התובע עו"ד במקצועו עבר אירוע אסמטי קשה ביום 6/12/98 והגיש לנתבע תביעה להכרה באירוע כבתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי - הנתבע דחה את התביעה בנימוק שאירוע לא אירע לתובע במהלך הליכתו מביתו לעבודה ולפיכך לא נכלל במסגרת הוראת סעיף 80 לחוק שהרחיבה את מושג תאונת העבודה גם לאירועים תאונתיים בדרכו של העובד ממעונו לעבודתו וחזרה. התובע הגיש לכן תביעתו זו לבית הדין. הנתבע בכתב הגנתו לא חלק על היות התובע חולה אסטמה כרוני ועל כי ביום 6/12/98 לקה בהתקף אסטמה קשה. אך טען כי ההתקף אירע לתובע בהיותו בתוך ביתו ולא מחוץ לביתו ביציאתו לעבודתו. בעת הדיון המוקדם נקבעו בהסכמת הצדדים המוסכמות הבאות: 1. אין מחלוקת כי התובע היה חולה אסטמה כרוני. 2. ביום 6/12/98 בשעה 07.45 אירע לתובע התקף אסטמה קשה בתוך ביתו לפני שיצא לעבודה ובעת שהתכונן לצאת לעבודה. כן נקבעה באותו מעמד בהסכמת הצדדים הפלוגתה הבאה: האם האירוע הנ"ל הוא בגדר תאונת עבודה כמשמעותה בחוק. בהתאם להוראת בית הדין הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ומאחר והוא לא היה מסוגל לעדות נתקבלה בהסכמה הודעת התובע מיום 2/4/2000 לחוקר המל"ל, תוך שב"כ התובע שומר לעצמו הזכות לטעון שניתנה שלא מרצון חפשי מאחר והתובע מוגבל בחשיבה - הזכות הזאת לא מומשה בפועל. לבית הדין הוגשו עדויותיהם של עו"ד ליפקה, בתו של התובע ואשת התובע - המצהירים נחקרו ע"י ב"כ הנתבע בחקירה נגדית. עו"הד ליפקה ואשת התובע אשר לא נכחו בעת האירוע נתנו לבית הדין תמונת רקע על מצבו של התובע עובר לאירוע כאשר בעקבות מאבקים על הפעלת משרדו וקנוניות כנגדו היה נתון ללחצים נפשיים קשים. בתו של התובע אשר היתה בבית בעת האירוע נתנה לבית הדין תמונה לגבי מהלך התרחשותו של האירוע. בסעיף 3 לתצהירה תארה כי במועד הארוע קרא לה אביה והיא עלתה מחדרה לקומת הכניסה. שם מצאה את אביה עומד לבוש בחליפת בית המשפט שלו, בקרבת דלת הכניסה לבית, שעון על השיש ונושם בכבדות, הוא ביקש כי תזעיק אמבולנס ולידו היו מונחים תיקו ותיק מסמכים מהמשרד ומפתחות המכונית היא הזעיקה אמבולנס ותוך כדי כך איבד אביה את הכרתו. בח"נ הסבירה העדה כי דלת הכניסה לבית נמצאת ליד המטבח כאשר השיש האחרון של המטבח נמצא מטר או שניים מהכניסה והוא העצם היחידי שניתן להשען עליו לפני דלת הכניסה לבית (ע' 2 ש' 5) והוא מימין לדלת המטבח. עוד הסבירה העדה כי אביה כבר סיים את ארוחת הבוקר והיה בכוון היציאה מהדלת נשען על השיש כאשר תיקו על הארץ ותיק המסמכים לפניו. בהודעתו של התובע לחוקר המל"ל מצאנו נתונים נוספים לגבי התרחשותו של האירוע - בעמ' 1 ש' 8 תיאר התובע את אשר הוא זכר - לאחר סיום ארוחת הבוקר לבדו במטבח יצא מהבית ועוד לפני המדרגות שמובילות מפתח הבית לחניה וביציאה מהבית ליד דלת הכניסה נפל. בהמשך בתשובה לשאלת החוקר (עמ' 2 ש' 12) היכן בדיוק עמד בעת ההתקף השיב כי אינו זוכר במדויק, הכל נמחק מזכרונו אך הדבר היה עוד לפני שעלה את המדרגות שמובילות לחניה והנמצאות מחוץ לדלת. במהלך מסירת עדותו, עוזרת הבית מריומה, מסרה גם היא לחוקר עדות בה תיארה שבאותו בוקר ישב התובע ואכל לבדו ארוחת בוקר במטבח ואז פתאום אמר לה לקרוא לבת ואז ראשו נפל על השולחן ואח"כ גופו נפל לריצפה. הבת הזעיקה את אימה ואת האמבולנס. על כך הגיב התובע בפני החוקר כי אם העוזרת ראתה את הדברים הוא מסכים לתיאור (ע' 3 ש' 15) יצוין כאן כי שני הצדדים לא הצליחו לאתר את עוזרת הבית למתן עדות בבית הדין. בהמשך (ע' 4 ש' 14) אומר התובע כי אינו טוען שזה קרה לו בדרך לעבודה אע"פ שזה קרה לו פה במטבח בביתו לאחר ארוחת הבוקר. דיון: על מנת שאירוע יוכר כתאונת עבודה צריך שהוא יהיה במהלך העבודה ועקב העבודה - התובע הציג לפנינו תמונת מצב שלפיה כמעט ללא ספק שניתן לקשור את האירוע לעבודה אך מאידך לא ניטען בפנינו ,ובצדק, כי האירוע היה במהלך העבודה כך שלא היתה כאן תאונת עבודה כהגדרתה בחוק. בא סעיף 80 לחוק והרחיב את מושג תאונת עבודה לאירועים תאונתיים שאירעו למבוטח לא רק במהלך עבודתו ובגללה אלא לאירועים תאונתיים שאירעו למבוטח בדרכו ממעונו לעבודתו וחזרה. האם האירוע שאירע לתובע נכלל במסגרת הרחבה זו של מושג תאונת העבודה? הפסיקה תחמה את ההכרה באירועים בדרך לעבודה וממנה לאירועים שארעו כתוצאה מסיכוני הדרך ולאחר שהמבוטח יצא מדלת אמותיו היה ברשות הרבים ונחשף לסיכוני הדרך. אם נתיחס לתובע, הרי אותו אירוע קשה שעבר אירע לו בלי שום קשר לסיכוני הדרך - ניתן אף להסיק, באין גורם חיצוני, כי נגרם בגלל סיכונו העצמי של התובע בהיותו חולה אסתמה כרוני. ענין זה, דיו כשלעצמו כדי לשלול את הכללתו של האירוע במסגרת ס' 80 לחוק. אם לא די בכך הרי עולה בבירור כי מקום התרחשות האירוע היה בתוך ביתו של התובע ולא מחוצה לו ואין נפקא אם התובע התכוון או התכונן לצאת לעבודתו שכן מאחר שלא יצא ממעונו לא חל עליו הסעיף (נציין עוד כי גם אם היה יוצא מפתח המטבח למדרגות בכוון לחניה היה נמצא בתחומו שלו ולא בסיכוני הדרך המצויים מחוץ לתחום שליטתו - כך ששוב אנו עדיין בתחום מעונו ולא בדרך ממעונו לעבודתו). כעולה מכל אלה, עם כל הצער והסימפטיה למצבו של התובע דין התביעה להדחות. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. אסטמההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה