreme Court . כן קבע המומחה, כי פסק החוץ הינו חלוט ולא ניתן עוד לערעור שכן חלפו 30 יום מן היום שהאב קיבל לידיו העתק של פסק הדין שזהו פרק הזמן בו היתה לו האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין, ברם לא עשה כן. עוד ציין המומחה כי פסק החוץ ניתן לאכיפה במדינת ניו-יורק הואיל וניתן לאכוף פסק דין כספי כנגד רכוש החייב בהתאם לפרוצדורה המתוארת בתקנות 5101 ו- 5201 לתקנות סדר הדין האזרחי האמריקאי. 17. חוות הדעת הנ"ל לא נסתרה על ידי האב אשר לא הביא חוות דעת נגדית מטעמו ואף לא עתר לבית המשפט להתיר לו לעשות כן. חוות הדעת לא נסתרה אף בחקירה הנגדית של המומחה, עו"ד פרידמן, אשר עדותו היתה עקבית ואמינה עלי. כן אוסיף כי חוות הדעת ערוכה ומפורטת כנדרש, משלבת הפניות לסעיפי החוק האמריקאי הרלוונטיים וצורפו לה נספחים המביאים את החוק במקור. 18. לאור האמור, הנני קובע כי הבן הרים הנטל לצורך הוכחת התקיימות תנאי סע' 3 לחוק. האם הרים האב את הנטל להוכיח כי עומדת לו הגנה מבין אלו המפורטות בסע' 6 לחוק לאכיפת פסקי חוץ? 19. הנטל להוכחת ההגנות רובץ על פי הוראות סעיף 6(א) לחוק על כתפי הנתבע- האב. סע' 6 (א) (1) לחוק- פסק הדין הושג במרמה: 20. האב טוען כי תביעת הבן בניו-יורק מבוססת כולה על טענותיו השקריות של הבן . בסע' 10 לתגובתו שטח האב פרטים עובדתיים המהווים לשיטתו הוכחה כי טענות הבן בפני בית המשפט בניו-יורק היו שקריות, בקשר לשאלת בעלות בדירה וכן בנוגע לתשלומים שבוצעו לכאורה על ידי הבן גובהם והשתתפות האב בחלק מהם. 21. ב"כ הבן טען בסיכומיו כי המשיב לא הביא כל ראיה מטעמו להוכחת טענת המרמה. עוד הוסיף וטען, כי המרמה מן הסוג אליה מכוון האב הינה לגופו של עניין ואילו כוונת המחוקק בסע' החוק הנ"ל היא למרמה אשר אינה נוגעת לגופה של המחלוקת בין המתדיינים בערכאה הזרה ואשר זו יכלה להידרש לה ולדון בה בשעתו, שאם לא כן אזי לדבריו: " לעולם יטען נתבע בהליך מעין זה כי הפסק הושג במרמה , הוא יבקש לפתוח את כל המחלוקת מחדש ולקיים הליך שלם בארץ" (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 06/05/08, ש' 9-10). 22. לאחר שעיינתי בפסק הדין ושמעתי את הצדדים נחה דעתי, כי דין הטענה להידחות מן הטעם שטענת התרמית מתייחסת לנושאים שאינם בגדר פסק הדין. פסק הדין לא מתייחס לממצאים עובדתיים ולא קובע כל תנאי לביצוע התשלום ולכן כל שאלת הבעלות בדירה, לה טוען המשיב או תשלומים ששולמו או לא שולמו, אינה רלוונטית לביצוע פסק הדין עצמו. 23. בנוסף חזקה על האב שהעלה את טענותיו בעניין המרמה הנטענת בארה"ב בשתי בקשותיו לביטול פסק הדין שנדחו. 24. לאור האמור דין ראש טענה זה להידחות. סע' 6 (א) (2)- לא ניתנה לנתבע הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו. 25. על הצד המתנגד לאכיפת פסק החוץ בטענה לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי לעורר בלב בית המשפט בו מתבקשת אכיפת הפסק הזר חשש ממשי שזכויותיו אכן נפגעו. בהקשר זה נפסק כי אין בעובדה שפסק הדין ניתן במעמד צד אחד ובלא דיון לגופו של עניין כדי להוות כשלעצמה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. הדגש טמון בשאלה האם ניתנה לנתבע אפשרות סבירה לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו טרם הכרעת הדין (ע"א 1137/93 אשכר נ' היימס , פ"ד מח (3) 641 ; ע"א 802/89 אינדורקסיס נ' אינדורקסיס, פ"ד מו (2) 366). 