1. בחודש אפריל 1998 פרסמה המשיבה 1 (להלן - רשות השידור) מכרז, שענינו הזמנת הצעות למתן שירותים להזמנה, להכנה או להפקה של תשדירי פרסומת, חסות והודעות בתשלום - לשם שידורם בשידורי הרדיו של רשות השידור (להלן - המכרז). 2. המכרז מבוסס על הוראות סעיף 25א' לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (תיקון התשנ"ג), לפיו תשדירי פרסומת והודעות בתשלום כאמור ייקבעו בדרך של מכרז. תקופת ההתקשרות עם אדם אחד לביצוע לא תעלה על חמש שנים. החוק אף הגביל את תקופת ההתקשרות הרצופה עם אותו זוכה לתקופות שלא יעלו ביחד על עשר שנים. 3. סעיף 1 למכרז קבע תנאי-סף, ובין היתר קבע מי רשאי להשתתף במכרז ומי אינו רשאי להשתתף בו. הזכות להשתתף במכרז ניתנה לתאגיד, שהוא חברה בה כל אלה: (א) חברה רשומה בישראל, שחמישים ואחד אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בה, לרבות הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים ואת המנהל הכללי הם בידי אדם שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או בידי תאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים; "אזרח ישראלי" - כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952; (ב) החברה, דירקטור או מנהל בה או אדם שהוא בעל ענין בה - לא הורשעו בעבירה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, יש עמה קלון; (ג) בעלת יכולת, ידע ונסיון מקצועי רחב בתחום הפרסום, ורצוי גם בתחום הפרסום במדיה האלקטרונית, וכן בעלת יכולת כלכלית, כספית וארגונית לצורך מתן השירותים, הכל לפי מסמכים שיעידו על כך. 4. תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, אינו רשאי להשתתף במכרז: (א) תאגיד שהוא תאגיד עתונות או תאגיד שידור או מי שמחזיק, בתנאים מסוימים, באמצעי שליטה בתאגידים כאמור, או ביכולת לכוון את פעולתם (סעיף 1(ב)(1) למכרז, הזהה בנוסחו לסעיף 25א(ג) לחוק רשות השידור); (ב) תאגיד שהמחזיק באמצעי שליטה בו הוא תאגיד עתונות או תאגיד שידור, או בעלי אמצעי שליטה בהם, למעט רשות השידור (סעיף 1(ב)(2) למכרז, שנוסחו זהה לסעיף 2(3) לכללי רשות השידור (סייגים להשתתפות במכרז להזמנת תשדירי פרסומת לשם שידורם ברדיו), התשנ"ג-1993); (ג) תאגיד שהמחזיקים באמצעי שליטה בו הם מפרסמים (אחד או יותר), או תאגיד כאמור שמטרותיו הזמנה או רכישה של פרסומת או עיסוק בה, אף עבור המחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד (סעיף 1(ב)(3) למכרז, הזהה בנוסחו לסעיף 2(1) לכללי רשות השידור האמורים); (ד) תאגיד שהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בתנאים שנקבע בסעיף, הם פרסומאים, שעיקר מטרותיו קידום עניניהם המקצועיים (תאגיד פרסומאים). הוראה זו לא תחול על תאגיד שהמחזיקים של אמצעי השליטה הם פרסומאים בלבד, שאינם כשלעצמם תאגיד פרסומאים ואינם שולטים בתאגיד פרסומאים, בכל דרך שהיא (סעיף 1(ב)(4) למכרז, שנוסחו זהה לסעיף 2(2) לכללי רשות השידור). סעיף קטן (ד) הנ"ל - אינו נוגע לענין הבקשה שבפניי. 5. בסעיף 1(ג) למכרז נעשתה הפניה לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990, כנוסחו ביום ח' בטבת התשנ"ג (1 בינואר 1993), לענין הגדרת המונחים: "החזקה", "במישרין או בעקיפין", "שליטה" ו"אמצעי שליטה". לענין הגדרת "מפרסם" ו"פרסומאי" נעשתה הפניה למשמעותם בכללי רשות השידור. 6. ועוד זאת: בסעיף 2 למכרז, הוסמכה ועדת המכרזים לפסול משתתף במכרז, בין היתר, אם לפי דעתה ההתקשרות עמו עלולה לנגוד את טובת הציבור, או את האינטרסים של רשות השידור, או להוות סכנה לבטחון המדינה. 7. הוגשו שתי הצעות - זו של המבקשת וזו של המשיבה 2 (להלן - "תמר מוזס" או "חברת תמר מוזס", לפי הענין). שתי ההצעות נבחנו על-ידי עו"ד זאב שר, יועץ-מומחה מטעם רשות השידור. עו"ד שר השתתף בניסוח המכרז, כשם שהשתתף בניסוח המכרז הקודם בשנת 1993, שבו זכתה המבקשת. מסקנתו של היועץ היתה כי שתי ההצעות עומדות בתנאי הסף של המכרז, וכי שתיהן טובות, במידה שווה, לרשות השידור - אם מן ההיבטים הכספיים, הכלכליים והאירגוניים, ואם בשל יכולת, ידע ונסיון מקצועי בתחום הפרסום של שתי המציעות. המציעות אף עמדו בתנאים בכל הנוגע לציוד, אולפנים ומשרדים שיעמדו לרשותן - למתן שירותים; ובכלל- המומחה קבע כי שתי ההצעות עמדו בכל תנאי שנדרש. מסקנת היועץ הובאה בפני ועדת המכרזים של רשות השידור, שהחליטה לקבוע כי תמר מוזס היא הזוכה במכרז, אך בשל כך שהצעתה טובה יותר מבחינה כספית, לאמור שהתועלת הכספית שתצמח לרשות השידור מהצעת חברת תמר מוזס היא תוספת של כ-3%, שמשמעותה כחמישה מיליון שקל לשנה. 8. המבקשת, שזכתה במכרז בשנת 1993 לאחר תיקון חוק רשות השידור, נותנת שירותים לפי המכרז לתקופת זכיון של חמש שנים, המסתיימת ביום 31.8.98. זכייתה של המבקשת בשנת 1993, נתקלה בהתנגדות של מציעה אחרת שעתרה לביטול הזכייה (ה"פ 283/93 בבית משפט זה). סופו של דבר שנתקבלו בהליך הקודם טענות המשיבה 1 והמבקשת. אולם, לענין זה מכוונת המשיבה חיצים כלפי המבקשת, ובעיקר טוענת לחוסר תום לב מצד המבקשת כשהיא טוענת טענות נוגדות לאלה שטענה היא, בכבודה ובעצמה, בהליך הקודם. העתירה 9. המבקשת תוקפת את כשרותה של חברת תמר מוזס, משום פסלות להשתתף במכרז, ובשל אי-עמידה בתנאי הסף של המכרז. טעמי הפסלות מבוססים בעיקר, על סעיפים 1(ב)(1) - 1(ב)(3) לתנאי המכרז, ועיקריהם יפורטו להלן, הגם שיש בפי המבקשת טענות אף לענין סעיף 1(א)(1) למכרז: פסלות מטעמי קירבה משפחתית לתאגיד עתונות 10. פסול הנובע מכך שבני משפחתה של תמר מוזס - בורוביץ מחזיקים בתאגידי עתונות: אחיה ואחותה - ארנון מוזס ויהודית (ג'ודי) מוזס-ניר-שלום (ארנון וג'ודי) מחזיקים בקבוצת "ידיעות אחרונות", ובעלה דוד בורוביץ ובניו מנישואים קודמים, כמי שמחזיקים מניות ב"מעריב". 11. לפי "הקונספציה" של המבקשת, החזקותיהם של ארנון וג'ודי, אחיה ואחותה של תמר מוזס, בידיעות-אחרונות כהחזקותיה של תמר, שהיא בעלת השליטה העיקרית במשיבה 2 - הזוכה במכרז. מן הצד האחר - החזקותיה של תמר מוזס במשיבה 2 כהחזקותיהם של ארנון וג'ודי מוזס במשיבה 2, ומכאן שלפי תורת "הכלים השלובים" הזו - יש לתמר שליטה בתאגיד העתונות - ידיעות אחרונות - במישרין או בעקיפין, ויש לתאגיד העתונות האמור מכח החזקותיהם של ארנון וג'ודי, שליטה במשיבה 2. מצד בעלה של תמר מוזס, ולפי הקונספציה האמורה - יש לתאגיד העתונות "מעריב" שליטה במשיבה 2, מכח החזקותיהם של בעלה של תמר - דוד בורוביץ - ובניו, ויש למשיבה 2 שליטה מכח הקירבה של תמר לבעלי החזקות במעריב, שהם קרוביה. משום כך, לגירסת המבקשת ולפי פרשנותה זו - נגועה המשיבה 2 בפסלות להציע הצעות למכרז האמור. פסלות מטעמי החזקות במפרסמים 12. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן- "ארקיע") היא חברת בת של כנפיים - ארקיע (להלן - "כנפיים"). תמר מוזס מחזיקה כ-2.5% ממניות "כנפיים" ולבעלה ולבניו יחד עמה - כ-22.8% מן ההון המונפק של "כנפיים". המבקשת טוענת, כי תמר מוזס היא בעלת עניין בכנפיים והחזקותיה של תמר במשיבה 2 הן כהחזקות כנפיים במשיבה 2. כיוון שכנפיים הינה "מפרסם" כהגדרת מונח זה במכרז, וכנפיים יוזמת פרסום לעצמה ולשירותים הניתנים על ידיה - בסכומים שנתיים משמעותיים, הרי שיש בכך "ניגוד עניינים", וממילא פסולה הצעת המשיבה 2 על פי תנאי המכרז. 13. וגם זאת: כנפיים מחזיקה בכ-24.9% ממניותיה של איסתא ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים לישראל בע"מ (להלן - "איסתא" או "איסתא ליינס"). איסתא אף היא מפרסם, כמשמעותו בתנאי המכרז. מכיוון שהחזקת תמר מוזס, יחד עם קרוביה, במשיבה 2 הן כהחזקות כנפיים וכהחזקות איסתא במשיבה 2, יוצא, לפי המבקשת, שהמשיבה 2 - חברת תמר מוזס - היא תאגיד שהמחזיקים במישרין או בעקיפין באמצעי שליטה בו - הם מפרסמים, ובכך נעוצים טעמי פסלות, לטענת המבקשת. פסלות מטעמי החזקה בתאגיד שידור 14. ארקיע מחזיקה בכ-4.9% מהון המניות של קול הים האדום בע"מ (להלן - קול הים האדום). קול הים האדום מפעילה תחנה אזורית של רדיו באילת, והיא בעלת זכיון שידור על פי חוק הרשות השניה, ובתור שכזו היא "תאגיד שידור", כמשמעותו בתנאי המכרז. לטענת המבקשת, העובדה שתמר מוזס, בעלת השליטה העיקרית במשיבה 2, מחזיקה, בעקיפין, במניות בקול הים האדום, באמצעות תאגידים שהיא בעלת עניין בהם (ואף בעלת שליטה בהם) - מעלה טענת פסלות של המשיבה 2 להשתתף במרכז. תושב חוץ כמחזיק עתידי במניות המשיבה 2 15. במסמכי ההצעה של המשיבה, מחזיקה תמר מוזס בכ-99% ממניות המשיבה 2. כעולה מן הבקשה, ועל כך לא היתה מחלוקת, אם המשיבה 2 תזכה במכרז היא תקצה לאולפני הבירה פיתוח עסקים (1998) בע"מ (להלן - אולפני הבירה) 50% ממניות המשיבה 2. מפירוט הרכב בעלי המניות של אולפני הבירה, שצורף להצעות המשיבה 2, עולה, כי אולפני הבירה מוחזקת בשרשור סופי על ידי תאגידים הרשומים מחוץ לישראל ונמצאים בבעלותו של מר רונלד לאודר, שהוא אזרח ארצות הברית. לפי תנאי המכרז (סעיף 1(א)(1) למכרז) רשאי להשתתף במכרז אך תאגיד, שלפחות 51% מכל אמצעי השליטה בו מוחזקים בידי אזרחי ישראל או תושב ישראל או בידי תאגיד שנתקיימו בו התנאים האמורים. לפי הנטען בבקשה, אולפני הבירה, מוחזקת בשרשור סופי, בידי תושב ואזרח חוץ, שיחזיק, באמצעות אולפני הבירה, ב-50% ממניות המשיבה 2. לפיכך, החזקות אזרח ישראל (תמר מוזס) באמצעי השליטה במשיבה 2 - יהיו פחות מ-51%, ומשום כך - הצעת המשיבה 2 פסולה גם מטעם זה. 16. בעניין זה מסרה המשיבה 1, לשתי המציעות, הבהרה - שמכשירה את ההקצאה האמורה, ועל כך אייחד את הדיבור להלן. טענות נוספות 17. בפי המבקשת טענות פסלות נוספות, אך הוסכם בין בעלי הדין שלא לדון בהן בשלב הזה, הכל לפי התוצאה שתעלה ותבוא מהחלטה זו. אולם, ראוי להזכיר, בקצירת האומר, טענה עיקרית, שבחינתה לכאן או לכאן - עשויה להביא לתוצאה של פסלות הצעתה של המשיבה 2 או הכשרתה. תמר