1. בפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 על החלטה הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 9.11.06, אשר קבעה למערער אחוזי נכות, כדלהלן: א. 20% בגין אסטמה. ב. 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי. ג. 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני. ד. 10% בגין ורידים בולטים ונפיחות ברגל שמאל. 2. טענות המערערת: א. היה על הוועדה לקבוע לה 40% נכות בין אסטמה לפי סעיף 6(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן-"התוספת"), ולא להסתפק ב- 20% לפי סעיף 6(ב) לתוספת. ב. בכל הנוגע לאחוזי הנכות בגין הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה המותני, הוועדה לא נתנה דעתה למכלול החומר בתיקה הרפואי, ובפרט, לחוות דעתו של הנוירוכירורג ד"ר א. ולד מיום 11.11.01, אשר העריך את אחוזי הנכות בגין הגבלה תנועה בעמוד השדרה הצווארי כ- 20% לפי סעיף 37(5)(ב) לתוספת. ג. בהרכב הוועדה, אשר קבעה למערערת 10% נכות בלבד בגין ורידים בולטים ונפיחות ברגל, לא נכח מומחה לכלי דם. 3. טענות המשיב: א. לעניין מחלת האסטמה - הוועדה ערכה בדיקה פנימית וציינה כי קיימת נשימה בועית משני הצדדים ללא צפצופים ואין בסיס להתערב בממצאיה הרפואיים. ב. לעניין הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה המתני - בוועדה השתתף רופא אורתופד שבבדיקתו מצא שהמערערת מתהלכת באופן חופשי ללא צליעה וללא שימוש בעזרים. ג. לעניין העדרו של מומחה לכלי דם בהרכב הוועדה - המערערת נבדקה על ידי כירורג ומומחיותו זו מאפשרת קביעת דרגת נכות הנובעת מליקוי המתבטא בנפיחות ברגליים. אין הכרח שנכות כזו תיקבע על ידי רופא מומחה לכלי דם, מה גם שהוועדה הסתמכה על חוות דעת של רופא קופת חולים מאוחדת (ד"ר מרקוביץ) שנעשתה במעבדת כלי דם של הקופה, בה נקבע כי קיים קריש דם לא חוסם ברגל שמאל. הכרעה: אסטמה: 4. כידוע, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדה הרפואית לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד (עב"ל 10014/98 הוד נ. המלל, פדע לד 213). 5. טענות המערערת בנושא האסטמה הן טענות רפואיות גרידא. המערערת טוענת כי היה על הוועדה להעניק לה 40% בגין האסטמה שכן מצבה הרפואי מתאים לאמור בסעף 6(ג) לתוספת (התקפים תכופים וקוצר נשימה בינוני לאחר מאמץ בין ההתקפים), בעוד הוועדה קבעה לה 20% בלבד, לפי סעיף 6(ב) לתופסת (ישנם התקפים קלים בהפסקות ארוכות וסיבוכים קלים). קביעת הוועדה בנושא זה, שנקבעה בעקבות בדיקה פנימית של המערערת, הינה קביעה רפואית והתובעת לא הצביעה על כל פגם משפטי בקביעה זו. אשר על כן, הערעור נדחה בכל הנוגע לאחוזי הנכות בגין האסטמה. הגבלות בעמוד שדרה מותני ובעמוד שדרה צווארי: 6. עיקר טענתה של המערערת הינו כי הוועדה התעלמה מחוות דעתו של הנוירוכירורג, ד"ר א. ולד, מיום 11.11.01, אשר היה בתיקה הרפואי. המשיב לא הכחיש כי אכן חוות דעת זו הייתה בתיקה הרפואי של המערערת. כידוע, מוטל על הוועדה הרפואית לעררים להתייחס לחוות דעת רפואיות המצויות בפניה ולהסביר החלטתה שלא לאמץ קביעות המצויות בהן (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג נ. המוסג לביטוח לאומי, פד"ע ו 225). 7. בענייננו מדובר בחוות דעת בנוגע למצבה הרפואי של המערערת במועד שהוא כ-5 שנים לפני מועד בדיקתה על ידי הוועדה מיום. עם זאת, באבחון הרפואי מיום 7.8.06, עליו הסתמכה הוועדה, בו הומלץ לקבוע למערערת 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד השדרה הצווארי, נרשמה בסיכום חוות הדעת תוצאה בדיקת C.T של עמוד השדרה הצווארי מאפריל 2003. כאמור, ד"ר ולד סבר שמצבה של המערערת מצדיק קביעת 20% נכות בגין הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי. חוות דעתו ניתנה כשנה וחצי בלבד לפני בדיקת ה- C.T עליה הסתמך האבחון הרפואי מיום 7.8.06. לפיכך, סבורים אנו שלמרות שחוות דעתו של ד"ר וולד ניתנה כ-5 שנים לפני מועד בדיקתה של המערערת על ידי הוועדה, יש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתיתן דעתה לחוות דעת זו. נפיחות ברגליים: 8. אשר לטענת המערערת בדבר העדרו של מומחה לכלי דם בוועדה, הרי שמאחר שעניינה של המערערת מוחזר לוועדה, כאמור לעיל, אנו מורים כי הוועדה תשקול אם יש מקום להיוועץ במומחה לכלי דם לשם בדיקת המערערת וקביעת אחוזי נכות. 9. הערעור מתקבל בהתאם לאמור לעיל. אחוזי נכותאסטמהנכות