1. לפני ערעור על החלטותיו של עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: עוזר הרשם) מיום 14.10.2010 ומיום 19.10.2010. בהחלטות אלו הורה עוזר הרשם כי על האגודה המערערת לפנות לכל חבריה על מנת שיבחרו מחדש את נציגיהן לאסיפה הכללית והכל לקראת אסיפה כללית האמורה להתכנס עד ליום 27.11.2010 כאשר על סדר יומה שאלה בחירות לרשויות האגודה ובהן הוועד המנהל. 2. כרקע רלבנטי נציין כי המערערת היא אגודה שיתופית מרכזית המאגדת בתוכה כ - 33 אגודות חקלאיות בהן המשיבות. על פי תקנון האגודה כל אגודה חקלאית החברה באגודה ממנה נציג ואסופת הנציגים הינה האסיפה הכללית (סעיף 95 לתקנון). אסיפה זו היא הגוף הבוחר בוועד ההנהלה של האגודה (סעיף 92 לתקנון). סעיף 122 לתקנון קובע עוד כי ועד ההנהלה יתמנה למשך שנתיים וימלא את תפקידיו במשך שנתיים; אך אם לא נבחר ועד הנהלה חדש עד סיום השנתיים "מכל סיבה שהיא" - ימשיך ועד ההנהלה לכהן עד בחירת ועד חדש. עוד נקבע כי בכל מקרה לא יכהן ועד ההנהלה יותר מ - 4 שנים. אין חולק כי הוועד המנהל הקיים כיום נבחר ביום 27.5.2008 וחלפו כבר למעלה משנתיים מעת בחירה זו. בעקבות החלטה של רשם האגודות השיתופיות לפיה למעשה נסתיימה כהונת הוועד המנהל בחלוף השנתיים, הוגש לבית משפט זה ערעור מנהלי בו נטען כי על פי התקנון מכהן הוועד המנהל תקופה של עד ארבע שנים ולכן כהונתו בתוקף עד ליום 27.5.2012 (עמ"נ 10-07-36361). לאחר דיון שנתקיים לפני כב' השופט מ' סובל ביום 10.10.2010, הגיעו הצדדים לידי הסכמה כדלהלן: ועד האגודה יכנס עד ליום 27.11.2010 אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה. אסיפה זו תהא רשאית לקבל כל החלטה לגבי קיום הבחירות ואם תחליט שלא לקיימן תוארך כהונת הוועד הנוכחי עד ליום 27.5.2012 כאמור בסעיף 122 לתקנון. עוד נקבע כי "הוועד יפנה לרשם האגודות השיתופיות באופן מיידי על מנת לקבל ממנו הוראות בנושא זהות חברי האסיפה שייטלו חלק בכינוס הנ"ל, לנוכח תקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד), תשמ"ד-1984". בכפוף להסכמה זו נדחה הערעור. בהמשך לכך הורה עוזר הרשם במכתביו נשוא ערעור זה, כי על האגודה לפנות לכל חבריה בדרישה לבחור מחדש את נציגיהן לאסיפה הכללית והכל עד ליום 27.11.2010 שהוא מועד כינוס האסיפה הכללית. במכתב המאוחר יותר (19.10.2010) הוסיף עוזר הרשם כי במידה וימצא באסיפה הכללית כי זהות חברי הוועד אינו תואם את זהות הנציגים, "נפעל למנות את הרכב הוועד כוועד ממונה לתקופה עד ליום 27.5.2012". מכאן הערעור שלפני. 3. בערעור נטען כי אין לקבל את עמדת עוזר הרשם לפיה לקראת האסיפה הכללית שתיערך - ובה יהא על סדר היום בחירת רשויות לאגודה (ובכלל זה ועד מנהל) - יש לבחור מחדש את הנציג של כל אגודה חקלאית לאסיפה הכללית. אליבא דמערערת, הרכב האסיפה הכללית שיתכנס עד ליום 27.11.2010 צריך להיות ההרכב הקיים ולא הרכב חדש. כל כך למה? זאת משלושה טעמים: ראשית נטען, כי אם האסיפה שתיבחר תהא אסיפה בהרכב חדש, וזו תחליט לבחור ועד מנהל חדש, תיגרם תקלה שכן לפי סעיף 26(א)(8) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן: תקנות רשויות האגודה) מי שאינו חבר באגודה או לא מייצג תאגיד החבר באגודה, אינו יכול להיות חבר הוועד המנהל. ממילא עלול להיווצר מצב בו הוועד המנהל הקיים יכלול חברים שאינם חברי אגודה עוד שכן הרכב האסיפה הכללית השתנה. בהמשך לכך נטען, כי עוזר הרשם שניסה ליתן מענה לנדון בדמות מינוי של הוועד הקיים כוועד ממונה העיד בכך על חוסר ההיגיון והתוחלת שבעמדתו ומעבר לכך, מינוי ועד ממונה הינו צעד דרסטי שאין לו הצדקה ככלל, ובנסיבות אלו בפרט. שנית, הנוהג הקיים באגודה הוא כזה לפיו כאשר נדרשת הארכת כהונה של הוועד המנהל לא נבחרו מחדש הנציגים לאסיפה הכללית אלא התכנסה האסיפה הקיימת. כך יש לנהוג גם במקרה זה. שלישית, לפי סעיף 2(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד), תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות הבחירות לאגודה), בחירת נציג בתאגיד שהוא אגודה מרכזית - כפי המערערת - תהא למשך הכהונה של רשויות התאגיד. הוועד המנהל הוא רשות מרשויות התאגיד. כהונתו עודנה בתוקף ואם לא יבחר ועד חדש היא תוארך למשך 4 שנים בסך הכל. תקופת הכהונה של האסיפה הכללית, כך נטען, נגזרת אפוא מתקופת הכהונה של הוועד המנהל וממילא האסיפה הכללית הקיימת היא זו שצריכה להתכנס באסיפה הקרובה. 4. טרם נעבור לגוף ההכרעה נציין כי בדיון שהיה לפני ביום 17.11.2010 הוסכם על ידי הצדדים כי לאחר שמיעת הטיעון לגופו של עניין לא ינתן פסק דין בערעור אלא אם תודיע המערערת עד ליום 21.11.2010 כי חפצה היא בפסק דין לאחר שתשקול עמדתה; תוך שעד להחלטה אחרת תיוותר החלטת עוזר הרשם על כנה. משהודיעה המערערת ביום 21.10.2010 כי מבקשת היא כי ינתן פסק דין בערעור - הגיעה עת ההכרעה. 5. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין הערעור להדחות. יצוין תחילה, כי שתיים משלושת הטענות של המערערת מוסבות למעשה על אירוע שבחיק העתיד: הן הטענה לעניין אי הזהות בין חברי הוועד לבין הנציגים באסיפה הכללית; והן הטענה לגבי גזירת משך כהונת האסיפה הכללית מכהונת הוועד המנהל - תלויות באירוע אחד שטרם בא לעולם: הוא המקרה בו האסיפה הכללית תחליט שלא לבחור ועד מנהל חדש ולהותיר על כן על כנו את הוועד המנהל הקיים עד ליום 27.5.2012. אולם התשובה לשאלה אם כך תחליט האסיפה הכללית מצויה בחיק העתיד והמדובר לפיכך בערעור הנשען על אדנים רעועים למדי. הטענות כנגד סבירות ההחלטות של עוזר הרשם מניחות כי האסיפה תחליט באופן מסויים ולא באופן אחר, ובכך קיים קושי מובנה כל עוד האסיפה הכללית לא התכנסה ולא החליטה. מעבר לכך: גם הטענות לגבי מינוי ועד ממונה הן טענות מוקדמות. עוזר הרשם טרם קיבל החלטה כאמור וממילא המדובר בערעור המקדים את זמנו. לא זו אף זו, הדין עצמו כולל הוראות הבאות ליתן לכאורה מענה לחלק מן הקשיים עליהן הצביעה המערערת. כך למשל תקנה 26(ב) לתקנות רשויות האגודה מאפשרת בנסיבות מיוחדות לרשם לפטור אגודה פלונית מהוראת תקנת משנה (א)(8) האוסרת על כהונת חבר ועד מנהל שאינו חבר באגודה. המערערת לא פנתה לרשם בעניין זה, וממילא לא ברור כיצד יחליט היה וכאמור יהיה העניין רלבנטי לאור החלטת האסיפה הכללית שטרם התכנסה וטרם החליטה. די באמור לעיל בכדי להביא לדחיית הערעור. 6. מעבר לנדרש ונוסף על האמור לעיל אוסיף כי אף לגוף יתר הטענות שבערעור לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת עוזר הרשם לעניין בחירת נציגים לאסיפה הכללית הקרובה. יצוין תחילה כי המערערת היתה ערה לכוונתו של עוזר הרשם לדרוש בחירת נציגים חדשים לאסיפה הכללית כאמור במכתבו מיום 20.6.2010 והכל עוד קודם לדיון שהיה לפני כב' השופט מ' סובל. חרף זאת, לא כללה המערערת עניין זה בהסדר הדיוני והכל שעה שנרשם במפורש בהסדר כי תעשה פניה לרשם על מנת שיקבע את זהות חברי האסיפה. בכך יש גם להשליך על הטענה לקיומו של נוהג באגודה כפי הנטען. שאם כך הדבר, מדוע לא טענה המערערת לנדון בדיון בערעור הקודם ולא עיגנה עניין זה בהסדר?. לא זו אף זו: בתמיכה לטענה בדבר הנוהג הובא מקרה קודם אחד, בו לא נבחרה אסיפה כללית חדשה. ספק בעיני אם בכך די כדי לבסס נוהג כפי הנטען. אולם אפילו כך היה הדבר, הרי שמכוח ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין כאמור, הופקדה ההכרעה בנדון בידי הרשם וזה החליט כפי שהחליט. 7. לבסוף אציין, כי לא מצאתי ממש בטענת המערערת לפיה יש בנסיבות המקרה לגזור את תקופת הכהונה של האסיפה הכללית ממשך כהונת הוועד המנהל ומכוח טענה זו לקבוע כי האסיפה הכללית הקיימת היא זו שתתכנס באסיפה הקרובה. כך הדבר, בשל שני טעמים: ראשית, וכאמור לעיל, גם בהקשר זה מניחה המערערת כבר בשלב זה כי האסיפה הכללית תחליט שלא לבחור ועד מנהל חדש באסיפה הקרובה - והדבר כאמור טרם בא לעולם. שנית, מהותם של דברים כמו גם תקנון האגודה מראים בבירור כי הגוף העליון באגודה הוא האסיפה הכללית (סעיף 91 לאגודה). היא הבוחרת את הוועד המנהל (סעיף 92 לתקנון) והחלטתה מחייבת את כל חברי האגודה (סעיף 100 לתקנון). ועד ההנהלה חייב למלא אחר החלטות האסיפה הכללית (סעיף 117 לתקנון). תקנה 2(ג) לתקנות הבחירות קובעת אכן שנציג בתאגיד יבחר למשך הכהונה של רשויות התאגיד. אולם מכאן ועד המסקנה לפיה בשל משך הכהונה של הוועד המנהל לא ניתן יהיה לבחור בשום מקרה מחדש נציגים לאסיפה הכללית שהיא הגוף העליון של האגודה, רחוקה הדרך. ויוזכר, כי קודמת לאותה תקנה 2(ג) תקנה 2(ב) ולפיה בחירת נציג תהא במועד שלא יקדם מששה חודשים לפני כינוסה של האסיפה הכללית של התאגיד. אפילו יש לקבל את הפרשנות המוצעת של המערערת לתקנה 2(ג) הנזכרת, הרי שמשך כהונת הוועד לפי סעיף 122 לתקנון היא שנתיים ורק אם לא נבחר ועד אחר - מוארכת היא כדי ארבע שנים. ממילא ברי כי ההחלטה על בחירת ועד חדש או הותרת הוועד הקיים על דרך של אי בחירת ועד חדש חוזרת לאסיפה הכללית - והכל כפי שגם הוסכם בדיון שהיה לפני כב' השופט מ' סובל. אין מקום להפוך את החלופה של אי בחירת ועד חדש (והארכת כהונה הוועד הקיים בשנתיים נוספות) כמאריכה מניה וביה גם את משך הכהונה של האסיפה הכללית שאם לא כן ימצא כי סמכות האסיפה הכללית לבחור כעיקרון ועד מנהל חדש למשך שנתיים מרוקנת מתוכן והחריג של סעיף 122 בדבר המשך כהונת הוועד חרף חלוף שנתיים הימים - הופך לכלל. 8. הנה כי כן, מהטעמים שלעיל מסקנתי היא כי לא קמה עילה להתערבות בהחלטות עוזר הרשם. כך בכלל וכך בפרט נוכח אמת המידה המצמצמת מלכתחילה בהתערבות בהחלטות מעין אלו (ראו למשל בג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נב(5) 614, 623 (1998); בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד מז(2) 424, 427 (1993); עמ"נ (י-ם) 501/08 "קטיף" מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ נ' דהרי, (14/8/2008)). ממילא דין הערעור להידחות. 9. המערערת תישא בשכ"ט עו"ד והוצאות המשיבות 1-2 בסך כולל של 15,000 ₪. דיני חברותאסיפה כלליתאגודה שיתופית