מוזס החזיקה במניות של "ידיעות אחרונות", שהוא תאגיד עיתונות באמצעות חברה בשם "פולן", המחזיקה במניות ידיעות אחרונות. מניותיה של תמר מוזס הועברו לרוכשים, אך שטרי העברת המניות מוחזקים בידי נאמן, על מנת שהנאמן ימסרם לרוכשים בהתקיים תנאים מסוימים, ובעיקר, בין היתר: הפקדת התמורה בבנק ואישור הבנק, אישור רואה-חשבון לענין תשלום מיסים על ידי הרוכשים בגין רכישת המניות ואישור רשויות המס. העברת המניות האמורות טרם נרשמה, ומשום כך, לפחות פורמלית, המניות אינן ברשות הרוכשים. עם זאת, זה מכבר (מחודש ינואר 1998) - תמר מוזס אינה מקבלת דיווידנדים ואין לה שליטה, בכל אחוז שהוא, ב"פולן" השולטת בקבוצת ידיעות אחרונות. המבקשת טוענת כי אם מניותיה ושליטתה של תמר מוזס לא עברו במועד הקובע לענין המכרז, הרי הצעת המשיבה 2 דינה להיפסל. 18. וגם זאת: תמר מוזס מועסקת בידיעות אחרונות, הגם שקיימת התחייבות (בתצהיר), כי עם הזכייה במכרז תפסיק תמר את עבודתה כמנהל כללי של המקומון "תל- אביב", מקבוצת "ידיעות אחרונות". ההליכים המשפטיים 19. בבקשה זו עותרת המבקשת לסעדים הצהרתיים אלה: (א) לקבוע כי המשיבה 2 לא היתה רשאית להשתתף במכרז וכי הצעתה פסולה; (ב) לקבוע כי בחירת הצעתה של המשיבה 2 על ידי ועדת המכרזים כהצעה זוכה - פסולה, ויש לבטלה; (ג) לקבוע כי הצעת המבקשת היא ההצעה הזוכה, ולהורות למשיבה 1 להתקשר עם המבקשת בחוזה - על פי הצעת המבקשת. 20. המבקשת עתרה לצו ביניים שיצהיר כי עד להכרעה בתובענה העיקרית - תימנע המשיבה 1 מהתקשר עם המשיבה 2 בחוזה לביצוע השירותים, נשוא המכרז. ואולם, בבקשה לענין הליך הביניים (בש"א 681/98) חזרה המבקשת וביקשה צו זמני, כמו בהליך העיקרי, שעניינו הצהרות על פסלות הצעתה של המשיבה 2 ועל ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 לענין בחירתה של הצעת המשיבה 2 כהצעה זוכה. בהחלטה מיום 29.5.98 קבעתי כי הצווים הזמניים שבהליך הביניים, שעניינם קביעת פסלות הצעתה של המשיבה 2 וביטול החלטת ועדת המכרזים - הם הצווים הקבועים המבוקשים, ומשום כך - אין לתתם בשלב הזה, ואמרתי לדון בצו הזמני שעניינו עיכוב ההתקשרות עם המשיבה 2, לפי הצעתה הזוכה. 21. ביני לביני, ולפני שבאה החלטה זו, ביקשה המבקשת (בש"א 875/98) להתיר לה פיצול סעדים, כך שיתאפשר לה, בבוא העת, להגיש תובענה כספית בגין עילות התובענה העיקריות, אם עתירותיה לא ייעתרו. המשיבה 2 מתנגדת לכך, אך, ברור, כי אין להיזקק לבקשה בשלב הזה, שיוחד, לפי בקשת בעלי הדין, להכרעה בפרשנות החוק וכללי המכרז בכל הנוגע לתנאי הסף. הנחות עובדתיות לצורך הליך הביניים 22. בעלי הדין הסכימו להניח קיומן של העובדות הנטענות בבקשה, אף בלא חקירה ודרישה בשלב הזה, אך לצורך הסדר דיוני. לפי הסדר זה יניח בית המשפט קיומן של העובדות שהמבקשת טוענת, לצורך בירור הפרשנות המשפטית של סעיפים 1(א) ו-1(ב) למכרז וסעיפי הדינים הנוגעים: חוק רשות השידור, כללי רשות השידור בדבר סייגים להשתתפות במכרז להזמנת תשדירי פרסומת ברדיו וחוק הרשות השניה. לפי הפרשנות שיקבע בית המשפט, יהיה מקום לקבוע אם יש צורך לדון בטענות נוספות לענין הליך הביניים או ההליך העיקרי. אין בכך כדי לפגוע בטענת המבקשת, בכל מקרה, כי היא זכאית, אם בכלל, לפיצויים בגין עילות התובענה, וטענה זו תידון ותוכרע בהליך העיקרי. מי רשאי להשתתף במכרז (סעיף 1(א)(1) למכרז) 23. אביא את נוסחו של סעיף 1(א)(1) למכרז כלשונו: "1. זכות להשתתף במכרז (א) במכרז רשאי להשתתף תאגיד שהוא חברה שמתקיימים בה כל התנאים האלה: (1) היא חברה רשומה בישראל שחמישים ואחד אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בה, לרבות הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים ואת המנהל הכללי הם בידי אדם שהוא אזרח או תושב ישראל, או בידי תאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים; בפיסקה זו "אזרח ישראלי" כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952". כאמור, המבקשת טוענת כי העובדה שאולפני הבירה עתידה להחזיק, לפי הצעת המשיבה 2 - 50% מהונה המונפק של המשיבה 2, ואולפני הבירה מוחזקת בשרשור סופי על ידי תושב ואזרח אמריקאי - פוסלת את המשיבה 2 מהשתתף במכרז. 