26. המשיב טוען בתגובתו כי כתב התביעה בתובענה נשוא פסק החוץ הוגש לביהמ"ש בניו יורק ביום 17/11/05 ונמסר לו, למשיב, ימים ספורים טרם שעמד לשוב ארצה .משכך נאלץ לדחות את שובו ארצה על מנת שיוכל להגיש כתב הגנה מטעמו. לדבריו, הגיש כתב הגנה לבית המשפט בניו יורק וכמו כן שלח העתק ממנו למבקש ברם לא הגיש תצהיר אדם זר לבית המשפט בניו יורק על כך שמסר את כתב ההגנה למבקש. מן הטעם הזה, ניתן לדברי המשיב פסק החוץ מבלי שבית המשפט התייחס לטענות ההגנה שלו ובלא שניתנה לו הזדמנות סבירה להוכחת והשמעת טענות ההגנה שלו (ס'12-16 לכתב התגובה ). 27. דין ראש טענה זה להידחות מן הטעם שהמשיב הגיש ביום 29/08/06 וביום 16/01/07 באמצעות עורכי דין שתי בקשות לביטול פסק הדין לבית המשפט בניו יורק אולם, שתיהן נדחו (ראה לעניין זה ראה הודאת המשיב עמ' 5 לפרוטוקול מיום 06/05/08, ש' 20-21 וכן סע' 2 ה' ו- ו' לחוות דעת המומחה ). 28. אין חולק על כך שהאב לא מימש זכותו להגיש ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מיום שקיבל העתק ממנו (סע' 3 לחוות הדעת ). 29. מכאן שניתנה איפוא על פי דין ניו- יורק למשיב אפשרות הוגנת להעלות את כל טענותיו ולהוכיחן, שלא כפי שטען ואולם אלה נדחו. (ראה גם דברי האב בחקירתו הנגדית: "ש. תאשר לי שאת כל מה שאתה טוען פה יכלו היית לטעון בפני ביהמ"ש בארה"ב? ת. אין ספק, מילה במילה" (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 1-2). 30. לאור האמור דין ראש טענה זה להידחות. סע' 6 (א) (5)- תביעה תלויה ועומדת בעת הגשת התביעה נשוא הפסק 31. לטענת האב, התביעה נשוא הפסק הוגשה לבית המשפט בניו יורק ביום 17/11/05 בעוד שהוא הגיש תביעה כספית לבית משפט זה קודם לכן, ביום 08/09/05 (תמ"ש 20860/05 ) ולפיכך בעת הגשת התביעה בארה"ב היה קיים הליך תלוי ועומד באותו עניין ממש בפני בית משפט זה. 32. לא מצאתי ממש בטענת האב, תביעתו הנ"ל נדחתה על הסף מן הטעם של פורום בלתי נאות והיא מעולם לא נדונה בבית משפט זה לגופה (ראה בהחלטתי מיום 27/02/06 בבש"א 57911/05 ובבש"א 57644/05). הואיל וכך, לא מתקיים התנאי של "תלוי ועומד" בו נוקב סעיף החוק הנ"ל. 33. הרציונל של הסעיף הוא שאם יש תביעה הנידונה לגופה בין הצדדים ,אזי לא יתן בית משפט ישראלי את ידו למרוץ מקביל העשוי להניב שני פסקי דין סותרים בשתי מדינות זרות . מצב דברים שכזה לא היה במקרה שלפנינו . 34. לפיכך דין ראש טענה זה להידחות . 35. מן המקובץ עולה אפוא כי המשיב לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי קיימות בעניינו ההגנות מפני אכיפת פסק החוץ להן הוא טוען. לסיכום לאור האמור לעיל הנני מקבל התביעה ומכריז כמבוקש על פסק החוץ כאכיף. לאור תוצאת פסק הדין ישא הנתבע בשכ"ט ב"כ התובע ובהוצאותיו בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. משפט בינלאומיאכיפת פסק חוץ