24. אולם, ביום 5.5.98 "בעקבות פנייתה של אחת המציעות" (המשיבה 2), שלח סמנכ"ל כספים וכלכלה של רשות השידור, מוטי לוי, לשתי המציעות, הבהרה זו: "העובדה כי השליטה "הסופית" בשרשרת של חברות הקשורות לחברה המבקשת להתמודד במכרז, הינה בידי אזרח/תושב חוץ, איננה פוסלת כשלעצמה את אפשרות ההתמודדות של אותה חברה במכרז, ובלבד שאותו אזרח/תושב חוץ אינו מחזיק ב-51% לפחות מכל אמצעי השליטה, כהגדרתם במכרז, בחברה המבקשת להתמודד במכרז ו/או בחברת האם". הבהרה זו, שנשלחה למציעות עוד לפני הגשת ההצעות ולפני שועדת המכרז דנה בהצעות והחליטה על ההצעה הזוכה, היתה לחלק מתנאי המכרז, ומשהשתתפו שתי המציעות במכרז - אחרי מתן ההבהרה האמורה, אין יכולה מי מהן למחות עתה, אחרי שנודעו תוצאות המכרז ואין המבקשת רשאית להשיג, בדיעבד, על שינוי התנאים כאמור (וראה: הרציג, דיני מכרזים, כרך א' עמ' 140). בחינת ההבהרה לעומת תנאי הסף שבמכרז מעלה, כי הסטיה מתנאי הסף אינה משמעותית, אף לפי תכלית הדינים הנוגעים ולפי מטרות המכרז. אכן, לפי התנאי שבמכרז (סעיף 1(א)(1)) צריך שלפחות 51% מאמצעי השליטה בחברה, לרבות הזכות למנות מנהל כללי ולפחות מחצית ממספר הדירקטורים - יהיו בידי אזרח או תושב ישראל. אולם, מכתב ההבהרה מתיר החזקת 50% מאמצעי השליטה בידי אזרח או תושב ישראל כאמור, ובלבד שתושב חוץ לא יחזיק ב-51% מכלל אמצעי השליטה. בין כך ובין אחרת, יש בכך שינוי מסויים של התנאי האמור במכרז, שמי מן המציעות לא מחו עליו לפני שהשתתפו במכרז, ומשום כך אין למבקשת להלין עליו. ועוד זאת: בשלב הזה של השתתפות במכרז קיימת שליטה מלאה של תמר מוזס, בחברת תמר מוזס, והעברת 50% או 49% ממניות המשיבה 2 לאולפני הבירה, שבשרשור סופי יביאו להחזקת רונלד לאודר, אזרח אמריקאי, ביתרת המניות - אינה פוסלת את המשיבה 2 מהשתתף במכרז, כל עוד לא יועברו 51% ממניות המשיבה 2, וכל עוד תישאר בידיה שליטה, שעניינה זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים ואת המנהל הכללי. 25. המשיבה 2 טוענת, כי יש ללמוד מהליך קודם בבית משפט זה (ה"פ 238/98 י.ח.ד. רשות שידור (1993) בע"מ נ' רשות השידור וחב' שידורי פרסומת מאוחדים בע"מ) שבו המבקשת היתה צד להליך במכרז הקודם משנת 1993, ובו הוכרזה הצעתה כהצעה זוכה. בהליך הקודם תקפו את המבקשת בטענת פסלות, מחמת החזקות במניות בחלקים שווים עם תאגיד אחר שהחזקותיו בשירשור סופי בידי אזרחי חוץ. המבקשת טענה אז, שלא כמו היום ביחסה למשיבה 2 - כי מצב זה כשר, לחלוטין. השאלה אינה מה היה המצב בשנת 1993, ואפילו תמצא לומר, כי המשיבה 1 נהגה אז שלא כשורה - אין בכך כדי להכשיר "מצב בלתי כשר" דהיום. אולם, כאמור, השינוי הקל שחל בתנאי המכרז מכשיר את העברת המניות לאולפנים המאוחדים, שבשרשור סופי ישאירו בידי אזרח אמריקאי 50% ממניות המשיבה 2. זאת, ובלבד שהאזרח הישראלי (תמר מוזס) תהיה בעלת שליטה כאמור במכתב ההבהרה, לרבות הזכות למנות את המנהל הכללי ולפחות מחצית הדירקטורים. דבר זה, יש להבטיח את קיומו באופן ברור בהתחייבות ובחוזה, אם וכאשר יתקיימו יתר תנאי המכרז. מי אינו רשאי להשתתף במכרז (סעיף 1(ב)(1)-(3)) 26. סעיף 1(ב) למכרז מונה שלוש קטגוריות הפוסלות תאגיד מציע מהשתתפות במכרז, ואביא להלן את תנאי הסף האמורים, כלשונם: "(1) תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון יומי או עיתון אחר, לרבות ירחון (להלן - תאגיד עיתונות), או מי שהוא בעל זיכיון או רשיון (להלן - תאגיד עיתונות), או מי שהוא בעל זיכיון או רשיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו (להלן - תאגיד שידור), או מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור, או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור. (2) תאגיד שהמחזיק במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, בשיעור כלשהו, הוא תאגיד עיתונות או תאגיד שידור או בעלי אמצעי שליטה בהם, למעט רשות השידור. (3) תאגיד שהמחזיקים, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, בשיעור כלשהו, הם מפרסמים, אחד או יותר, או תאגיד כאמור שמטרותיו הזמנה או רכישה של פרסומת או עיסוק בה, לרבות עבור המחזיקים באמצעי שליטה בו". 27. כאמור, סעיף 1(ג) למכרז מפנה להגדרות שבחוק הרשות השניה ובכללי רשות השידור, וראוי להביא את ההגדות הצריכות לענייננו, במלואן: (א) "החזקה" או "רכישה", לענין אמצעי שליטה בתאגיד - בין במישרין ובין בעקיפין, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד בעל ענין בו, ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד (ההדגשה שלי - ע"ק); (ב) "קרוב" - בן זוג או הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; (ג) "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד או מי שזכאי למנות מחצית ממספר הדירקטורים בתאגיד או מנהלו הכללי. (ד) "אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה בעלי תפקידים דומים; (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;" (ה) "במישרין או בעקיפין" - לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שליח או נאמן, חברה נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת; (ו) "תאגיד שלוב" - תאגיד אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה; (ז) "מפרסם", לפי כללי רשות השידור הוא "אדם היוזם פרסומת לעצמו, למוצר שהוא מספק או לשירות שהוא נותן". (ח) "פרסומאי", לפי הכללים האמורים, הוא "אדם המפיק בשכר פרסומת עבור מפרסם". תכלית החוק ומטרות המכרז 28. חוק רשות השידור תוקן בשנת התשנ"ג (1993) ושתי מטרות מתנוססות על דגלו: האחת - הגבלת תקופת הזכיון למתן שירותים לפי המכרז לחמש שנים, בכל פעם, ולא יותר מעשר שנים רצופות לאותו נותן שירותים; והשניה - מניעת "בעלות צולבת בשוק התקשורת בישראל". וכך מצינו מפי יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, בעת הקריאה השניה והשלישית של הצעת החוק: " ודבר אחרון ... הוא איסור על בעלות צולבת, שלא יהיה רשאי משתתף במכרז לפי סעיף זה מי שהוא מוציא לאור של עתון ... או מי שהוא בעל זכיון לפי כל דין לשדר לציבור, או מי שמחזיק במישרין או בעקיפין בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור ... בתיקון קטן ושולי שנוגע לעולם התקשורת, הביעה ועדת החינוך והתרבות את הערכים שהיא מאמינה בהם, שכך צריך לנהוג בנושא הבעלות הצולבת בשוק התקשורת במדינת ישראל" (דברי הכנסת, חוברת י"ט (1 במארס 1993), עמ' 3651). 29. אף מנוסחו של המכרז בסעיפים 1(ב)(1)-(3) עולה, בבירור, כי נסח המכרז ביקש, על בסיס סעיף 25א' לחוק רשות השידור ועל פי כללי רשות השידור, למנוע בעלויות צולבות ברדיו. הנסח, כמו המחוקק, ביקש למנוע חשש לשימוש לרעה בכח שמקנה הזכיון לשידורי פרסומת והודעות, הכל באמצעות הסייגים שנקבעו במכרז. המגמה העולה מהוראות הדין ותנאי הסף שבמכרז היא, ביזור השליטה על אמצעי התקשורת השונים במדינה. אולם, המשיבה 1, שמסכימה לתיזה זו, עושה הבחנה בין זכיון שידור ברשות השניה (אשר להגדרות שבחוק הרשות השניה נזקק נסח המכרז), לבין זכיון לתשדירי פרסומת והודעות ברדיו על-פי חוק רשות השידור. לשיטת המשיבה 1, ענין לנו באינטרס כלכלי מובהק של הזכיין במכרז ושל רשות השידור. לשון אחרת, אין להיזקק, לטענת המשיבה 1, לפרשנות הדווקנית של הרשות השניה, ויש לבדוק את הפרשנות לפי תכלית חוק רשות השידור ותנאי המכרז ולבסס את הפרשנות על תשתית כלכלית. 30. אמת נכון הדבר, וכך עולה מחוות דעת משפטית שקיבלה המבקשת מיועצה במשפט של הרשות השניה, שהרשות השניה עשויה לפרש, ואפשר שכך נוהגת, את הוראות הדין ותנאי המכרז - בדרך של צירוף ההחזקות של קרוב להחזקותיו של המציע להחזקותיו. לשון אחרת, ובתמצית הדברים, "קרובו של מציע כמותו" לענין תאגיד עתונות ותאגיד שידור, ומשום כך - הצעת חברת תמר מוזס היתה נפסלת - אם הרשות השניה היתה בעלת המכרז. אולם, אומר, כבר כאן, כי דרך הפרשנות של הרשות השניה אם אמנם כך הדבר, אינה צריכה להנחות בית-משפט זה בפרשנות חוק רשות השידור, כללי הרשות ותנאי המכרז. העובדה שנסח המכרז נזקק להגדרות מסוימות בחוק הרשות השניה - אין בה כדי להכניס לגדר המכרז פרשנות להגדרות אלה, כפי שהרשות השניה מפרשת אותן. בבוא בית-המשפט ליתן פירושים לתנאי המכרז ולהגדרות השאולות מחוק הרשות השניה - עליו לבחון את תכלית חוק רשות השידור ואת מטרות המכרז, ולפרש את שעליו לפרש - לפי נוסח הדברים - כפשוטם, ואם לא די בכך לפי התכלית והמטרות - כדרשן. פסלות מטעמים של תאגיד עיתונות או תאגיד שידור 31. סעיף 1(ב)(1) למכרז ענינו באיסורים החלים על תאגיד המשתתף במכרז (לעניננו: חברת תמר מוזס) בשל היותו תאגיד עתונות או תאגיד שידור. האיסור האמור חל אך ורק על התאגיד המשתתף במכרז ולא על מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, במישרין או בעקיפין, כאמור בסעיפים (ב)(2) או (ב)(3). כולי עלמא לא פליגי שהמשיבה 2 אינה תאגיד עתונות ואינה תאגיד שידור, ולפי העובדות שהונחו בפניי - המשיבה 2 אינה מחזיקה באמצעי שליטה בתאגיד עתונות או בתאגיד שידור כאמור. הפרשנות הנכונה של סעיף 1(ב)(1), כמו נוסחו של סעיף 25א(ג) לחוק רשות השידור, היא שההגבלות והאיסורים להשתתף במכרז חלים אך ורק על תאגיד שהוא בעצמו תאגיד עתונות או תאגיד שידור, או שהוא בעצמו מחזיק בכל שיעור שהוא באמצעי שליטה בתאגיד עתונות או בתאגיד שידור, ולא באמצעות בעלי החזקה בו. לפיכך, לא ניתן לפסול את המשיבה 2 בשל הוראות סעיף 1(ב)(1) למכרז. קרובים המחזיקים בתאגידי עתונות או שידור 32. סעיפים 1(ב)(2) ו-1(ב)(3) למכרז, עוסקים במחזיק באמצעי השליטה בתאגיד המציע, להבדיל מהתאגיד המציע עצמו. התאגיד המציע, בהקשר זה, הוא "חברת תמר מוזס", שהמחזיקה העיקרית, אף הבלעדית, באמצעי השליטה בתאגיד זה היא תמר מוזס. לפי הגדרת "אמצעי שליטה" שבחוק הרשות השניה. "החזקה" או "רכישה" לעניין אמצעי שליטה בתאגיד, הוגדרו בחוק הרשות השניה, ויש ליישם פרשנות זו במכרז, נוכח ההתניה המפורשת בגוף המכרז. 33. הגדרת המונח "החזקה", בחוק הרשות השניה, טומן בחובו שתי חלופות שונות: חלופה ראשונה עניינה החזקה בידי תאגיד, וחלופה שניה עניינה החזקה בידי יחיד. המחזיקה הבלעדית בתאגיד המציע - חברת תמר מוזס - היא תמר מוזס עצמה, ולפיכך יש לבחון את ההגדרה של החזקה בידי יחיד, המופיעה בחלופה השניה. לענייננו, זו לשון ההגדרה: "... וכשמדובר בהחזקה ... בידי יחיד - יראו יחיד, קרובו, ותאגיד שלוב של מי מהם - כאחד". ("קרוב" כאמור הוא: "בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה"). 34. בא-כוחה המלומד של המבקשת, עו"ד ארדינסט, מציע פרשנות מרחיבה להגדרה זו, אולם חרף לשונו היפה וניסוחו הבהיר וטיעוניו במשנה סדורה, דבר דבור על אופניו - אין בידי לקבל פרשנות זו. לטענתו, ההגדרה הרחבה מכניסה לגדרה את ההחזקות של כל הקרובים של תמר מוזס, ואין לומר עוד כי תמר מוזס לבדה מחזיקה באמצעי השליטה במשיבה 2, אלא יש לראות את תמר מוזס, את קרוביה, ארנון וג'ודי מוזס, ותאגיד שלוב של אחד משלושה אלו - כאחד. משמע, הן ג'ודי והן ארנון מוזס והן תאגיד שלוב שבבעלות אחד מהם, מחזיקים בצוותא חדא עם תמר מוזס באמצעי השליטה של המשיבה 2. כאמור, "תאגיד שלוב", לפי הגדרתו בחוק הרשות השניה, הוא "תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ...". לפיכך, "ידיעות אחרונות" הוא "תאגיד שלוב", ומכאן, לפי טענת המבקשת, ולנוכח ההגדרה הרחבה של "מחזיק" - "ידיעות אחרונות" מחזיק באמצעי שליטה במשיבה 2. 35. בא-כוחה של המשיבה 2, עו"ד ארנון המלומד, טוען כי לשון ההגדרה של "החזקה" אינה מתיישבת עם פרשנותו של ב"כ המבקשת. לטענתו, בהגדרה זו לא נאמר כי יראו את קרובו של המחזיק בתאגיד המציע כמחזיק נוסף בתאגיד המציע, אלא יראו את המחזיק ואת קרובו "כאחד". משמע, לטענתו, ששניים או יותר שמחזיקים באמצעי השליטה, ויש ביניהם יחסי קירבה כמשמעותם בחוק הרשות השניה - יראו אותם כאחד. פרשנות זו מקובלת על המשיבה 1, כעולה מסיכומיה של ב"כ הרשות, עו"ד ברדנשטיין. 36. אני תמים דעים עם פרשנות זו של עו"ד ארנון. לא ניתן לומר כי אחיה ואחותה של תמר מוזס או "ידיעות אחרונות" מחזיקים באמצעי השליטה בחברת תמר מוזס, לפי הפרשנות שמציע ב"כ המבקשת. דא-עקא, שיש לצרף את החזקותיה של תמר מוזס בתאגיד זה או אחר להחזקותיהם של קרוביה השונים (בהתאם להגדרת "קרוב"), ולבחון את תנאי הסף נוכח צירוף כאמור. לשון אחרת, אם תמר מוזס היתה מחזיקה במניות בתאגיד עיתונות פלוני ול"קרובה" היו מניות נוספות באותו תאגיד עתונות, כך שמכלול ההחזקה המשפחתית היתה מגיעה כדי "אמצעי שליטה" באותו תאגיד עיתונות פלוני - ניתן לפסול את המשיבה 2 משום שהמחזיקה במשיבה (תמר מוזס) מחזיקה באמצעי שליטה בתאגיד עיתונות. אף אם החזקותיה של תמר מוזס לבדה אינן עולות כדי "אמצעי שליטה" בתאגיד העתונות האמור - יש לפסול את התאגיד המציע אם צירוף החזקותיה והחזקות קרוביה עולים כדי "אמצעי שליטה". 37. הגיונה של פרשנות זו הוא החשש מריכוזיות הכוחות בכלי התקשורת השונים, החיוניים כל-כך להסדרתו של משטר דמוקרטי תקין. ריכוזיות, כאמור, תתאפשר אם במכרז מסוים, כדוגמת המכרז שבפניי, ישתתף תאגיד אשר, לכאורה, אינו "תאגיד עיתונות" או "תאגיד שידור", ואף אינו בעל אמצעי השליטה בתאגידים כאמור. עם זאת, בני משפחתו של המחזיק באמצעי השליטה בתאגיד המשתתף במכרז, חילקו ביניהם את "אמצעי השליטה" בתאגיד עיתונות או שידור ולכשנצרף את החזקותיהם להחזקותיו של המשתתף המכרז - בפנינו תאגיד שהשתתפותו במכרז אסורה. במצב דברים כזה, רב החשש כי בני המשפחה השונים ישפיעו על שיקול דעתו של המחזיק בתאגיד המציע, ובכך ישימו לאל את החלטותיו ויעשו את הוראות החוק - פלסתר. רשות השידור, היא בראש ובראשונה גוף ציבורי, ועל-כן היא מעונינת, וצריכה להיות מעונינת, להימנע, ככל האפשר, מפרסום מגמתי מעל גלי האתר בתחנותיה, ולמנוע ריכוזיות בשליטה בענף התקשורת. אי לכך, רשות השידור נוקטת משנה זהירות, ומבקשת לפסול, מלכתחילה, אותם מציעים פוטנציאליים המחזיקים בתאגיד זה או אחר בענף התקשורת, אף כי החזקתם מתחלקת עם יתר בני משפחתם. 38. שונה המצב אם למחזיק באמצעי השליטה של התאגיד המציע אין ולא כלום בתאגיד עיתונות או שידור, אולם רק משום שבני משפחתו עוסקים בענף זה - יעמידו את בני משפחתו בנעליו שלו, ומכאן ואילך לא יקראו עוד "פלוני אלמוני משתתף במכרז", אלא "בני משפחתו של אותו פלוני אלמוני - הם הם המשתתפים במכרז". מצב דברים שכזה אינו הגיוני, שכן לבני המשפחה אין שום עניין או אינטרס כלכלי בתאגיד המציע, ואין זה ראוי כי נגדירם כ"מחזיקים" בתאגיד המציע. ואף זאת: המחזיקים השונים בתאגיד המציע עשויים להשתנות לעיתים תכופות, כדי כך שתאגיד מציע שהיה כשר בתחילתו של הליך, עלול להיפסל משירכוש בן משפחה רחוק - שהוא בחזקת "קרוב" - לפי ההגדרה (כגון: בן זוגו של צאצא של בן הזוג) - מניות בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור זה או אחר. 39. הנה כי כן, לאחר שביארתי את המונח "החזקה", נותרה בידי המלאכה של בחינת תנאי הסף שבסעיפים (ב)(2) ו-(ב)(3) למכרז, נוכח הטענות העובדתיות השונות שהוצגו בפניי בפרשה זו. 40. סעיף 1(ב)(2) למכרז, במתכונת מצומצמת מעט, קובע כדלקמן: "תאגיד שהמחזיק במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, בשיעור כלשהו, הוא תאגיד עיתונות או תאגיד שידור או בעלי אמצעי שליטה בהם, למעט רשות השידור". לשון אחרת, סעיף זה עניינו פסילת תאגיד מציע, שהמחזיק באמצעי שליטה בו הוא תאגיד עיתונות או בעל אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות. "תאגיד עיתונות" הוגדר בסעיף 1(ב)(1) למכרז כ"תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון יומי או עיתון אחר, לרבות ירחון". בא-כוחה המלומד של המבקשת טוען כי ניתן לפסול את המשיבה 2 מהשתתפות במכרז בשל הוראת סעיף 1(ב)(2) למכרז, שכן "ידיעות אחרונות" היא "תאגיד עיתונות" שהוא גם "מחזיק" במשיבה 2, לאור פרשנותו להגדרת "החזקה". 41. פרשנות זו אינה מקובלת עלי. לדידי, אין לקבוע חד משמעית כי המשיבה 2 אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע בסעיף ב(2), ואנמק את דבריי. תמר מוזס היא המחזיקה באמצעי השליטה בתאגיד המציע שזכה במכרז, והיא בעצמה אינה תאגיד עיתונות או בעלת אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות. אין גם לומר כי ארנון וג'ודי ו"ידיעות אחרונות" מחזיקים במשיבה 2. משום כך, אין מקום לפסול את מועמדותה של המשיבה 2 במכרז. עם זאת, בבחינת החזקותיה של תמר מוזס, יש לצרף את החזקותיה עם החזקות קרוביה ולראות אם מכלול ההחזקות אינן מגיעות כדי "אמצעי שליטה" בתאגיד עיתונות. המחלוקת בין ב"כ המבקשת לבין ב"כ המשיבות פשוטה בתכלית. ב"כ המבקשת טוען כי ארנון, ג'ודי ו"ידיעות אחרונות" מחזיקים בתמר מוזס השקעות בע"מ, ופרשנות זו אינה נכונה. ב"כ המשיבה 2 טוען, ובצדק, כי יש לבחון אם תמר מוזס מחזיקה באמצעי השליטה ב"ידיעות אחרונות" או ב"מעריב", ולצורך כך ניתן לצרף את החזקותיה להחזקות קרוביה. אחיה של תמר מוזס ואחותה מחזיקים ב"אמצעי שליטה" ב"ידיעות אחרונות". בעלה של תמר מוזס, דוד בורוביץ', מחזיק באמצעי שליטה ב"מעריב". חרף זאת, אין נראה לי כי ניתן לצרף את החזקותיהם להחזקותיה של תמר מוזס, אם תמר מוזס אינה מחזיקה בכל שיעור שהוא מאמצעי השליטה בתאגידים האמורים. 42. ב"כ המבקשת טוען, בסיכומיו, כי תמר מוזס טרם העבירה את שטרי המניות ב"פולן" (לעניננו "ידיעות אחרונות"), ולכך התייחסתי בתחילת דבריי בהחלטה זו. כפי שאקבע בהמשך החלטה זו, יתקיים דיון תוך חקירת המצהירים בענין העברת מניות תמר מוזס בפולן - כדי לברר את טעמי הפסילה, לפי סעיף 1(ב)(2) למכרז. אם יתברר כי תמר מוזס לא העבירה את מניותיה בפולן (ידיעות אחרונות), כי אז פסולה הצעתה של המשיבה 2 מהשתתף במכרז, שכן יש לצרף את החזקותיה בפולן להחזקות קרוביה - ואין חולק כי מכלול ההחזקות מגיעות כדי "אמצעי שליטה" בפולן. פסלות מטעמים של מפרסם 43. סעיף 1(ב)(3) למכרז קובע את פסלותו של תאגיד שהמחזיקים באמצעי שליטה בו הם מפרסמים, או תאגיד שמטרותיו הזמנה או רכישה של פרסומת, לרבות עבור המחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד המציע. וזו לשונו של סעיף 1(ב)(3): "(3) תאגיד שהמחזיקים, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, בשיעור כלשהו, הם מפרסמים, אחד או יותר, או תאגיד כאמור שמטרותיו הזמנה או רכישה של פרסומת או עיסוק בה לרבות עבור המחזיקים באמצעי שליטה בו;". מן ההגדרה עולה, בבירור, כי אם המחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד המציע הם "מפרסמים", ולענייננו אם תמר מוזס היא מפרסמת כי אז תיפסל הצעתה של המשיבה 2 מהשתתף במכרז. "מפרסם" הוגדר בכללי רשות השידור כ"אדם היוזם פרסומת לעצמו, למוצר שהוא מספק או לשורות שהוא נותן". האיסור להשתתף במכרז חל, לפי הסיפא של סעיף 1(ב)(3), גם על תאגיד שמטרותיו הזמנה או רכישה של פרסומת או עיסוק בה, אף אם המטרות האמורות של פרסומת או העיסוק בה נעשים עבור המחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד המציע. לטענת ב"כ המבקשת, בקורות החיים שצירפה תמר מוזס להצעת המשיבה 2, ציינה כי היא עצמה מחזיקה באופן אישי ב-2.5% ממניות כנפיים אחזקות ארקיע בע"מ (להלן - "כנפיים"). עם זאת, החזקותיה של תמר מוזס יחד עם בעלה - דוד בורוביץ', וצאצאיו - אמיר, מיה ונמרוד בורוביץ', מגיעים לכדי 22.8% מהונה המונפק של כנפיים. עוד טוען עו"ד ארדינסט, כי הודות להסכמי הצבעה שתמר מוזס ובני משפחתה צד להם - הם זכאים לייצוג נכבד בדירקטוריון כנפיים ארקיע ולפיכך הם בגדר "בעלי השליטה" בכנפיים ארקיע. ועוד זאת: כנפיים היא בעלת 75% מהונה המונפק של ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן - "ארקיע"), והיא גם מחזיקה ב-24.9% מהונה של איסתא ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בע"מ (להלן - "איסתא ליינס"). 44. סעיף 1(ב)(3) עוסק "אך ורק במי שהוא מחזיק בתאגיד המציע", בין במישרין ובין בעקיפין (ולא בתאגיד המציע עצמו), כך שהמילים האמורות מוסבות על מי שמחזיק בתאגיד המציע. לפיכך, אם המחזיק בתאגיד המציע הוא מפרסם - החזקה זו פוסלת את התאגיד המציע מהשתתף במכרז. לטענת ב"כ המשיבה, בסעיף האמור לא נאמר שהמחזיקים בתאגיד המציע הם "בעלי אמצעי שליטה במפרסמים" אלא נאמר שהמחזיקים הם מפרסמים. משלא נאמר כך - אין להרחיב את הפרשנות של הסעיף ולהכניס לגדרו "בעלי אמצעי שליטה במפרסם". לפי פרשנות זו - כיוון שתמר מוזס אינה מפרסם והתאגיד המציע אינו מפרסם, הרי התאגיד המציע - כשר. 45. פרשנותן של המשיבות 1 ו-2 לענין זה מקובלת עלי. כפשוטו של הסעיף - אם המחזיק בתאגיד המציע הוא מפרסם - התאגיד המציע פסול מהשתתף במכרז. בסעיף 1(ב)(3) לא נאמר "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה במפרסם", כי אם מי שמחזיק באמצעי שליטה בתאגיד המציע. כשהנסח של המכרז (על פי הוראות הדין) רצה לייחס את ההחזקה באמצעי השליטה לתאגיד עיתונות או לתאגיד שידור, ולא לתאגיד המציע, אמר זאת במפורש. לשון אחרת, אמר "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור ..." בסעיף 1(ב)(1), וכך גם בסעיף 1(ב)(2). אף ניתן לצרף לענין סעיפים 1(ב)(1) ו-(2) את החזקותיו של מי שמחזיק באמצעי שליטה בתאגיד המציע, בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור - להחזקות קרוביו - אם יש לו החזקות כאמור - לא ניתן לעשות זאת לגבי המחזיק באמצעי שליטה בתאגיד המציע - לענין תאגיד של מפרסם. פשוטם של הדברים, שהפרשנות הנכונה היא זו שמציעים ב"כ המשיבות. 46. אוסיף זאת: אם המחוקק ובעל המכרז ירצו בכך - יאמרו את דברם בצורה מפורשת, ובכל מכרז שיתפרסם יקבעו תנאי-הגבלה נוספים שימנעו ממחזיק בתאגיד מציע, שהוא קרוב ל"משפחות העיתונות" - דריסת רגל למכרז כאמור, אף אם אין הוא מחזיק בפועל באמצעי שליטה בתאגידי עתונות או שידור או פרסום. אולם, לא כך המצב במכרז דהיום, ואין גם הגיון בכך. עבודתה של תמר מוזס ב"קבוצת ידיעות אחרונות" 47. אין מחלוקת, כי תמר מוזס משמשת מנהלת כללית של המקומון "תל-אביב" מ"קבוצת ידיעות אחרונות". בתצהירה מיום 13.5.98 (נספח ג' לבקשה), בסעיף 3 נאמרו דברים אלה: "כיום אני עובדת עדיין כשכירה בקבוצת ידיעות אחרונות, אולם בהתאם להסכם אני אמורה להפסיק את עבודתי שם בקרוב. [במסמך קורות חיי, המצורף להצעה, מפורטים התפקידים שביצעתי, בין היתר, בקבוצת ידיעות אחרות]". הנה כי כן, גם אם יוכח כי תמר מוזס העבירה באופן סופי ומוחלט את מניותיה בקבוצת ידיעות אחרונות (פולן), והצעת המשיבה 2 אינה נגועה בפגם מחמת כך, שאלה היא אם עבודתה של תמר מוזס כעובדת שכירה בעת הגשת ההצעה למכרז - פוסלת את הצעתה של המשיבה 2. 48. אחרי זכייתה של הצעת המשיבה 2 במכרז נעשתה ביום 25.5.98 תצוגה (פרזנטציה) של נציגי חברת תמר מוזס בפני המנהל הכללי של רשות השידור ואנשי הרשות האחרים: לשאלת עו"ד מצקביץ, מטעם הרשות, השיב עו"ד י' ארנון, ב"כ המשיבה 2, לענין זה כדלקמן: "לתמי מוזס כבר אין שום דבר ב"ידיעות אחרונות" ... מעבודתה היא תתפטר בתוך ימים. יש לה אופציה לצאת מתי שהיא רוצה, ולא אחרי יוני או משהו כזה". לשאלה האם תמר מוזס תתחייב שלא להתערב בכל דרך בפרסום של חברה לבגדים ואופנה של תינוקות וילדים - MOTHER CARE, משיב בא-כוחה: "חד משמעית". סיכום ומסקנות 49. אם יוכח כי לתמר מוזס אין החזקות או אמצעי שליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" או ב"מעריב", הרי שלא ניתן לצרף את החזקות קרוביה ושליטתם למה שאין לה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור, וליצור בידה יש מאין. רק אם יוכח כי מניותיה בפולן (קבוצת "ידיעות אחרונות") ששטרי ההעברה לגביהן מוחזקות בידי הנאמן, עורך-דין אסף כספי, עודן שלה, והיא מחזיקה עדיין במניות אלה - ניתן לצרף את החזקות קרוביה לאלה שלה בתאגיד העיתונות או בתאגיד השידור - ולעשות את הקרובים לבעלי שליטה בתאגיד המציע. 50. על פי הפרשנות שפירטתי לגבי הסעיפים 1(א)(1), 11(ב)(2)(ב)(1) ו-1(ב)(3) אין למצוא פסול בהשתתפותה של המשיבה 2. אם יוכח כי תמר מוזס אינה מחזיקה במניות בקבוצת "ידיעות אחרונות" הרי שאין למצוא פסול בהשתתפותה של המשיבה 2 במכרז. 51. למעלה מן הצורך אציין, כי תמר מוזס אינה יכולה להמשיך בעבודתה בקבוצת ידיעות אחרונות כבר עם זכייתה של חברת תמר מוזס במכרז, והדבר צריך להיות מובטח בהתחייבות מפורשת. גם איסור מעורבתה של תמר מוזס בתאגידים המפרסמים שיש לקרוביה אמצעי שליטה בהם בכל שיעור שהוא - כגון: מילוי תפקיד דירקטור או מעורבות אחרת בפרסום או במדיניות פרסום של אותם תאגידים - בין שהם תאגיד עיתונות או תאגיד שידור ובין שהם "מפרסמים". 52. אינני רואה צורך, בשלב הזה, לדון בטענת המשיבה 2 כי גם המבקשת אינה מקיימת את תנאי הסף במכרז. נוכח התוצאה הפרשנית שאליה הגעתי, אין צורך שאדון בכך, הגם שהמשיבה 2 רשאית להעלות את טענותיה בענין זה - אם בהסתמך על ההליך הקודם משנת 1993 ואם על בסיס המצב דהיום, הכל בעתירה נפרדת, אם רצונה בכך. 53. אינני רואה כל מניעה להתיר למבקשת פיצול סעדים - לנוכח התוצאה, שמשמעה היא שבית המשפט לא יתן, בהליך ביניים זה, את הצו הזמני שביקשה המבקשת. 54. ב"כ הצדדים מוזמנים לדיון שבו יסכמו את עמדותיהם לענין המשך הטיפול בהליך זה - ליום 28.6.98 בשעה 09:00. 55. הוצאות ושכ"ט עורכי דין בבקשה - ייקבעו במועד האמור. מכרזפרסומתרשות השידור